Commentary page
Yevamot 96b
This page gathers the commentary on one source unit: the classic commentaries as they are printed, the sources the text cites, the sages named in it and direct links back to the text.
Read the full text in the readerYevamot 96b
Yevamot 96b. The full printed text of this folio side — 18 numbered segments, about 499 words — with the classic commentaries printed on the page.
Rashi
מתני' פוסל על ידו דהויא ליה כמאמר אחר מאמר דשניהם תופסין בה וכיון דבעיא גט משני קם ביתא עליה בכיון שלא בנה שוב לא יבנה:
ור' שמעון אומר לא פוסל כדתני טעמא בגמ' וכגון דבביאת שני שגגה דאי במזיד הא קי"ל (נדה דף מה.) ביאתו ביאה ונהרגת עליו:
פסלה לראשונה על עצמו וכ"ש לשנייה דבית אחד הוא בונה ואין בונה שני בתים וכיון דאין ביאתו בראשונה קנין גמור מהניא ביאת שנייה להצריכה גט וכיון דיהיב גט קם כוליה ביתא בלא יבנה:
ור"ש אומר לא פוסל דלרבי שמעון ביאת בן תשע לא קניא ומשיירא אלא ספק קניא ספק לא קניא אי קניא קני לגמרי ולא קמהניא ביאת אחיו וכן ביאתו בצרתה ואי לאו קניא הוה ליה כמי שלא בעל לא זו ולא זו ומותר לקיים הראשונה אבל שנייה לא מקיים דלמא ביאתו קניא בראשונה וקיימא שנייה עליה באיסור שני בתים:
גמ' ביאת שני אינה ביאה דקי"ל (לעיל יבמות דף נ.) אין ביאה אחר ביאה והוה ליה ביאת שני כביאת איניש דעלמא וכיון דשוגגת היא שריא:
מתני' דלא כבן עזאי מתני' דחשיב ביאה זו כמאמר וקתני דמהני מאמר אחר מאמר בין ביבם אחד ושתי יבמות כי סיפא בין שני יבמין ויבמה אחת כגון רישא דלא כבן עזאי:
יש מאמר אחר מאמר בשני יבמין ויבמה אחת דתרוייהו מעיקרא לענין זיקה כי הדדי נינהו ומאמר דקמא לאו קנין גמור הוא דביאה הוא דכתב רחמנא ורבנן הוא דאמור דליהני משום גזירה כדמפרש בפ' רבן גמליאל (לעיל יבמות דף נ:) הילכך לא גרע בתרא מקמא דלכל חד וחד תקינו מאמר בה:
ואין מאמר אחר מאמר בשתי יבמות ויבם אחד שכל כחו וקנינו שהיה לו לענין מאמר נתן בראשונה ודחה את השנייה. ואית דגרס לה איפכא ולשון ראשון נראה וכן שמעתי:
14 more comments on this page.
Rashi on Yevamot 96b · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain
Tosafot
נשא אשה ומת הרי זו פטורה ואע"ג דלא תקינו רבנן נשואין לקטן מ"מ אר"י דליכא איסור' דלא חשיבא ביאת זנות ומצוה נמי איכא להשיא אשה לבנו קטן כדאמר בהנשרפין (סנהדרין דף עו: ושם) דעליו הכתוב אומר וידעת כי שלום אהלך וגו':
קרעו סלקא דעתך קרעו משמע בכוונה:
אגורה באהלך עולמים כשנשמתו בישיבה של מעלה שפתותיו נעות בקבר כאילו מדברות נמצא שבשעה אחת דר בשני עולמים:
Tosafot on Yevamot 96b · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain
Ritva
רש"א לא פוסל פי' לא פסל הראשונה עליו ממה נפשך אבל צרתה פוסל דדילמא ביאתו קונה בראשון וקם לה צרתה באשר לא יבנה כדפרש"י ז"ל:
בן ט' שנים ויום א' שבא על יבמתו ומת חולצות ולא מתייבמת פי' דאיכ' עלה זיקת ב' יבמים מדרבנן דביאה בן ט' שנים כמאמר שויוה רבנן:
נשא אשה ומת פטורה פי' פטורה מן החליצה ומן היבום ואפילו מדרבנן שאינו בן קניין ואפי' מדרבנן אלא דביבמה קונה ביאתו במאמר מדרבנן משום דאגידא ביה וכדפרש"י ז"ל וכו' אם ביאת ראשון ביאה ביאת שני אינה ביאה פי' וכשבא הב' עליה בשוגגת שאם היתה מזידה הרי נאסרה על הראשון בזנות כיון דאמרת דביאת ראשון ביאה כדפרש"י ז"ל:
מתני' דלא כבן עזאי פי' בן ט' שנים לרבנן כמאמר ואשכחן להו במתני' שיש ביאה אחר ביאה ביבם א' ושני יבמות ובב' יבמין ויבמה א' וא"כ הוי דלא כבן עזאי והא דבן עזאי כבר פירשנוה בפר"ג:
לא תימא היכא דאיכא למגזר משום צרה פי שיהיו שתיהן מתיבמות ויבאו לו ב' יבמות הבאות מבית א' מתיבמות וכההיא דפ"ד אחים. דהא הכא דליכא צרה פי' דרישא דמתני' לא מיירי בשיש לבן ט' שנים זה אשה אחרת ואפי' יש לו כדקתני סיפא והא לא חשיבא אלא כמפותה בעלמא וכדקתני שפטורה מן החליצה ומן היבום וא"ה מחלץ חלצה יבומי לא מיבמה דכל היכא דאיכא זיקת ב' יבמין אסרו רבנן ואסמכוה אקרא דכתיב אשת המת ולא אשת ב' מתים או משום דס"ל דאשת ב' מתים דאוריתא וגזרי' אמטולתא זיקת ב' יבמי' דרבנן או משום גזירה להיכא דאיכא צרה דכולה חדא גזירה היא:
ושמואל אמר עשו ועשו פי' כפל לשון לאחזוקי א"נ כשם שעשו ביאתו כמאמ' לפסול על האחים כן עשו אותו כמאמר לאסור צרת'. וכן א"ר יוחנן עשו ועשו ופרכי' ויעשו כלומר א"כ למה שנינו השניי' חולצת או מתיבמת ופרקי' תנאי היא והכי קאמר לך דלמאן דאסר צרה משום מאמר ה"נ אסר לה משום ביאת בן ט' שנים ויום א':
הך תנא דפ"ד אחין גזר משום צרה והאי תנא דהכא לא גזר משום צרה פי' בתוס' בשם רי"בם ז"ל דפלוגתא דהני תנאי אליבא דר' יוחנן באשת ב' מתים דאוריית' דתנא דד' אחים סבר אשת ב' מתים לאו דאורייתא דלא משכחת לה הילכך כשאסרו חכמים זיקת ב' יבמי' דרבנן לא גזרו אלא משום צרה והיכא דאיכ' צרה שלא יבואו ליבמן שתיהן ויאמרו ב' יבמות הבאות מבית א' מתיבמות אבל תנא דהכ' סבר דאשת שני מתים דאוריית' ואמטול הכי גזרו בזיקת ב' יבמין אפי' היכא דליכ' צרה והיינו דמחלפן סוגיין בתלמודא דזמנין דאמרי' אשת ב' מתים דאוריית' וזמנין דאמרי' לאו דאוריית' דפלוגת' דתנאי היא. ואחרי' מרבותי' פי' אשת ב' יבמין דאוריית' אלא דמפלגי תנאי איכא דסבר דאמטולת' גזרו ואע"ג דליכ' צרה והיינו תנא דהכ' ותנא דפ"ד אחי' סבר דאשת מתים לא שכיח ולא גזרו בשבילה בלבד אלא משום דאיכא חששא בצרה ומשום הכי לא גזרו היכא דליכ' צרה וזה יותר נכון והיא שיטת רבותי ז"ל ובתוס' האריכו בזה הרבה בכאן ובמ' גיטי':
בית הכנסת של טרסיים יש שפי' אומה ידועה כדאמרי' היו מדברים לשון טרסי ויש שפי' שהם צורפי נחושת ותרוייהו איתנהו אמרי' בפרק יוצא דופן דבן ט' שנים ויום א' שבא על יבמתו ולא בעל משהגדיל ביאתו כמאמר בגדול ואם בא לגרשה משיגדיל צריך גט וחליצה אבל בעל משהגדיל נותן גט לבד ומיהו לכל שאר הדברים קנ' דעדיפ' ודאי מקטנה דקי"ל שהיא אשתו לכל דבר ואפי' מאן דפליג התם מודה בהא מר' הר"ם ז"ל. מאי דכתיב אגורה באהליך עולמים וכו' אמר דוד רבש"ע יהי רצון שיאמרו דבר שמועה מפי בעולם הזה. ובהכי סליק לן פרקא ברחמי שמיא וארקא:
2 more comments on this page.
