Talmud Builders

    Yevamot 29b

    Chapter 3 - Arba'ah Achin

    גם: יבמות דף כ״ט ע״ב, פרק ג׳ ארבעה אחין

    English translation - Yevamot 29b

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1And if it enters your mind that according to Beit Shammai levirate betrothal acquires the woman as a full-fledged acquisition, then this matter could potentially have been resolved ab initio : This brother should perform levirate betrothal and acquire one sister, and that brother should perform levirate betrothal and acquire the other sister. As there is no prohibition whatsoever involved in performing levirate betrothal, the concern for violating a prohibition by consummating the levirate marriage with a sister of a woman with whom he has a levirate bond is avoided; he only betroths her, but does not engage in sexual intercourse with her. After the betrothal, the levirate bond of her sister is dissolved and he can freely consummate the levirate marriage with her.

    2The Gemara objects: Rather, what then? If levirate betrothal does not serve to fully acquire the woman, what is the alternative? It must be that according to Beit Shammai levirate betrothal precludes the rival wife from entering levirate marriage with a complete preclusion. If so, there is an additional potential scenario: This one should perform levirate betrothal with one sister and preclude the second sister from entering levirate marriage, and that one should perform levirate betrothal with the second sister and preclude the first sister from entering levirate marriage. In this way, the yevamin can consummate the levirate marriage with the sisters ab initio as well. Yet the mishna does not allow for this possibility.

    3Rather, what have you to say? One must assert that levirate betrothal performed in circumstances where it is permitted to perform levirate marriage, i.e. where there is no prohibition with regard to the close relative of a woman with whom the yavam has a levirate bond, completely precludes the rival wife from entering levirate marriage. However, levirate betrothal performed in circumstances where it is forbidden to perform levirate marriage, does not preclude entering levirate marriage. Therefore, in the case of two sisters who happen simultaneously before two brothers for levirate marriage, the sisters cannot be precluded from entering levirate marriage via levirate betrothal. So too here, with regard to levirate betrothal performed by the third brother, the same distinction can be made. Even according to the one who said that levirate betrothal acquires a woman as a full-fledged acquisition, just like marriage, there is the following difference: Levirate betrothal under permitted circumstances acquires the woman, but levirate betrothal under forbidden circumstances does not acquire the woman. Therefore, there is no proof as to the nature of levirate betrothal according to the opinion of Beit Shammai from the first mishna in the chapter.

    4Rav Ashi teaches this discourse in this manner: Rabbi Elazar said: Do not say that according to Beit Shammai levirate betrothal precludes entering levirate marriage as a complete preclusion, so that the rival wife of the woman who received levirate betrothal does not require even ḥalitza . Rather, it precludes entering levirate marriage and yet leaves a remnant of the levirate bond in place. Accordingly, levirate betrothal precludes the rival wife’s entering levirate marriage to the degree that the yavam is not required to divorce the woman he betrothed, but the levirate bond with the rival wife remains to the extent that he must still perform ḥalitza with her.

    5Rabbi Avin said: We, too, learn this statement from the mishna, where it states: Beit Shammai say: They may maintain them as their wives. From here it can be deduced: Yes, they may maintain them as their wives after the fact; no, they are not allowed to marry them ab initio . And if it enters your mind to say that, according to Beit Shammai, levirate betrothal precludes entering levirate marriage as a complete preclusion, then this brother should perform levirate betrothal and preclude one sister from levirate marriage, and that brother should perform levirate betrothal and preclude the other sister from levirate marriage. The Gemara challenges this conclusion: But didn’t the mishna teach that Beit Shammai say: His wife remains with him, and this other is sent away due to her status as a sister of his wife? This indicates that she is exempt from levirate marriage and does not even require ḥalitza .

    6Rather, one must resolve this by asserting that a yevama who is suitable for all of the aspects of levirate marriage is also suitable for part of it. If a yevama is eligible for both levirate marriage and ḥalitza when she happens before the brothers, as in the case cited in the present mishna where the woman who happened before the third brother was permitted to enter into levirate marriage, she is eligible for part of it. This indicates that if the yavam does not take her in levirate marriage but performs only levirate betrothal, the levirate betrothal has sufficient legal force to preclude the rival wife completely. However, a yevama who is not suitable for all of the aspects of levirate marriage is also not suitable for a part of it. If the yevama is not eligible for levirate marriage, such as in the case referred to in the first mishna of this chapter, where both women happened simultaneously so that the yavam is not permitted to consummate the levirate marriage with either woman, she is not suitable for part of it. In that case, if the yavam performs levirate betrothal, it does not have the legal force to affect a total preclusion.

    7§ With regard to Beit Shammai’s opinion about levirate betrothal, Rabba asks: Does levirate betrothal, according to the opinion of Beit Shammai, create a full-fledged marriage bond? Or, does it merely create betrothal, similar to all other acts of betrothal? Abaye said to him: With regard to what halakha do you ask this?

