Commentary page
Yevamot 63b
This page gathers the commentary on one source unit: the classic commentaries as they are printed, the sources the text cites, the sages named in it and direct links back to the text.
Read the full text in the readerYevamot 63b
Yevamot 63b. The full printed text of this folio side — 20 numbered segments, about 722 words — with the classic commentaries printed on the page.
Rashi
מן החטא הרהור עבירה:
עבורי מיעברא במלה נוחה לרצות ומעברת על מדותיה:
פומא לקלל ולגדף עד זמן סעודה כדי לצערו:
ומהדרא ליה גבא שלא לאכול עמו ומצערתו:
מתפקקין נסתמין לשון ויפק כמו פוקקין הנקבים (שבת דף קכה:):
צרתה בצדה ישא אחרת אצלה:
בחברתה מקבלת תוכחה יותר:
בסילתא קוץ:
27 more comments on this page.
Rashi on Yevamot 63b · Sefaria
Tosafot
צרתה בצדה רבא לטעמיה דאמר בסוף פירקין (לקמן יבמות סה.) נושא אדם כמה נשים על אשתו:
שיתקיים ע"י אחרים אע"ג דמשמע בפרק אע"פ (כתובות דף סג. ושם) שנשא בתו של ר"ע דקאמר התם ברתיה של ר"ע עבדא ליה לבן עזאי הכי הא אמר בפ"ק דסוטה (דף ד:) דנשא וגירש:
Tosafot on Yevamot 63b · Sefaria
Ritva
מה אעשה שנפשי חשקה בתורה פסק הרמב"ם ז"ל דה"ה דפטור מפריה ורביה כל שחשקה נפשו בתורה כבן עזאי ושאין עליו שום הרהור. אבל בתוס' כתבו שאין בדורות הללו מי שיכול להיות כבן עזאי אפי' לענין זה ואסור לאדם לשתות שום דבר שיעקרהו כדי לעסוק בתורה אבל לבטל ממנו תאוה והרהור שרי ואריך וכן שמעתי בשם רבינו הגדול ז"ל שאם קיים מצות פריה ורביה חשקה נפשו בתורה לגמרי ורוצה לשתות או לאכול דבר של עיקר כדי שלא יתבטל מתורתו שהוא מותר דההיא דר' יהושע מצוה היא דרבנן ובכי הא שרו רבנן וטעמא דמסתבר הוא ושמעתי על גדולים שעשו מעש' בדבר זה בעצמו (א"ה עיין מ"ש על לשון זה אדמ"ו נזר הזמן ומופת הדור הי"ו בס' הנורא ברכי יוסף אה"ע סי' ה' אות י"ג)
Ritva on Yevamot 63b · Sefaria
Meiri
אשה רעה מצוה לגרשה ואם כתובתה מרובה צרתה בצדה כלומר יגזם לה שישא אשה אחרת עליה כדי שתקבל תוכחת דאמרי אינשי בחברתה ולא בסילתא כלומר האשה מכנעת עצמה יותר ומקבלת תוכחת כשמתיראה לבא צרתה בצדה יותר מהכאות במקל ובבקעת:
אע"פ שהאומנות משובחת הרבה מכל מקום צריך שישתדל להיות עמו פרקמטיא מועטת להרויח ממנה שהאומנות דיו שיתפרנס בו ואי אפשר לו להתעשר בו דרך צחות אמרו נתנני ה' בידי לא אוכל קום זה שמזונותיו תלויים בכפו:
ולעולם יזהר אדם שלא לילך דרך הדיוטות דרך צחות אמרו השחיתו התעיבו עלילה אלו בני אדם שמהלכים ערומים בשוק שאין לך משוקץ ומתועב יותר ממי שמהלך ערום בשוק:
כבר ביארנו שלעולם יהא אדם מתבונן שכל שאירע לו הוא בקו ובמשפט מצד מעשיו הן דברים קלים הן דברים של צער גדול וצרה גדולה דרך הערה אמרו נתנני ה' בידי לא אוכל קום זו אשה רעה וכתובתה מרובה וכן אמרו בניך ובנותיך נתונים לעם אחר זו אשת אב בגוי נבל אכעיסם אלו המינין שנאמר אמר נבל בלבו אין אלהים ויש אומרים אלו פרסיים כלומר שמצרים לישראל וכופרין במעלתם וביחוסם ועוד אמרו אמרו ליה לר' יוחנן אתו חברי לבבל שאג נפל כלומר שאג ונפל מכסאו מרוב פחד אמרו ליה מקבלי שוחדא תריץ ויתיב כלומר נתישב בעצמו ואמרו לו גזרו על שלש ואמר להם שהכל בעונותם מפני שלש שהיו עוברים בהם והכל היה מדה כנגד מדה גזרו שלא לאכול בשר שחוטה מעונש מתנות כהונה שלא היו הם נותנים כראוי וגזרו עליהם שלא לרחוץ במרחצאות שלהם מפני עון טבילה שלא היו טובלים כשהיו צריכים טבילה למצוה וגזרו עליהם לחטט את המתים מפני שהיו שמחים ונושאים ונותנים עמהם ביום אידם שהיו עובדים אליליהם שהם קרויים מתים כמה דאת אמר ויאכלו זבחי מתים וכדכתיב והיתה יד ה' בהם ובאבותיהם והלא אבותיהם כבר מתו אלא זה חטיטת המתים:
כתוב בספר בן סירא אשה טובה מתנה טובה בחיק ירא אלהים תנתן אשה רעה צרעת לבעלה מאי תקנתיה יגרשנה ויתרפא מצרעתו אשה נאה ר"ל ביופי ובמעשים אשרי בעלה העלם עיניך מאשת חן של אחרים פן תלכד במצודתה אל תט אצל בעלה למסוך עמו שכר כי בתואר אשה יפה רבים נשחתו ועצומים כל הרוגיה רבים היו פצעי רוכל ר"ל מוכרי קשוטי נשים המרגילים לדבר עבירה כניצוץ אש המבעיר גחלת ככלוב מלא עוף כן בתיהם מלאים מרמה מנע רבים מתוך ביתך ולא הכל תביא לשם רבים יהיו אנשי שלומך גלה סודך לאחד מני אלף אל תצר צרת מחר כי לא תדע מה ילד יום שמא מחר אינו ונמצא מצטער על עולם שאינו שלו:
מכיון שנצטוה האדם על פריה ורביה כדי להעמיד הישוב כל הפורש לגמרי ממנה הרי הוא כשופך דמים ר"ל שמונע קיום הישוב ועוד שמא זה שהוא מונעו היה בא לתכלית שלמות ועל זה נאמר כאלו ממעט את הדמות רומז למה שאמר בצלם אלהים ברא אותו ר"ל בשכל ועתיד להדמות לעליונים אם יבא לתכלית שלמותו מכל מקום כל הנמנע מזה לכונת קיום התורה ופרישות העולם אע"פ שלא קיים מצוה זו הואיל ורואה בעצמו שכך נוח לו לקיום התורה ומצותיה מעבירין לו והוא שאמר בן עזאי מה אעשה שנפשי חשקה בתורה ואיפשר לעולם שיתקיים על ידי אחרים:
Meiri on Yevamot 63b · Sefaria
Ben Yehoyada
אָמַר אַבַּיֵּי מְקַשְּׁטָא לֵיהּ תַּכָּא וּמְקַשְּׁטָא לֵיהּ פּוּמָּא. פירש רש"י לקלל ולגדף עד זמן סעודה כדי לצערו. קשא וכי שוטה זו דאם מצערתו בחירוף וגידוף למה תכין לו שלחן מלא? והיה לה לצערו גם בזה! ונראה לי בס"ד שאם לא תכין לו שלחן לאכילה יהיה מוכרח לאכול במקום אחר ולא יבא אצלה ולכך היא נזהרת בהכנת שלחן לאכילה כדי שיהיה מצוי אצלה ולא ילך למקום אחר וגם יביא איזה אורח עמו לפעמים ואז תשבעהו מרורות מחירוף וגידוף ותבזהו גם לפני אורחים.
רָבָא אָמַר מְקַשְּׁטָא לֵיהּ תַּכָּא וּמְהַדְּרָא לֵיהּ גַּבָּהּ. פירש רש"י שלא לאכול עמו. וקשה מה אכפת לו בזה תבטל במיעוטה ולא תאכל עמו? ונראה לי בס"ד דהאשה אינה תובעת תשמיש בפה ורק ברמז והיה דרכם מקודם שהאשה מקשטת השלחן של אכילה במינים המרבים הזרע ומחממים את הגוף שתביאם עם מיני התבשיל על השלחן וזהו הרמז שלה שרומזת לבעלה על התשמיש וכמו שתיקן אדונינו עזרא הסופר ע"ה לישראל לאכול שום בליל שבת שהוא סימן ורמז על התשמיש בליל שבת כי השום מרבה הזרע. וזאת האשה הרעה מקשטא ליה השלחן במאכלים ומשקין המרבים הזרע ומחממים הגוף כדי לעורר בקרבו תאות המשגל ובעת שכיבתם במטה מהדרא ליה גבה שאינה רוצה שישמש עמה ולכן נקראת אשה רעה כי גורמת לו בזה שיראה קרי בר מינן שהבעירה בו התאוה ומונעת התשמיש!
(משלי יח, כב) 'מָצָא' אוֹ 'מוֹצֵא'? (קהלת ז, כו) נראה לי בס"ד הנה נודע מה שאמר רבינו האר"י ז"ל שהנשמות מזדווגים בעולם הנשמות הזכר עם הנקבה ואחר כך יבואו לעולם הזה ויהיו תחלה בגופים נפרדים ורחוקים זה מזה וכשיגיע זמן הנשואין יפק רצון מאת ה' וישאו זה את זה כבראשונה. אך יש אדם שהוא בא לעולם הזה ואינו לוקח בת זוגו אלא חוטף אשה משל אחרים ויש בזה סיבות המסבבות דבר זה כנזכר בדברי קדשו. וידוע כי האדם יכיר אם לקח בת זוגו או לאו שאם רואה אהבתו נמשכת אחרי אשתו יותר ממה שהיא נמשכת אליו ידע שאין זו בת זוגו יען כי בת זוגו צריך שתהיה היא נמשכת אליו יותר. ובזה יובן השאלה ' מָצָא ' פירוש אם יש לך איזה סימן שידעת בו שהיא בת זוגך שכבר מצא אותה קודם זה בעולם הנשמות או אם רק עתה הוא ' מוֹצֵא ' אותה שאין זו בת זוגו ורק לעת עתה חטף אותה משל אחרים כי יש כמה סימנים עוד חוץ מן האמור כדי להכיר דבר זה.
