Talmud Builders

    Sanhedrin 81a

    Back to index

    English translation — Sanhedrin 81a

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1Do not speak to your father in that manner, where you tell him directly that he is mistaken. Rather, raise the matter in a circumspect manner, as it is taught in a baraita : In a case where one’s father was violating Torah matters he should not say to him: Father, you violated Torah matters. Rather, he should say to him: Father, it is written so in the Torah. The Gemara asks: Ultimately, isn’t this formulation identical to that previous formulation? In both cases he embarrasses his father. Rather, say to him: Father, there is a verse written in the Torah and this is what it says. Tell him the halakha or the verse in a way in which it is not obvious that it relates to the action that his father performed.

    2MISHNA: One who is liable to be executed with two different court -imposed death penalties, as he violated two different capital transgressions, is sentenced to the more severe form of execution. If one violated one transgression for which he is liable to receive two death penalties, e.g., if one engaged in intercourse with his mother-in-law, who is also a married woman, he is sentenced to the more severe form of execution. Rabbi Yosei says: He is sentenced to the form of execution that he is liable to receive due to the first relationship that came upon him, i.e., if she was his mother-in-law before she was married, he is executed by burning; if she was married before she was his mother-in-law, he is punished by strangulation.

    3GEMARA: With regard to the ruling in the mishna that one who is liable to be executed with two different court-imposed death penalties is sentenced to the more severe form of execution the Gemara asks: Isn’t this obvious? Rather, would you say that he would profit from the fact that he violated a second capital transgression and would receive a more lenient punishment?

    4Rava says: With what are we dealing here? We are dealing with a case where he violated a relatively minor transgression punishable by a less severe form of execution, and his verdict was issued for the minor transgression, and he then violated a major transgression punishable by a more severe form of execution. It could enter your mind to say: Once his verdict was finalized for the minor transgression, the legal status of this individual is that of a dead man, and anything that he does thereafter is insignificant. To counter this, the tanna teaches us that he is liable to be punished for the subsequent transgression, and if it is punishable by a more severe form of execution, he is executed with that form of execution.

    5The father of Rav Yosef bar Ḥama asked of Rabba bar Natan: From where is this matter that the Sages stated derived: One who is liable to be executed with two different court -imposed death penalties is sentenced to the more severe form of execution? Rabba bar Natan answered: It is derived from a verse, as it is written: “And he begets a violent son, a shedder of blood, who does to a brother any of these. And he had not done any of these, for he has eaten upon the mountains and defiled his neighbor’s wife, has wronged the poor and needy, has taken by robbery, does not return collateral, and has lifted his eyes toward the idols, has committed abomination” (Ezekiel 18:10–12).

    6This is interpreted: “And he begets a violent son, a shedder of blood,” this is one who is liable to be executed by beheading with a sword; “defiled his neighbor’s wife,” this is engaging in intercourse with a married woman, for which one is liable to be executed by strangulation; “lifted his eyes toward the idols,” this is idol worship, for which one is liable to be executed by stoning. And it is written thereafter: “He shall be put to death, his blood shall be upon himself” (Ezekiel 18:13), which means that he is executed by stoning. It appears that one who violates several capital transgressions is executed with the most severe form of execution for which he is liable.

    7Rav Naḥman bar Yitzḥak objects to this: Say that all of the transgressions listed in the verse are punishable by stoning. How? “And he begets a violent son, a shedder of blood,” this is a wayward and rebellious son, who is executed by stoning; “defiled his neighbor’s wife,” this is engaging in intercourse with a betrothed young woman, for which one is executed by stoning; “lifted his eyes toward the idols,” this is idol worship, for which one is executed by stoning.

    8The Gemara answers: If so, according to that understanding of the verse, what is Ezekiel teaching us? According to the first understanding, a new halakha is derived from here; but according to the interpretation of Rav Naḥman bar Yitzḥak there is nothing novel. The Gemara rejects this contention: Perhaps it is the halakhot of the Torah that Ezekiel is reiterating, admonishing the people to fulfill the directives of the Torah. The Gemara answers: If it is so that this was Ezekiel’s intention, it would have been necessary for him to reiterate the halakhot in the manner that Moses our teacher reviewed it, employing the same language. The fact that Ezekiel diverged from Moses’ formulation indicates that he sought to teach a new halakha .

    9The Gemara cites a homiletic interpretation that Rav Aḥa, son of Rabbi Ḥanina, taught: What is the meaning of that which is written: “He did not eat upon the mountains, nor did he lift his eyes toward the idols of the house of Israel, nor did he defile his neighbor’s wife, nor did he approach a menstruating woman” (Ezekiel 18:6)? This cannot be understood literally, as refraining from performing these transgressions is not sufficient to characterize an individual as righteous. “He did not eat upon the mountains” is an allusion to the fact that he did not eat due to the merit of his fathers; rather, he relies on his own merit and righteousness. “Nor did he lift his eyes toward the idols of the house of Israel” is a reference to one who distances himself from anything similar to idol worship, to the extent that he did not walk with upright stature, typical of a haughty person, as haughtiness is typical of idolaters.

