Talmud Builders

    Yevamot 8b

    Back to index

    English translation — Yevamot 8b

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1to permit a rival wife in a place where the mitzva of levirate marriage is not applicable. What is the reason, i.e., how is this inferred? The verse states: “With her.” In other words, it is in a place where the obligation “her brother-in-law will have intercourse with her” is applicable that a rival wife is prohibited, whereas in a place where the obligation “Her brother-in-law will have intercourse with her” is not applicable, a rival wife is permitted.

    2Rami bar Ḥama said to Rava: If the phrase “with her” is referring only to a case where levirate marriage is applicable, one can say that a forbidden relative herself should be permitted in a place where the mitzva of levirate marriage is not applicable. According to this interpretation, the prohibitions with regard to all those with whom relations are forbidden are in effect only when levirate marriage applies. Rava answered: And is it not an a fortiori inference? If these relatives are prohibited in a place where there is a mitzva, could they be permitted in a place where there is no mitzva?

    3Rami bar Ḥama said to Rava: That is no proof, as the case of a rival wife herself can prove that this a fortiori inference is incorrect, as in a place where there is a mitzva she is prohibited and in a place where there is no mitzva she is permitted. Rava said to Rami bar Ḥami: With regard to your claim, the verse states: “And you shall not take a woman to her sister… in her lifetime” (Leviticus 18:18). This indicates that all cases in which it is in the lifetime of her sister she is forbidden, even when no mitzva applies.

    4The Gemara asks: This phrase “in her lifetime” is necessary, as indicated by the plain meaning of the phrase, to exclude the time after death, i.e., to teach that a wife’s sister is forbidden only while the wife is still alive, whereas after her death the sister is permitted. The Gemara answers: That halakha that a woman is permitted after her sister’s death is derived from “and you shall not take a woman to her sister” (Leviticus 18:18), as when one of them is dead it is no longer considered “a woman to her sister.”

    5The Gemara further asks: If this halakha is derived from “a woman to her sister,” I would say that even if she were divorced, her sister is permitted. Therefore, the verse states: “In her lifetime,” which indicates that the prohibition is in effect in all cases that are in her lifetime. This teaches that although she is divorced, her sister is not permitted.

    6§ Rather, the Gemara suggests a different interpretation. Rav Huna bar Taḥlifa said in the name of Rava: Two verses are written, i.e., two separate issues are mentioned in the same verse. It is written: “And you shall not take a woman to her sister, to be a rival [ litzror ],” which indicates that two rival wives are prohibited. And it is written: “To uncover her nakedness” (Leviticus 18:18), in the singular, which means one and not both of them. How is it possible to reconcile this apparent contradiction? In a place where there is a mitzva of levirate marriage, both the forbidden relation and her rival wife are prohibited. In a place where there is no mitzva of levirate marriage, the forbidden relation is prohibited but her rival wife is permitted.

    7The Gemara raises a difficulty: I can reverse this and suggest the opposite. In a place where there is a mitzva, the forbidden relation is prohibited and her rival wife is permitted, and in a place where there is no mitzva, both of them are prohibited. The Gemara answers: If so, let the verse not say “with her,” at all, as this superfluous phrase teaches that the prohibition with regard to a rival wife applies only when there is a mitzva of “her brother-in-law will have intercourse with her.”

    8Rav Ashi said to Rav Kahana: From where is it derived that this superfluous phrase “with her,” comes to prohibit, i.e., although there is an obligation that “her brother-in-law will have intercourse with her,” a wife’s sister remains prohibited? Perhaps it serves to permit, and this is what the Merciful One is saying: “You shall not take a woman to her sister, to be a rival” (Leviticus 18:18), i.e., neither her nor her rival wife. When is this the case? It is in a place where the obligation of “her brother-in-law will have intercourse with her” does not apply. However, in a place where “with her” does apply and there is an obligation of levirate marriage, both of them are permitted.

    9Rav Kahana replied to Rav Ashi: If the above statement is so, and “to uncover her nakedness” is referring to one woman, under what circumstances can you find this case? When is only one of them prohibited? If it is in a place where there is a mitzva, they are both permitted; if it is in a place where there is no mitzva, they are both forbidden. Therefore, the earlier line of reasoning must be accepted: A rival wife is forbidden only in a case where the mitzva of levirate marriage is in effect.

