בוני התלמוד

    מסכת זבחים דף ל׳ עמוד ב׳

    חזרה לאינדקס
    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:שְׁאֵלָהתְּשׁוּבָהקֻשְׁיָאתֵּרוּץרְאָיָהסְתִירָהמֵימְרָא
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    כי מגעת להואם תרצה לקרב את דבריהם קרובים הם להיות שוים דתרוייהו לית להו תפוס לשון ראשון כדמפרש לקמיה והלכך אפילו רבי מאיר דתמורה בשחיטה לא סבר לה כר' יהודה:

    ול"פבתמיה:

    והא שמעי' להו דפליגי ואמר ליה פליגי במאי דפליגיכדמפרש ואזיל:

    ול"פ במאי דלא פליגיוהאי ל"פ דקאמר הכי קאמר ל"פ בתפוס לשון ראשון אלא בדעתיה דגברא בהוכחת דיבורו על מחשבתו אבל תרווייהו אית להו דבתר כוונתו אזלינן:

    הכל מודים היכא דאמר תחול תמורת עולה ואח"כ תחול תמורת שלמים דברי הכל לא חיילא - דאין קדושה חלה על קדושה:

    חיילאהואיל ונתכוון לכך ותרעה ויהא דמי חציה עולה ודמי חציה שלמים:

    מיהדר קהדר ביהולחזור אי אפשר:

    ורבי יוסיאמר לך האי גברא לא מיהדר קהדר אלא לכך נתכוון וסבר אי אמינא (תורת) תמורת עולה ושלמים משתמע פלגא עולה פלגא שלמים וקדושה ואינה קריבה דאי איפשר להקריב לחצאין אימא תמורת עולה תמורת שלמים כי היכי דתפשוט קדושת עולה בכולה וקדושת שלמים בכולה וטעי דסבר השתא קרבה הלכך לתרוייהו איכוין ודבריו קיימין ותימכר:

    ה"ג להכי אמר תמורת עולה תמורת שלמים למימרא דכולה עולה כולה שלמיםוכ"ך קבלת"י בתמור"ה שמעינן מיהא מדרבה בר בר חנה דהיכא דאמר תמורת עולה ושלמים מודה רבי מאיר אלמא לאו כרבי יהודה סבירא ליה דמתני' להא דמיא דלכך נתכוון תחלה והא דאמר כזית כזית תרי זימני משום דבעא למיחשב בשני זיתים ועל כרחך לאו מיהדר הוא דכמה זתים יש בה:

    אמר ליהרב דימי לאביי ומדרבה בר בר חנה מותבת לי איהו אמר לא פליגי ואנא אמינא פליגי אף באומר תמורת עולה ושלמים שנתכוון לשניהם אית ליה לרבי מאיר תפוס לשון ראשון כר' יהודה:

    כזית כזית תנןדלרבי יהודה הוי פרטא וכשתי מחשבות נינהו ואפילו בעבודה אחת ותפוס לשון ראשון אבל כזית וכזית דחד דבורא הוא עירוב מחשבות ואינו פגול:

    ת"שדכזית וכזית תנן וכ"ש כזית כזית:

    דבעא מיניה לוי מרבי כזית למחר בחוץחישב על זית לאכלו למחר חוץ למקומו לר' יהודה מהו מי אמרי' בהא מודי רבי יהודה וחדא מחשבה מעורבת היא דאההוא גופיה דקחשיב לאכול למחר חשיב בחוץ וכחדא אכילה או דלמא תפוס לשון ראשון לעולם:

    זו שאילהבניחותא שאילה גדולה שאלת:

    עירוב מחשבות הויאפי' לר' יהודה:

    לא משנתינו היא זוואמאי קלסת ליה הא מתניתין היא דעירוב מחשבות הוי מדנקט פלוגתייהו בכזית למחר כזית בחוץ דהוי שתי אכילות בהא הוא דפליג ר' יהודה הא כזית למחר בחוץ דבחדא אכילה קחשיב לאוכלו למחר חוץ למקומו מודי:

    הוא שאלני דבר חכמהלפום מאי דאתניתיה:

    לדידך הוא דאתניתך במתניתין תרתילך שניתים במחלוקותם דבין בכזית כזית בין בכזית וכזית פליגי:

    לא קשיא לךדאמרת מדתנינן הך תרתי ולא תנן הך שמע מינה בהא מודי רבי יהודה:

    לדידיה דלא אתניתיה אלא חדאללוי שלא שניתי לו במחלוקותם אלא אחת מהם ולקמן מפרש דכזית כזית אתנייה:

    ושמעינהו להו לרבנןדבי מדרשא שאר תלמידיי דקא גרסינן תרתי כמו ששניתי לך ולא ידע לוי אם מעצמם הוסיפוה או אני שניתיה להם ומשום הכי מספקא ליה הך שלישי דסבר הי דוקא משנתו או משנתיהם:

    דידי דוקאדבכזית כזית הוא דפליגי ודידהו דכזית וכזית עירוב מחשבות הוי ולא קבלוה מרבי אלא הם טעו והוסיפוה וכ"ש כזית למחר בחוץ הוי עירוב מחשבות או דלמא דידהו דוקא ומפיו שמעוה ולדידי שיורי שייר לי ולא שנאה ולעולם אף בה נחלקו ואע"פ שלא היה לי ללומדה מצד ששנה לי:

    וכי היכי דשייר ליהך דכזית וכזית שייר להו נמי הך דכזית למחר בחוץ ולא שנאה להם ולעולם אף בה נחלקו הילכך דבר חכמה שאל:

    והי אתנייהדלא הוה ליה למילף הך מיניה:

    אילימא כזית וכזית אתנייהולרבי יהודה פרטא הוי האי לאו שיורא הוא דממילא מצי למילף דכל שכן כזית כזית וכיון דלא שייר ליה מידי הוי ליה למשמע דאי בהא דכזית למחר בחוץ נמי איפלוג הוה מתני לה ניהליה ודווקא אתנייה בדהנך הוא דפליגי אבל בהא מודה רבי יהודה:

    אלא כזית כזית אתנייהדלא הוה ליה למילף מינה ההיא דכזית כזית וכי שמעינהו לרבנן דתנו לה איסתפק ליה אי אתנינהו רבי לדידהו ולדידיה שייריה אי לדידיה דווקא אתנייה ואינהו הא דאוספוה:

    ותיבעי ליה כזית וכזיתהואיל ומספקא ליה אי רבי אתנינהו לה אי לא:

    ה"ג הניחא אי אמר לי כללא כל שכן כזית למחר בחוץ אלא אמר לי פרטא אכתי כזית למחר בחוץ תיבעי לי אי הכי השתא נמי הניחא אי א"ל כזית למחר בחוץ פרטא כל שכן כזית וכזית אלא אי א"ל כללא אכתי כזית וכזית מיבעיא ליה א"כ מירתח רתח השתא כזית וכזית כללא כזית למחר בחוץ מיבעיא:

    א"כ מירתח קא רתחכלומר הכי סבר לוי איבעי מיניה הך דאישמע מיניה תרתי דאי אמר לי בה פרטא כ"ש כזית וכזית דתרי אכילות נינהו ואיכא לפלוגינהו בתרי דיבורי ואי אמר לי כללא בניחותא בלא רתיחה אישמע מיניה דהך הוא דהוי כללא אבל כזית וכזית פרטא וכדאתנינהו לרבנן דאם סבירא ליה בכזית וכזית נמי כללא מירתח רתח ומהדר לי בריתחא מאי תיבעי לך השתא כזית וכזית הוה לך למידק דהוי כללא מדלא אתניתא אלא כזית כזית פרטא הא כזית וכזית כללא כזית למחר בחוץ מיבעיא לך ובעיין איפשיט דבעינן לעיל כזית כזית תנן או כזית וכזית תנן ש"מ דכזית וכזית תנן ומהכא אמרינן בגמ' דהאומר לחבירו בקדושין (דף מז.) ובגמרא דשבועת הפקדון (שבועות לח.) רבי היא דאמר ל"ש כזית כזית ל"ש כזית וכזית פרטא הוי:

    זבחים 30 עמוד ב

    1אמר ליה אביי, והא רבה בר בר חנה א"ר יוחנן: כי מגעת להו רבי מאיר ורבי יוסי בהדי הדדי, לא פליגי!