Ritva on Yevamot 96b · Sefaria · Edition: Chidushei HaRitva Yevamot; Lvov, 1861. · Public Domain
Meiri
בן תשע שנים ויום אחד שבא על יבמתו ואחר כך בא אחיו שהוא בן תשע גם כן ובא עליה פסל על ידו שהרי ביאת כל אחד מהם כמאמר ויש מאמר אחר מאמר ר' שמעון אומר לא פסל מפני שהוא דן אם ביאת ראשון ביאה של שני אינה כלום ואם ביאת ראשון אינה כלום אף של שני אינה כלום וכשרה לראשון ממה נפשך והיא היא המחלקת בבן תשע שבא על יבמתו ואחר כך בא הוא בעצמו על צרתה שפסל על ידי עצמו אף בראשונה מפני שאין הקנין גמור ולר' שמעון לא פסל ממה נפשך שאם ראשונה ביאה אחרונה אינה כלום ואם ראשונה אינה ביאה אף אחרונה אינה כלום והלכה כחכמים שכבר העמדנו דבריו של ר' שמעון בשיטה בפרק רבן גמליאל נ"א ב' כמו שהתבאר ולפי דרכך למדת שאין הלכה כבן עזאי שהיה אומר יש מאמר אחר מאמר בשני יבמין ויבמה אחת ר"ל אם עשה מאמר זה אחר חברו משום דאלימא זיקייהו דגברי ואין אחד דוחה את של חבירו הואיל ואין האחד ביד חברו אבל לא בשתי יבמות ויבם אחד שעשה יבם זה מאמר לזו ואחר כך לזו הואיל ושתיהן בידו לברור אי זו שירצה וכבר בירר אלא אף בזו יש מאמר אחר מאמר כמו שביארנו:
בן תשע שנים ויום אחד שבא על יבמתו ומת ונשאר שם אח שלישי חולצת ולא מתיבמת שהרי יבמה זו עדין לא נסתלקה זיקת הראשון מעליה לגמרי הואיל וביאת בן תשע אינה קונה לגמרי והרי נתחדשה עליה זיקה אחרת של קטן זה הואיל וביאתו קונה במקצת ונמצאו עליה זיקת שני יבמין ופירשו בגמרא שלא סוף דבר במקום שיש צרה כגון שהיה היבם גדול ועשה מאמר ומת ויש לו אשה שאם תאמר שהיבמה מתיבמת לשלישי ראויה להתיבם יותר ויבאו לומר שתי יבמות הבאות מבית אחד מתיבמות אלא אף במקום שאין צרה שהרי משנתנו בקטן שביאתו ביבמה כמאמר ולאשה שלו אין לחוש שאין נשואי קטן כלום ואעפ"כ זיקת שני יבמין מפקעת שלא ליבמה וחולצת ולא מתיבמת שאשת שני מתים אינה מתיבמת לא היא ולא צרתה שאף צרתה תקנו בה שלא להתיבם מגזירת בעלת המאמר כמו שנבאר למטה:
נשא קטן זה אשה ומת הרי זו פטורה מן החליצה ומן היבום שכך אמרו שוטה וקטן שנשאו נשים ומתו נשותיהן פטורות מן החליצה ומן היבום אפילו מדברי סופרים וכן הלכה:
זהו ביאור המשנה וכלה על הדרכים שביארנו הלכה פסוקה היא ולא נתחדש עליה בגמרא דבר שלא ביארנוהו:
המשנה הששית והכונה בה כשלפניה והוא שאמר בן תשע שנים ויום אחד שבא על יבמתו משהגדיל נשא אשה אחרת אם לא ידע את הראשונה השניה או חולצת או מתיבמת הראשונה חולצת ולא מתיבמת ר' שמעון אומר מיבם לאי זו שירצה וחולץ לשניה אחד שהוא בן תשע שנים ויום אחד ואחד בן עשרים שנה שלא הביא שתי שערות אמר הר"ם פי' היות הראשונה חולצת ולא מתיבמת לפי שביאת בן ט' כמאמר בגדול וכבר קדם לך כי כאשר נתן גדול מאמר ליבמתו ומת חולצת ולא מתיבמת ובן כ' שנה שלא הביא שתי שערות אם נראו בו סימני סריס הנה הוא סריס חמה ואם לא נראו בו הנה הוא במדרגת הקטן לכל המצות ודינו בענין המשגל דין בן תשע שנים ויום אחד עד שיגיע לשלשים וחמש שנים ולא הביא שתי שערות הנה הוא סריס חמה אע"פ שלא יראו בו סימני סריס וסימני סריס כל שאין לו זקן ושערו לקוי שער ראשו חלוש דק מאד ואין רגליו מעלין רתיחה ומטיל מים ואינו עושה כיפה ר"ל העדר בקושי ושכבת זרעו (דוחץ) [דוהה] ר"ל עפרת המראה ואין מימי רגליו מחמיצין ורוחץ בימות הגשמים ואין בשרו מעלה הבל כמו שאר האנשים הבריאים וקולו דק עד שלא יובדל בין קולו לקול האשה הנה כאשר נראו בו אחד מאלו האותות והשלימו לו כ' שנה ולא הביא שתי שערות הנה הוא סריס חמה ובתנאי שלא יהיו בזקנו שתי שערות הנזכרות בכל מקום באיש ובאשה לא שיצמחו באי זה מקום שיזדמן מן הגוף אבל בתנאי שיצמחו בשפל הגוף במקומות הידועים בצמיחת השער ודע זה:
אמר המאירי בן תשע שנים ויום אחד שבא על יבמתו ומשהגדיל נשא אשה אחרת ומת אם לא ידע את הראשונה משהגדיל השניה חולצת או מתיבמת ואע"פ שהגדול שעשה מאמר ומת אף אשתו הגמורה חולצת ולא מתיבמת מגזירת בעלת המאמר לא גזרו כן בביאת קטן שלא עשו בענין זה ביאת בן תשע כמאמר בגדול לדחות את הצרה מיבום ואלו ידעה משהגדיל קנאה לגמרי וביאתה או חליצתה של אחת מהן פוטרת צרתה:
ור' שמעון אומר מיבם לאי זו שירצה שאינו סובר באיסור זיקת שני יבמין כלום ואין הלכה לא כדברי זה ולא כדברי זה אלא אף השניה חולצת ולא מתיבמת שהלכה כר' יוחנן שאמר בגמרא שעשו ביאת בן תשע כמאמר בגדול שדוחה את הצרה מיבום כמו שהתבאר בפרק ארבעה אחין ל"א ב' וכבר התבאר שם הטעם במחלקתם של ר' שמעון ורבנן שהוא תלוי במאמר אם קונה בודאי במקצת או אם ספק קונה ספק אינו קונה אלא שמאחר שאין הלכה כדבריהם אין צורך בהשיב מה שכבר התבאר ולפי דרכך למדת שבן תשע שבא על יבמתו ולא בעל משהגדיל צריכה גט לביאתו שהיא כמאמר וחליצה לזיקתו הא לכל שאר הדברים קנה שהרי בנשואי קטנה אמרו הרי היא כאשתו לכל דבר ויורשה וזו ודאי עדיפא מינה:
אחד בן תשע ואחד בן עשרים שלא הביא שתי שערות שניהם שוים לידון כקטן ופירשוה בגמרא כגון שלא נולדו לו סימני סירוס שכל שהוא בן עשרים והביא סימני סירוס גדול הוא אבל כל שלא הביא שתי שערות ולא הביא סימני סירוס הרי הוא קטן עד רוב שנותיו ר"ל ל"ה שנה ויום אחד ומשם ואילך הוא גדול לכל דבריו אלא שאינו חולץ ולא מיבם וכל שבא לידי בן עשרים ולא הביא שתי שערות וכן לא הביא סימני סירוס אם היה כחוש משמינין אותו ואם היה שמן מכחישין אותו שסימנין אלו פעמים נושרין מחמת כחש פעמים מחמת שומן:
6 more comments on this page.
Meiri on Yevamot 96b · Sefaria · Edition: Meiri on Shas · unknown
Maharsha (Chidushei Halachot)
בפרש"י בד"ה ור"ש אומר לא פסל כו' וכגון דבביאת שני שגגה דאי במזיד כו' ונהרגת עליו עכ"ל ובפ' ר"ג פרש"י דאיירי אפילו במזיד שאין נאסרת על בעלה אלא בקינוי וסתירה והתוספות כתבו שם שהוא ט"ס ולא פירשו רש"י מעולם ופירשו שם כפרש"י דהכא (ב) דמיירי בשוגג ויראה הא דקאמר דבמזיד נהרגת לאו דוקא דהא א"נ דקני ביאת קטן לגמרי כמאמר אינו אלא מדרבנן כפרש"י לקמן בשמעתין גבי וחולץ לשנייה וייבומי תרוייהו לא הואיל וצרתה במקצת כמאמר דרבנן כו' אלא דה"ק כיון דאשה אחרת אסורה במזיד דנהרגת עליו בהך נשואין דרבנן אי הוה איירי במזיד נמי הוו חשו לאוסרה דכל דתיקון רבנן כעין דאורייתא תיקון ועיין בתוספות בפרק ר"ג בד"ה אם ביאה ראשונה ביאה כו':
גמ' הך תנא דד' אחין גזר משום צרה כו' והאי תנא דהכא ס"ל עשו ולא גזור משום צרה כו' פירושא דהך מלתא תמצא מבואר באורך בתוספות בפרק ד' אחין בד"ה מדרבנן וגזירה כו' ע"ש:
Chidushei Halachot on Yevamot 96b · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain
Gilyon HaShas
גמ' שמע ר' יוחנן איקפד עי' ירושלמי רפ"ב דברכות:
Gilyon HaShas on Yevamot 96b · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain
What this page contains
A full text unit for Yevamot, daf 96, Amud Bet, about 499 words in 18 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.
Continue the sequence
Parallel sources
Lessons and study tools
A unit-by-unit map of all 18 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.