    10§ While clarifying the exposition of the phrase “with her,” an alternative interpretation attributed to Rabbi Yehuda HaNasi was mentioned. The Gemara discusses the matter itself. Rabbi Yehuda HaNasi says: The verse does not say have intercourse, but “have intercourse with her.” And it does not say and consummate the levirate marriage, but “and consummate the levirate marriage with her.” These phrases serve to prohibit rival wives and women with whom relations are forbidden. The Gemara asks: Are rival wives written here? In other words, what is the connection between the verse and the topic of rival wives, an issue that is not even mentioned in the verse? And furthermore: The prohibition with regard to rival wives is derived from the phrase “To be a rival wife [ litzror ],” not from this source.

    11The Gemara answers: Rabbi Yehuda HaNasi derives a different halakha from the phrase “to be a rival wife,” in accordance with that statement of Rabbi Shimon. In Rabbi Shimon’s opinion, the exemption of two sisters from levirate marriage applies not only when the yavam is married to one of the sisters, but also if two sisters who come before him for levirate marriage were previously married to two of his brothers. In that case, the levirate bond itself is sufficient for them to be considered rival wives of one another.

    12And with regard to the previous question: Are rival wives written here? The answer is that this is what he is saying: If so, that the verse does not come to exempt rival wives, let the verse state only: Have intercourse. What is the meaning of “have intercourse with her”? It serves to limit the case to one woman and not two, in the following manner: Anywhere that there are two possibilities of having intercourse, i.e., there is a choice between marrying one of two women in levirate marriage, in such a way that if he wants he may marry this one, and if he wants he may marry that one, then each one is permitted. And if he does not have a choice and is obligated to marry one of them, e.g., if the other is a forbidden relation to him, they are both prohibited, including the rival wife.

    13When the verse states: “And consummate the levirate marriage with her,” it comes to teach the following. It is in a place where levirate marriage is applicable that a rival wife is prohibited, whereas in a place where levirate marriage is not applicable, a rival wife is permitted. The Gemara asks: And with regard to the Rabbis, who do not interpret the verse in this manner, what do they do with this emphasis on “have intercourse with her”? How do they interpret it?

    14The Gemara responds: They need this for that which Rabbi Yosei bar Ḥanina said, as Rabbi Yosei bar Ḥanina said: “And have intercourse with her” means marriage, i.e., she is fully his wife from that moment onward. This teaches that he divorces her with a bill of divorce after levirate marriage, and she can no longer be released by ḥalitza , and he may subsequently remarry her if he so wishes. And the verse “and consummate the levirate marriage with her,” this means against her will. Although betrothal in general does not take effect without the woman’s consent, levirate marriage can be effected against her will.

    15The Gemara asks: And from where does Rabbi Yehuda HaNasi derive these widely accepted halakhot ? The Gemara responds: That halakha cited by Rabbi Yosei bar Ḥanina, that a woman taken in levirate marriage has the status of a regular wife who may be divorced and remarried, is derived from the verse “and take her to him to be his wife” (Deuteronomy 25:5), which means that she will be his wife for all purposes, like any other wife. And the halakha that levirate marriage can be effected against her will is derived from “her brother-in-law will have intercourse with her,” which indicates that it can be achieved without her consent.

    16The Gemara asks: And what does Rabbi Yehuda HaNasi do with this superfluous phrase, “with her”? The Gemara responds: He needs it for that which is taught in a baraita with regard to a different matter. The Sages said: The court is obligated to bring a bull as a sin-offering for an unwittingly committed communal sin on account of an erroneous halakha they taught only for a matter whose intentional transgression incurs karet and whose unwitting violation necessitates the sacrifice of a sin-offering. And similarly, the anointed High Priest, who also brings a bull for an unwittingly committed sin, is obligated to do so only if his mistake involved a matter whose intentional transgression incurs karet and whose unwitting transgression necessitates the sacrifice of a sin-offering.

