Talmud Builders

    Yevamot 96b

    Back to index

    English translation — Yevamot 96b

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1MISHNA: If a boy aged nine years and one day had sexual relations with his yevama , and afterward his brother, who is also nine years and one day old, had relations with her, the second brother disqualifies her to the first one. Rabbi Shimon says he does not disqualify her. If a minor aged nine years and one day had relations with his yevama , and afterward that same boy had relations with her rival wife, he thereby disqualifies her to himself, and both women are now forbidden to him. Rabbi Shimon says he does not disqualify her.

    2GEMARA: It is taught in a baraita that Rabbi Shimon said to the Rabbis: If the first sexual act of a nine-year-old is considered a proper act of sexual relations, then the second act is not an act of consequence, just as the intercourse of one adult yavam after that of another adult yavam is of no effect. And if you say that the first sexual act is not considered a sexual act, the second act of himself or his brother is also not a sexual act. However, the Rabbis maintain that as the intercourse of a nine-year-old is like a levirate betrothal, one sexual act can take effect after another.

    3The Gemara comments that according to this explanation, the mishna is not in accordance with the opinion of ben Azzai. As it is taught in a baraita that ben Azzai says: There is levirate betrothal after levirate betrothal in a case of two yevamin and one yevama . In other words, if they both performed levirate betrothal with her, their actions are effective and she is forbidden to them both. The reason is that she has ties to each of the two men, which means that each levirate betrothal is effective in forbidding the other man.

    4But there is no levirate betrothal after a levirate betrothal in a case of two yevamot and one yavam , as the yavam did not have a full-fledged levirate bond with both of them. Therefore, if he performs a levirate betrothal with one of them, he has completed the bond. In contrast, the conclusion of the mishna is that the sexual relations of a nine-year-old with two yevamot is effective, and as the intercourse of a boy of this age is considered like a levirate betrothal the tanna of the mishna evidently maintains that there is levirate betrothal after levirate betrothal even in a case of one yavam .

    5MISHNA: If a boy aged nine years and one day had relations with his yevama and died, that yevama performs ḥalitza and may not enter into levirate marriage. If the minor married a woman in a regular manner and died, she is exempt from levirate marriage and ḥalitza , as by Torah law a minor cannot marry. If a boy aged nine years and one day had relations with his yevama , and after he matured he married a different woman and then died childless, if he did not carnally know the first woman after he matured, but only when he was a minor, the first one performs ḥalitza and may not enter into levirate marriage, as she is in essence a yevama who had relations with a minor, and the second woman either performs ḥalitza or enters into levirate marriage, as she is his full-fledged wife.

    6Rabbi Shimon says: The brother consummates levirate marriage with whichever woman he chooses, and performs ḥalitza with the second one. The mishna comments: This is the halakha both for a boy who is nine years and one day old, and also for one who is twenty years old who has not developed two pubic hairs. He has the status of a nine-year-old boy in this regard, as his intercourse is not considered a proper act of intercourse.

    7GEMARA: If a brother performed levirate betrothal with a yevama and died, she has a levirate bond in relation to the remaining brothers from two deceased brothers. Rava said: With regard to that which the Rabbis said, that when the bond of two yevamin exists, she performs ḥalitza and she does not enter into levirate marriage, you should not say that this applies only when there is a rival wife, as there is reason to decree due to a rival wife. The suggestion is that as the rival wife can enter into levirate marriage by Torah law, if the woman who performed levirate betrothal with the second brother was also permitted to enter into levirate marriage, people might mistakenly permit levirate marriage to two rival wives from the same family.

    8The proof that this is not the case is that here, in the first clause of the mishna, there is no rival wife, as it is referring to one woman, which means that this yevama who had relations with the nine-year-old is tied by the bonds of both her first husband and the underage yavam , whose intercourse is like levirate betrothal, and even so she performs ḥalitza but she does not enter into levirate marriage.

    9§ The mishna teaches that if a nine-year-old boy married a woman and died, she is exempt from levirate marriage and ḥalitza . The Gemara comments: We already learned this, as the Sages taught in a baraita : With regard to an imbecile and a minor who married women and died, their wives are exempt from ḥalitza and from levirate marriage, as the marriage of a minor or an imbecile is of no account.

    10§ The mishna further teaches the case of a nine-year-old boy who had relations with his yevama and after he matured married another woman. The Gemara asks: And let the Sages at least establish the sexual relations of a nine-year-old to be like the levirate betrothal of an adult, and it would therefore override the requirement of the rival wife to enter into levirate marriage, in accordance with the halakha of the rival wife of a woman who has the bond of two yevamin . Rav said: They did not establish the intercourse of a nine-year-old to be like the levirate betrothal of an adult in all regards, and Shmuel said: They certainly did. And similarly, Rabbi Yoḥanan said: They certainly did.

    11If so, the question remains: And let them establish the sexual relations of a nine-year-old to be considered like levirate betrothal. Why is he able to perform levirate marriage with her rival wife? The Gemara answers: This is a dispute between tanna’im . This tanna who discusses the case of four brothers, one of whom died, followed by the brother who performed levirate betrothal with the yevama (31b), he maintains that the yevama and her rival wife may not perform levirate marriage with one of the surviving brothers. The reason is that he maintains that the Sages decreed that a woman who has the bond of two deceased brothers may not perform levirate marriage due to a rival wife. They must both perform ḥalitza so that people will not say that two yevamot from one family can perform levirate marriage.

    12And that tanna taught us this halakha with regard to an adult brother who performed levirate marriage, and the same is true of a minor who had relations with her. And the reason that he stated the case of an adult in particular is because he was referring to an adult.

    13And conversely, this tanna , of the mishna here, holds that they established the sexual relations of a minor entirely like the levirate betrothal of an adult, and he maintains that the Sages did not decree that a woman who has the bond of two deceased brothers may not perform levirate marriage due to the case of a rival wife. And he taught us this halakha with regard to a minor, and the same is true of an adult. And the reason that he stated the case of a minor in particular is because he was referring to a minor.