    8If we say it pertains to inheriting from her when she dies, and to becoming ritually impure for her if he is a priest, and to nullifying her vows, all of which are rights and obligations acquired by marriage, this is difficult. Now, with regard to a betrothed woman in general, i.e., a woman who was betrothed by Torah law, Rabbi Ḥiyya teaches in a baraita : One does not enter acute mourning on the day of the death of his betrothed wife, nor can he become ritually impure for her if she dies if he is a priest. Similarly, she does not enter acute mourning for him and is not obligated to become ritually impure for him. If she dies, he does not inherit from her; if he dies, she collects the payment of her marriage contract, In a case where he performed only levirate betrothal with her, is it necessary to say that he does not inherit from her, nor does he become ritually impure for her? Therefore, this halakha is obvious and Rabba’s question seems superfluous.

    9Rather, the question must relate to the matter of delivery of the woman to the husband under a wedding canopy. What is the ruling with regard to this? Is the yavam obligated to enter the wedding canopy in the manner that he would with any other betrothed woman, or not? This is the dilemma: Does levirate betrothal create a full-fledged marriage bond, whereby the yevama would not require further delivery to a wedding canopy? Or, does levirate betrothal perhaps create only betrothal, whereby she would require delivery to a wedding canopy?

    10Abaye said to him that this question is not necessary, as well: Now, if he did not perform levirate betrothal with her at all, it is written: “Her brother-in-law will have intercourse with her” (Deuteronomy 25:5). It is deduced from this verse that he can take her even against her will. Is it necessary to say that if he performed levirate betrothal with her, even without a wedding canopy, that he is allowed to engage in sexual intercourse with her?

    11Rabba said to him: This question is relevant, as I say that anyone who performs levirate betrothal with his yevama causes the levirate bond to be removed from him, and he is no longer considered subject to the halakhot of levirate marriage. Instead, a standard bond of betrothal applies to him. Therefore, it is appropriate to ask if this act of levirate betrothal is similar to a standard betrothal insofar as the wedding canopy is concerned, and consequently the woman would be required to enter the wedding canopy. Alternatively, perhaps the halakhot of levirate marriage still apply somewhat, in which case the woman would not be required to enter a wedding canopy in order to become married, similar to a standard yevama to whom levirate betrothal was not performed. Does the performance of levirate betrothal weaken the capacity of intercourse to establish levirate marriage on its own? What is the halakhic ruling here?

    12The Gemara suggests: Come and hear an answer from what is taught in a mishna ( Nedarim 74a): What is the ruling with regard to the nullification of vows for a widow who is waiting for her yavam , whether she is waiting for a single yavam or two yevamin ? Rabbi Eliezer says: Let him nullify her vows. The yavam may nullify her vows as though he were her husband. Rabbi Yehoshua says: This holds true only if she is bonded to a single yavam , but not to two. Rabbi Akiva says: It does not hold true, neither to one yavam nor to two yevamin . They may not nullify her vows.

    13And we discussed this issue, interpreting the various opinions: Granted, Rabbi Akiva holds that the levirate bond is not substantial, even in the case of one yavam . In his opinion, the levirate obligation does not create a marriage bond at all, even if there is only a single yavam . And according to Rabbi Yehoshua, the levirate bond with one yavam is substantial. The yevama undoubtedly requires this yavam for levirate marriage, and therefore she is considered to be like his wife. But with two yevamin , the levirate bond is not substantial, since it is not clear which brother will consummate the levirate marriage with her. However, Rabbi Eliezer, if he indeed holds that the levirate bond is substantial, his opinion is difficult. Granted, if there is one yavam , he can nullify her vows, but if there are two, why should only one of them suffice to nullify her vows, as it is not yet clear which of them will eventually marry her?

    14And Rabbi Ami bar Ahava said: With what are we dealing here? This is a case where one of them performed levirate betrothal with her, and this is in accordance with the opinion of Beit Shammai, who say: Levirate betrothal acquires her as a full-fledged acquisition.

    15This interpretation can resolve Rabba’s question. Granted, if you say levirate betrothal creates a full-fledged marriage, it is due to that reason that the yavam can nullify her vows just as a full-fledged husband does. However, if you say that levirate betrothal merely creates betrothal, how can he nullify the vows? Even in standard cases of betrothal by Torah law the husband cannot nullify her vows, for didn’t we learn in a mishna: With regard to a betrothed young woman, only her father and her husband together can nullify her vows? How could a yavam nullify the vows without the father of the yevama , if he is not considered a full-fledged husband? Rav Naḥman bar Yitzḥak said that this proof can be rejected by interpreting the mishna as follows: What is the meaning of the phrase: He nullifies? That he nullifies her vows only in conjunction with her father.

    16The Gemara questions this reading of the mishna: And according to the opinion of Rabbi Elazar, who said that for Beit Shammai levirate betrothal acquires the woman only insofar as it precludes a rival wife from entering levirate marriage, and it is not a full-fledged acquisition, why should the yavam nullify her vows, even if he does so in conjunction with her father? The Gemara answers: Rabbi Eliezer could have said to you: One can say that when I said that levirate betrothal acquires the woman only insofar as it precludes the rival wife from entering levirate marriage, it was to emphasize that a bill of divorce would not suffice for her, but rather she also requires ḥalitza . However, with regard to the matter of nullifying her vows, do we say that levirate betrothal is not effective, and that he cannot nullify her vows alone?