אִשָּׁה רָעָה, מִצְוָה לְגָרְשָׁהּ, דִּכְתִיב "גָּרֵשׁ לֵץ וְיֵצֵא מָדוֹן, וְיִשְׁבֹּת דִּין וְקָלוֹן". נראה לי בס"ד כי אשה רעה יש בה תערובת רע מצד הזכר והנקבה של הקליפה ולכך היא עצמה נקראת 'דמאי' ואם תחשוב מספר לץ ומדון ודמאי [275] יהיה מספרם רעה [275] ולכן זאת האשה נקראת אִשָּׁה רָעָה! ולכן כשמגרשה נמצא מגרש הלץ שהוא כנוי לזכר דקליפה והמדון שהוא כינוי לנוקבא דקליפה כי זאת האשה היא דמאי שלוקחת רע משניהם ולזה אמר גָּרֵשׁ לֵץ וְיֵצֵא מָדוֹן (משלי כב, י). ואמר עוד 'וְיִשְׁבֹּת דִּין וְקָלוֹן' והיינו דהאשה חשיבה נר לבעלה וכמו שאמר אליהו זכור לטוב לרבי יוסי שמאירה את עיניו ומעמידתו על רגליו, ולכן היא המדלקת נר של שבת ועל כן אשה רעה נהפך אצלה מספר נר למספר דין וקלון כי מספר 'דין קלון' [250] עולה נר [250] ולכן על גרושין שלה אמר 'וְיִשְׁבֹּת דִּין וְקָלוֹן'. ומה שאמר ' קָשָׁה אִשָּׁה רָעָה כְּיוֹם סַגְרִיר ' היינו סג מלשון כֻּלּוֹ סָג יַחְדָּו נֶאֱלָחוּ (תהלים נג, ד) ונשאר רִיר שהוא כינוי לדברי חרופים וגידוף שמוציאה מפיה לבעלה כמו שאמרו לעיל מקשטא ליה פומא. ופירש בני ידידי כבוד הרב יעקב נר"ו הא דדמה אותה ליום סגריר שבו האדם בטל ממלאכתו ועסקו וכן מי שיש לו אשה רעה יהיה לו בטלה במלאכתו ועסקו שאין יכול לעשות עסק ומלאכה כראוי לו וכהך מעשה של אותו השר, עד כאן דבריו נר"ו.
"נְתָנַנִי ה' בִּידֵי לֹא אוּכַל קוּם" אָמַר רַב חִסְדָּא, אָמַר מַר עוּקְבָא: זוֹ אִשָּׁה רָעָה וּכְתֻבָּתָהּ מְרֻבָּה. יש להקשות הלא רבה בר אבוה דרש כדרשה זו ממש על פסוק כיוצא בזה ממש והוא פסוק ירמיה ומה בא מסדר התלמוד ללמדנו חידוש יותר בזאת הדרשה של פסוק לא אוכל קום? ונראה לי דאמרו רבותינו ז"ל (פסחים קיט.) על פסוק (דברים יא, ו) וְאֵת כָּל הַיְקוּם אֲשֶׁר בְּרַגְלֵיהֶם, זה ממונו של אדם שמעמידו על רגליו ופרשתי בס"ד על פי מה שאמרו בזוהר הקדוש פרשת וירא, שהאשה מכונית בשם רגל ועל זה אומר רַגְלֵי חֲסִידָיו יִשְׁמֹר (שמואל א' ב' ט), דא איתתא. וידוע ממון בלא ברכה אין לו קיום ועמידה ואמרו רבותינו ז"ל (בבא מציעא נט.) אין הברכה מצויה בתוך ביתו של אדם אלא בעבור אשתו. ובזה מובן מאמר רבותינו ז"ל שאמרו וְאֵת כָּל הַיְקוּם אֲשֶׁר בְּרַגְלֵיהֶם, זה ממונו של אדם שמעמידו על רגליו, רוצה לומר יהיה לו העמדה וקיום על רגליו זו אשתו של אדם שנקראת בשם רגל ולכן קראו הַיְקוּם חלק התיבה לשתים וקרי בה 'הי קום' רוצה לומר על ידי האשה שהיא בסוד 'היה יהיה לו' קום רוצה לומר קימה והעמדה. וכל זה באשה טובה אך אשה רעה לא יתקיימו בה אותיות קום של היקום וישאר הי לשון קינה כדכתיב ביחזקאל הי ונהי וקינה (יחזקאל ב י). ולזה אמר לֹא אוּכַל קוּם (איכה א, יד) מלשון אַלְפַּיִם בַּת יָכִיל (מלכים א' ז, כו) שאין חונה אצלו אותיות קום מן היקום וישאר רק אותיות הי שהוא לשון הי ונהי וקינה, ופירש זוֹ אִשָּׁה רָעָה וּכְתֻבָּתָהּ מְרֻבָּה שאינו יכול לגרשה אשר ממנה אינו מגיע לו אותיות קום מן היקום.
(איכה א, יד) בְּמַעֲרָבָא אַמְרֵי זֶה שֶׁמְּזוֹנוֹתָיו תְּלוּיִין בְּכַסְפּוֹ. נראה לי בס"ד הכונה שאינו יכול לקנות שום דבר בהקפה אפילו על מנת לפרוע למחר או אחר שעה כי אם רק בכספו שנותן מעות מדודים וזה אפשר שאם יום אחד תם הכסף מכיסו ישאר רעב שלא יוכל לקנות בהקפה וכן אם נזדמן יום אחד שנמכרו החיטים או שאר מיני מאכל בזול לא יוכל לקנות לצורך השנה כולה בהקפה כי אין מוכרים לו אלא רק בכסף בעין ולא באמונה וזהו בְּכַסְפּוֹ. ובני ידידי כבוד הרב יעקב נר"ו פירש שאין לו קרקע להתפרנס ממנה או חנות למכור בו סחורה על יד על יד בריוח אלא הרווחתו מכספו ממש שנותן כספו לאחרים בהכשר שאם אלו נשברו לא ישאר בידו פרוטה קטנה להתפרנס מה שאין כן בעל קרקע ובעל חנות, עד כאן דבריו נר"ו.
קָא מְחַטְּטֵי שַׁכְבֵי, מִפְּנֵי שֶׁשְּׂמֵחִים בְּיוֹם אֵידָם פירש בני ידידי נר"ו הטעם כי האלילים נקראים 'מתים' והשמח ביום אידם כאלו שמח ביום זבחי מתים ולכן נענשים במתים שלהם, עד כאן דבריו.