- Segment 152 words
Opens “מַתְנִי׳ בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד שֶׁבָּא…”
- Segment 227 words
Opens “גְּמָ׳ תַּנְיָא, אָמַר לָהֶם רַבִּי שִׁמְעוֹן לַחֲכָמִים:…”
- Segment 316 words
Opens “מַתְנִיתִין דְּלָא כְּבֶן עַזַּאי. דְּתַנְיָא, בֶּן עַזַּאי…”
- Segment 48 words
Opens “וְאֵין מַאֲמָר אַחַר מַאֲמָר בִּשְׁתֵּי יְבָמוֹת וְיָבָם…”
- Segment 550 words
Opens “מַתְנִי׳ בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד שֶׁבָּא…”
- Segment 624 words
Opens “רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: מְיַיבֵּם לְאֵי זוֹ שֶׁיִּרְצֶה,…”
- Segment 723 words
Opens “גְּמָ׳ אָמַר רָבָא: הָא דַּאֲמוּר רַבָּנַן זִיקַּת…”
- Segment 89 words
Opens “דְּהָא הָכָא לֵיכָּא צָרָה, מִיחְלָץ חָלְצָה, יַבּוֹמֵי…”
- Segment 919 words
Opens “נָשָׂא אִשָּׁה וּמֵת כּוּ׳. תְּנֵינָא לְהָא דְּתָנוּ…”
- Segment 1033 words
Opens “בֶּן תֵּשַׁע וְכוּ׳ מִשֶּׁהִגְדִּיל וְכוּ׳. וְיַעֲשׂוּ בִּיאַת…”
- Segment 1110 words
Opens “וְיַעֲשׂוּ? תַּנָּאֵי הִיא. הָךְ תַּנָּא דְּאַרְבָּעָה אַחִין…”
- Segment 1212 words
Opens “וְאַשְׁמְעִינַן בְּגָדוֹל, וְהוּא הַדִּין בְּקָטָן. וְהַאי דְּאָמַר…”
- Segment 1321 words
Opens “וְהַאי תַּנָּא דְּהָכָא סְבִירָא לֵיהּ עָשׂוּ, וְלָא…”
- Segment 1436 words
Opens “אֲזַל רַבִּי אֶלְעָזָר אֲמַר לִשְׁמַעְתָּא בֵּי מִדְרְשָׁא,…”
- Segment 1539 words
Opens “שֶׁנֶּחְלְקוּ בּוֹ רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי יוֹסֵי, עַד…”
- Segment 166 words
Opens “הֲדַר אִיקְּפַד טְפֵי, אֲמַר: חַבְרוּתָא נָמֵי?!…”
- Segment 1767 words
Opens “עוּל לְגַבֵּיהּ רַבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי. אֲמַר…”
- Segment 1847 words
Opens “אָמַר לָהֶם: מִפְּנֵי מָה אִי אַתֶּם יוֹדְעִין…”
Original text
מַתְנִי׳ בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד שֶׁבָּא עַל יְבִמְתּוֹ, וְאַחַר כָּךְ בָּא עָלֶיהָ אָחִיו שֶׁהוּא בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד — פּוֹסַל עַל יָדוֹ. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: לֹא פָּסַל. בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד שֶׁבָּא עַל יְבִמְתּוֹ, וְאַחַר כָּךְ בָּא עַל צָרָתָהּ — פָּסַל עַל יְדֵי עַצְמוֹ. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: לֹא פָּסַל.
MISHNA: If a boy aged nine years and one day had sexual relations with his yevama , and afterward his brother, who is also nine years and one day old, had relations with her, the second brother disqualifies her to the first one. Rabbi Shimon says he does not disqualify her. If a minor aged nine years and one day had relations with his yevama , and afterward that same boy had relations with her rival wife, he thereby disqualifies her to himself, and both women are now forbidden to him. Rabbi Shimon says he does not disqualify her.
גְּמָ׳ תַּנְיָא, אָמַר לָהֶם רַבִּי שִׁמְעוֹן לַחֲכָמִים: אִם בִּיאָה רִאשׁוֹנָה בִּיאָה — בִּיאָה שְׁנִיָּיה אֵינָהּ בִּיאָה. וְאִם בִּיאָה רִאשׁוֹנָה אֵינָהּ בִּיאָה — בִּיאָה שְׁנִיָּיה נָמֵי אֵינָהּ בִּיאָה.
GEMARA: It is taught in a baraita that Rabbi Shimon said to the Rabbis: If the first sexual act of a nine-year-old is considered a proper act of sexual relations, then the second act is not an act of consequence, just as the intercourse of one adult yavam after that of another adult yavam is of no effect. And if you say that the first sexual act is not considered a sexual act, the second act of himself or his brother is also not a sexual act. However, the Rabbis maintain that as the intercourse of a nine-year-old is like a levirate betrothal, one sexual act can take effect after another.
מַתְנִיתִין דְּלָא כְּבֶן עַזַּאי. דְּתַנְיָא, בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר: יֵשׁ מַאֲמָר אַחַר מַאֲמָר בִּשְׁנֵי יְבָמִין וִיבָמָה אַחַת.
The Gemara comments that according to this explanation, the mishna is not in accordance with the opinion of ben Azzai. As it is taught in a baraita that ben Azzai says: There is levirate betrothal after levirate betrothal in a case of two yevamin and one yevama . In other words, if they both performed levirate betrothal with her, their actions are effective and she is forbidden to them both. The reason is that she has ties to each of the two men, which means that each levirate betrothal is effective in forbidding the other man.