    14§ Rabbi Elazar went and said this halakha in the study hall, but he did not state it in the name of Rabbi Yoḥanan. Instead, he issued the halakha without attribution. Rabbi Yoḥanan heard that Rabbi Elazar omitted mention of his name and became angry with him. Rabbi Ami and Rabbi Asi visited Rabbi Yoḥanan, to placate him so that he would not be annoyed with his beloved disciple. They said to him: Wasn’t there an incident in the synagogue of Tiberias involving a bolt that secures a door in place and that has a thick knob [ gelustera ] at its end? The question was whether it may be moved on Shabbat as a vessel, or whether it is considered muktze as raw material.

    15And it was stated that Rabbi Elazar and Rabbi Yosei argued over this case until they became so upset with each other that they tore a Torah scroll in their anger. The Gemara interrupts this account to clarify exactly what happened: Tore? Can it enter your mind that such great Sages would intentionally tear a Torah scroll? Rather, you must say that a Torah scroll was torn through their anger. In the heat of their debate they pulled the scroll from one side to another until it tore. And Rabbi Yosei ben Kisma, who was there at the time, said: I would be surprised if this synagogue does not become a place of idolatrous worship. This unfortunate event is a sign that this place is unsuitable for a synagogue. And indeed this eventually occurred.

    16Rabbi Ami and Rabbi Asi cited this baraita to hint to Rabbi Yoḥanan how careful one must be to avoid anger. However, Rabbi Yoḥanan grew even angrier, saying: You are even making us colleagues now? Those two Sages were peers, whereas Rabbi Elazar is merely my student.

    17Rabbi Ya’akov bar Idi visited Rabbi Yoḥanan and said to him: The verse states: “As God commanded His servant Moses, so did Moses command Joshua, and so did Joshua, he left nothing undone of all that the Lord commanded Moses” (Joshua 11:15). Now did Joshua, with regard to every matter that he said, say to the Jews: Thus Moses said to me? Rather, Joshua would sit and teach Torah without attributing his statements, and everyone would know that it was from the Torah of Moses. So too, your disciple Rabbi Elazar sits and teaches without attribution, and everyone knows that his teaching is from your instruction. Hearing this, Rabbi Yoḥanan was appeased.

    18Later, after calming down, he said to Rabbi Ami and Rabbi Asi: Why don’t you know how to appease me like our colleague ben Idi? The Gemara asks: And Rabbi Yoḥanan, what is the reason that he was so angry about this matter? The Gemara answers that this is as Rav Yehuda said that Rav said: What is the meaning of that which is written: “I will dwell in Your tent in worlds” (Psalms 61:5), literally, forever? And is it possible for a person to live in two worlds simultaneously? Rather, David said before the Holy One, Blessed be He: Master of the Universe, let it be Your will

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    מתני' פוסל על ידודהויא ליה כמאמר אחר מאמר דשניהם תופסין בה וכיון דבעיא גט משני קם ביתא עליה בכיון שלא בנה שוב לא יבנה:

    ור' שמעון אומר לא פוסלכדתני טעמא בגמ' וכגון דבביאת שני שגגה דאי במזיד הא קי"ל (נדה דף מה.) ביאתו ביאה ונהרגת עליו:

    פסלהלראשונה על עצמו וכ"ש לשנייה דבית אחד הוא בונה ואין בונה שני בתים וכיון דאין ביאתו בראשונה קנין גמור מהניא ביאת שנייה להצריכה גט וכיון דיהיב גט קם כוליה ביתא בלא יבנה:

    ור"ש אומר לא פוסלדלרבי שמעון ביאת בן תשע לא קניא ומשיירא אלא ספק קניא ספק לא קניא אי קניא קני לגמרי ולא קמהניא ביאת אחיו וכן ביאתו בצרתה ואי לאו קניא הוה ליה כמי שלא בעל לא זו ולא זו ומותר לקיים הראשונה אבל שנייה לא מקיים דלמא ביאתו קניא בראשונה וקיימא שנייה עליה באיסור שני בתים:

    גמ' ביאת שני אינה ביאהדקי"ל (לעיל יבמות דף נ.) אין ביאה אחר ביאה והוה ליה ביאת שני כביאת איניש דעלמא וכיון דשוגגת היא שריא:

    מתני' דלא כבן עזאימתני' דחשיב ביאה זו כמאמר וקתני דמהני מאמר אחר מאמר בין ביבם אחד ושתי יבמות כי סיפא בין שני יבמין ויבמה אחת כגון רישא דלא כבן עזאי:

    יש מאמר אחר מאמר בשני יבמין ויבמה אחתדתרוייהו מעיקרא לענין זיקה כי הדדי נינהו ומאמר דקמא לאו קנין גמור הוא דביאה הוא דכתב רחמנא ורבנן הוא דאמור דליהני משום גזירה כדמפרש בפ' רבן גמליאל (לעיל יבמות דף נ:) הילכך לא גרע בתרא מקמא דלכל חד וחד תקינו מאמר בה:

    ואין מאמר אחר מאמר בשתי יבמות ויבם אחדשכל כחו וקנינו שהיה לו לענין מאמר נתן בראשונה ודחה את השנייה. ואית דגרס לה איפכא ולשון ראשון נראה וכן שמעתי:

    מתני' בן תשע שנים ויום אחד שבא על יבמתו ומת חולצת ולא מתייבמת - שיש עליה זיקת שני יבמין שבמאמר זה לא יצתה מידי זיקת נפילה ראשונה וחלה עליה זיקת נפילה שנייה ותנן בפ' ארבעה אחין (לעיל יבמות דף לא:) מי שעליה זיקת יבם אחד ולא שעליה זיקת שני יבמין:

    נשא אשהשאינה יבמתו ולו אחין:

    הרי זו פטורהואע"ג דביאתו ביאה קידושיו אינן קידושין ואין קנין קטן כלום עד שיביא ב' שערות אבל ביבמה הואיל וזקוקה ליה שויוה רבנן כמאמר:

    אם לא ידע את הראשונה משהגדיל ראשונה חולצת ולא מתייבמתדזיקת שני יבמים עלה הואיל ולא ידעה משהגדיל ולא יצאה מידי נפילה ראשונה:

    ר' שמעון אומר מייבם לאי זו שירצהדלית ליה זיקת שני יבמין ובהא נמי פליג רבי שמעון בארבעה אחין (שם):

    וחולץ לשנייהדהא לאו צרות נינהו לאיפטורי חדא ביבום חברתה ויבומי תרוייהו לא הואיל והויא צרתה במקצת במאמר דרבנן אתו למימר שתי יבמות הבאות מבית אחד מתיבמות:

    אחד בן ט' ואחד בן עשריםשניהם שוים לכל דין של מעלה דכל כמה דלא מייתי שערות קטן הוא:

    גמ' לא תימא היכא דאיכא צרהכגון הך דארבעה אחין (שם) דתנן ג' אחין נשואין ג' נכריות ומת אחד מהן ועשה בה השני מאמר ומת הרי אלו חולצות ולא מתייבמות ואמרי' בגמ' אי זיקת ב' יבמין דאורייתא חליצה נמי לא תיבעי ומשנינן מדרבנן גזירה שמא יאמרו שתי יבמות הבאות מבית אחד מתייבמות כו':

    ויעשו ביאת בן ט' כמאמר בגדוללדחות אשתו גמורה מייבום כי ההיא דד' אחין (שם) דקתני הרי אלו חולצות ואפי' אשתו גמורה נדחית מפני שהיא צרת בעלת זיקת שני יבמין ואמאי קתני מתני' שנייה או חולצת או מתייבמת:

    וכן אמר רבי יוחנן עשו ועשו:

    ויעשוואמאי מייבמה שנייה:

    בנגר שיש בראשו גלוסטראשראשו עב וראוי לשחיקת שומים ולשאר תשמיש ונחלקו בו לענין נעילת דלת רבי אלעזר אוסר לנעול בו ורבי יוסי מתיר לפי שיש תורת כלי עליו ומותר לטלטלו:

    חברותא נמיאת תלמידי אתם עושים חבירי שאתם מביאים לי ראיה מרבי אלעזר ורבי יוסי שהיו חברים:

    וכן עשה יהושעהעיד עליו המקרא שכל מה שעשה מפי משה עשה ואפי' מה שאמר סתם שהרי א"א בכל דבר ודבר שאמר יהושע אמר כך אמר משה ואפילו הכי אסהיד קרא דמפי משה הוה:

    Edition: Vilna Edition · License: Public Domain

    יבמות 96 עמוד ב

    Mishna

    1בן ט' שנים ויום אחד שבא על יבמתו, ואח"כ בא עליה אחיו שהוא בן ט' שנים ויום אחד פוסל על ידו. ר"ש אומר: לא פוסל בן ט' שנים ויום אחד שבא על יבמתו, ואח"כ בא על צרתה פוסל על ידי עצמו. רבי שמעון אומר: לא פוסל:

    Gemara

    2תניא, אמר להם רבי שמעון לחכמים: אם ביאה ראשונה ביאה ביאה שנייה אינה ביאה. ואם ביאה ראשונה אינה ביאה ביאה שנייה נמי אינה ביאה.

    3מתניתין דלא כבן עזאי. דתניא, בן עזאי אומר: יש מאמר אחר מאמר בשני יבמין ויבמה אחת.

    4ואין מאמר אחר מאמר בשתי יבמות ויבם אחד.

    Mishna

    5בן תשע שנים ויום אחד שבא על יבמתו ומת חולצת ולא מתייבמת. נשא אשה ומת הרי זו פטורה. בן תשע שנים ויום אחד שבא על יבמתו, ומשהגדיל נשא אשה אחרת, ומת, אם לא ידע את הראשונה משהגדיל הראשונה חולצת ולא מתייבמת, והשנייה או חולצת או מתייבמת.

    6רבי שמעון אומר: מייבם לאי זו שירצה, וחולץ לשנייה. אחד שהוא בן ט' שנים ויום אחד, ואחד שהוא בן עשרים שלא הביא שתי שערות.

    Gemara

    7אמר רבא: הא דאמור רבנן זיקת שני יבמין, מיחלץ חלצה יבומי לא מיבמה, לא תימא היכא דאיכא צרה, דאיכא למגזר משום צרה.

    8דהא הכא ליכא צרה, מיחלץ חלצה, יבומי לא מיבמה.

    9נשא אשה ומת כו'. תנינא להא דתנו רבנן: שוטה וקטן שנשאו ומתו נשותיהן פטורות מן החליצה ומן הייבום.

    10בן תשע וכו' משהגדיל וכו'. ויעשו ביאת בן ט' כמאמר בגדול, ותדחה צרה מיבום! אמר רב: לא עשו ביאת בן ט' כמאמר בגדול. ושמואל אמר: עשו ועשו. וכן א"ר יוחנן: עשו ועשו.

    11ויעשו? תנאי היא. הך תנא דארבעה אחין גזר משום צרה.

    12ואשמעינן בגדול, וה"ה בקטן. והאי דאמר גדול משום דבגדול קאי.

    13והאי תנא דהכא סבירא ליה עשו, ולא גזר משום צרה. ואשמעינן בקטן, והוא הדין בגדול. והאי דקאמר בקטן דבקטן קאי.

    14אזל ר' אלעזר אמר לשמעתא בי מדרשא, ולא אמרה משמיה דר' יוחנן. שמע רבי יוחנן איקפד. עול לגביה רבי אמי ור' אסי. אמרו ליה: לא כך היה המעשה בבית הכנסת של טבריא בנגר שיש בראשו גלוסטרא,׃

    15שנחלקו בו רבי אלעזר ורבי יוסי, עד שקרעו ספר תורה בחמתן. קרעו ס"ד אלא אימא שנקרע ס"ת בחמתן. והיה שם רבי יוסי בן קיסמא, אמר: תמיה אני אם לא יהיה בית הכנסת זו עבודת כוכבים וכן הוה.