    2ולא פליגי?! והא מיפלג פליגי! א"ל פליגי במאי דפליגי, ולא פליגי במאי דלא פליגי.

    3דאמר רבי יצחק בר יוסף א"ר יוחנן: הכל מודים היכא דאמר ״תחול זו ואחר כך (אמר) תחול זו״ דברי הכל לא חיילא; ״לא תחול זו אלא א"כ חלה זו״ דברי הכל חיילא;׃

    4כי פליגי, דאמר: ״תמורת עולה תמורת שלמים״. רבי מאיר סבר: מדהוה ליה למימר ״תמורת עולה ושלמים״ ואמר ״תמורת עולה תמורת שלמים״ שמע מינה מיהדר קא הדר ביה.

    5ור' יוסי אי אמר: ״תמורת עולה ושלמים״ הוה אמינא פלגא תמורת עולה ופלגא תמורת שלמים; להכי אמר: ״תמורת עולה תמורת שלמים״ למימרא דכולה עולה וכולה שלמים הויא.

    6אמר ליה: הוא אמר לא פליגי, ואנא אמינא פליגי.

    7אמר עולא ואיתימא רב אושעיא: אפשר ידעין חברין בבלאה ״כזית״ ״כזית״ תנן, או ״כזית״ ״וכזית״ תנן?

    8״כזית״ ״כזית״ תנן אבל ״כזית״ ״וכזית״ דברי הכל עירוב מחשבות הוי; או דלמא ״כזית״ ״וכזית״ תנן, דלרבי יהודה פרטא הוי וכל שכן ״כזית״ ״כזית״?

    9תא שמע, דבעא מיניה לוי מרבי: חישב לאכול כזית למחר בחוץ, מהו? א"ל זו שאילה! עירוב מחשבות הוי.

    10אמר לפניו רבי שמעון ברבי: לא משנתינו היא?! לאכול כזית בחוץ כזית למחר; כזית למחר כזית בחוץ; כחצי זית בחוץ כחצי זית למחר; כחצי זית למחר כחצי זית בחוץ פסול, ואין בו כרת. הא אידך עירוב מחשבות הוי!

    11א"ל הוא שאל בי דבר חכמה, ואת אמרת משנתינו?! לדידך דאתניתך תרתי לא קשיא לך;׃

    12לדידיה דלא אתניתיה אלא חדא, ושמעינהו לרבנן דקא גרסי תרתי וסבר: דידי דווקא, ודידהו עירוב מחשבות הוי? או דלמא דידהו דווקא, ולדידי שיורי שייר לי; ומדשייר לי לדידי הא שייר להו לדידהו נמי בהך?

    13והי אתנייה? אילימא ״כזית״ ״וכזית״ אתנייה האי לאו שיורא הוא! אלא ״כזית״ ״כזית״ אתנייה.

    14ותיבעי ליה ״כזית״ ״וכזית״!

    15סבר: איבעי מיניה חדא דשמענא תרתי. דאי בעינא ״כזית״ ״וכזית״ הא ניחא אי אמר לי כללא, כ"ש ״כזית למחר בחוץ״; אלא אי אמר לי פרטא אכתי ״כזית למחר בחוץ״ קא מיבעיא לי.

    16אי הכי, השתא נמי התינח אי אמר ליה ״כזית למחר בחוץ״ פרטא, כ"ש ״כזית״ ״וכזית״; אלא אי א"ל כללא, אכתי ״כזית״ ״וכזית״ מיבעי ליה!