כְּתִיב בְּסֵפֶר בֶּן סִירָא "אִשָּׁה טוֹבָה, מַתָּנָה טוֹבָה לְבַעְלָהּ". נראה לי בס"ד על פי מה שאמר רבינו האר"י ז"ל בשער הגלגולים כי יזדמן לפעמים שהאשה נשלם תיקון שלה ואינה צריכה להתגלגל עוד בשביל עצמה ורק בעלה עדיין לא נשלם וצריך הוא לגלגול ובשביל טובתו שיהיה לו עזר מאשתו מחזיר הקדוש ברוך הוא גם נפש אשתו בגלגול כדי שיזדווג לה ויהיה לו עזר ממנה ועל זה נאמר אִם בַּעַל אִשָּׁה הוּא וְיָצְאָה אִשְׁתּוֹ עִמּוֹ (שמות כא, ג) עד כאן דבריו יעוין שם. וזהו שאמר אִשָּׁה טוֹבָה רוצה לומר שנשלם תיקון שלה והנה היא טובה לגמרי שאינה צריכה לגלגול עם כל זה תנתן מן השמים מַתָּנָה טוֹבָה לְבַעְלָהּ שתחזור בגלגול אצל בעלה בסוג מתנה כי היא מצידה אינה צריכה כלל וביאתה לעולם הזה היא בסוג מתנה טובה לבעלה.
8 more comments on this page.
Ben Yehoyada on Yevamot 63b · Sefaria
What this page contains
A full text unit for Yevamot, daf 63, Amud Bet, about 722 words in 20 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.
Continue the sequence
Parallel sources
Lessons and study tools
A unit-by-unit map of all 20 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.
- Segment 121 words
Opens “מִן הַחֵטְא. מַקְרֵי לֵיהּ רַב יְהוּדָה לְרַב…”
- Segment 234 words
Opens “וְהָא מַתְנֵי לֵיהּ רַב יְהוּדָה לְרַב יִצְחָק…”
- Segment 320 words
Opens “הֵיכִי דָּמֵי אִשָּׁה רָעָה? אָמַר אַבָּיֵי: מְקַשְּׁטָא…”
- Segment 444 words
Opens “אָמַר רַבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא: כֵּיוָן שֶׁנָּשָׂא…”
- Segment 543 words
Opens “אָמַר רָבָא: אִשָּׁה רָעָה מִצְוָה לְגָרְשָׁהּ, דִּכְתִיב:…”
- Segment 678 words
Opens “וְאָמַר רָבָא: בֹּא וּרְאֵה כַּמָּה טוֹבָה אִשָּׁה…”
- Segment 745 words
Opens “״הִנְנִי מֵבִיא רָעָה אֲשֶׁר לֹא יוּכְלוּ לָצֵאת…”
- Segment 844 words
Opens “״בָּנֶיךָ וּבְנוֹתֶיךָ נְתוּנִים לְעַם אַחֵר״, אָמַר רַב…”
- Segment 941 words
Opens “בְּמַתְנִיתָא תָּנָא: אֵלּוּ אַנְשֵׁי בַּרְבַּרְיָא וְאַנְשֵׁי מַרְטְנַאי,…”
- Segment 1017 words
Opens “גָּזְרוּ עַל שְׁלֹשָׁה מִפְּנֵי שְׁלֹשָׁה. גָּזְרוּ עַל…”
- Segment 1128 words
Opens “קָא מְחַטְּטִי שָׁכְבֵי — מִפְּנֵי שֶׁשְּׂמֵחִים בְּיוֹם…”
- Segment 1232 words
Opens “אֲמַר לֵיהּ רָבָא לְרַבָּה בַּר מָארִי, כְּתִיב:…”
- Segment 1332 words
Opens “כָּתוּב בְּסֵפֶר בֶּן סִירָא: ״אִשָּׁה טוֹבָה מַתָּנָה…”
- Segment 1442 words
Opens “״הַעְלֵם עֵינֶיךָ מֵאֵשֶׁת חֵן פֶּן תִּלָּכֵד בִּמְצוּדָתָהּ.…”
- Segment 1536 words
Opens “״אַל תֵּצַר צָרַת מָחָר, כִּי לֹא תֵדַע…”
- Segment 1646 words
Opens “אָמַר רַבִּי אַסִּי: אֵין בֶּן דָּוִד בָּא…”
- Segment 1730 words
Opens “רַבִּי יַעֲקֹב אוֹמֵר: כְּאִילּוּ מְמַעֵט הַדְּמוּת, שֶׁנֶּאֱמַר:…”
- Segment 1835 words
Opens “אָמְרוּ לוֹ לְבֶן עַזַּאי: יֵשׁ נָאֶה דּוֹרֵשׁ…”
- Segment 1944 words
Opens “תַּנְיָא אִידַּךְ, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: כׇּל מִי…”
- Segment 2010 words
Opens “תָּנוּ רַבָּנַן: ״וּבְנֻחֹה יֹאמַר שׁוּבָה ה׳ רִבְבוֹת…”
Sages named on this page
- Abaye [HaKohen] · Amoraim · Fourth Generation of Amoraim
Abaye, whose original name was Nachmani, was a leading fourth-generation Amora known for his vast Torah knowledge and ethical conduct.
Source: Yevamot 63b · Segment 3 — “…אִשָּׁה רָעָה? אָמַר אַבָּיֵי: מְקַשְּׁטָא לֵיהּ תַּכָּא וּמְקַשְּׁטָא לֵיהּ…”
Original text
מִן הַחֵטְא. מַקְרֵי לֵיהּ רַב יְהוּדָה לְרַב יִצְחָק בְּרֵיהּ ״וּמוֹצֶא אֲנִי מַר מִמָּוֶת אֶת הָאִשָּׁה״. אֲמַר לֵיהּ: כְּגוֹן מַאן? כְּגוֹן אִמָּךְ.
from sin. We should therefore show our gratitude to them. The Gemara cites a related incident: Rav Yehuda was teaching Torah to Rav Yitzḥak, his son, and they encountered the verse: “And I find more bitter than death the woman” (Ecclesiastes 7:26). His son said to him: For example, whom? His father replied: For example, your mother.