    17And if you wish, say an alternate explanation: Rabbi Elazar could have said to you: And as for Rav Naḥman bar Yitzḥak, does this resolution that the mishna is only referring to a case where the father and the yavam can nullify her vows together work out well? Did the mishna teach that they can nullify her vows? It teaches that he can nullify her vows in the singular, implying that he nullifies the vows alone and not in conjunction with anyone else. Rather, the mishna must be explained differently: With what are we dealing here? It is a case where the yavam , regardless of whether or not he performed levirate betrothal, did not want to consummate the levirate marriage or perform ḥalitza . Therefore, the yevama stood in court so as to compel him to consummate the levirate marriage or perform ḥalitza , and it ruled that he must supply her sustenance. Because she is bound to him and cannot marry another, the court ruled that he was responsible for her livelihood.

    18And this is in accordance with the statement that Rav Pineḥas said in the name of Rava, as Rav Pineḥas said in the name of Rava: Any woman who makes a vow, makes her vow with the consent of her husband. Because she is dependent upon her husband for her livelihood, she does not act without his consent. In this case, because the yavam is responsible to supply the yevama with sustenance, it is assumed that her vows are also made with his consent. It is for this reason that he can nullify her vows without her father. Consequently, no conclusive proof can be derived from here with regard to the strength of acquisition through levirate betrothal.

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    ואי מאמר לב"ש קונה קנין גמור - זה יעשה מאמר בזו ויקנה אותה קנין גמור להיות אשתו דהא אין איסור במאמר ותצא אחותה מעליו ולא הויא הך אחות זקוקתו ויכנוס את אשתו:

    אלא מאי כו' - נהי נמי דלא קני קנין גמור הא אמרת דוחה בצרה ותקשה לך נמי יעשה מאמר בזו ותדחה אחותה ויכנוס את אשתו:

    דהיתירא דחי - מאמר שנעשה בהיתר דאי הוה בעי לייבומי בשעת מאמר הוה מצי לייבומי כגון במתני' דעדיין לא נפלה אחותה:

    דאיסורא - כגון דנפלו שתי האחיות קודם מאמר:

    הכא נמי - לענין קניה:

    וצרתה - אחותה שנעשית לה צרה בזיקה חליצה נמי לא תיבעי דתצא משום אחות אשה:

    אלא דוחה - אותה מלאסור אשת בעל המאמר עליו:

    ומשייר - דבעיא חליצה אם באת לינשא עד שלא כנס היבם את בעלת המאמר. ולקמיה פריך ליה הא קתני הלזו תצא משום אחות אשה דמשמע אף מחליצה:

    זה יעשה מאמר וידחה - את אחותה מעליו ואח"כ ישא את זו אלא לאו משום דלא דחי דחייה גמורה וכל כמה דרמיא עליה לחליצה זקוקתו היא ואוסרת את זו עליו:

    ה"ג אלא יבמה דחזיא כו' - כלומר אלא לעולם דוחה דחייה גמורה ודקשיא לך התם נמי לידחי לא דמיא למתניתין דהכא דכי נפלה ועבד מאמר הוה חזיא לכולהו מילי דיבמה להתייבם ולחלוץ הלכך חזיא למקצתייהו למאמר דמאמר דחיא אחותה לכשתפול אבל התם דתרוייהו נפלו קודם מאמר ולא חזיא לכולהו מילי דיבמה לא חזיא למקצתה לפיכך אין מאמר דוחה אחותה:

    השתא ארוסה - דקידושין דידה דאוריית' תני רבי חייא אינו יורשה ואינו מטמא לה מאמר יבמין מדרבנן הוא דהא מדאורייתא יבמה יבא עליה כתב רחמנא מיבעיא:

    לא אונן - ליאסר בקדשים:

    ולא מיטמא - אם כהן הוא דהא לאו שארו הקרוב אליו היא:

    וכן היא לא אוננת - להיות אסורה בקדשים:

    ולא מיטמאת - אינה צריכה להתעסק בו. ולאו דוקא נקט ולא מיטמאת דהא בנות אהרן לא הוזהרו על הטומאה אלא איידי דנקט לא אוננת דאיצטריך ליה נקט ולא מיטמאת דבעי למתני תרתי בדידה ובדידיה כך שמעתי. ולי נראה ולא מיטמאה כגון ברגל שישראלים מוזהרים על הטומאה מונבלתם לא תגעו במס' ר"ה (דף טז:):

    גובה כתובתה - ובדכתב לה מן האירוסין מיתוקמא בכתובות בפרק הכותב (כתובות דף פט:):

    ולא בעיא מסירה לחופה - דאם בא עליה בעל כרחה בלא חופה קני ואי בעי תו לאפוקי בגיטא סגיא לה:

    בעל כרחה - דקני לה ונעשית כאשתו לכל דבר בביאה בע"כ שאין בה חופה:

    וחלה עליו זיקת אירוסין - ונשואין של שאר נשים ואם בא עליה לאחר מאמר בלא חופה לא קנה:

    יפר - אחד מהן את נדרה:

    לאחד ולא לשנים - שומרת יבם א' יפר אבל שומרת לשני יבמין לא יפר לא זה ולא זה:

    אין זיקה - דתיהוי ככנוסה:

    ואפילו בחד - היכא דליכא אלא חד דודאי עליה רמיא אפ"ה אין זיקה:

    לתרי אין זיקה - דלא ידעינן להי מינייהו רמיא ואפילו שניהם כאחד אין הפרתן הפרה דקלישא זיקתן:

    אלא לתרי אמאי - נהי נמי דיש זיקה אפי' לתרי מיהו יפרו שניהם מיבעי ליה:

    ואמר רמי בר אבא גרסינן:

    בשותפות - הוא ואביה כארוסה:

    לדחות בצרה - באחותה שנפלה לפניו אחר מאמר זו:

    דלא סגי לה בגט - העושה מאמר ביבמה ובא להוציאה בעיא חליצה וגט ולא אמרינן ככנוסה היא וסגי לה בגט:

    אמר לך רבי אלעזר ולרב נחמן מי ניחא - כלומר נהי נמי דקונה בשלמא אי נישואין עושה שפיר אלא לרב נחמן דאמר לא עביד אלא אירוסין מי ניחא הא בשותפות ליכא למימר דיפר קתני יפרו מיבעי ליה:

    אלא הכא במאי עסקינן שעמדה בדין - לדידי [אפילו] בלא מאמר ולרב [אמי] אחר מאמר ולא רצה לכנוס ולא לפטור:

    ופסקו לה מזונות משלו - כדתניא לקמן בהחולץ (יבמות דף מא:) עמד בדין וברח נזונית משל יבם דמהשתא בעלה הוא ועל דעתו נודרת על מנת שירצה:

    יבמות 29 עמוד ב

    1ואי ס"ד מאמר לב"ש קונה קנין גמור: זה יעשה מאמר ויקנה, וזה יעשה מאמר ויקנה.

    2אלא מאי? דוחה דחייה גמורה זה יעשה מאמר וידחה, וזה יעשה מאמר וידחה.

    3אלא מאי אית לך למימר: מאמר דהתירא דחי, דאיסורא לא דחי, ה"נ מאמר, אפילו למ"ד מאמר קונה קנין גמור: מאמר דהתירא קני, דאיסורא לא קני.

    4רב אשי מתני הכי, אמר ר"א לא תימא מאמר לב"ש דחי דחייה גמורה, וצרתה חליצה נמי לא בעיא, אלא דוחה ומשייר הוא.

    5א"ר אבין, אף אנן נמי תנינא: ב"ש אומרים יקיימו. יקיימו אין, לכתחלה לא. ואי ס"ד מאמר לב"ש דוחה דחייה גמורה, זה יעשה מאמר וידחה, וזה יעשה מאמר וידחה! ואלא הא קתני בש"א אשתו עמו, והלזו תצא משום אחות אשה.

    6אלא: יבמה דחזיא לכולהו חזיא למקצתה, יבמה דלא חזיא לכולהו לא חזיא למקצתה.

    7בעי רבה: מאמר לב"ש נישואין עושה, או אירוסין עושה? אמר ליה אביי: למאי הלכתא?

    8אילימא ליורשה וליטמא לה ולהפר נדריה, השתא ארוסה בעלמא תני ר' חייא: אשתו ארוסה לא אונן ולא מטמא לה, וכן היא לא אוננת ולא מטמאת לו, מתה אינו יורשה, מת הוא גובה כתובתה, עבד בה מאמר מיבעיא?

    9ואלא לענין מסירה לחופה, מאי? נישואין עושה ולא בעיא מסירה לחופה, או דלמא אירוסין עושה ובעיא מסירה לחופה?

    10א"ל השתא לא עבד בה מאמר, כתיב: ״(דברים כה״, ה) ״יבמה יבא עליה״ בעל כרחה, עבד בה מאמר מיבעיא?

    11א"ל שאני אומר: כל העושה מאמר ביבמתו פרחה ממנו זיקת יבמין, וחלה עליה זיקת אירוסין. מאי?

    12ת"ש שומרת יבם, בין יבם אחד בין שני יבמין ר"א אומר: יפר. ר' יהושע אומר: לאחד ולא לשנים. ר' עקיבא אומר: לא לאחד ולא לשנים.

    13והוינן בה: בשלמא, ר"ע סבר: אין זיקה אפי' לחד. לר' יהושע: לחד יש זיקה, לתרי אין זיקה. אלא לר"א נהי נמי דקסבר יש זיקה, בשלמא לחד מיפר, אלא לתרי אמאי?

    14וא"ר אמי (בר אהבה): הכא במאי עסקינן כגון דעבד בה מאמר, וב"ש היא, דאמר: מאמר קונה קנין גמור.

    15אי אמרת בשלמא נישואין עושה משום הכי מיפר. אלא אי אמרת אירוסין עושה היכי מצי מיפר, והתנן: נערה המאורסה אביה ובעלה מפירים נדריה! אמר רב נחמן בר יצחק: מאי מיפר מיפר בשותפות.