וְאֵין מַאֲמָר אַחַר מַאֲמָר בִּשְׁתֵּי יְבָמוֹת וְיָבָם אֶחָד.
But there is no levirate betrothal after a levirate betrothal in a case of two yevamot and one yavam , as the yavam did not have a full-fledged levirate bond with both of them. Therefore, if he performs a levirate betrothal with one of them, he has completed the bond. In contrast, the conclusion of the mishna is that the sexual relations of a nine-year-old with two yevamot is effective, and as the intercourse of a boy of this age is considered like a levirate betrothal the tanna of the mishna evidently maintains that there is levirate betrothal after levirate betrothal even in a case of one yavam .
מַתְנִי׳ בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד שֶׁבָּא עַל יְבִמְתּוֹ וּמֵת — חוֹלֶצֶת וְלֹא מִתְיַיבֶּמֶת. נָשָׂא אִשָּׁה וָמֵת — הֲרֵי זוֹ פְּטוּרָה. בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד שֶׁבָּא עַל יְבִמְתּוֹ, וּמִשֶּׁהִגְדִּיל נָשָׂא אִשָּׁה אַחֶרֶת, וָמֵת, אִם לֹא יָדַע אֶת הָרִאשׁוֹנָה מִשֶּׁהִגְדִּיל — הָרִאשׁוֹנָה חוֹלֶצֶת וְלֹא מִתְיַיבֶּמֶת, וְהַשְּׁנִיָּיה אוֹ חוֹלֶצֶת אוֹ מִתְיַיבֶּמֶת.
MISHNA: If a boy aged nine years and one day had relations with his yevama and died, that yevama performs ḥalitza and may not enter into levirate marriage. If the minor married a woman in a regular manner and died, she is exempt from levirate marriage and ḥalitza , as by Torah law a minor cannot marry. If a boy aged nine years and one day had relations with his yevama , and after he matured he married a different woman and then died childless, if he did not carnally know the first woman after he matured, but only when he was a minor, the first one performs ḥalitza and may not enter into levirate marriage, as she is in essence a yevama who had relations with a minor, and the second woman either performs ḥalitza or enters into levirate marriage, as she is his full-fledged wife.
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: מְיַיבֵּם לְאֵי זוֹ שֶׁיִּרְצֶה, וְחוֹלֵץ לַשְּׁנִיָּיה. אֶחָד שֶׁהוּא בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד, וְאֶחָד שֶׁהוּא בֶּן עֶשְׂרִים שֶׁלֹּא הֵבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת.
Rabbi Shimon says: The brother consummates levirate marriage with whichever woman he chooses, and performs ḥalitza with the second one. The mishna comments: This is the halakha both for a boy who is nine years and one day old, and also for one who is twenty years old who has not developed two pubic hairs. He has the status of a nine-year-old boy in this regard, as his intercourse is not considered a proper act of intercourse.
גְּמָ׳ אָמַר רָבָא: הָא דַּאֲמוּר רַבָּנַן זִיקַּת שְׁנֵי יְבָמִין, מִיחְלָץ חָלְצָה יַבּוֹמֵי לָא מִיַּבְּמָה, לָא תֵּימָא הֵיכָא דְּאִיכָּא צָרָה, דְּאִיכָּא לְמִגְזַר מִשּׁוּם צָרָה.
GEMARA: If a brother performed levirate betrothal with a yevama and died, she has a levirate bond in relation to the remaining brothers from two deceased brothers. Rava said: With regard to that which the Rabbis said, that when the bond of two yevamin exists, she performs ḥalitza and she does not enter into levirate marriage, you should not say that this applies only when there is a rival wife, as there is reason to decree due to a rival wife. The suggestion is that as the rival wife can enter into levirate marriage by Torah law, if the woman who performed levirate betrothal with the second brother was also permitted to enter into levirate marriage, people might mistakenly permit levirate marriage to two rival wives from the same family.
דְּהָא הָכָא לֵיכָּא צָרָה, מִיחְלָץ חָלְצָה, יַבּוֹמֵי לָא מִיַּבְּמָה.
The proof that this is not the case is that here, in the first clause of the mishna, there is no rival wife, as it is referring to one woman, which means that this yevama who had relations with the nine-year-old is tied by the bonds of both her first husband and the underage yavam , whose intercourse is like levirate betrothal, and even so she performs ḥalitza but she does not enter into levirate marriage.
נָשָׂא אִשָּׁה וּמֵת כּוּ׳. תְּנֵינָא לְהָא דְּתָנוּ רַבָּנַן: שׁוֹטֶה וְקָטָן שֶׁנָּשְׂאוּ וּמֵתוּ — נְשׁוֹתֵיהֶן פְּטוּרוֹת מִן הַחֲלִיצָה וּמִן הַיִּיבּוּם.