וְהָא מַתְנֵי לֵיהּ רַב יְהוּדָה לְרַב יִצְחָק בְּרֵיהּ: אֵין אָדָם מוֹצֵא קוֹרַת רוּחַ אֶלָּא מֵאִשְׁתּוֹ רִאשׁוֹנָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״יְהִי מְקוֹרְךָ בָרוּךְ וּשְׂמַח מֵאֵשֶׁת נְעוּרֶיךָ״, וַאֲמַר לֵיהּ: כְּגוֹן מַאן? כְּגוֹן אִמָּךְ! מִתְקָיף תְּקִיפָא, וְעַבּוֹרֵי מְיעַבְּרָא בְּמִלַּהּ.
The Gemara asks: Didn’t Rav Yehuda teach Rav Yitzḥak, his son, the following baraita : A man finds peace of mind only with his first wife, as it is stated: “Let your fountain be blessed, and have joy from the wife of your youth” (Proverbs 5:18), and his son said to him: For example, whom, and his father responded in this case as well: For example, your mother. This indicates that Rav Yehuda did find peace of mind with his wife. The Gemara answers: She was aggressive and forceful, but she was easily appeased.
הֵיכִי דָּמֵי אִשָּׁה רָעָה? אָמַר אַבָּיֵי: מְקַשְּׁטָא לֵיהּ תַּכָּא וּמְקַשְּׁטָא לֵיהּ פּוּמָּא. רָבָא אָמַר: מְקַשְּׁטָא לֵיהּ תַּכָּא וּמַהְדְּרָא לֵיהּ גַּבָּא.
The Gemara asks: What are the circumstances when a woman is considered a bad wife? Abaye said: She arranges a table for him and arranges her mouth for him at the same time. In other words, although she prepares food for him, she verbally abuses him while he eats. Rava said: She arranges a table for him and then turns her back to him, displaying her lack of interest in his company.
אָמַר רַבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא: כֵּיוָן שֶׁנָּשָׂא אָדָם אִשָּׁה עֲוֹנוֹתָיו מִתְפַּקְּקִין, שֶׁנֶּאֱמַר: ״מָצָא אִשָּׁה מָצָא טוֹב וַיָּפֶק רָצוֹן מֵה׳״. בְּמַעְרְבָא כִּי נָסֵיב אִינָשׁ אִיתְּתָא, אָמְרִי לֵיהּ הָכִי: ״מָצָא״ אוֹ ״מוֹצֵא״? ״מָצָא״ דִּכְתִיב: ״מָצָא אִשָּׁה מָצָא טוֹב״, מוֹצֵא דִּכְתִיב: ״וּמוֹצֶא אֲנִי מַר מִמָּוֶת אֶת הָאִשָּׁה״.
Rabbi Ḥama bar Ḥanina said: Once a man marries a woman his iniquities crumble [ mitpakekin ], as it is stated: “Whoever finds a wife finds good, and obtains [ veyafek ] favor of the Lord” (Proverbs 18:22). In the West, i.e., Eretz Yisrael, when a man married a woman they would say to him as follows: Matza or motze ? In other words, they would ask the groom if the appropriate passage for his wife is that verse, which begins with the word matza , as it is written: Whoever finds [ matza ] a wife finds good, or whether the more appropriate verse is the one beginning with the word motze , as it is written: “And I find [ motze ] more bitter than death the woman” (Ecclesiastes 7:26).
אָמַר רָבָא: אִשָּׁה רָעָה מִצְוָה לְגָרְשָׁהּ, דִּכְתִיב: ״גָּרֵשׁ לֵץ וְיֵצֵא מָדוֹן וְיִשְׁבּוֹת דִּין וְקָלוֹן״, וְאָמַר רָבָא: אִשָּׁה רָעָה וּכְתוּבָּתָהּ מְרוּבָּה — צָרָתָהּ בְּצִדָּהּ. דְּאָמְרִי אִינָשֵׁי: בַּחֲבִרְתַּהּ, וְלָא בְּסִילְתָּא. וְאָמַר רָבָא: קָשָׁה אִשָּׁה רָעָה כְּיוֹם סַגְרִיר, שֶׁנֶּאֱמַר: ״דֶּלֶף טוֹרֵד בְּיוֹם סַגְרִיר וְאֵשֶׁת מִדְיָנִים נִשְׁתָּוָה״.
Rava said: It is a mitzva to divorce a bad wife, as it is written: “Cast out the scorner and contention will depart; strife and shame will cease” (Proverbs 22:10). And Rava said: A bad wife whose marriage contract settlement is too large for her husband to pay in the event of a divorce, her rival wife is at her side. In other words, the only way for him to improve matters is to take another wife. As people say in the well-known adage: The way to trouble a woman is with her peer and not with a thorn. And Rava said: A bad wife is as troublesome as a day of heavy rain, as it is stated: “A continual dropping on a very rainy day and a contentious woman are alike” (Proverbs 27:15).