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    למישרי צרה שלא במקום מצוהדאי לא כתיב עליה הוה ילפינן מלצרור דצרת אחות אשה אסורה בכל מקום:

    מאי טעמאכלומר היכי מידרשא היתר מהכא:

    במקום עליה הואדכתיב לצרור למיסר צרה ולא במקום אחר:

    אימא ערוה גופה שלא במקום מצוה תשתרימדכתיב עליה דקאי נמי אאחות אשה:

    כל שבחייהאשתך לא תשא את אחותה:

    תרי קראי כתיבימעיקרא כתיב לצרור דמשמע לא היא ולא צרתה והדר כתיב לגלות ערותה דמשמע חדא הוא דאסירא:

    במקום מצוה שתיהן אסוריןכדכתיב עליה דמשמע במקום עליה:

    ואיפוך אנא במקום מצוה היא אסורה וצרתה מותרתדהא עליה אלגלות ערותה סמיך דמשמע חדא למדרש הכי במקו' עליה הוא דלא אסיר לן אלא חדא וקרא דלצרור אשלא במקום מצוה:

    א"כ לא יאמר עליהדבלא עליה נמי כי קשו לן קראי אהדדי משנינן להו מסברא הכי היתירא למצוה ואיסורא שלא במקום מצוה הלכך עליה לחדושי אתא למדרשיה אלצרור ולמיסר צרה במקום מצוה כערוה:

    ממאי דהאי עליה לאיסוראאצרה ולא לערוה דלמא למישרי תרוייהו במקום מצוה אתא והכי משמע ואשה אל אחותה לא תקח לצרור לא היא ולא צרה ואם עליה דמקום מצוה היא אפי' בחייה יתקיים (כמו) יבמה יבא עליה דייבום:

    לכדר' שמעוןבפרק ד' אחים (לקמן יבמות דף כח:) ג' אחין שנים מהם נשואין שתי אחיות או אשה ובתה ומתו ונפלו לפני השלישי הרי אלו חולצות ולא מתייבמו' לפי ששתיהן זקוקות לו מקדושי שני אחיו וזיקה הוי כקצת קדושין ואי מייבם חדא מנייהו קנסיב אחות זקוקתו בחייה וזקוקתו הויא כאשתו אבל חליצה בעיא דלא אלים למיהוי כאחות אשה ממש להפטר בלא כלום ותניא בברייתא רבי שמעון פוטר בשתיהן מן החליצה ומן הייבום ויליף טעמא מלצרור בשעה שנעשו צרות זו לזו כגון הכא דנעשו האחיות צרות זו לזו בזיקה לא יהא לך ליקוחין אפילו באחת מהן:

    א"כדהאי ולקחה לגופיה הוא דאתא נימא קרא ולקח מאי ולקחה דמשמע דשתים נפלו לו מאחיו ואמר רחמנא ולקחה לאחת ולא לשתיהן אי קרינא ולקחה בכל חדא מינייהו שריין כל חדא מינייהו ואי לא קרינן ולקחה בכל חדא מנייהו כגון שהאחת ערוה תרוייהו אסורין. וצרות צרותיהן נמי מהכא נפקא דמשנפלה לו צרת ערוה מאחיו הראשון ונדחית הערוה ממנו נאסרה עליו עולמית משום אשת אח וכשנתייבמה לאחיו השני ולו אשה אחרת ומת וחזרה ונפלה לפני זה לא קרינא בה בזו שנאסרה עליו ולקחה הלכך תרוייהו אסורין וכן לעולם:

    מלמד שמגרשה בגט ומחזירהלאחר שנשאה נעשית כאשתו ואם רצה לגרשה מגרשה בגט ואינה צריכה חליצה:

    ומחזירהאם רצה להחזיר ולא אמרינן מצוה רמא רחמנא עליה ועבדה ומהשתא תיקום עליה באיסור אשת אח. להכי כתיב ולקחה לו לאשה דכיון שלקחה נעשית כאשתו לכל דבר:

    בעל כרחהשאם בא עליה יבם אפילו בעל כרחה קנאה ויורשה ומטמא לה ולכל דבר היא אשתו בהך ביאה:

    אין חייבין בית דיןלהביא פר על העלם דבר:

    יבמות ח עמוד ב

    1למישרי צרה שלא במקום מצוה. מאי טעמא אמר קרא ״עליה״: במקום ״עליה״ הוא דאסירא, שלא במקום עליה שריא.