    10“Nor did he defile his neighbor’s wife” is an allusion to the fact that he did not infringe upon another’s trade, thereby compromising his livelihood. “Nor did he approach a menstruating woman” is an allusion to the fact that he did not benefit from the charity fund even if he was needy. And it is written with regard to one who refrains from these actions: “He is a righteous man, he shall live” (Ezekiel 18:9). The Gemara relates: When Rabban Gamliel would reach this verse: “And has kept all My statutes, and has performed them, he shall live” (Ezekiel 18:19), he would cry and say: It is one who performs all of them, who lives; one who performs one of them, no, he shall not live.

    11Rabbi Akiva said to Rabban Gamliel in an attempt to console him: If that is so, that the term “all” is understood in that manner, with regard to that which is written concerning the forbidden relatives enumerated in the Torah: “Do not become defiled with all of these” (Leviticus 18:24), would you also say that there too, one who is in violation of all of the prohibitions, yes, he is punished, but one who is in violation of one of them, no, he is not punished? Rather, clearly, “all of these” means in violation of one of all these; therefore, here too, the verse in Ezekiel: “And has kept all My statutes,” means that in fulfillment of one of all these one merits eternal life.

    12§ The mishna teaches: If one violated one transgression for which he is liable to receive two death penalties, he is sentenced to the more severe form of execution. Rabbi Yosei says: He is sentenced to the form of execution that he is liable to receive due to the first relationship that came upon him. It is taught in a baraita : How, i.e., in what circumstances, does Rabbi Yosei say that he is sentenced to the first relationship that came upon him? If this woman was a widow or a divorcée when she became his mother-in-law, and then she became a married woman and he engaged in intercourse with her, he is sentenced to execution by burning for engaging in intercourse with his mother-in-law. If before he married her daughter she was a married woman, and then she became his mother-in-law, and he engaged in intercourse with her, he is sentenced to execution by strangulation for engaging in intercourse with a married woman.

    13Rav Adda bar Ahava said to Rava: If this woman was a widow or a divorcée when she became his mother-in-law, and then she became a married woman and he engaged in intercourse with her, is he sentenced to execution by burning for engaging in intercourse with his mother-in-law?

    14Why is this the halakha ? Let him be sentenced for violating the prohibition of a married woman as well, as Rabbi Abbahu says: Rabbi Yosei concedes in the case of an expanded prohibition. Rabbi Yosei holds that generally, a prohibition does not take effect where another prohibition already exists. Nevertheless, when the second transgression is an expanded prohibition, i.e., one that incorporates additional people into the list of those for whom the items or individuals are forbidden, Rabbi Yosei concedes that since the second prohibition applies to others, it takes effect concerning the person included in the first prohibition as well. Here too, the prohibition of intercourse with a married woman is expanded, as it applies to everyone and is therefore more comprehensive than the prohibition of intercourse with his mother-in-law, which applies only to her sons-in-law. Therefore, according to Rabbi Yosei, he should be punished also for violating the prohibition of intercourse with a married woman.

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    לא תימא ליה לאבוך הכילהודיעו בהדיא שהוא טועה משום דמכסיף ומצטער:

    אלא אמור לו אבא כך כתוב בתורהקס"ד בתמיהה קאמר וכי כך כתיב בתורה:

    סוף סוף היינו הךדמביישו ואומר וכי יפה אתה עושה:

    אלאבניחותא אומר לו מקרא האמור בתורה ואומר לו אבי מקרא כך וכך כתוב בתורה והוא עצמו ישים על לבו על מה זה מזכירו והכי נמי אין לך לומר לאביך לא תתנייה הכי:

    מתני' עבר עבירה שיש בה שתי מיתותכגון חמותו והיא אשת איש:

    בזיקה הראשונהבגמרא מפרש לה:

    גמ' פשיטאדבחמורה נדון שהרי אף בה נתחייב דהיכי סליק אדעתן לידון בקלה וכי אתגורי אתגר במה שעבר שתי עבירות אילו לא עבר אלא על החמורה היה נדון בה ועכשיו שהוסיף לעבור עמה עבירה אחרת נדון בקלה:

    אמר רבאודאי אי מקמי דאתא לקמן עבדינהו לתרוייהו לא איצטריך לאשמועינן כי איצטריך למתנייא כגון דנגמר דינו תחלה לקלה סד"א וכו':

    מנא הא מילתא וכו'ואע"ג דנגמר דינו לקלה:

    בסקילהדכל דמיהם בם בסקילה דהיא חמורה ואי דלא נגמר דינו קודם לכן לא איצטריך קרא לאשמועינן:

    בן סורר ומורהוקרי ליה שופך דם על שם שסופו לשפוך כדאמרי' (לעיל סנהדרין דף עב.) שעומד בפרשת דרכים וכו':

    דאהדריה משהבמשנה תורה:

    אל ההרים לא אכלסיפיה דקרא צדיק הוא חיה יחיה לומר זה צדיק גמור וע"כ משום דלא עביד הני לאו צדיק הוא אם עבר עבירות אחרות אלא לאו כמשמעותיה מדריש:

    אל ההרים לא אכלשלא נצטרך לזכות אבותיו מתוך שהוא חסיד:

    שלא נהנה מקופה של צדקהשהוא דבר גנאי לאדם הגון:

    בזיקה הראשונ'באותו איסור שהוזקק זה תחלה להזהר בו ולפרוש ממנו הוא נדון אבל לא באיסור הבא עליו אחרון אע"פ שהוא חמור דקסבר ר' יוסי אין איסור חל על איסור ואפי' חמור על הקל הלכך אין כאן שתי מיתות:

    חמותו ונעשית אשת אישכגון נשא בת אלמנה ונאסרה אמה משום חמותו ואחר כך נשאת ונאסרה עליו משום אשת איש נדון בחמורה בשריפה דהיא קדמה אבל אם היתה אשת איש ונעשית חמותו הואיל כשנשא בתה כבר היתה זו אסורה עליו משום אשת איש תו לא חייל אסור חמותו אאסור אשת איש ואינו נדון אלא בחנק:

    דאמר ר' אבהוביבמות בפ' ד' אחין:

    מודה ר' יוסי באסור מוסיףומחדש דבר על האשה הזאת לאסור בה דבר חדש (או) לאסרה על מי שלא היתה אסורה עליו מתחלה כגון הכא כשהיתה אלמנה והיא חמותו היתה אסורה לו משום חמותו ומותרת לכל אדם וכשנעשית אשת איש הוסיף בה השם הזה איסור שאסרה לכל העולם וכי האי גוונא מודה ר' יוסי דאסור חל על אסור מגו דחייל אכולא עלמא שהיתה מותרת להם עד עכשיו חייל נמי אהאי ואע"פ שאסורה לו ועומדת:

    סנהדרין 81 עמוד א

    1לא תימא ליה לאבוך הכי, דתניא: הרי שהיה אביו עובר על דברי תורה, לא יאמר לו: ״אבא, עברת על דברי תורה״, אלא אומר לו: ״אבא, כך כתיב בתורה״. סוף סוף היינו הך! אלא אומר לו: ״אבא, מקרא כתוב בתורה כך (הוא)״.

    Mishna

    2מי שנתחייב בשתי מיתות בית דין נידון בחמורה. עבר עבירה שנתחייב שתי מיתות נידון בחמורה. ר' יוסי אומר: נידון בזיקה הראשונה שבאה עליו.

    Gemara

    3פשיטא! אלא, איתגורי איתגור?

    4אמר רבא: הכא במאי עסקינן? כגון שעבר עבירה קלה, ונגמר דינו על עבירה קלה, וחזר ועבר עבירה חמורה. סלקא דעתא אמינא: כיון דנגמר דינו לעבירה קלה, האי גברא קטילא הוא. קמ"ל׃

    5בעא מניה (אבוה) דרב יוסף בר חמא מרבה בר נתן: מנא הא מילתא דאמור רבנן, מי שנתחייב שתי מיתות ב"ד נידון בחמורה? דכתיב: ״(יחזקאל״? יח, י) והוליד בן פריץ שופך דם [וגו'] ״אל ההרים אכל״? ״ואת אשת רעהו טמא״ ואל הגלולים נשא עיניו׃

    6והוליד בן פריץ שופך דם בסייף את אשת רעהו טימא זו אשת איש בחנק ואל הגלולים נשא עיניו זו עבודת כוכבים בסקילה וכתיב ״(יחזקאל יח״, יג) מות יומת דמיו בו יהיה בסקילה׃

    7מתקיף לה רב נחמן בר יצחק אימא כולהו בסקילה והוליד בן פריץ שופך דם זה בן סורר ומורה דבסקילה אשת רעהו טמא זו נערה המאורסה דבסקילה ואל הגלולים נשא עיניו זו עבודת כוכבים דבסקילה׃

    8א"כ מאי קמ"ל יחזקאל דילמא תורה קא מהדר א"כ איבעי ליה לאהדורה כי היכי דאהדרה משה רבינו׃

    9דרש רב אחא בר' חנינא מאי דכתיב ״(יחזקאל יח״, ו) אל ההרים לא אכל שלא אכל בזכות אבותיו ועיניו לא נשא אל גלולי בית ישראל שלא הלך בקומה זקופה׃

    10ואת אשת רעהו לא טימא שלא ירד לאומנות חבירו ואל אשה נדה לא קירב שלא נהנה מקופה של צדקה וכתיב ״(יחזקאל יח״, ט) צדיק הוא חיה יחיה כשהיה רבן גמליאל מגיע למקרא הזה היה בוכה ואמר מאן דעביד לכולהו הוא דחיי בחדא מינייהו לא׃

    11א"ל ר"ע אלא מעתה (ויקרא יח, כד) אל תטמאו בכל אלה הכי נמי בכולהו אין בחדא מינייהו לא אלא באחת מכל אלה הכי נמי באחת מכל אלה:

    12עבר עבירה: תניא כיצד אמר רבי יוסי נידון בזיקה ראשונה הבאה עליו חמותו ונעשית אשת איש נידון בחמותו אשת איש ונעשית חמותו נידון באשת איש׃

    13אמר ליה רב אדא בר אהבה לרבא חמותו ונעשית אשת איש נידון בחמותו׃

    14לידון נמי אאיסור אשת איש דהא אמר ר' אבהו מודה ר' יוסי באיסור מוסיף.