וְאָמַר רָבָא: בֹּא וּרְאֵה כַּמָּה טוֹבָה אִשָּׁה טוֹבָה, וְכַמָּה רָעָה אִשָּׁה רָעָה. כַּמָּה טוֹבָה אִשָּׁה טוֹבָה, דִּכְתִיב: ״מָצָא אִשָּׁה מָצָא טוֹב״, אִי בְּגַוַּהּ מִשְׁתַּעֵי קְרָא — כַּמָּה טוֹבָה אִשָּׁה טוֹבָה, שֶׁהַכָּתוּב מְשַׁבְּחָהּ. אִי בַּתּוֹרָה מִשְׁתַּעֵי קְרָא — כַּמָּה טוֹבָה אִשָּׁה טוֹבָה, שֶׁהַתּוֹרָה נִמְשְׁלָה בָּהּ. כַּמָּה רָעָה אִשָּׁה רָעָה, דִּכְתִיב: ״וּמוֹצֶא אֲנִי מַר מִמָּוֶת אֶת הָאִשָּׁה״. אִי בְּגַוַּהּ מִשְׁתַּעֵי קָרָא — כַּמָּה רָעָה אִשָּׁה רָעָה, שֶׁהַכָּתוּב מְגַנֶּהָ. אִי בְּגֵיהִנָּם מִשְׁתַּעֵי קְרָא — כַּמָּה רָעָה אִשָּׁה רָעָה, שֶׁגֵּיהִנָּם נִמְשְׁלָה בָּהּ.
And Rava said: Come and see how good a good wife is and how bad a bad wife is. How good is a good wife? As it is written: Whoever finds a wife finds good. If the verse speaks of her, a wife, this demonstrates how good a good wife is, as the Bible praises her. If the verse speaks metaphorically of the Torah, it nevertheless indicates how good a good wife is, as the Torah is compared to her. Conversely, how bad is a bad wife? As it is written: “And I find more bitter than death the woman.” If the verse speaks of her, this demonstrates how bad a bad wife is, as the Bible condemns her. If the verse speaks metaphorically of Gehenna, it still demonstrates how bad a bad wife is, as Gehenna is compared to her.
״הִנְנִי מֵבִיא רָעָה אֲשֶׁר לֹא יוּכְלוּ לָצֵאת מִמֶּנָּה״, אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ: זוֹ אִשָּׁה רָעָה וּכְתוּבָּתָהּ מְרוּבָּה. ״נְתָנַנִי ה׳ בִּידֵי לֹא אוּכַל קוּם״, אָמַר רַב חִסְדָּא אָמַר מָר עוּקְבָא בַּר חִיָּיא: זוֹ אִשָּׁה רָעָה וּכְתוּבָּתָהּ מְרוּבָּה. בְּמַעְרְבָא אָמְרוּ: זֶה שֶׁמְּזוֹנוֹתָיו תְּלוּיִן בְּכַסְפּוֹ.
The Gemara cites further statements on the same issue. The verse states: “Behold, I will bring evil upon them, which they shall not be able to escape” (Jeremiah 11:11). Rav Naḥman said that Rabba bar Avuh said: This is a bad wife whose marriage contract is large. Similarly, with regard to the verse: “The Lord has given me into the hands of those against whom I cannot stand” (Lamentations 1:14), Rav Ḥisda said that Mar Ukva bar Ḥiyya said: This is a bad wife whose marriage contract is large. In the West, Eretz Yisrael, they said this verse is referring to one whose food is dependent on his money. He is forced to purchase his food with cash, as he does not possess land of his own.
״בָּנֶיךָ וּבְנוֹתֶיךָ נְתוּנִים לְעַם אַחֵר״, אָמַר רַב חָנָן בַּר רָבָא אָמַר רַב: זוֹ אֵשֶׁת הָאָב. ״בְּגוֹי נָבָל אַכְעִיסֵם״, אָמַר רַב חָנָן בַּר רָבָא אָמַר רַב: זוֹ אִשָּׁה רָעָה וּכְתוּבָּתָהּ מְרוּבָּה. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אֵלּוּ הַמִּינִים. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ״אָמַר נָבָל בְּלִבּוֹ אֵין אֱלֹהִים וְגוֹ׳״.
With regard to the verse: “Your sons and your daughters shall be given to another people” (Deuteronomy 28:32), Rav Ḥanan bar Rava said that Rav said: This is a reference to the children’s father’s wife, their stepmother. With regard to the verse: “I will provoke them with a vile nation” (Deuteronomy 32:21), Rav Ḥanan bar Rava said that Rav said: This is a bad wife whose marriage contract is large. Rabbi Eliezer says that these are apostates, and so too the verse states: “The vile man has said in his heart: There is no God, they have dealt corruptly” (Psalms 14:1), which proves that an apostate is called vile.
בְּמַתְנִיתָא תָּנָא: אֵלּוּ אַנְשֵׁי בַּרְבַּרְיָא וְאַנְשֵׁי מַרְטְנַאי, שֶׁמְּהַלְּכִין עֲרוּמִּים בַּשּׁוּק. שֶׁאֵין לְךָ מְשׁוּקָּץ וּמְתוֹעָב לִפְנֵי הַמָּקוֹם יוֹתֵר מִמִּי שֶׁמְּהַלֵּךְ בַּשּׁוּק עָרוֹם. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: אֵלּוּ חַבָּרִים. אֲמַרוּ לֵיהּ לְרַבִּי יוֹחָנָן: אֲתוֹ חַבָּרֵי לְבָבֶל, שְׁגָא נְפַל. אֲמַרוּ לֵיהּ: מְקַבְּלִי שׁוּחְדָּא, תָּרֵיץ יְתֵיב.
It was taught in a baraita with regard to the verse: “I will provoke them with a vile nation,” that these are the inhabitants of Barbarya and the inhabitants of Martenai, who walk naked in the marketplace, as none is more despised and abominable before the Omnipresent than one who walks naked in the marketplace. Rabbi Yoḥanan said: These are the Ḥabbarim , a sect of Persian priests. The Gemara relates: When they said to Rabbi Yoḥanan: The Ḥabbarim have come to Babylonia, he shuddered and fell off his chair, out of concern for the Jews living there. They said to him: There is a way to deal with their persecution, as they accept bribes. Upon hearing that not all was lost, he straightened himself and sat in his place once again.