    16ולר"א דאמר: מאמר לב"ש אינו קונה אלא לדחות לצרה בלבד, אמאי מיפר בשותפות? אמר לך ר' אלעזר: אימר דאמרי אנא אינו קונה אלא לדחות לצרה בלבד, דלא סגי לה בגיטא אלא בעי נמי חליצה, להפר נדריה מי אמרינן?

    17ואיבעית אימא, אמר לך רבי אלעזר: ולרב נחמן בר יצחק מי ניחא? מי קתני ״יפרו״? ״יפר״ קתני. אלא, הכא במאי עסקינן שעמדה בדין, ופסקו לה מזונות משלו,׃

    18וכדרב פנחס משמיה דרבא, דאמר רב פנחס משמיה דרבא: כל הנודרת על דעת בעלה היא נודרת.

    Tosafot

    יעשה מאמר ויקנה כו' - ומשום ביטול מצות יבמין ליכא למיחש כדפרישית בפ' שני (לעיל יבמות דף יח:):

    לא מיטמאה לו - פירוש ברגל שהוזהרו על הטומאה כדאמרינן בר"ה (דף טז:) ועוד י"ל דאין מטמאה לו היינו דאינה חייבת ליטמא לו למאן דאמר בסוטה (דף ג.) לה יטמא חובה:

    עבד בה מאמר מיבעיא - וא"ת דמשמע דלא עדיפא בעלת מאמר מארוסה ובהחולץ (לקמן יבמות דף לט. ושם) קאמר רבא גופיה מאמר לב"ש עושה ודאי ארוסה לדחות בצרה וספק נשואה לחלוק בנכסים אלמא מהני ליורשה וי"ל דהכא גרס רבה רבו של אביי דמסיק עלה אמר ליה אביי ולקמן גרס רבא שהוא אחר אביי:

    אלא לענין מסירה לחופה - וא"ת מאי משני דהשתא נמי תקשי השתא ארוסה בעלמא בעיא מסירה לחופה עבד בה מאמר מיבעיא וי"ל דעבד בה מאמר ובא עליה והביאה עושה אותה ככנוסה:

    אביה ובעלה מפירים נדריה - ואם אין לה אב או שאינה ברשות אב לא מצי מיפר כדאמרינן בנדרים (דף עא.):

    כגון שעמדה בדין כו' - לפי מסקנא שאיירי דעבד בה מאמר כדמוכח בנדרים בפ' נערה המאורסה (נדרים עד.) דלר' אליעזר כיון דעביד בה מאמר ופסקו לה מזונות משלו נודרת על דעתו ולר' יהושע דוקא בחד יבם אבל בתרי כיון דאי בעי אחוה פסיל לה עליה בביאה או בגיטא אינה נודרת על דעתו ולר"ע אפילו ביבם אחד קאמר דלא יפר אפילו עבד בה מאמר משום דאין חייבים עליה סקילה כנערה המאורסה ולא יתכן לפי זה מה שפי' בקונטרס בריש פ"ב (לעיל יבמות יז: ד"ה ולימא) דמאן דאמר אין זיקה אפי' בחד היינו ר"ע דמצי סבר דיש זיקה ואפי' הכי לא יפר משום דאין חייבין עליה סקילה:

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Rashba

    הא דאמרינן לא תימא מאמר לבית שמאי קונה קנין גמור - נראה לי קנין גמור בביאה דיבמה קאמר וכדמסיק דאי בעי לאפוקה סגי לה בגיטא, כלומר כאלו בא עליה שאין לאחר ביאה כלום. ואיצטריך לאשמועינן הכין משום דמאמר לבית שמאי קונה דבר תורה וכדקתני תצא הלזו משום אחות אשה. ונפקא ליה מולקחה לו לאשה וכדמשמע בירושלמי (פ"ב ה"א) והלכך הוה אמינא כשם שהביאה גומרת בה כך המאמר גומר בה, משום הכי אצטריך לאשמועינן שאף על פי שהמאמר קונה דבר תורה מכל מקום אינו גומר בה כביאה מדכתיב ויבמה. וכענין שאמרו בירושלמי בריש פרק כיצד (שם) יבמה יבא עליה זו הביאה ולקחה לו לאשה זה מאמר, יכול כשם שהביאה גומרת בה כך יהא המאמר גומר בה, תלמוד לומר ויבמה עיירה את הפרשה כולה ליבום הביאה גומרת בה ואין המאמר גומר בה ואם כן מה הועיל בה המאמר לאוסרה לאחים.