    16הדר איקפד טפי, אמר: חברותא נמי?!

    17עול לגביה ר' יעקב בר אידי. א"ל (יהושע יא, טו) כאשר צוה ה' את משה, עבדו כן צוה משה? את יהושע וכן עשה יהושע לא הסיר דבר מכל אשר צוה ה' את משה וכי על כל דבר שאמר יהושע היה אומר להם כך אמר לי משה אלא יהושע יושב ודורש סתם והכל יודעין שתורתו של משה היא אף ר' אלעזר תלמידך יושב ודורש סתם והכל יודעין כי שלך היא׃

    18אמר להם מפני מה אי אתם יודעין לפייס כבן אידי חברינו ורבי יוחנן מ"ט קפיד כולי האי דאמר רב יהודה אמר רב מאי דכתיב ״(תהלים סא״, ה) אגורה באהלך עולמים וכי אפשר לו לאדם לגור בשני עולמים אלא אמר דוד לפני הקדוש ברוך הוא רבונו של עולם, יהי רצון׃

    Tosafot

    נשא אשה ומת הרי זו פטורהואע"ג דלא תקינו רבנן נשואין לקטן מ"מ אר"י דליכא איסור' דלא חשיבא ביאת זנות ומצוה נמי איכא להשיא אשה לבנו קטן כדאמר בהנשרפין (סנהדרין דף עו: ושם) דעליו הכתוב אומר וידעת כי שלום אהלך וגו':

    קרעו סלקא דעתךקרעו משמע בכוונה:

    אגורה באהלך עולמיםכשנשמתו בישיבה של מעלה שפתותיו נעות בקבר כאילו מדברות נמצא שבשעה אחת דר בשני עולמים:

    Edition: Vilna Edition · License: Public Domain

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Ritva

    רש"א לא פוסל פי' לא פסל הראשונה עליו ממה נפשך אבל צרתה פוסל דדילמא ביאתו קונה בראשון וקם לה צרתה באשר לא יבנה כדפרש"י ז"ל:

    בן ט' שנים ויום א' שבא על יבמתו ומת חולצות ולא מתייבמת פי' דאיכ' עלה זיקת ב' יבמים מדרבנן דביאה בן ט' שנים כמאמר שויוה רבנן:

    נשא אשה ומת פטורה פי' פטורה מן החליצה ומן היבום ואפילו מדרבנן שאינו בן קניין ואפי' מדרבנן אלא דביבמה קונה ביאתו במאמר מדרבנן משום דאגידא ביה וכדפרש"י ז"ל וכו' אם ביאת ראשון ביאה ביאת שני אינה ביאה פי' וכשבא הב' עליה בשוגגת שאם היתה מזידה הרי נאסרה על הראשון בזנות כיון דאמרת דביאת ראשון ביאה כדפרש"י ז"ל:

    מתני' דלא כבן עזאי פי' בן ט' שנים לרבנן כמאמר ואשכחן להו במתני' שיש ביאה אחר ביאה ביבם א' ושני יבמות ובב' יבמין ויבמה א' וא"כ הוי דלא כבן עזאי והא דבן עזאי כבר פירשנוה בפר"ג:

    לא תימא היכא דאיכא למגזר משום צרה פי שיהיו שתיהן מתיבמות ויבאו לו ב' יבמות הבאות מבית א' מתיבמות וכההיא דפ"ד אחים. דהא הכא דליכא צרה פי' דרישא דמתני' לא מיירי בשיש לבן ט' שנים זה אשה אחרת ואפי' יש לו כדקתני סיפא והא לא חשיבא אלא כמפותה בעלמא וכדקתני שפטורה מן החליצה ומן היבום וא"ה מחלץ חלצה יבומי לא מיבמה דכל היכא דאיכא זיקת ב' יבמין אסרו רבנן ואסמכוה אקרא דכתיב אשת המת ולא אשת ב' מתים או משום דס"ל דאשת ב' מתים דאוריתא וגזרי' אמטולתא זיקת ב' יבמי' דרבנן או משום גזירה להיכא דאיכא צרה דכולה חדא גזירה היא:

    ושמואל אמר עשו ועשו פי' כפל לשון לאחזוקי א"נ כשם שעשו ביאתו כמאמ' לפסול על האחים כן עשו אותו כמאמר לאסור צרת'. וכן א"ר יוחנן עשו ועשו ופרכי' ויעשו כלומר א"כ למה שנינו השניי' חולצת או מתיבמת ופרקי' תנאי היא והכי קאמר לך דלמאן דאסר צרה משום מאמר ה"נ אסר לה משום ביאת בן ט' שנים ויום א':

    הך תנא דפ"ד אחין גזר משום צרה והאי תנא דהכא לא גזר משום צרה פי' בתוס' בשם רי"בם ז"ל דפלוגתא דהני תנאי אליבא דר' יוחנן באשת ב' מתים דאוריית' דתנא דד' אחים סבר אשת ב' מתים לאו דאורייתא דלא משכחת לה הילכך כשאסרו חכמים זיקת ב' יבמי' דרבנן לא גזרו אלא משום צרה והיכא דאיכ' צרה שלא יבואו ליבמן שתיהן ויאמרו ב' יבמות הבאות מבית א' מתיבמות אבל תנא דהכ' סבר דאשת שני מתים דאוריית' ואמטול הכי גזרו בזיקת ב' יבמין אפי' היכא דליכ' צרה והיינו דמחלפן סוגיין בתלמודא דזמנין דאמרי' אשת ב' מתים דאוריית' וזמנין דאמרי' לאו דאוריית' דפלוגת' דתנאי היא. ואחרי' מרבותי' פי' אשת ב' יבמין דאוריית' אלא דמפלגי תנאי איכא דסבר דאמטולת' גזרו ואע"ג דליכ' צרה והיינו תנא דהכ' ותנא דפ"ד אחי' סבר דאשת מתים לא שכיח ולא גזרו בשבילה בלבד אלא משום דאיכא חששא בצרה ומשום הכי לא גזרו היכא דליכ' צרה וזה יותר נכון והיא שיטת רבותי ז"ל ובתוס' האריכו בזה הרבה בכאן ובמ' גיטי':