    2א"ל רמי בר חמא לרבא אימא ערוה גופיה שלא במקום מצוה תישתרי ולאו קל וחומר הוא במקום מצוה אסירא שלא במקום מצוה שריא׃

    3אמר ליה? צרה תוכיח דבמקום מצוה אסירא ושלא במקום מצוה שריא אמר ליה? עליך אמר קרא ״בחייה כל שבחייה״׃

    4האי בחייה מיבעי ליה למעוטי לאחר מיתה ההיא (ויקרא יח, יח) מואשה אל אחותה נפקא׃

    5אי מואשה אל אחותה ה"א נתגרשה שריא ת"ל בחייה כל שבחייה דאע"ג דנתגרשה לא׃

    6אלא אמר רב הונא בר תחליפא משמיה דרבא תרי קראי כתיב״י כתיב אשה אל אחותה לא תקח לצרור וכתי' לגלות ערותה דחדא משמע הא כיצד במקום מצוה שתיהן אסורות שלא במקום מצוה היא אסורה וצרתה מותרת״׃

    7איפוך אנא במקום מצוה היא אסורה וצרתה מותרת ושלא במקום מצוה שתיהן אסורות א"כ לא יאמר עליה׃

    8א"ל רב אשי לרב כהנא ממאי דהאי עליה לאיסורא דלמא להתירא וה"ק רחמנא אשה אל אחותה לא תקח לצרור לא היא ולא צרתה שלא במקום עליה אבל במקום עליה שתיהן מותרות׃

    9א"כ לגלות ערוה דחדא היכי משכחת לה אי במקום מצוה שתיהן מותרות אי שלא במקום מצוה שתיהן אסורות:

    10גופא רבי אומר ולקח ולקחה ויבם ויבמה לאסור צרות ועריות מידי צרות כתיב״א הכא ועוד צרות מלצרור נפקא״׃

    11לצרור מפיק ליה רבי לכדרבי שמעון׃

    12צרה הכא כתיב ה"ק א"כ לימא קרא ולקח מאי ולקחה כל היכא דאיכא תרי לקוחין דאי בעי נסיב האי ואי בעי נסיב האי שריא ואי לא תרוייהו אסירין׃

    13ויבמה במקום ייבום הוא דאסירא צרה שלא במקום ייבום שריא צרה ורבנן האי ולקחה מאי עבדי ליה׃

    14מיבעי להו לכדרבי יוסי בר חנינא דאמר רבי יוסי בר חנינא ולקחה מלמד שמגרשה בגט ומחזירה ויבמה על כרחה׃

    15ורבי דרבי יוסי בר חנינא מלאשה נפקא על כרחה מיבמה יבא עליה נפקא׃

    16ורבי האי עליה מאי עביד ליה מיבעי ליה לכדתניא אין חייבין ב"ד אלא על דבר שזדונו כרת ושגגתו חטאת. וכן המשיח.

    Tosafot

    למישרי צרה שלא במקום מצוהוא"ת להנהו שינויי דלעיל דמצרכי קרא לערוה גופה מנא להו למישרי צרה שלא במקום מצוה וי"ל דנפקא להו מהיכא דנפקא ליה לרבי:

    מאי ולקחה כו'מצינו למימר דמייתורא דה"א דרשי' תרין ליקוחין כדדרשינן בפ"ב דקדושין (דף מא.) ושלח ושלחה מלמד שהשליח עושה שליח אבל בקונט' פי' דולקחה משמע דנפלו לו שתים ואמר רחמנא ולקחה לאחת ולא לשתיהן וליכא להקשות לפירושו דלמא להא גופא איצטריך לכשנפלו לו שתי יבמות מבית אחד שלא ייבם אלא אחת מנא ליה למידרש כל היכא דאיכא תרין לקוחין כו' דהא דרשינן לה בהחולץ (לקמן יבמות דף מד.) מאת בית אחיו בית אחד הוא בונה ואינו בונה שתי בתים וא"ת ודלמא אתא קרא למימר שייבם הצרה ולא הערוה ולמ"ד ערוה לא צריכא קרא ניחא:

    כל היכא דאיכא תרין לקוחין כו'וא"ת חייבי עשה נמי ליתסרי לצרה דליכא למימר דאי בעי האי נסיב ואי בעי האי נסיב ועוד תימה דהשתא ליכא בצרת ערוה כרת וא"כ תיבעי חליצה כמו חייבי עשה דמרבינן להו מיבמתו בפרק שני (לקמן יבמות כ.) וי"ל דחייבי עשה דאיתרבו לחליצה ואית בהו זיקה קצת הוו בכלל ולקחה וא"כ צרת ערוה ע"כ לא בעיא חליצה דאי בעיא הוי בכלל ולקחה ועוד ולקחה משמע לשון תפיסת קידושין הלכך חייבי עשה דתפסי בהו קדושין הוו בכלל ולקחה:

    מלמד שמגרשה בגט ומחזירהבפרק החולץ (לקמן יבמות דף לט.) אמרינן דאיצטריך דס"ד מצוה דרמא רחמנא עליה עבדה השתא תיקום עליה באיסור אשת אח ותימה דמשמע דלביאה שניה לא צריך קרא להתיר ואמאי והא מצוה דרמא רחמנא עליה עבדה מביאה ראשונה דהא ביאה שניה לא דחיא חייבי לאוין כדאמר בפרק שני (לקמן יבמות כ: ושם) וי"ל דביאה שניה לא צריכא קרא דסברא הוא דלא אמר רחמנא יבא עליה לגרשה אחר ביאה ראשונה ומ"מ ביאה שניה לא דחיא חייבי לאוין דרשות היא וליכא עשה אלא בביאה ראשונה:

    ויבמה בעל כרחההכא משמע דמה"א דריש לה ותימה דבפ"ק דקידושין (דף יד. ושם) משמע דדריש מה"א ביאה גומר בה ואין כו' דפריך התם והא מיבעי ליה ויבמה על כרחה א"כ לימא קרא ויבם וי"ל דהתם הכי פריך א"כ דלביאה גומרת בה גרידא אתא נימא קרא ויבם וכענין זה יש לקמן בפרק אלמנה (יבמות דף סח: ושם) א"כ לימא קרא והיא בקדשים לא תאכל וקשה לקמן בפ"ב (יבמות דף יט:) דרשינן מיבמה עדיין יבומין הראשונים עליה וא"ר יצחק דדרשינן הני תלתא דרשות מיבם ויבם ויבמה וכענין זה בריש האיש מקדש (קדושין דף מא.) דריש שלשה דרשות מושלחה שלח ושלח ושלחה:

    אין חייבין אלא על דבר שזדונו כרתלמעוטי חייבי לאוין ועל שגגתו חטאת למעוטי פסח ומילה דלית בהו חטאת כדתנן בפ"ק דכריתות (דף ב.) ולא בעבודת כוכבים אלא על דבר שזדונו כרת למעוטי מגפף ומנשק ושגגתו חטאת למעוטי דבר שאין בו מעשה:

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Rashba

    ועוד צרה מלצרור נפקאתמיהא לי דהוה ליה למימר לצרור מאי עביד ליה, כדאמרינן (להלן) לרבי עליה למה לי. אי נמי לימא ערוה מעליה נפקא. ויש לומר דמשום בעל כרחין לכולי עלמא לצרור לצרה אתיא, משום הכי קאמר ליה בהאי לישנא, ואהדר ליה אין הכי נמי לצרור לצרה אתי, אלא דמפקינן לכדר' שמעון דאמר בזמן שנעשו צרות זו לזו דלא יהיה לך לקוחין באחת מהן.

    אין חייבין ב"ד אלא על דבר שזדונו כרתלאפוקי חייבי לאוין.

    ושגגתו חטאתלאפוקי פסח ומילה דלית בהו חטאת, כדתנן בפרק קמא דכריתות (שם) ולא בע"ז אלא על דבר שזדונו כרת לאפוקי מגפף ומנשק ושגגתו חטאת לאפוקי דבר שאין בו מעשה. תוספות (ד"ה אין).