§ The mishna teaches that if a nine-year-old boy married a woman and died, she is exempt from levirate marriage and ḥalitza . The Gemara comments: We already learned this, as the Sages taught in a baraita : With regard to an imbecile and a minor who married women and died, their wives are exempt from ḥalitza and from levirate marriage, as the marriage of a minor or an imbecile is of no account.
בֶּן תֵּשַׁע וְכוּ׳ מִשֶּׁהִגְדִּיל וְכוּ׳. וְיַעֲשׂוּ בִּיאַת בֶּן תֵּשַׁע כְּמַאֲמָר בַּגָּדוֹל, וְתִדָּחֶה צָרָה מִיִּבּוּם! אָמַר רַב: לֹא עָשׂוּ בִּיאַת בֶּן תֵּשַׁע כְּמַאֲמָר בַּגָּדוֹל. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: עָשׂוּ וְעָשׂוּ. וְכֵן אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: עָשׂוּ וְעָשׂוּ.
§ The mishna further teaches the case of a nine-year-old boy who had relations with his yevama and after he matured married another woman. The Gemara asks: And let the Sages at least establish the sexual relations of a nine-year-old to be like the levirate betrothal of an adult, and it would therefore override the requirement of the rival wife to enter into levirate marriage, in accordance with the halakha of the rival wife of a woman who has the bond of two yevamin . Rav said: They did not establish the intercourse of a nine-year-old to be like the levirate betrothal of an adult in all regards, and Shmuel said: They certainly did. And similarly, Rabbi Yoḥanan said: They certainly did.
וְיַעֲשׂוּ? תַּנָּאֵי הִיא. הָךְ תַּנָּא דְּאַרְבָּעָה אַחִין גָּזַר מִשּׁוּם צָרָה.
If so, the question remains: And let them establish the sexual relations of a nine-year-old to be considered like levirate betrothal. Why is he able to perform levirate marriage with her rival wife? The Gemara answers: This is a dispute between tanna’im . This tanna who discusses the case of four brothers, one of whom died, followed by the brother who performed levirate betrothal with the yevama (31b), he maintains that the yevama and her rival wife may not perform levirate marriage with one of the surviving brothers. The reason is that he maintains that the Sages decreed that a woman who has the bond of two deceased brothers may not perform levirate marriage due to a rival wife. They must both perform ḥalitza so that people will not say that two yevamot from one family can perform levirate marriage.
וְאַשְׁמְעִינַן בְּגָדוֹל, וְהוּא הַדִּין בְּקָטָן. וְהַאי דְּאָמַר גָּדוֹל — מִשּׁוּם דִּבְגָדוֹל קָאֵי.
And that tanna taught us this halakha with regard to an adult brother who performed levirate marriage, and the same is true of a minor who had relations with her. And the reason that he stated the case of an adult in particular is because he was referring to an adult.
וְהַאי תַּנָּא דְּהָכָא סְבִירָא לֵיהּ עָשׂוּ, וְלָא גָּזַר מִשּׁוּם צָרָה. וְאַשְׁמְעִינַן בְּקָטָן, וְהוּא הַדִּין בְּגָדוֹל. וְהַאי דְּקָאָמַר בְּקָטָן — דִּבְקָטָן קָאֵי.
And conversely, this tanna , of the mishna here, holds that they established the sexual relations of a minor entirely like the levirate betrothal of an adult, and he maintains that the Sages did not decree that a woman who has the bond of two deceased brothers may not perform levirate marriage due to the case of a rival wife. And he taught us this halakha with regard to a minor, and the same is true of an adult. And the reason that he stated the case of a minor in particular is because he was referring to a minor.
אֲזַל רַבִּי אֶלְעָזָר אֲמַר לִשְׁמַעְתָּא בֵּי מִדְרְשָׁא, וְלָא אַמְרַהּ מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן. שְׁמַע רַבִּי יוֹחָנָן אִיקְּפַד. עוּל לְגַבֵּיהּ רַבִּי אַמֵּי וְרַבִּי אַסִּי. אֲמַרוּ לֵיהּ: לֹא כָּךְ הָיָה הַמַּעֲשֶׂה בְּבֵית הַכְּנֶסֶת שֶׁל טְבֶרְיָא בְּנֶגֶר שֶׁיֵּשׁ בְּרֹאשׁוֹ גְּלוֹסְטְרָא,
§ Rabbi Elazar went and said this halakha in the study hall, but he did not state it in the name of Rabbi Yoḥanan. Instead, he issued the halakha without attribution. Rabbi Yoḥanan heard that Rabbi Elazar omitted mention of his name and became angry with him. Rabbi Ami and Rabbi Asi visited Rabbi Yoḥanan, to placate him so that he would not be annoyed with his beloved disciple. They said to him: Wasn’t there an incident in the synagogue of Tiberias involving a bolt that secures a door in place and that has a thick knob [ gelustera ] at its end? The question was whether it may be moved on Shabbat as a vessel, or whether it is considered muktze as raw material.