    בית הכנסת של טרסיים יש שפי' אומה ידועה כדאמרי' היו מדברים לשון טרסי ויש שפי' שהם צורפי נחושת ותרוייהו איתנהו אמרי' בפרק יוצא דופן דבן ט' שנים ויום א' שבא על יבמתו ולא בעל משהגדיל ביאתו כמאמר בגדול ואם בא לגרשה משיגדיל צריך גט וחליצה אבל בעל משהגדיל נותן גט לבד ומיהו לכל שאר הדברים קנ' דעדיפ' ודאי מקטנה דקי"ל שהיא אשתו לכל דבר ואפי' מאן דפליג התם מודה בהא מר' הר"ם ז"ל. מאי דכתיב אגורה באהליך עולמים וכו' אמר דוד רבש"ע יהי רצון שיאמרו דבר שמועה מפי בעולם הזה. ובהכי סליק לן פרקא ברחמי שמיא וארקא:

    נושאין על האנוסה

    נושאין על האנוסה ועל המפותה פרש"י בגמ' דמדאורית' נושאי' על האנוסה ועל המפותה אפי' בחייה וכי קתני נושאין לאחר מיתה וכו' תנינא להא דתנו רבנן אנס אשה מותר לישא בתה פי' ולגבי בתרייתא אין הפרש בין נשואי' לאנוסין אלא דליכא למתני מותר לאנוס בתה ולהכי נקט לישא בין ברישא ובין בסיפא וזה ברור:

    Edition: Chidushei HaRitva Yevamot; Lvov, 1861. · License: Public Domain

    Babylonian Talmud · folio map

    Yevamot 96b

    Yevamot 96b. The full printed text of this folio side — 18 numbered segments, about 486 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    מתני' פוסל על ידו דהויא ליה כמאמר אחר מאמר דשניהם תופסין בה וכיון דבעיא גט משני קם ביתא עליה בכיון שלא בנה שוב לא יבנה:

    ור' שמעון אומר לא פוסל כדתני טעמא בגמ' וכגון דבביאת שני שגגה דאי במזיד הא קי"ל (נדה דף מה.) ביאתו ביאה ונהרגת עליו:

    פסלה לראשונה על עצמו וכ"ש לשנייה דבית אחד הוא בונה ואין בונה שני בתים וכיון דאין ביאתו בראשונה קנין גמור מהניא ביאת שנייה להצריכה גט וכיון דיהיב גט קם כוליה ביתא בלא יבנה:

    ור"ש אומר לא פוסל דלרבי שמעון ביאת בן תשע לא קניא ומשיירא אלא ספק קניא ספק לא קניא אי קניא קני לגמרי ולא קמהניא ביאת אחיו וכן ביאתו בצרתה ואי לאו קניא הוה ליה כמי שלא בעל לא זו ולא זו ומותר לקיים הראשונה אבל שנייה לא מקיים דלמא ביאתו קניא בראשונה וקיימא שנייה עליה באיסור שני בתים:

    גמ' ביאת שני אינה ביאה דקי"ל (לעיל יבמות דף נ.) אין ביאה אחר ביאה והוה ליה ביאת שני כביאת איניש דעלמא וכיון דשוגגת היא שריא:

    מתני' דלא כבן עזאי מתני' דחשיב ביאה זו כמאמר וקתני דמהני מאמר אחר מאמר בין ביבם אחד ושתי יבמות כי סיפא בין שני יבמין ויבמה אחת כגון רישא דלא כבן עזאי:

    יש מאמר אחר מאמר בשני יבמין ויבמה אחת דתרוייהו מעיקרא לענין זיקה כי הדדי נינהו ומאמר דקמא לאו קנין גמור הוא דביאה הוא דכתב רחמנא ורבנן הוא דאמור דליהני משום גזירה כדמפרש בפ' רבן גמליאל (לעיל יבמות דף נ:) הילכך לא גרע בתרא מקמא דלכל חד וחד תקינו מאמר בה:

    ואין מאמר אחר מאמר בשתי יבמות ויבם אחד שכל כחו וקנינו שהיה לו לענין מאמר נתן בראשונה ודחה את השנייה. ואית דגרס לה איפכא ולשון ראשון נראה וכן שמעתי:

    14 more comments on this page.

    Rashi on Yevamot 96b · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Tosafot

    נשא אשה ומת הרי זו פטורה ואע"ג דלא תקינו רבנן נשואין לקטן מ"מ אר"י דליכא איסור' דלא חשיבא ביאת זנות ומצוה נמי איכא להשיא אשה לבנו קטן כדאמר בהנשרפין (סנהדרין דף עו: ושם) דעליו הכתוב אומר וידעת כי שלום אהלך וגו':

    קרעו סלקא דעתך קרעו משמע בכוונה:

    אגורה באהלך עולמים כשנשמתו בישיבה של מעלה שפתותיו נעות בקבר כאילו מדברות נמצא שבשעה אחת דר בשני עולמים:

    Tosafot on Yevamot 96b · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Ritva

    רש"א לא פוסל פי' לא פסל הראשונה עליו ממה נפשך אבל צרתה פוסל דדילמא ביאתו קונה בראשון וקם לה צרתה באשר לא יבנה כדפרש"י ז"ל:

    בן ט' שנים ויום א' שבא על יבמתו ומת חולצות ולא מתייבמת פי' דאיכ' עלה זיקת ב' יבמים מדרבנן דביאה בן ט' שנים כמאמר שויוה רבנן:

    נשא אשה ומת פטורה פי' פטורה מן החליצה ומן היבום ואפילו מדרבנן שאינו בן קניין ואפי' מדרבנן אלא דביבמה קונה ביאתו במאמר מדרבנן משום דאגידא ביה וכדפרש"י ז"ל וכו' אם ביאת ראשון ביאה ביאת שני אינה ביאה פי' וכשבא הב' עליה בשוגגת שאם היתה מזידה הרי נאסרה על הראשון בזנות כיון דאמרת דביאת ראשון ביאה כדפרש"י ז"ל:

    מתני' דלא כבן עזאי פי' בן ט' שנים לרבנן כמאמר ואשכחן להו במתני' שיש ביאה אחר ביאה ביבם א' ושני יבמות ובב' יבמין ויבמה א' וא"כ הוי דלא כבן עזאי והא דבן עזאי כבר פירשנוה בפר"ג:

    לא תימא היכא דאיכא למגזר משום צרה פי שיהיו שתיהן מתיבמות ויבאו לו ב' יבמות הבאות מבית א' מתיבמות וכההיא דפ"ד אחים. דהא הכא דליכא צרה פי' דרישא דמתני' לא מיירי בשיש לבן ט' שנים זה אשה אחרת ואפי' יש לו כדקתני סיפא והא לא חשיבא אלא כמפותה בעלמא וכדקתני שפטורה מן החליצה ומן היבום וא"ה מחלץ חלצה יבומי לא מיבמה דכל היכא דאיכא זיקת ב' יבמין אסרו רבנן ואסמכוה אקרא דכתיב אשת המת ולא אשת ב' מתים או משום דס"ל דאשת ב' מתים דאוריתא וגזרי' אמטולתא זיקת ב' יבמי' דרבנן או משום גזירה להיכא דאיכא צרה דכולה חדא גזירה היא:

    ושמואל אמר עשו ועשו פי' כפל לשון לאחזוקי א"נ כשם שעשו ביאתו כמאמ' לפסול על האחים כן עשו אותו כמאמר לאסור צרת'. וכן א"ר יוחנן עשו ועשו ופרכי' ויעשו כלומר א"כ למה שנינו השניי' חולצת או מתיבמת ופרקי' תנאי היא והכי קאמר לך דלמאן דאסר צרה משום מאמר ה"נ אסר לה משום ביאת בן ט' שנים ויום א':

    הך תנא דפ"ד אחין גזר משום צרה והאי תנא דהכא לא גזר משום צרה פי' בתוס' בשם רי"בם ז"ל דפלוגתא דהני תנאי אליבא דר' יוחנן באשת ב' מתים דאוריית' דתנא דד' אחים סבר אשת ב' מתים לאו דאורייתא דלא משכחת לה הילכך כשאסרו חכמים זיקת ב' יבמי' דרבנן לא גזרו אלא משום צרה והיכא דאיכ' צרה שלא יבואו ליבמן שתיהן ויאמרו ב' יבמות הבאות מבית א' מתיבמות אבל תנא דהכ' סבר דאשת שני מתים דאוריית' ואמטול הכי גזרו בזיקת ב' יבמין אפי' היכא דליכ' צרה והיינו דמחלפן סוגיין בתלמודא דזמנין דאמרי' אשת ב' מתים דאוריית' וזמנין דאמרי' לאו דאוריית' דפלוגת' דתנאי היא. ואחרי' מרבותי' פי' אשת ב' יבמין דאוריית' אלא דמפלגי תנאי איכא דסבר דאמטולת' גזרו ואע"ג דליכ' צרה והיינו תנא דהכ' ותנא דפ"ד אחי' סבר דאשת מתים לא שכיח ולא גזרו בשבילה בלבד אלא משום דאיכא חששא בצרה ומשום הכי לא גזרו היכא דליכ' צרה וזה יותר נכון והיא שיטת רבותי ז"ל ובתוס' האריכו בזה הרבה בכאן ובמ' גיטי':

    בית הכנסת של טרסיים יש שפי' אומה ידועה כדאמרי' היו מדברים לשון טרסי ויש שפי' שהם צורפי נחושת ותרוייהו איתנהו אמרי' בפרק יוצא דופן דבן ט' שנים ויום א' שבא על יבמתו ולא בעל משהגדיל ביאתו כמאמר בגדול ואם בא לגרשה משיגדיל צריך גט וחליצה אבל בעל משהגדיל נותן גט לבד ומיהו לכל שאר הדברים קנ' דעדיפ' ודאי מקטנה דקי"ל שהיא אשתו לכל דבר ואפי' מאן דפליג התם מודה בהא מר' הר"ם ז"ל. מאי דכתיב אגורה באהליך עולמים וכו' אמר דוד רבש"ע יהי רצון שיאמרו דבר שמועה מפי בעולם הזה. ובהכי סליק לן פרקא ברחמי שמיא וארקא:

    2 more comments on this page.

    Ritva on Yevamot 96b · Sefaria · Edition: Chidushei HaRitva Yevamot; Lvov, 1861. · Public Domain