גָּזְרוּ עַל שְׁלֹשָׁה מִפְּנֵי שְׁלֹשָׁה. גָּזְרוּ עַל הַבָּשָׂר — מִפְּנֵי הַמַּתָּנוֹת, גָּזְרוּ עַל הַמֶּרְחֲצָאוֹת — מִפְּנֵי הַטְּבִילָה.
Apropos the Ḥabbarim , the Gemara cites the following statement of the Sages: The Ḥabbarim were able to issue decrees against the Jewish people with regard to three matters, due to three transgressions on the part of the Jewish people. They decreed against meat, i.e., they banned ritual slaughter, due to the failure of the Jewish people to give the priests the gifts of the foreleg, the jaw, and the maw. They decreed against Jews bathing in bathhouses, due to their neglect of ritual immersion.
קָא מְחַטְּטִי שָׁכְבֵי — מִפְּנֵי שֶׁשְּׂמֵחִים בְּיוֹם אֵידָם. שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְהָיְתָה יַד ה׳ בָּכֶם וּבַאֲבוֹתֵיכֶם״. אָמַר רַבָּה בַּר שְׁמוּאֵל: (זוֹ) חַטּוֹטֵי שָׁכְבֵי. דְּאָמַר מָר: בַּעֲוֹן חַיִּים — מֵתִים מִתְחַטְּטִין.
Third, they exhumed the dead from their graves because the Jews rejoice on the holidays of the gentiles, as it is stated: “Then shall the hand of the Lord be against you and against your fathers” (I Samuel 12:15). Rabba bar Shmuel said: This verse is referring to exhuming the dead, which upsets both the living and the dead, as the Master said: Due to the iniquity of the living, the dead are exhumed.
אֲמַר לֵיהּ רָבָא לְרַבָּה בַּר מָארִי, כְּתִיב: ״לֹא יֵאָסְפוּ וְלֹא יִקָּבֵרוּ לְדוֹמֶן עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה יִהְיוּ״, וּכְתִיב: ״וְנִבְחַר מָוֶת מֵחַיִּים״. אֲמַר לֵיהּ: נִבְחַר מָוֶת לָרְשָׁעִים, שֶׁלֹּא יִחְיוּ בְּעוֹלָם הַזֶּה וְיֶחֶטְאוּ, וְיִפְּלוּ בְּגֵיהִנָּם.
Rava said to Rabba bar Mari: It is written: “They shall not be gathered nor buried; they shall be for dung upon the face of the earth” (Jeremiah 8:2), and it is written: “And death shall be chosen rather than life” (Jeremiah 8:3). If death will be so indecent that their bodies will not even be buried, why would people choose death over life? Rabba bar Mari said to him: The latter verse does not refer to the previously described state of affairs, but rather it means: Death is preferable for the wicked, as it is better that they not live in this world and sin and consequently descend into Gehenna.
כָּתוּב בְּסֵפֶר בֶּן סִירָא: ״אִשָּׁה טוֹבָה מַתָּנָה טוֹבָה לְבַעְלָהּ״, וּכְתִיב: ״טוֹבָה בְּחֵיק יְרֵא אֱלֹהִים תִּנָּתֵן״. ״אִשָּׁה רָעָה צָרַעַת לְבַעְלָהּ״, מַאי תַּקַּנְתֵּיהּ — ״יְגָרְשֶׁנָּה וְיִתְרַפֵּא מִצָּרַעְתּוֹ״. ״אִשָּׁה יָפֶה אַשְׁרֵי בַּעְלָהּ, מִסְפַּר יָמָיו כִּפְלַיִם״.
The Gemara cites more statements concerning women. It is written in the book of Ben Sira: A good wife is a good gift for her husband. And it is written: A good one will be placed in the bosom of a God-fearing man; a bad wife is a plague to her husband. What is his remedy? He should divorce her and he will be cured of his plague. A beautiful wife, happy is her husband; the number of his days are doubled. His pleasure in her beauty makes him feel as though he has lived twice as long.
״הַעְלֵם עֵינֶיךָ מֵאֵשֶׁת חֵן פֶּן תִּלָּכֵד בִּמְצוּדָתָהּ. אַל תֵּט אֵצֶל בַּעְלָהּ לִמְסוֹךְ עִמּוֹ יַיִן וְשֵׁכָר, כִּי בְּתוֹאַר אִשָּׁה יָפָה רַבִּים הוּשְׁחֲתוּ, וַעֲצוּמִים כׇּל הֲרוּגֶיהָ״. ״רַבִּים הָיוּ פִּצְעֵי רוֹכֵל״. ״הַמַּרְגִּילִים לִדְבַר עֶרְוָה כְּנִיצוֹץ מַבְעִיר גַּחֶלֶת. כִּכְלוּב מָלֵא עוֹף — כֵּן בָּתֵּיהֶם מְלֵאִים מִרְמָה״.
Turn your eyes from a graceful woman who is married to another man, lest you be caught in her trap. Do not turn to her husband to mix wine and strong drink with him, which can lead to temptation. For on account of the countenance of a beautiful woman many have been destroyed, and her slain is a mighty host. Furthermore, many have been the wounded peddlers. This is referring to men who travel from place to place to sell women’s jewelry. Their frequent dealings with women lead their husbands to harm the peddlers. Those who accustom themselves to licentious matters are like a spark that ignites a coal. As a cage is full of birds, so are their houses full of deceit.
״אַל תֵּצַר צָרַת מָחָר, כִּי לֹא תֵדַע מַה יֵּלֶד יוֹם. שֶׁמָּא מָחָר בָּא וְאֵינֶנּוּ, נִמְצָא מִצְטַעֵר עַל הָעוֹלָם שֶׁאֵין שֶׁלּוֹ״. ״מְנַע רַבִּים מִתּוֹךְ בֵּיתֶךָ, וְלֹא הַכֹּל תָּבִיא בֵּיתֶךָ״. ״רַבִּים יִהְיוּ דּוֹרְשֵׁי שְׁלוֹמֶךָ. גַּלֵּה סוֹד לְאֶחָד מֵאָלֶף״.