    Tosafot

    איתגורי איתגורוא"ת בפרק אלו נערות (כתובות לב.) דיליף מחובל בחבירו דכל היכא דאיכא ממון ומלקות ממונא משלם מילקא לא לקי ופריך מה לחובל בחבירו שכן חייב בה' דברים ואי ממונא קולא הוא שכן הותר מכללו בב"ד והשתא איך יתכן לומר דקולא הוא אם כן איתגורי איתגור וי"ל דשאני התם משום דחס רחמנא אהפסד ממונו של חבירו:

    ונגמר דינו לעבירה קלה וכו'תימה ואמאי נדון בחמורה הא הויא לה עדות שאי אתה יכול להזימה דאי מיתזמי סהדי בתראי לא מיקטלי כיון דבלאו סהדותייהו גברא בר קטלא הוא כדמוכח בפ"ק דמכות (דף ה.) גבי באו שנים ואמרו בחד בשבא נגמר דינו של פלוני וכו' וי"ל דהכא מיירי כגון דהך עבירה שניה עבר בפני ב"ד דאפילו בעדות שאי אתה יכול להזימה מחייבינן ליה לעיל בטריפה משום ובערת הרע ועוד יש לומר כיון דאי מיתזמי קמאי או מיתכחשי מהני סהדותייהו דבתראי עדות שאתה יכול להזימה קרינן ביה:

    וכתיב דמיו בו יהיה בסקילהמכאן קשה לפי' הקונט' דבריש איזהו נשך (ב"מ סא: ושם) דאמרי' הוקשו מלוי רבית לשופכי דמים דכתיב הכא בנשך נתן ופירש שם בקונטרס דדמיו בו יהיה משמע דמים ששפך שהעני את חבירו ומת ברעב עליו ישובו ולא יתכן כלל דהא לסקילה אתיא הכא בשמעתין ובאוב וידעוני דכתיב דמיהם בם ובכמה דוכתי כולם לסקילה אתיין ונראה דדריש מדכתיב הכא והוליד בן פריץ וגו' ובכל הספרים גרסי' בפ"ק דתמורה (דף ו:) וסמיך ליה והוליד בן פריץ:

    נדון בזיקה ראשונהלאו מילתא דפסיקא היא דהא חמותו ונעשית אשת אב איסור מוסיף הוא אי אית ליה אחין ולמאן דאמר סקילה חמורה נידון באשת אב:

    לידון נמי באיסורא דאשת אישלענין קרבן קא פריך שיתחייב ב' חטאות בשוגג אי נמי אם התרו בו משום אשת איש ולא התרו בו משום חמותו ורבה מהדר ליה דבמזיד איירי ובהתרו בו משום שניהם:

    דאמר רבי אבהו מודה ר' יוסי באיסור מוסיףאע"ג דבפ' ד' אחין (יבמות דף לב: ושם) משמע דלא קיימא לבסוף מ"מ אמת הוא כדאי' בפרק אמרו לו (כריתות דף יד: ושם):

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Meiri

    מי שראה את אביו עובר על דברי תורה בשוגג לא יאמר לו אבא עברת על דברי תורה וכיוצא בזה שיביישנו מתוך דבריו אלא עושה עצמו כשכוח על הדבר ואומר לו אבא זה שאתה עושה היתה כונת התורה בזה ומהו מקרא זה שאני רואה בתורה וכיוצא בדברים אלו עד שיראה עצמו כמסופק וכשואל ומתוך כך יהא נזכר וחוזר בו ועיקרי דברים אלו יתבארו במסכת קדושין בע"ה:

    כבר ביארנו שמי שנתחייב שתי מיתות נדון בחמורה ואפילו נגמר דינו בקלה שמא תאמר ומאחר שנגמר דינו האיך מקבלין עוד עליו עדות והרי עדות שאי אתה יכול להזימה הוא שהרי יכולין לומר הואיל וכבר נגמר דינו לא באנו להרג אלא מי שכבר נהרג יראה מכאן שאין יכולין לומר כן הואיל ואף לאחר גמר דין מחזירין לזכות ואין זה כגוסס בידי שמים וי"מ אותה בשעשה את החמורה בפני בית דין שאף הטרפה חייב כמו שביארנו למעלה ואין צרך בכך:

    אסור לאדם לילך דרך עזות מצח בקומה זקופה ובקלות ראש וכן אסור לאדם לירד בתוך אומנותו של חבירו ואין צריך לומר שאסור ליהנות מכיס של צדקה ר"ל מי שאינו צריך לה וי"מ אותה בגבאי של צדקה שאסרו לו ליהנות ממנה אפילו דרך הלואה דרך הערה דרשו אל ההרים לא אכל ועיניו לא נשא אל גלולי ישראל ואת אשת רעהו לא טמא ואל אשה נדה לא קרב אל ההרים לא אכל שלא אכל בזכות אבות ר"ל שלא הוצרך לכך ועיניו לא נשא אל גלולי ישראל שלא הלך בקומה זקופה עד שיוכל לראותם ואת אשת רעהו לא טמא שלא ירד לאומנות חבירו ואל אשה נדה לא קרב שלא נהנה מקופה של צדקה אם אכל אדם ובשאינו צריך לה ואם בגבאי ואפילו דרך הלואה ואפילו שהיו המעות שלו הואיל וריחקם ממנו מדמיון הנדה וכתיב צדיק הוא חיה יחיה:

    כבר ביארנו שכל שעובר עבירה שחייב עליה מצד שמות כפולים חייב על כל שם ושם ובלבד שיהו האיסורים באין כאחד או באיסור מוסיף או באיסור כולל ודבר זה במלקיות או בחטאות ואין לה מקום בחייבי מיתות בזדונן שאי אפשר להרגו ולחזור ולהרגו אלא בחייבי מלקיות או בחייבי כריתות לענין מלקות בזדונן ולענין קרבן בשגגתן ולחייבי מיתות שבעריות בשגגתן ולחטאת שכלן בכלל כרת הם מעתה הבא על אחותו והיא אשת איש חייב שני חטאות שהרי זיקת אשת איש ניתוסף בה איסור לשאר בני אדם:

    Babylonian Talmud · folio map

    Sanhedrin 81a

    Sanhedrin 81a. The full printed text of this folio side — 14 numbered segments, about 379 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    לא תימא ליה לאבוך הכי להודיעו בהדיא שהוא טועה משום דמכסיף ומצטער:

    אלא אמור לו אבא כך כתוב בתורה קס"ד בתמיהה קאמר וכי כך כתיב בתורה:

    סוף סוף היינו הך דמביישו ואומר וכי יפה אתה עושה:

    אלא בניחותא אומר לו מקרא האמור בתורה ואומר לו אבי מקרא כך וכך כתוב בתורה והוא עצמו ישים על לבו על מה זה מזכירו והכי נמי אין לך לומר לאביך לא תתנייה הכי:

    מתני' עבר עבירה שיש בה שתי מיתות כגון חמותו והיא אשת איש:

    בזיקה הראשונה בגמרא מפרש לה:

    גמ' פשיטא דבחמורה נדון שהרי אף בה נתחייב דהיכי סליק אדעתן לידון בקלה וכי אתגורי אתגר במה שעבר שתי עבירות אילו לא עבר אלא על החמורה היה נדון בה ועכשיו שהוסיף לעבור עמה עבירה אחרת נדון בקלה:

    אמר רבא ודאי אי מקמי דאתא לקמן עבדינהו לתרוייהו לא איצטריך לאשמועינן כי איצטריך למתנייא כגון דנגמר דינו תחלה לקלה סד"א וכו':

    11 more comments on this page.

    Rashi on Sanhedrin 81a · Sefaria

    Tosafot

    איתגורי איתגור וא"ת בפרק אלו נערות (כתובות לב.) דיליף מחובל בחבירו דכל היכא דאיכא ממון ומלקות ממונא משלם מילקא לא לקי ופריך מה לחובל בחבירו שכן חייב בה' דברים ואי ממונא קולא הוא שכן הותר מכללו בב"ד והשתא איך יתכן לומר דקולא הוא אם כן איתגורי איתגור וי"ל דשאני התם משום דחס רחמנא אהפסד ממונו של חבירו:

    ונגמר דינו לעבירה קלה וכו' תימה ואמאי נדון בחמורה הא הויא לה עדות שאי אתה יכול להזימה דאי מיתזמי סהדי בתראי לא מיקטלי כיון דבלאו סהדותייהו גברא בר קטלא הוא כדמוכח בפ"ק דמכות (דף ה.) גבי באו שנים ואמרו בחד בשבא נגמר דינו של פלוני וכו' וי"ל דהכא מיירי כגון דהך עבירה שניה עבר בפני ב"ד דאפילו בעדות שאי אתה יכול להזימה מחייבינן ליה לעיל בטריפה משום ובערת הרע ועוד יש לומר כיון דאי מיתזמי קמאי או מיתכחשי מהני סהדותייהו דבתראי עדות שאתה יכול להזימה קרינן ביה:

    וכתיב דמיו בו יהיה בסקילה מכאן קשה לפי' הקונט' דבריש איזהו נשך (ב"מ סא: ושם) דאמרי' הוקשו מלוי רבית לשופכי דמים דכתיב הכא בנשך נתן ופירש שם בקונטרס דדמיו בו יהיה משמע דמים ששפך שהעני את חבירו ומת ברעב עליו ישובו ולא יתכן כלל דהא לסקילה אתיא הכא בשמעתין ובאוב וידעוני דכתיב דמיהם בם ובכמה דוכתי כולם לסקילה אתיין ונראה דדריש מדכתיב הכא והוליד בן פריץ וגו' ובכל הספרים גרסי' בפ"ק דתמורה (דף ו:) וסמיך ליה והוליד בן פריץ:

    נדון בזיקה ראשונה לאו מילתא דפסיקא היא דהא חמותו ונעשית אשת אב איסור מוסיף הוא אי אית ליה אחין ולמאן דאמר סקילה חמורה נידון באשת אב:

    לידון נמי באיסורא דאשת איש לענין קרבן קא פריך שיתחייב ב' חטאות בשוגג אי נמי אם התרו בו משום אשת איש ולא התרו בו משום חמותו ורבה מהדר ליה דבמזיד איירי ובהתרו בו משום שניהם:

    דאמר רבי אבהו מודה ר' יוסי באיסור מוסיף אע"ג דבפ' ד' אחין (יבמות דף לב: ושם) משמע דלא קיימא לבסוף מ"מ אמת הוא כדאי' בפרק אמרו לו (כריתות דף יד: ושם):

    Tosafot on Sanhedrin 81a · Sefaria

    Meiri

    מי שראה את אביו עובר על דברי תורה בשוגג לא יאמר לו אבא עברת על דברי תורה וכיוצא בזה שיביישנו מתוך דבריו אלא עושה עצמו כשכוח על הדבר ואומר לו אבא זה שאתה עושה היתה כונת התורה בזה ומהו מקרא זה שאני רואה בתורה וכיוצא בדברים אלו עד שיראה עצמו כמסופק וכשואל ומתוך כך יהא נזכר וחוזר בו ועיקרי דברים אלו יתבארו במסכת קדושין בע"ה:

    כבר ביארנו שמי שנתחייב שתי מיתות נדון בחמורה ואפילו נגמר דינו בקלה שמא תאמר ומאחר שנגמר דינו האיך מקבלין עוד עליו עדות והרי עדות שאי אתה יכול להזימה הוא שהרי יכולין לומר הואיל וכבר נגמר דינו לא באנו להרג אלא מי שכבר נהרג יראה מכאן שאין יכולין לומר כן הואיל ואף לאחר גמר דין מחזירין לזכות ואין זה כגוסס בידי שמים וי"מ אותה בשעשה את החמורה בפני בית דין שאף הטרפה חייב כמו שביארנו למעלה ואין צרך בכך:

    אסור לאדם לילך דרך עזות מצח בקומה זקופה ובקלות ראש וכן אסור לאדם לירד בתוך אומנותו של חבירו ואין צריך לומר שאסור ליהנות מכיס של צדקה ר"ל מי שאינו צריך לה וי"מ אותה בגבאי של צדקה שאסרו לו ליהנות ממנה אפילו דרך הלואה דרך הערה דרשו אל ההרים לא אכל ועיניו לא נשא אל גלולי ישראל ואת אשת רעהו לא טמא ואל אשה נדה לא קרב אל ההרים לא אכל שלא אכל בזכות אבות ר"ל שלא הוצרך לכך ועיניו לא נשא אל גלולי ישראל שלא הלך בקומה זקופה עד שיוכל לראותם ואת אשת רעהו לא טמא שלא ירד לאומנות חבירו ואל אשה נדה לא קרב שלא נהנה מקופה של צדקה אם אכל אדם ובשאינו צריך לה ואם בגבאי ואפילו דרך הלואה ואפילו שהיו המעות שלו הואיל וריחקם ממנו מדמיון הנדה וכתיב צדיק הוא חיה יחיה:

    כבר ביארנו שכל שעובר עבירה שחייב עליה מצד שמות כפולים חייב על כל שם ושם ובלבד שיהו האיסורים באין כאחד או באיסור מוסיף או באיסור כולל ודבר זה במלקיות או בחטאות ואין לה מקום בחייבי מיתות בזדונן שאי אפשר להרגו ולחזור ולהרגו אלא בחייבי מלקיות או בחייבי כריתות לענין מלקות בזדונן ולענין קרבן בשגגתן ולחייבי מיתות שבעריות בשגגתן ולחטאת שכלן בכלל כרת הם מעתה הבא על אחותו והיא אשת איש חייב שני חטאות שהרי זיקת אשת איש ניתוסף בה איסור לשאר בני אדם:

    Meiri on Sanhedrin 81a · Sefaria

    Maharsha (Chidushei Halachot)

    גמרא דילמא תורה קמהדר כו' למאי דבעי למימר דתורה קמהדר לא קשיא ליה בפשיטות דהוליד בן פריץ זה שפיכות דמים ואת אשת רעהו זו אשת איש כו' דאם כן הוה מהדר בהו מיתתן דשפיכות דמים בסייף ודאשת איש בחנק ודעביד לכולהו ולא נגמר דינו קודם לכן דחייב סקילה לא איצטריך קרא דפשוט הוא מסברא וק"ל:

    בפירש"י בד"ה אל ההרים כו' צדיק גמור וע"כ משום דלא עבד הני לאו צדיק כו' אלא לאו כמשמעותיה מדריש עכ"ל דלפי הדרש ניחא דבההוא חדא שלא אכל בזכות אבותיו צדיק גמור הוא וק"ל:

    בד"ה דאמר רבי אבהו כו' לאסור בה דבר חדש לאוסרה על מי שלא כו' כצ"ל:

    תוס' בד"ה ונגמר כו' בפרק קמא דמכות גבי באו שנים כו' וי"ל כיון דאי מתזמי קמאי כו' מהני סהדותייהו דבתראי עדות כו' עכ"ל ר"ל דמהאי טעמא מקרי עדות בתראי עדות שאתה יכול להזימה אע"ג דאכתי לא מתזמי ומתכחשי קמאי מ"מ כיון דאי הוה מתזמי ומתכחשי קמאי הוה מהני סהדותייהו דבתראי מיהו בהך דפרק קמא דמכות אע"ג דהתם נמי דאי הוה מתזמי ומתכחשי בתראי הוה מהני סהדותייהו דקמאי מ"מ אין נהרגין כיון דהשתא מיהת לא מתזמי בתראי לא מהני סהדותייהו דבלאו אינהו גברא בר קטלא הוא ודו"ק:

    בד"ה אפילו תימא כו' וקצת תימה אמאי אין מתרין אותו לכיפה כו' אמלקות ואכיפה הא לא עבדינן ביה תרתי עכ"ל זאת הסברא דלא עבדינן ביה תרתי כתב רש"י לקמן למאי דבעי למימר רבינא מלקות מחזיקות וכתבו התוספות שם לקמן דבחנם דחק לפרש כו' כמו שכתבו התוספות אבל הכא למ"ד עבירות מחזיקות קשיא להו למ"ד כיפה צריכה התראה למה מתרין בשנים לרבי ובג' לרבן שמעון בן גמליאל למלקות כלל הוה ליה להתרות בב' לרבי ובג' לרשב"ג לכיפה ואהא תירצו דאין מחויב כיפה עד שיהא מוחזק לעבור בהתראת מלקות כו' וק"ל:

    Chidushei Halachot on Sanhedrin 81a · Sefaria

    Ben Yehoyada

    מַאי דִּכְתִיב "אֶל הֶהָרִים לֹא אָכָל", שֶׁלֹּא אָכַל בִּזְכוּת אֲבוֹתָיו (יחזקאל יח, ו). נראה לי בס"ד לקשר מדות טובות אלו זה בזה והיינו אדם שיש בידו תורה ומעשים טובים עשר ידות על אחרים הנה כפי הטבע יוכל היצר הרע להכשילו בגאוה באומרו ראה מעשיך וראה מעשה אחרים דאין עושים אחד מעשרה ממך ובמה יוכל האדם לדחות יצר זה מעליו? הוא שיחשוב שהוא ניזון ומקבל טובות בעולם הזה של עושר וחיים ובנים בזכות מעשיו ועסק תורתו ולא מכח המזל והכוכב שנולד בו וכיון שהוא חושב כך לא יבא להתגאות, כי בזה אפשר שכלה כל הקרן של תורה ומצות שיש בידו וכמו שאמר יעקב אבינו ע"ה קָטֹנְתִּי מִכֹּל הַחֲסָדִים וּמִכָּל הָאֱמֶת אֲשֶׁר עָשִׂיתָ אֶת עַבְדֶּךָ וכו' (בראשית לב, יא) אבל אם יחשוב האדם שהוא נזון ומקבל טובה בשביל זכות אבותיו אבל זכותו עודנו שלם יבא להתגאות. ולזה אמר שֶׁלֹּא אָכַל בִּזְכוּת אֲבוֹתָיו שאינו מצייר בדעתו שאוכל בעולם הזה בזכות אבותיו אלא בזכות עצמו וכיון דחושב בזכות עצמו לא יתגאה. וזהו 'עֵינָיו לֹא נָשָׂא אֶל גִּלּוּלֵי בֵּית יִשְׂרָאֵל' שֶׁלֹּא הָלַךְ בְּקוֹמָה זְקוּפָה, כלומר לא נתגאה כי המתגאה כאלו עובד עבודה זרה (סוטה ד:) וכיון שלא נתגאה דנמצא שלא לקח דבר שאינו שלו כי הגאוה היא רק להשם יתברך נאה ולא לזולתו על כן ממילא לֹּא יָרַד לְאֻמָּנוּת חֲבֵרוֹ דדמי הא להא וכיון דנזהר שלא לעשות נזק לחבירו ולקפח פרנסתו אז ממילא 'אֶל אִשָּׁה נִדָּה לֹא יִקְרָב' שֶׁלֹּא נֶהֱנָה מִקֻּפָּה שֶׁל צְדָקָה כי יאמר שמא לא יש בקופה כי אם דינר זה ואם אקחנו נמצא קפחתי עני אחר שאם יבא לבקש לא ימצא כלום אחרי וסיים ' צַדִּיק הוּא חָיֹה יִחְיֶה ' דידוע צדיק וטוב לו צדיק בן צדיק צדיק ורע לו צדיק בן רשע (ברכות ז.) וכאן אמר דצדיק הוא ולא אביו כי הוא צדיק בן רשע עם כל זה כיון שיש בו מידות אלו 'חָיֹה יִחְיֶה' בעולם הזה ובעולם הבא. אי נמי עושר וחיים ממש. אי נמי חָיֹה בחיים שלו וְיִחְיֶה בחיים של זולתו.