    Meiri

    בן תשע שנים ויום אחד שבא על יבמתו ואחר כך בא אחיו שהוא בן תשע גם כן ובא עליה פסל על ידו שהרי ביאת כל אחד מהם כמאמר ויש מאמר אחר מאמר ר' שמעון אומר לא פסל מפני שהוא דן אם ביאת ראשון ביאה של שני אינה כלום ואם ביאת ראשון אינה כלום אף של שני אינה כלום וכשרה לראשון ממה נפשך והיא היא המחלקת בבן תשע שבא על יבמתו ואחר כך בא הוא בעצמו על צרתה שפסל על ידי עצמו אף בראשונה מפני שאין הקנין גמור ולר' שמעון לא פסל ממה נפשך שאם ראשונה ביאה אחרונה אינה כלום ואם ראשונה אינה ביאה אף אחרונה אינה כלום והלכה כחכמים שכבר העמדנו דבריו של ר' שמעון בשיטה בפרק רבן גמליאל נ"א ב' כמו שהתבאר ולפי דרכך למדת שאין הלכה כבן עזאי שהיה אומר יש מאמר אחר מאמר בשני יבמין ויבמה אחת ר"ל אם עשה מאמר זה אחר חברו משום דאלימא זיקייהו דגברי ואין אחד דוחה את של חבירו הואיל ואין האחד ביד חברו אבל לא בשתי יבמות ויבם אחד שעשה יבם זה מאמר לזו ואחר כך לזו הואיל ושתיהן בידו לברור אי זו שירצה וכבר בירר אלא אף בזו יש מאמר אחר מאמר כמו שביארנו:

    בן תשע שנים ויום אחד שבא על יבמתו ומת ונשאר שם אח שלישי חולצת ולא מתיבמת שהרי יבמה זו עדין לא נסתלקה זיקת הראשון מעליה לגמרי הואיל וביאת בן תשע אינה קונה לגמרי והרי נתחדשה עליה זיקה אחרת של קטן זה הואיל וביאתו קונה במקצת ונמצאו עליה זיקת שני יבמין ופירשו בגמרא שלא סוף דבר במקום שיש צרה כגון שהיה היבם גדול ועשה מאמר ומת ויש לו אשה שאם תאמר שהיבמה מתיבמת לשלישי ראויה להתיבם יותר ויבאו לומר שתי יבמות הבאות מבית אחד מתיבמות אלא אף במקום שאין צרה שהרי משנתנו בקטן שביאתו ביבמה כמאמר ולאשה שלו אין לחוש שאין נשואי קטן כלום ואעפ"כ זיקת שני יבמין מפקעת שלא ליבמה וחולצת ולא מתיבמת שאשת שני מתים אינה מתיבמת לא היא ולא צרתה שאף צרתה תקנו בה שלא להתיבם מגזירת בעלת המאמר כמו שנבאר למטה:

    נשא קטן זה אשה ומת הרי זו פטורה מן החליצה ומן היבום שכך אמרו שוטה וקטן שנשאו נשים ומתו נשותיהן פטורות מן החליצה ומן היבום אפילו מדברי סופרים וכן הלכה:

    זהו ביאור המשנה וכלה על הדרכים שביארנו הלכה פסוקה היא ולא נתחדש עליה בגמרא דבר שלא ביארנוהו:

    המשנה הששית והכונה בה כשלפניה והוא שאמר בן תשע שנים ויום אחד שבא על יבמתו משהגדיל נשא אשה אחרת אם לא ידע את הראשונה השניה או חולצת או מתיבמת הראשונה חולצת ולא מתיבמת ר' שמעון אומר מיבם לאי זו שירצה וחולץ לשניה אחד שהוא בן תשע שנים ויום אחד ואחד בן עשרים שנה שלא הביא שתי שערות אמר הר"ם פי' היות הראשונה חולצת ולא מתיבמת לפי שביאת בן ט' כמאמר בגדול וכבר קדם לך כי כאשר נתן גדול מאמר ליבמתו ומת חולצת ולא מתיבמת ובן כ' שנה שלא הביא שתי שערות אם נראו בו סימני סריס הנה הוא סריס חמה ואם לא נראו בו הנה הוא במדרגת הקטן לכל המצות ודינו בענין המשגל דין בן תשע שנים ויום אחד עד שיגיע לשלשים וחמש שנים ולא הביא שתי שערות הנה הוא סריס חמה אע"פ שלא יראו בו סימני סריס וסימני סריס כל שאין לו זקן ושערו לקוי שער ראשו חלוש דק מאד ואין רגליו מעלין רתיחה ומטיל מים ואינו עושה כיפה ר"ל העדר בקושי ושכבת זרעו (דוחץ) [דוהה] ר"ל עפרת המראה ואין מימי רגליו מחמיצין ורוחץ בימות הגשמים ואין בשרו מעלה הבל כמו שאר האנשים הבריאים וקולו דק עד שלא יובדל בין קולו לקול האשה הנה כאשר נראו בו אחד מאלו האותות והשלימו לו כ' שנה ולא הביא שתי שערות הנה הוא סריס חמה ובתנאי שלא יהיו בזקנו שתי שערות הנזכרות בכל מקום באיש ובאשה לא שיצמחו באי זה מקום שיזדמן מן הגוף אבל בתנאי שיצמחו בשפל הגוף במקומות הידועים בצמיחת השער ודע זה:

    אמר המאירי בן תשע שנים ויום אחד שבא על יבמתו ומשהגדיל נשא אשה אחרת ומת אם לא ידע את הראשונה משהגדיל השניה חולצת או מתיבמת ואע"פ שהגדול שעשה מאמר ומת אף אשתו הגמורה חולצת ולא מתיבמת מגזירת בעלת המאמר לא גזרו כן בביאת קטן שלא עשו בענין זה ביאת בן תשע כמאמר בגדול לדחות את הצרה מיבום ואלו ידעה משהגדיל קנאה לגמרי וביאתה או חליצתה של אחת מהן פוטרת צרתה:

    ור' שמעון אומר מיבם לאי זו שירצה שאינו סובר באיסור זיקת שני יבמין כלום ואין הלכה לא כדברי זה ולא כדברי זה אלא אף השניה חולצת ולא מתיבמת שהלכה כר' יוחנן שאמר בגמרא שעשו ביאת בן תשע כמאמר בגדול שדוחה את הצרה מיבום כמו שהתבאר בפרק ארבעה אחין ל"א ב' וכבר התבאר שם הטעם במחלקתם של ר' שמעון ורבנן שהוא תלוי במאמר אם קונה בודאי במקצת או אם ספק קונה ספק אינו קונה אלא שמאחר שאין הלכה כדבריהם אין צורך בהשיב מה שכבר התבאר ולפי דרכך למדת שבן תשע שבא על יבמתו ולא בעל משהגדיל צריכה גט לביאתו שהיא כמאמר וחליצה לזיקתו הא לכל שאר הדברים קנה שהרי בנשואי קטנה אמרו הרי היא כאשתו לכל דבר ויורשה וזו ודאי עדיפא מינה:

    אחד בן תשע ואחד בן עשרים שלא הביא שתי שערות שניהם שוים לידון כקטן ופירשוה בגמרא כגון שלא נולדו לו סימני סירוס שכל שהוא בן עשרים והביא סימני סירוס גדול הוא אבל כל שלא הביא שתי שערות ולא הביא סימני סירוס הרי הוא קטן עד רוב שנותיו ר"ל ל"ה שנה ויום אחד ומשם ואילך הוא גדול לכל דבריו אלא שאינו חולץ ולא מיבם וכל שבא לידי בן עשרים ולא הביא שתי שערות וכן לא הביא סימני סירוס אם היה כחוש משמינין אותו ואם היה שמן מכחישין אותו שסימנין אלו פעמים נושרין מחמת כחש פעמים מחמת שומן:

    6 more comments on this page.

    Meiri on Yevamot 96b · Sefaria · Edition: Meiri on Shas · unknown

    Maharsha (Chidushei Halachot)

    בפרש"י בד"ה ור"ש אומר לא פסל כו' וכגון דבביאת שני שגגה דאי במזיד כו' ונהרגת עליו עכ"ל ובפ' ר"ג פרש"י דאיירי אפילו במזיד שאין נאסרת על בעלה אלא בקינוי וסתירה והתוספות כתבו שם שהוא ט"ס ולא פירשו רש"י מעולם ופירשו שם כפרש"י דהכא (ב) דמיירי בשוגג ויראה הא דקאמר דבמזיד נהרגת לאו דוקא דהא א"נ דקני ביאת קטן לגמרי כמאמר אינו אלא מדרבנן כפרש"י לקמן בשמעתין גבי וחולץ לשנייה וייבומי תרוייהו לא הואיל וצרתה במקצת כמאמר דרבנן כו' אלא דה"ק כיון דאשה אחרת אסורה במזיד דנהרגת עליו בהך נשואין דרבנן אי הוה איירי במזיד נמי הוו חשו לאוסרה דכל דתיקון רבנן כעין דאורייתא תיקון ועיין בתוספות בפרק ר"ג בד"ה אם ביאה ראשונה ביאה כו':

    גמ' הך תנא דד' אחין גזר משום צרה כו' והאי תנא דהכא ס"ל עשו ולא גזור משום צרה כו' פירושא דהך מלתא תמצא מבואר באורך בתוספות בפרק ד' אחין בד"ה מדרבנן וגזירה כו' ע"ש:

    Chidushei Halachot on Yevamot 96b · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Gilyon HaShas

    גמ' שמע ר' יוחנן איקפד עי' ירושלמי רפ"ב דברכות:

    Gilyon HaShas on Yevamot 96b · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    What this page contains

    A full text unit for Yevamot, daf 96, Amud Bet, about 486 words in 18 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 18 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 147 words

      Opens “מתני׳ בן ט' שנים ויום אחד שבא…”

      Named: רבי שמעון.

    2. Segment 225 words

      Opens “גמ׳ תניא, אמר להם רבי שמעון לחכמים:…”

      Named: רבי שמעון.

    3. Segment 316 words

      Opens “מתניתין דלא כבן עזאי. דתניא, בן עזאי…”

    4. Segment 48 words

      Opens “ואין מאמר אחר מאמר בשתי יבמות ויבם…”

    5. Segment 547 words

      Opens “מתני׳ בן תשע שנים ויום אחד שבא…”

    6. Segment 624 words

      Opens “רבי שמעון אומר: מייבם לאי זו שירצה,…”

      Named: רבי שמעון.

    7. Segment 723 words

      Opens “גמ׳ אמר רבא: הא דאמור רבנן זיקת…”

      Named: רבא.

    8. Segment 89 words

      Opens “דהא הכא ליכא צרה, מיחלץ חלצה, יבומי…”

    9. Segment 918 words

      Opens “נשא אשה ומת כו'. תנינא להא דתנו…”

    10. Segment 1032 words

      Opens “בן תשע וכו' משהגדיל וכו'. ויעשו ביאת…”

      Named: שמואל.

    11. Segment 1110 words

      Opens “ויעשו? תנאי היא. הך תנא דארבעה אחין…”

    12. Segment 1210 words

      Opens “ואשמעינן בגדול, וה"ה בקטן. והאי דאמר גדול…”

    13. Segment 1320 words

      Opens “והאי תנא דהכא סבירא ליה עשו, ולא…”

    14. Segment 1436 words

      Opens “אזל ר' אלעזר אמר לשמעתא בי מדרשא,…”

      Named: רבי יוחנן, רבי אמי.

    15. Segment 1537 words

      Opens “שנחלקו בו רבי אלעזר ורבי יוסי, עד…”

      Named: רבי אלעזר, רבי יוסי.

    16. Segment 166 words

      Opens “הדר איקפד טפי, אמר: חברותא נמי?!…”

    17. Segment 1769 words

      Opens “עול לגביה ר' יעקב בר אידי. א"ל…”

    18. Segment 1849 words

      Opens “אמר להם מפני מה אי אתם יודעין…”

      Named: רבי יוחנן, רב יהודה, רב מאי.

    Sages named on this page

    • Rabbi Yochanan · Others · End of Tannaim and beginning of Amoraim.

      Rabbi Yochanan was a pivotal sage, bridging the eras of the Tannaim and Amoraim, known for his profound scholarship and dedication to…

      Source: Yevamot 96b · Segment 10 — “בן תשע וכו' משהגדיל וכו'.

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Yevamot 96b

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026