The Gemara quotes additional statements from the book of Ben Sira: Do not suffer from tomorrow’s trouble, that is, do not worry about problems that might arise in the future, as you do not know what a day will bring. Perhaps when tomorrow comes, the individual who was so worried will not be among the living, and he was consequently upset over a world that is not his. Prevent a crowd from inside your house, do not let many people enter, and do not even bring all your friends into your house. Make sure, however, that a crowd seeks your welfare, and that you have many allies. Reveal a secret to only one in a thousand, since most people are unable to keep a secret.
אָמַר רַבִּי אַסִּי: אֵין בֶּן דָּוִד בָּא עַד שֶׁיִּכְלוּ כׇּל הַנְּשָׁמוֹת שֶׁבַּגּוּף, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי רוּחַ מִלְּפָנַי יַעֲטוֹף וּנְשָׁמוֹת אֲנִי עָשִׂיתִי״. תַּנְיָא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: כׇּל מִי שֶׁאֵין עוֹסֵק בִּפְרִיָּה וּרְבִיָּה — כְּאִילּוּ שׁוֹפֵךְ דָּמִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״שׁוֹפֵךְ דַּם הָאָדָם בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ״, וּכְתִיב בָּתְרֵיהּ: ״וְאַתֶּם פְּרוּ וּרְבוּ״.
Rabbi Asi said: The Messiah, son of David, will not come until all the souls of the body have been finished, i.e., until all souls that are destined to inhabit physical bodies will do so. As it is stated: “For the spirit that enwraps itself is from Me, and the souls that I have made” (Isaiah 57:16). It is taught in a baraita that Rabbi Eliezer says: Anyone who does not engage in the mitzva to be fruitful and multiply is considered as though he sheds blood, as it is stated: “Whoever sheds the blood of man, by man shall his blood be shed” (Genesis 9:6), and it is written immediately afterward: “And you, be fruitful and multiply” (Genesis 9:7).
רַבִּי יַעֲקֹב אוֹמֵר: כְּאִילּוּ מְמַעֵט הַדְּמוּת, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹהִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם״, וּכְתִיב בָּתְרֵיהּ: ״וְאַתֶּם פְּרוּ וְגוֹ׳״. בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר: כְּאִילּוּ שׁוֹפֵךְ דָּמִים וּמְמַעֵט הַדְּמוּת, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְאַתֶּם פְּרוּ וּרְבוּ״.
Rabbi Ya’akov says: It is as though he diminishes the Divine Image, as it is stated: “For in the image of God He made man” (Genesis 9:6), and it is written immediately afterward: “And you, be fruitful and multiply” (Genesis 9:7). Ben Azzai says: It is as though he sheds blood and also diminishes the Divine Image, as it is stated: “And you, be fruitful and multiply,” after the verse that alludes to both shedding blood and the Divine Image.
אָמְרוּ לוֹ לְבֶן עַזַּאי: יֵשׁ נָאֶה דּוֹרֵשׁ וְנָאֶה מְקַיֵּים, נָאֶה מְקַיֵּים וְאֵין נָאֶה דּוֹרֵשׁ, וְאַתָּה נָאֶה דּוֹרֵשׁ, וְאֵין נָאֶה מְקַיֵּים. אָמַר לָהֶן בֶּן עַזַּאי: וּמָה אֶעֱשֶׂה שֶׁנַּפְשִׁי חָשְׁקָה בַּתּוֹרָה, אֶפְשָׁר לָעוֹלָם שֶׁיִּתְקַיֵּים עַל יְדֵי אֲחֵרִים.
They said to ben Azzai: There is a type of scholar who expounds well and fulfills his own teachings well, and another who fulfills well and does not expound well. But you, who have never married, expound well on the importance of procreation, and yet you do not fulfill well your own teachings. Ben Azzai said to them: What shall I do, as my soul yearns for Torah, and I do not wish to deal with anything else. It is possible for the world to be maintained by others, who are engaged in the mitzva to be fruitful and multiply.
תַּנְיָא אִידַּךְ, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: כׇּל מִי שֶׁאֵין עוֹסֵק בִּפְרִיָּה וּרְבִיָּה — כְּאִילּוּ שׁוֹפֵךְ דָּמִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״שׁוֹפֵךְ דַּם הָאָדָם״, וּסְמִיךְ לֵיהּ: ״וְאַתֶּם פְּרוּ וְגוֹ׳״. רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר: כְּאִילּוּ מְמַעֵט הַדְּמוּת. בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר וְכוּ׳. אָמְרוּ לוֹ לְבֶן עַזַּאי: יֵשׁ נָאֶה דּוֹרֵשׁ וְכוּ׳.
It is similarly taught in another baraita that Rabbi Eliezer says: Anyone who does not engage in the mitzva to be fruitful and multiply is considered as though he sheds blood, as it is stated: “Whoever sheds the blood of man,” and it is stated near it: “And you, be fruitful and multiply.” Rabbi Elazar ben Azarya says: It is as though he diminishes the Divine Image. Ben Azzai says: It is as though he both sheds blood and diminishes the Divine Image. They said to ben Azzai: There is a type of scholar who expounds well, etc.
תָּנוּ רַבָּנַן: ״וּבְנֻחֹה יֹאמַר שׁוּבָה ה׳ רִבְבוֹת אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל״ —
The Sages taught with regard to the mitzva to be fruitful and multiply: “And when it rested, he would say: Return, Lord, to the ten thousands of the thousands of Israel” (Numbers 10:36).