    "וְאֶת אֵשֶׁת רֵעֵהוּ לֹא טִמֵּא", שֶׁלֹּא יָרַד לְאֻמָּנוּת חֲבֵרוֹ (יחזקאל יח, ו) קשא בשלמא 'שֶׁלֹּא אָכַל בִּזְכוּת אֲבוֹתָיו' יש לה משמעות בפסוק כי 'הֶהָרִים' לשון הורים וכן 'שֶׁלֹּא הָלַךְ בְּקוֹמָה זְקוּפָה' שהוא גאוה יש לה משמעות בפסוק 'גִּלּוּלֵי בֵּית יִשְׂרָאֵל' דכל המתגאה כאלו עובד עבודה זרה (סוטה ד:) אך 'שֶׁלֹּא יָרַד לְאֻמָּנוּת חֲבֵרוֹ' מה יש לה רמז בפסוק 'אֶת אֵשֶׁת רֵעֵהוּ לֹא טִמֵּא'? ונראה לי בס"ד דהיורד לאומנות חבירו גורם לחבירו שילך למקום אחר לעסוק שם באומנות שלו כי אי אפשר לו להרויח בהיות גם זה עוסק באומנות זו ובפרט בעיר קטנה אך אשתו ובניו ישארו בעירו שאין ידו משגת לטלטלם לעיר אחרת אלא הולך ועוסק לבדו ואם האשה תחת בעלה רוב ימיה טהורה כי בעת עיבור שלה היא טהורה וכשתלד תטמא חודש או יותר ותטהר ובכל ימי הינקתה היא מסולקת דמים ואחר כ"ד חודשי יניקה תחזור ותתעבר וכן על זה הדרך, נמצא רוב ימיה טהורה מנדה אך זה שגרם לחבירו להפרד מאשתו ולילך למקום אחר בשביל עסק אומנות גורם שתהיה אשת רעהו תמיד טמאה דאם אינה מתעברת תראה וסת ובעלה אינו בעיר כדי שתטבול ואם כן טמאה בנדה תהיה כל ימיה וחשיב כאלו הוא טמא אותה בטומאת הנדה. ומה שאמר ' וְאֶל אִשָּׁה נִדָּה לֹא יִקְרָב ' שֶׁלֹּא נֶהֱנָה מִקֻּפָּה שֶׁל צְדָקָה, נראה לי בס"ד דרך הלצה דידוע שכר מצות בהאי עלמא ליכא ולפי זה המצוה תדמה לאדם בעולם הזה כאשה נדה שהיא אשתו ואינו יכול להנות הנאת תשמיש ממנה אלא עד אחר שבעת ימי נקיים שתטבל ויבא עליה וכן אצל אדם זמן קצוב לו בעולם הזה שבעים שנה שהוא שבעה עשריות כנגד שבעת ימי נקיים של הנדה שאחר כך תטהר ויהנה בעלה ממנה בקרוב בשר, כן הוא אחר חיים של עולם הזה שדומין לשבעה ימים נקיים אז יהנה מן המצוה. והנה מי שנהנה מקופה של צדקה על הרוב אוכל קצת מן מצותיו יען כי דרך הגבאים לדרוש ולחקור על העניינים ומי שיראו בו יראת שמים ומעשים טובים יתנו לו ממון יותר בתורת צדקה ונמצא זה [נהנה] קצת ממצותיו הדומים בעולם הזה לאשה נדה שאין נהנים ממנה אלא אחר שבעת ימי נקיים ולכן אמר וְאֶל אִשָּׁה נִדָּה לֹא קָרַב' שֶׁלֹּא נֶהֱנָה מִקֻּפָּה שֶׁל צְדָקָה.

    Ben Yehoyada on Sanhedrin 81a · Sefaria

    What this page contains

    A full text unit for Sanhedrin, daf 81, Amud Aleph, about 379 words in 14 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 14 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 141 words

      Opens “לא תימא ליה לאבוך הכי, דתניא: הרי…”

      Named: אבא.

    2. Segment 224 words

      Opens “מתני׳ מי שנתחייב בשתי מיתות בית דין…”

    3. Segment 35 words

      Opens “גמ׳ פשיטא! אלא, איתגורי איתגור?…”

    4. Segment 431 words

      Opens “אמר רבא: הכא במאי עסקינן? כגון שעבר…”

      Named: רבא.

    5. Segment 543 words

      Opens “בעא מניה (אבוה) דרב יוסף בר חמא…”

      Named: רב יוסף בר חמא, רבה.

    6. Segment 632 words

      Opens “והוליד בן פריץ שופך דם בסייף את…”

    7. Segment 734 words

      Opens “מתקיף לה רב נחמן בר יצחק אימא…”

      Named: רב נחמן בר יצחק.

    8. Segment 817 words

      Opens “א"כ מאי קמ"ל יחזקאל דילמא תורה קא…”

    9. Segment 929 words

      Opens “דרש רב אחא בר' חנינא מאי דכתיב…”

      Named: רב אחא.

    10. Segment 1044 words

      Opens “ואת אשת רעהו לא טימא שלא ירד…”

      Named: רב שלא, רבן גמליאל.

    11. Segment 1127 words

      Opens “א"ל ר"ע אלא מעתה (ויקרא יח, כד)…”

    12. Segment 1225 words

      Opens “עבר עבירה: תניא כיצד אמר רבי יוסי…”

      Named: רבי יוסי.

    13. Segment 1313 words

      Opens “אמר ליה רב אדא בר אהבה לרבא…”

      Named: רב אדא בר אהבה, רבא.

    14. Segment 1414 words

      Opens “לידון נמי אאיסור אשת איש דהא אמר…”

    Sages named on this page

    • Rav Adda bar Ahava [the First] · Amoraim · First generation of Amoraim

      Rav Adda bar Ahava, a first-generation Amora and a leading disciple of Rav, was renowned for his piety, miraculous experiences, and exceptional…

      Source: Sanhedrin 81a · Segment 13 — “אמר ליה רב אדא בר אהבה לרבא חמותו ונעשית…

    • Rabbi Abbahu · Amoraim · Second and third generation Amoraim

      Rabbi Abbahu was a prominent Amora in the Land of Israel, known for his wisdom, humility, and defense of Judaism against heretics.

      Source: Sanhedrin 81a · Segment 14 — “…איש דהא אמר ר' אבהו מודה ר' יוסי באיסור…

    • Rav Aha · Amoraim · Fourth Generation of Amoraim

      Rav Aha, a prominent sage of the fourth generation of Amoraim, served as a Dayan in Lod and was highly influential, contributing…

      Source: Sanhedrin 81a · Segment 9 — “דרש רב אחא בר' חנינא מאי דכתיב (יחזקאל יח,…

    Encyclopedia entries citing this page

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Sanhedrin 81a

    Open in the reader
    Reverse sources — sages citing this page

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026