    הא דאמרינן זה יעשה מאמר ויקנה וזה יעשה מאמר - לאו דוקא נקט, אלא במאמר אחד מהן הותרה השניה לשני שהרי הופקעה זיקת האחד ממנה במאמרו. ולא תימא דטעמייהו דבית שמאי משום דאסור לבטל מצות יבמין וזה יעשה וזה יעשה דוקא ויעשו מאמר שניהם על ידי שליח אחד שיקדש שתיהן על ידי שליח אחד שלהן, גם כן קאמר דשניהם קונין בבת אחת, דהא ליתא דלמאן דאמר אסור לבטל מצות יבמין בשתי אחיות אין דין יבום כלל, דסלקי מהן חכמים תורת יבום לגמרי כדאמרינן לעיל משום דאיכא למיחש לבטול מצוה, דקיל להו לאינשי, דאי שרית להו הכי אתו לשוויי כל חד מינייהו שליח באפי נפשיה, אי נמי אתו לקדושי כל חד מינייהו בלא שליח ואיכא בטול מצות יבמין וכדגזרינן במיחלץ והדר יבומי משום דלמא אתי ליבומי ברישא ומבטלה מצוה, אלא מחוורתא משום זיקה הוא, וזה יעשה וזה יעשה לאו דוקא.

    אף אנן נמי תנינא בית שמאי אומרים יקיימו יקיימו אין לכתחלה לא - קשיא לי דלמא משום שניה דעמדה עליו שעה אחת באיסור דאפילו מתה הראשונה אסורה עליו השניה עולמית, כדאמר ר' יוחנן לעיל (יבמות כז, ב) ויש לומר דאם כן ראשונה מיהא יעשה בה מאמר לכתחלה ויקנה. והא דקאמרינן זה יעשה וזה יעשה לאו דוקא, דשניה לעולם אסורה אלא דדוחק הוא לומר דזה יעשה וזה יעשה לאו דוקא אלא שיהא השני אסור. ועוד דדלמא לכתחלה לא גזרה דלמא יעשה מאמר בשניה ויכנוס וכדאמר לעיל (שם) גבי ההיא דר' יוחנן דאמר אחיות איני יודע מי שנאן אלא שיש לומר בזו דסבירא ליה השתא כמאן דאמר יש זיקה ולמאן דאמר יש זיקה ליכא למגזר מידי משום דחמירא להו מלתא ולא אתו לאחלופי וכדכתבינן לעיל. ואכתי קשיא לי דלמא בית שמאי אין זיקה סבירא ליה ומשום הכי לכתחלה לא משום דאסור לבטל מצות יבמין. ויש לומר דסבירא ליה השתא דאי טעמייהו דבית שמאי משום דאסור לבטל מצות יבמין. ויש לומר דסבירא ליה השתא דאי טעמייהו דבית שמא משום דאסור לבטל מצות יבמין אפילו קדמו וכנסו יוציאו דגזרינן דיעבד אטו לכתחלה וליכא דין יבום כלל, וכמו שכתבנו למעלה וכדמשמע לעיל בפרק כיצד בתחלתו ובסופו נמי גבי מתניתין דלזה שנים ולזה שנים לגירסת רש"י ז"ל דגריס אם קדמו וכנסו לא יוציאו, מאי שנא מהא דתנן ארבעה אחין כו' אם קדמו וכנסו יוציאו, ופרקינן אי למאן דאמר יש זיקה יש זיקה אי למאן דאמר אסור לבטל מצות יבמין אסור לבטל מצות יבמין.

    הא דאר"א לא תימא מאמר לבית שמאי דוחה דחייה גמורה וצרתה חליצה נמי לא בעי. פירש"י ז"ל צרתה אשת השני שנעשית צרתה בזיקה.