שֶׁנֶּחְלְקוּ בּוֹ רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי יוֹסֵי, עַד שֶׁקָּרְעוּ סֵפֶר תּוֹרָה בַּחֲמָתָן. קָרְעוּ סָלְקָא דַּעְתָּךְ?! אֶלָּא אֵימָא שֶׁנִּקְרַע סֵפֶר תּוֹרָה בַּחֲמָתָן. וְהָיָה שָׁם רַבִּי יוֹסֵי בֶּן קִיסְמָא, אָמַר: תָּמֵיהַּ אֲנִי אִם לֹא יִהְיֶה בֵּית הַכְּנֶסֶת זוֹ עֲבוֹדָה זָרָה. וְכֵן הֲוָה.
And it was stated that Rabbi Elazar and Rabbi Yosei argued over this case until they became so upset with each other that they tore a Torah scroll in their anger. The Gemara interrupts this account to clarify exactly what happened: Tore? Can it enter your mind that such great Sages would intentionally tear a Torah scroll? Rather, you must say that a Torah scroll was torn through their anger. In the heat of their debate they pulled the scroll from one side to another until it tore. And Rabbi Yosei ben Kisma, who was there at the time, said: I would be surprised if this synagogue does not become a place of idolatrous worship. This unfortunate event is a sign that this place is unsuitable for a synagogue. And indeed this eventually occurred.
הֲדַר אִיקְּפַד טְפֵי, אֲמַר: חַבְרוּתָא נָמֵי?!
Rabbi Ami and Rabbi Asi cited this baraita to hint to Rabbi Yoḥanan how careful one must be to avoid anger. However, Rabbi Yoḥanan grew even angrier, saying: You are even making us colleagues now? Those two Sages were peers, whereas Rabbi Elazar is merely my student.
עוּל לְגַבֵּיהּ רַבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי. אֲמַר לֵיהּ: ״כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה׳ אֶת מֹשֶׁה עַבְדּוֹ כֵּן צִוָּה מֹשֶׁה אֶת יְהוֹשֻׁעַ וְכֵן עָשָׂה יְהוֹשֻׁעַ לֹא הֵסִיר דָּבָר מִכׇּל אֲשֶׁר צִוָּה ה׳ אֶת מֹשֶׁה״, וְכִי עַל כׇּל דָּבָר שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ הָיָה אוֹמֵר לָהֶם: כָּךְ אָמַר לִי מֹשֶׁה? אֶלָּא יְהוֹשֻׁעַ יוֹשֵׁב וְדוֹרֵשׁ סְתָם, וְהַכֹּל יוֹדְעִין שֶׁתּוֹרָתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה הִיא. אַף רַבִּי אֶלְעָזָר תַּלְמִידְךָ יוֹשֵׁב וְדוֹרֵשׁ סְתָם, וְהַכֹּל יוֹדְעִין כִּי שֶׁלְּךָ הִיא.
Rabbi Ya’akov bar Idi visited Rabbi Yoḥanan and said to him: The verse states: “As God commanded His servant Moses, so did Moses command Joshua, and so did Joshua, he left nothing undone of all that the Lord commanded Moses” (Joshua 11:15). Now did Joshua, with regard to every matter that he said, say to the Jews: Thus Moses said to me? Rather, Joshua would sit and teach Torah without attributing his statements, and everyone would know that it was from the Torah of Moses. So too, your disciple Rabbi Elazar sits and teaches without attribution, and everyone knows that his teaching is from your instruction. Hearing this, Rabbi Yoḥanan was appeased.
אָמַר לָהֶם: מִפְּנֵי מָה אִי אַתֶּם יוֹדְעִין לְפַיֵּיס כְּבֶן אִידִי חֲבֵרֵינוּ. וְרַבִּי יוֹחָנָן מַאי טַעְמָא קָפֵיד כּוּלֵּי הַאי? דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: מַאי דִּכְתִיב: ״אָגוּרָה בְּאׇהׇלְךָ עוֹלָמִים״, וְכִי אֶפְשָׁר לוֹ לְאָדָם לָגוּר בִּשְׁנֵי עוֹלָמִים? אֶלָּא אָמַר דָּוִד לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, יְהִי רָצוֹן
Later, after calming down, he said to Rabbi Ami and Rabbi Asi: Why don’t you know how to appease me like our colleague ben Idi? The Gemara asks: And Rabbi Yoḥanan, what is the reason that he was so angry about this matter? The Gemara answers that this is as Rav Yehuda said that Rav said: What is the meaning of that which is written: “I will dwell in Your tent in worlds” (Psalms 61:5), literally, forever? And is it possible for a person to live in two worlds simultaneously? Rather, David said before the Holy One, Blessed be He: Master of the Universe, let it be Your will