    Babylonian Talmud · folio map

    Yevamot 8b

    Yevamot 8b. The full printed text of this folio side — 16 numbered segments, about 313 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    למישרי צרה שלא במקום מצוה דאי לא כתיב עליה הוה ילפינן מלצרור דצרת אחות אשה אסורה בכל מקום:

    מאי טעמא כלומר היכי מידרשא היתר מהכא:

    במקום עליה הוא דכתיב לצרור למיסר צרה ולא במקום אחר:

    אימא ערוה גופה שלא במקום מצוה תשתרי מדכתיב עליה דקאי נמי אאחות אשה:

    כל שבחייה אשתך לא תשא את אחותה:

    תרי קראי כתיבי מעיקרא כתיב לצרור דמשמע לא היא ולא צרתה והדר כתיב לגלות ערותה דמשמע חדא הוא דאסירא:

    במקום מצוה שתיהן אסורין כדכתיב עליה דמשמע במקום עליה:

    ואיפוך אנא במקום מצוה היא אסורה וצרתה מותרת דהא עליה אלגלות ערותה סמיך דמשמע חדא למדרש הכי במקו' עליה הוא דלא אסיר לן אלא חדא וקרא דלצרור אשלא במקום מצוה:

    8 more comments on this page.

    Rashi on Yevamot 8b · Sefaria

    Tosafot

    למישרי צרה שלא במקום מצוה וא"ת להנהו שינויי דלעיל דמצרכי קרא לערוה גופה מנא להו למישרי צרה שלא במקום מצוה וי"ל דנפקא להו מהיכא דנפקא ליה לרבי:

    מאי ולקחה כו' מצינו למימר דמייתורא דה"א דרשי' תרין ליקוחין כדדרשינן בפ"ב דקדושין (דף מא.) ושלח ושלחה מלמד שהשליח עושה שליח אבל בקונט' פי' דולקחה משמע דנפלו לו שתים ואמר רחמנא ולקחה לאחת ולא לשתיהן וליכא להקשות לפירושו דלמא להא גופא איצטריך לכשנפלו לו שתי יבמות מבית אחד שלא ייבם אלא אחת מנא ליה למידרש כל היכא דאיכא תרין לקוחין כו' דהא דרשינן לה בהחולץ (לקמן יבמות דף מד.) מאת בית אחיו בית אחד הוא בונה ואינו בונה שתי בתים וא"ת ודלמא אתא קרא למימר שייבם הצרה ולא הערוה ולמ"ד ערוה לא צריכא קרא ניחא:

    כל היכא דאיכא תרין לקוחין כו' וא"ת חייבי עשה נמי ליתסרי לצרה דליכא למימר דאי בעי האי נסיב ואי בעי האי נסיב ועוד תימה דהשתא ליכא בצרת ערוה כרת וא"כ תיבעי חליצה כמו חייבי עשה דמרבינן להו מיבמתו בפרק שני (לקמן יבמות כ.) וי"ל דחייבי עשה דאיתרבו לחליצה ואית בהו זיקה קצת הוו בכלל ולקחה וא"כ צרת ערוה ע"כ לא בעיא חליצה דאי בעיא הוי בכלל ולקחה ועוד ולקחה משמע לשון תפיסת קידושין הלכך חייבי עשה דתפסי בהו קדושין הוו בכלל ולקחה:

    מלמד שמגרשה בגט ומחזירה בפרק החולץ (לקמן יבמות דף לט.) אמרינן דאיצטריך דס"ד מצוה דרמא רחמנא עליה עבדה השתא תיקום עליה באיסור אשת אח ותימה דמשמע דלביאה שניה לא צריך קרא להתיר ואמאי והא מצוה דרמא רחמנא עליה עבדה מביאה ראשונה דהא ביאה שניה לא דחיא חייבי לאוין כדאמר בפרק שני (לקמן יבמות כ: ושם) וי"ל דביאה שניה לא צריכא קרא דסברא הוא דלא אמר רחמנא יבא עליה לגרשה אחר ביאה ראשונה ומ"מ ביאה שניה לא דחיא חייבי לאוין דרשות היא וליכא עשה אלא בביאה ראשונה:

    ויבמה בעל כרחה הכא משמע דמה"א דריש לה ותימה דבפ"ק דקידושין (דף יד. ושם) משמע דדריש מה"א ביאה גומר בה ואין כו' דפריך התם והא מיבעי ליה ויבמה על כרחה א"כ לימא קרא ויבם וי"ל דהתם הכי פריך א"כ דלביאה גומרת בה גרידא אתא נימא קרא ויבם וכענין זה יש לקמן בפרק אלמנה (יבמות דף סח: ושם) א"כ לימא קרא והיא בקדשים לא תאכל וקשה לקמן בפ"ב (יבמות דף יט:) דרשינן מיבמה עדיין יבומין הראשונים עליה וא"ר יצחק דדרשינן הני תלתא דרשות מיבם ויבם ויבמה וכענין זה בריש האיש מקדש (קדושין דף מא.) דריש שלשה דרשות מושלחה שלח ושלח ושלחה:

    אין חייבין אלא על דבר שזדונו כרת למעוטי חייבי לאוין ועל שגגתו חטאת למעוטי פסח ומילה דלית בהו חטאת כדתנן בפ"ק דכריתות (דף ב.) ולא בעבודת כוכבים אלא על דבר שזדונו כרת למעוטי מגפף ומנשק ושגגתו חטאת למעוטי דבר שאין בו מעשה:

    Tosafot on Yevamot 8b · Sefaria

    Rashba

    ועוד צרה מלצרור נפקא תמיהא לי דהוה ליה למימר לצרור מאי עביד ליה, כדאמרינן (להלן) לרבי עליה למה לי. אי נמי לימא ערוה מעליה נפקא. ויש לומר דמשום בעל כרחין לכולי עלמא לצרור לצרה אתיא, משום הכי קאמר ליה בהאי לישנא, ואהדר ליה אין הכי נמי לצרור לצרה אתי, אלא דמפקינן לכדר' שמעון דאמר בזמן שנעשו צרות זו לזו דלא יהיה לך לקוחין באחת מהן.

    אין חייבין ב"ד אלא על דבר שזדונו כרת לאפוקי חייבי לאוין.

    ושגגתו חטאת לאפוקי פסח ומילה דלית בהו חטאת, כדתנן בפרק קמא דכריתות (שם) ולא בע"ז אלא על דבר שזדונו כרת לאפוקי מגפף ומנשק ושגגתו חטאת לאפוקי דבר שאין בו מעשה. תוספות (ד"ה אין).

    Rashba on Yevamot 8b · Sefaria

    Ritva

    מאי ולקחת כל היכא דאיכא תרי ליקוחי וכו' דמדכתב רחמנא ולקחת מכלל דנפלו שתים לפניו ואמר שייבם האחת ולא סיים אותה לומ' שייבם איזו שירצה ועליה תאמר וייבמה כל היכא דאפשר ליקח איזו שירצה אי חייבים פי' פר העלם דבר של צבור הכא כשטעו ב"ד בהוראה ועשו צבור על פיהם שמביאי' פר ושעיר על עבוד' כוכבים ועל שאר מצות פר לבדו כדאית' בהוריות אלא על דבר שזדונו כרת ושגגתו חטא' למעוטי פסח ומילה שזדונם בכרת ושגגת' בחטא' אינם ובעבוד' כוכבים זדונו כרת למעוטי מגפף ומנסך ושגגתו חטאת למעוטי עבוד' כוכבי' או מקבלו באשה באינו עושה מעשה:

    Ritva on Yevamot 8b · Sefaria

    Meiri

    כבר ביארנו שלא נאסרה צרת ערוה אלא במקום יבום אבל אם היתה בתו נשואה לנכרי ולו אשה אחרת ומת מותר לאבי הבת לישא צרתה ואחות אשתו שהיא ערוה פירושו כל שאשתו קיימת אפילו גירשה אבל אם מתה אשתו מותר לישא אחותה שנאמר בחייה כל שבחייה אפילו נתגרשה אבל כל שמתה אשתו מותר באחותה:

    יתבאר בפרק שלישי כ"ו א' שכל שנזדקקו שתי יבמות קרובות קורבת ערוה משני בתים אצל יבם אחד אע"פ שאין אחת מהן ערוה עליו הואיל והן קרובות זו לזו קורבת ערוה אינן מתיבמות מעתה שלשה אחים שנים מהם נשואים שתי אחיות או אשה ובתה או אשה ובת בתה ומתו שניהם ונזדקקו שתיהן לשלישי אינו מיבם לאחת מהן שמאחר ששתיהן זקוקות לו הרי הזיקה כקצת קדושין וכל אחת מהן נעשית כעין אשתו וכשמיבם לאחת נמצא שכנס אחות זקוקתו בחייה שהיא כעין אחות אשתו ומכל מקום חולץ הוא להם שאין הזיקה עושתה כאחות אשה לגמרי ליפטר בלא כלום ור' שמעון פוטר בם אף מן החליצה ומדכתיב לצרור בשעה שנעשות צרות זו לזו אף מחמת זיקה לא יהא לך ליקוחין אפילו באחת מהן שכל אחת נעשית לזה כאחות אשתו לגמרי מצד הזיקה ואין הלכה כמותו:

    כל שכנס היבם את יבמתו נעשית כאשתו לכל דבר ואינה יוצאה עוד בחליצה אלא בגט וכן אם גירשה יכול להחזירה ואין אומרים הואיל וכנס כבר קיים מצותו ומשגירש עמדה עליו באיסור אשת אח שלא במקום מצוה אלא נעשית אשתו לכל דבר ונפקע אישות שמצד אחיו לגמרי:

    היבמה נקנית בביאה ואפילו בא עליה בעל כרחה קנאה ונעשית אשתו לכל דבר לירשה וליטמא לה ולכל שאר הדברים:

    Meiri on Yevamot 8b · Sefaria

    Maharam

    א"כ לימא ולקח וכו' ויבמה במקום יבום וכו' ואם תקשה הא מסיק לעיל דצרה נמי לא צריכה קרא ולא אצטריך קרא אלא למשרי צרה שלא במקום מצוה היינו למאן דדריש לצרור למיסר צרה אבל רבי מפיק ליה לצרור לכדר"ש לדידיה אצטריך קרא למיסר צרה וק"ל:

    Maharam on Yevamot 8b · Sefaria

    What this page contains

    A full text unit for Yevamot, daf 8, Amud Bet, about 313 words in 16 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 16 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 118 words

      Opens “למישרי צרה שלא במקום מצוה. מאי טעמא…”

    2. Segment 223 words

      Opens “א"ל רמי בר חמא לרבא אימא ערוה״…”

      Named: רבא.

    3. Segment 319 words

      Opens “אמר ליה? צרה תוכיח דבמקום מצוה אסירא…”

    4. Segment 415 words

      Opens “האי בחייה מיבעי ליה למעוטי לאחר מיתה…”

    5. Segment 514 words

      Opens “אי מואשה אל אחותה ה"א נתגרשה שריא…”

    6. Segment 636 words

      Opens “אלא אמר רב הונא בר תחליפא משמיה…”

      Named: רב הונא בר תחליפא, רבא.

    7. Segment 717 words

      Opens “איפוך אנא במקום מצוה היא אסורה וצרתה…”

    8. Segment 831 words

      Opens “א"ל רב אשי לרב כהנא ממאי דהאי…”

      Named: רב אשי, רב כהנא.

    9. Segment 918 words

      Opens “א"כ לגלות ערוה דחדא היכי משכחת לה…”

    10. Segment 1018 words

      Opens “גופא רבי אומר ולקח ולקחה ויבם ויבמה…”

      Named: רבי אומר.

    11. Segment 116 words

      Opens “לצרור מפיק ליה רבי לכדרבי שמעון…”

      Named: רבי לכדרבי.

    12. Segment 1228 words

      Opens “צרה הכא כתיב ה"ק א"כ לימא קרא…”

    13. Segment 1317 words

      Opens “ויבמה במקום ייבום הוא דאסירא צרה שלא…”

    14. Segment 1419 words

      Opens “מיבעי להו לכדרבי יוסי בר חנינא דאמר…”

      Named: רבי יוסי בר חנינא.

    15. Segment 1513 words

      Opens “ורבי דרבי יוסי בר חנינא מלאשה נפקא…”

      Named: רבי דרבי.

    16. Segment 1621 words

      Opens “ורבי האי עליה מאי עביד ליה מיבעי…”

      Named: רבי האי.

    Sages named on this page

    • Rabbi Yose bar Hanina · Amoraim · First Generation of Amoraim

      Rabbi Yose bar Hanina was a preeminent first-generation Amoraic sage and a leading disciple of Rabbi Yochanan, whose halachic and aggadic teachings…

      Source: Yevamot 8b · Segment 14 — “…בר חנינא דאמר רבי יוסי בר חנינא ולקחה מלמד…

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Yevamot 8b

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026