    אלא דוחה ומשייר הוי - כלומר דוחה שאין צרתה זו אוסרת עליו ואלו רצה לכנוס כונס ותצא הלזו משום אחות אשה, ומיהו משייר הוה דאלו בעיא שניה לינשא לשוק קודם כניסה של זו אינה ניתרת אלא בחליצה. ואיכא דקשיא להו (רמב"ן) דאם כן מאי קאמר ר' אבין אף אנן נמי תנינא דאדרבה מתניתין הויא תיובתיה דאיהו אמר דמאמר דוחה את הצרה מלאסור עליו בעלת המאמר וכונס לכתחלה, ומתניתין קתני דאינו דוחה ולכתחלה לא יכנוס. ועוד קשיא לי דאי דחייה גמורה להתירה לשוק קאמר, מאי קא מקשה ואי סלקא דעתך דוחה דחיה גמורה זה יעשה מאמרו וידחה כלומר ויתיר יבמתה לשוק, דאטו מתניתין מיירי באיסור לשוק. ועוד דהוה ליה לאקשויי אלא מאי דוחה ומשייר כלומר דוחה דאי בעי לכנוס יכנוס זה יעשה מאמר ויכנוס וזה יעשה מאמר ויכנוס. אלא שיש לי לתרץ בזו דעדיפא ליה לאקשויי ממתניתין גופה דאשתו עמו, ועוד קשה דרש"י ז"ל (בר"ה ה"ג) גריס במסקנא אלא יבמה דחזיא לכולהו חזיא למקצתייהו, כלומר אלא דר' אלעזר ליתא ומאמר דוחה הוא דחיה גמורה, ודקשיא לך במתניתין דארבעה אחין נמי לידחו לגמרי, לא דמיא למתניתין דכל יבמה דחזיא בשעת נפילה לכלהו מילי דיבמה לחלוץ ולהתיבם, כגון הא דעשה בה מאמר עד שלא מת השני חזיא למקצתייהו, לומר שדיניה חזקים ומאמרה אלים לדחות לגמרי צרתה ואפילו חליצה לא בעינן, אבל במתניתין דארבעה אחין דנפלו שתיהן בבת אחת ולא חזיין לכולהו מילי דיבום וחליצה דנעשו צרות בזיקה ואסורו להתייבם לא חזיין למקצתייהו, שאין מאמרן חזק לדחות צרה לגמרי. וגם זה אינו מחוור, חדא דנוסחאי דוקני לא גרסי אלא. ועוד דאם כן יבמה דחזיא לכלהו ודלא חזיא לכלהו, היינו דאמרינן לעיל מאמר דהיתרא דחי, דאסורה לא דחי, ואמאי קא משני הכא בלישניה. ויש מתרצים צרתה דקאמר ר' אלעזר צרתה ממש שנפלה עמה מבית אחד שהיא אינה דחויה לגמרי משעת מאמרה של חברתה, אלא דוחה אותה זו של בעלת מאמר לצרה דשוב אינו יכול לכנסה וקם עלה בלא יבנה, ומשייר שהיא צריכה חליצה. וסייעה ר' אבין ממתניתין לומר דכשם שאין מאמר דוחה דחיה גמורה מלאסור אחותה שהיא יבמתה על היבם, דאלמא עדיין זיקתה קיימת, כך אינה דוחה צרתה מלהוציאה לשוק בלא חליצה, דהא לא הופקעה זיקתה. ואקשינן והא קתני אשתו עמו ותצא הלזו משום אחות אשה, דמשמע משעת מאמר תצא אידך משום אחות אשה לגמרי, ואפילו בלא חליצה ואף על פי שלא כנס, דמסתמא אעשה בה מאמר קתני. ועוד דקתני אשתו עמו דאלמא הופקעה זיקת השנייה לגמיר ויכול הוא לכנוס בעלת המאמר. ופרקינן יבמה דחזיא לכלהו מילי דיבמה כגון מתניתין דארבעה אחין דמדאורייתא שתיהן ראויות בין לחלוץ בין ליבם זיקה דאורייתא, הלכך חזיא למקצתייהו לומר זיקתה אלימא לאצרוכה חליצה. והוא הדין לשתי יבמות הבאות מבית אחד דכל אחת ראויה לכלהו מילי, כי עבד בה מאמר בחדא אידך לא מפטרא בלא חליצה אבל יבמה דלא חזי לכלהו מילי בשעת נפילה, כגון הא דבית שמאי דכיון דעבד בה מאמר בראשונה עד שלא נפלה לפניו שניה, מדחיא שניה דבר תורה מן היבום, הלכך לא אמרינן זיקתה דתבעי חליצה אלא מאמר הראשונה דחה אותה לגמרי ואפילו חליצה נמי לא בעיה.

    השתא ארוסה בעלמא תני ר' חייא אשתו ארוסה לא אונן כו' - פירש רש"י ז"ל ארוסה דקדושיה דאורייתא וקא תני ר' חייא אינו יורשה ואינו מטמא לה מאמר יבמין דמדרבנן, דהא דאורייתא יבמה יבא עליה כתיב מיבעיא ע"כ. ולא למימר שסבור הוא ז"ל דמאמר לבית שמאי אינו קונה דבר תורה, דאם כן היאך הוא דוחה בצרה דחיה גמורה ומתירה לשוק בלא חליצה, ואמרינן נמי לעיל בפרק כיצד (יבמות יח, א) הא דקתני מאמר לאפוקי מדבית שמאי דאמרי מאמר קונה קנין גמור והויא לה צרת אשת אחיו שלא היה בעולמו וחליצה נמי לא בעיא ולמקן נמי דכותה, אלמא לבית שמאי מאמר קונה הוא דבר תורה, אלא שאינו גומר כקדושין דאורייתא וכדאמרינן במסכת נדרים בפרק נערה המאורסה (נדרים עה, א) דאפילו לר' אליעזר דאמר מאמר קני, מודה הוא שאינו גומר בה ואין חייבין עליה סקילה כנערה המאורסה. וכדאמרינן עלה נמי בפרק קמא דמסכת קדושין (יד, א) יכול יהיו כסף ושטר גומרין בה כדרך שהביא גומרת בה וכו', וההיא אפילו לבית שמאי כדתנן התם (ב, א) והיבמה נקנית בביאה אבל לא בכסף ולא בשטר כשאר הנשים ולא פליגי בה בית שמאי כדפליגי ברישא דההיא מתניתין. והיינו דקאמר הכא השתא ומה ארוסה בעלמא שכסף ושטר גומרין בה כך יבמה שאינן גומרין בה לא כל שכן. ורבה גרסינן הכא דאלו לרבא הא קאמר לקמן בפרק החולץ (יבמות לט, א) גבי שומרת יבם כו' דמאמר לבית שמאי עושה ודאי ארוסה וספק נשואה ודאי ארוסה לדחות בצרה וספק נשואה לחלוק בנכסים דאלמא לדידיה יבמה עדיפא מארוסה דעלמא ואליבא דבית שמאי אלא הכא ודאי רבה גרסינן והתם גרסינן רבא ואביי נמי פליג עליה התם דסבר ליה כרביה דהכא (כ"כ הרמב"ן).

    אלא לתרי אמאי מפר - פרש"י ז"ל יפרו מבעי ליה. ואי קשיא לך אמאי לא שני מאי מפר מפר בשותפות וכדאמר רב נחמן בסמוך מאי מפר מפר בשותפות דאב. יש לומר משום דבשני יבמין אינו נופל לשון מפר דהי מינייהו עיקר הלכך יפרו מבעי ליה למימר, אבל לקמן דאוקימנא דעבד בה מאמר שייך למימר ביה יפר הוא עם האב. ואפילו להאי נמי מקשה ר' אלעזר עליה דרב נחמן יפרו מבעי ליה. הר"א אב ב"ד ז"ל (ועיין רמב"ן).

    הא דאמר ר' יהושע לאחד ולא לשנים - פירש רש"י ז"ל אפילו הפרו שניהם כאחת אין הפרתן הפרה דקלישא זיקתן. ואף על גב דאתמר עלה בדוכתה בנדרים (עד, א) ר' יהושע סבר יש זיקה מיהו אין ברירה, לאו למימר דדוקא אחר קאמר דאינו מפר משום דאין ברירה אבל כשהפרו שניהן, דממה נפשך לאחד מהן זקוקה מופר, אלא משום דלא הוברר הדבר משעת הפרה קאמר דבעינן לידע בשעת הפרה על איזו מהן הוא מפר, ואף על פי שמתגלה בסוף בשעת כניסה אין בכך כלום משום דאין ברירה ורחמנא אמר אישה יפרנו שיהא וודאי בשעת הפרה שתדור על דעתו והוא ידע שלאשתו הוא מפר כענן מה שאמרו נדרה אשתו וסבר שבתו נדרה שאינו מופר, הרמב"ן נר"ו.

    אי אמרת נשואין עושה משום הכימפר - קשיא ליה והא בין לרבא בין לאביי מיפשט פשיטא להו דאינו מפר וכדאמרינן השתא ארוסה בעלמא תני ר' חייא וכו' עבד בה מאמר מיבעיא, ולא מיבעיא ליה לרבא אלא בשעשה בה מאמר ובא עליה חוץ לחופה או לא, ועלה אתי למיפשטה והשתא בעינן למיפשט מהכא דאפילו מאמר גרידא קונה קנין גמור להפר נדרה. ויש לומר דהאי ת"ש לאו אביי קאמר ליה, אלא תלמוד' הוא דקאמר ליה, ולומר דאפילו מאי דאפישיטא להו לאביי ורבא לחומרא ליתא אלא קונה קנין גמור ואפילו להפרת נדריה, וכל שכן דלא בעינן בה מסירה לחופה, וחדא דאית בה תרתי קא פשיט ליה. ויש לנו כיוצא בה בפרקין קמא (יא, ב) גבי מחזיר גרושתו משנשאת דבעי ר' יוחנן החזיר גרושתו משנשאת מהו אמר ליה ר' אמי ותבעי לך צרתה צרתה לא מיבעיא לי דאלים קל וחומר למדחי צרה אלא כי קא מבעיא לי היא גופה, ואתינן למפשטה מדתניא המחזיר גרושתו משנשאת היא וצרתה חולצת, היא וצרתה סלקא דעתך אלא לאו או היא או צרתה חולצת, אלמא אלים קל וחומר למדחי אפילו צרתה, אף על גב דלרבי יוחנן מפשט הוה פשיטא ליה דלאו אלים קל וחומר למדחי צרה, ולא מיבעיא ליה אלא היא גופה, ואף על גב דאליבא דבני חייא בר אבא צרתה קא מיבעיא ליה, מכל מקום לישנא דרב נחמן בר יצחק דאמר דאיהו קא מיבעיא ליה הוי בתרא בגמרא ועלה קא מייתינן תא שמע כנ"ל.

    אלא אי אמרת אירוסין עושה היכי מפר כו' - ואם תאמר לוקמה בששהתה שלשים יום וכדתנן בנדרים פרק נערה המאורסה (נדרים עג, ב) הבוגרת ששהתה שנים עשר חדש ואלמנה שלשים יום ר' אליעזר אומר הואיל ובעלה חייב במזונותיה יפר. לא קשיא דמיבם לעולם לא אכלה ואפילו שהתה שלשים יום אלא אם כן עמד בדין לכנוס או לפטור, מדאמרינן לקמן (יבמות מא, ב) שפוסקין לה מזונות משלו, ואיתא נמי בנדרים פרק בתרא ובשלהי כתובות (קז, ב).

    Babylonian Talmud · folio map

    Yevamot 29b

    Yevamot 29b. The full printed text of this folio side - 18 numbered segments, about 417 words - with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit - the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Yevamot 29b

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026