    17אם כן מרתח רתח:

    תוספות

    אמר ליה אביי והאמר רבה בר בר חנה כו'לתרוייהו לית להו תפוס לשון ראשון כדמפרש לקמן והלכך רבי מאיר דתמורה בשחיטה לא כרבי יהודה סבירא ליה דשחיטה הויא כמו לחצות דאמר אביי דמודה רבי מאיר ולא כרבי יהודה ותימה דמאי מקשי ליה רבא לאביי לעיל והרי שחיטה דכי לחצות דמי ופליגי הלא ר' יהודה ודאי הוא דאית ליה תפוס לשון ראשון אבל רבי מאיר לא דלית ליה לאביי רבי מאיר בשיטת רבי יהודה אלא מדאמר תמורה כו' שמע מינה מהדר קהדר ביה ואפילו אמר מתחלה נתכוונתי לומר שניהם לא מהימנינן ליה:

    כזית כזית תנן אבל כזית וכזית דברי הכל עירוב מחשבות הוימכאן הגי"ה רבינו תם הספרים דגרסינן בשבועות בסוף שבועת הפקדון (שבועות דף לח.) דלא לך לא לך אינו חייב אלא אחת דכללא הוי ואילו לא לך ולא לך חייב על כל אחת ואחת דהוי פרטא והכא משמע איפכא דטפי הוי עירוב מחשבות כזית וכזית מכזית כזית וכן משמע התם בירושלמי דמדמי שאילת שלום בגט ללא לך ולא לך וגבי שאילת שלום אמרינן בגיטין (דף פז.) שאילו פסול ושאילו כשר. ברוך: קשה לי מלמחר בחוץ דאמר רבי מודה רבי יהודה בעירוב מחשבות והיינו כמו לחצות ולעיל דאמר רבא דלחצות פליגי ומייתי ראיה לאביי משחיטה דרבי יהודה ומאי ראיה הא רבי יהודה מודה ועוד דסבר רבא אינה לשחיטה אלא לבסוף וכיון דאין המחשבה חלה עד משהו אחרון כך שוה כזית למחר כזית בחוץ כמו כזית למחר וכזית בחוץ ופליגי לרבא ועוד תמורת עולה ושלמים דפליגי לרבא. ברו"ך:

    א"כ מרתח רתחשלא היה לו להניח כזית וכזית ולשאל מכזית למחר בחוץ דמשמע דמדשבקיה דפשיטא ליה דפרטא הוא:

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת זבחים דף ל׳ עמוד ב׳

    מסכת זבחים דף ל׳ עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 17 קטעים ממוספרים, כ־353 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    רש"י

    כי מגעת להו אם תרצה לקרב את דבריהם קרובים הם להיות שוים דתרוייהו לית להו תפוס לשון ראשון כדמפרש לקמיה והלכך אפילו רבי מאיר דתמורה בשחיטה לא סבר לה כר' יהודה:

    ול"פ בתמיה:

    והא שמעי' להו דפליגי ואמר ליה פליגי במאי דפליגי כדמפרש ואזיל:

    ול"פ במאי דלא פליגי והאי ל"פ דקאמר הכי קאמר ל"פ בתפוס לשון ראשון אלא בדעתיה דגברא בהוכחת דיבורו על מחשבתו אבל תרווייהו אית להו דבתר כוונתו אזלינן:

    הכל מודים היכא דאמר תחול תמורת עולה ואח"כ תחול תמורת שלמים דברי הכל לא חיילא - דאין קדושה חלה על קדושה:

    חיילא הואיל ונתכוון לכך ותרעה ויהא דמי חציה עולה ודמי חציה שלמים:

    מיהדר קהדר ביה ולחזור אי אפשר:

    ורבי יוסי אמר לך האי גברא לא מיהדר קהדר אלא לכך נתכוון וסבר אי אמינא (תורת) תמורת עולה ושלמים משתמע פלגא עולה פלגא שלמים וקדושה ואינה קריבה דאי איפשר להקריב לחצאין אימא תמורת עולה תמורת שלמים כי היכי דתפשוט קדושת עולה בכולה וקדושת שלמים בכולה וטעי דסבר השתא קרבה הלכך לתרוייהו איכוין ודבריו קיימין ותימכר:

    ועוד 21 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Zevachim 30b · Sefaria

    תוספות

    אמר ליה אביי והאמר רבה בר בר חנה כו' לתרוייהו לית להו תפוס לשון ראשון כדמפרש לקמן והלכך רבי מאיר דתמורה בשחיטה לא כרבי יהודה סבירא ליה דשחיטה הויא כמו לחצות דאמר אביי דמודה רבי מאיר ולא כרבי יהודה ותימה דמאי מקשי ליה רבא לאביי לעיל והרי שחיטה דכי לחצות דמי ופליגי הלא ר' יהודה ודאי הוא דאית ליה תפוס לשון ראשון אבל רבי מאיר לא דלית ליה לאביי רבי מאיר בשיטת רבי יהודה אלא מדאמר תמורה כו' שמע מינה מהדר קהדר ביה ואפילו אמר מתחלה נתכוונתי לומר שניהם לא מהימנינן ליה:

    כזית כזית תנן אבל כזית וכזית דברי הכל עירוב מחשבות הוי מכאן הגי"ה רבינו תם הספרים דגרסינן בשבועות בסוף שבועת הפקדון (שבועות דף לח.) דלא לך לא לך אינו חייב אלא אחת דכללא הוי ואילו לא לך ולא לך חייב על כל אחת ואחת דהוי פרטא והכא משמע איפכא דטפי הוי עירוב מחשבות כזית וכזית מכזית כזית וכן משמע התם בירושלמי דמדמי שאילת שלום בגט ללא לך ולא לך וגבי שאילת שלום אמרינן בגיטין (דף פז.) שאילו פסול ושאילו כשר. ברוך: קשה לי מלמחר בחוץ דאמר רבי מודה רבי יהודה בעירוב מחשבות והיינו כמו לחצות ולעיל דאמר רבא דלחצות פליגי ומייתי ראיה לאביי משחיטה דרבי יהודה ומאי ראיה הא רבי יהודה מודה ועוד דסבר רבא אינה לשחיטה אלא לבסוף וכיון דאין המחשבה חלה עד משהו אחרון כך שוה כזית למחר כזית בחוץ כמו כזית למחר וכזית בחוץ ופליגי לרבא ועוד תמורת עולה ושלמים דפליגי לרבא. ברו"ך:

    א"כ מרתח רתח שלא היה לו להניח כזית וכזית ולשאל מכזית למחר בחוץ דמשמע דמדשבקיה דפשיטא ליה דפרטא הוא:

    Tosafot on Zevachim 30b · Sefaria

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת זבחים, דף ל׳, עמוד ב׳, בהיקף של כ־353 מילים ב־17 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 17 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 121 מילים

      נפתחת ב״אמר ליה אביי, והא רבה בר בר…״

      חכמים: רבי מאיר, רבי יוסי, אביי, רבה.

    2. קטע 214 מילים

      נפתחת ב״ולא פליגי?! והא מיפלג פליגי! א"ל פליגי…״

    3. קטע 332 מילים

      נפתחת ב״דאמר רבי יצחק בר יוסף א"ר יוחנן:…״

      חכמים: רבי יצחק בר יוסף.

    4. קטע 427 מילים

      נפתחת ב״כי פליגי, דאמר: ״תמורת עולה תמורת שלמים״.…״

      חכמים: רבי מאיר.

    5. קטע 527 מילים

      נפתחת ב״ור' יוסי אי אמר: ״תמורת עולה ושלמים״…״

    6. קטע 69 מילים

      נפתחת ב״אמר ליה: הוא אמר לא פליגי, ואנא…״

    7. קטע 716 מילים

      נפתחת ב״אמר עולא ואיתימא רב אושעיא: אפשר ידעין…״

      חכמים: רב אושעיא, עולא.

    8. קטע 824 מילים

      נפתחת ב״״כזית״ ״כזית״ תנן אבל ״כזית״ ״וכזית״ דברי…״

      חכמים: רבי יהודה.

    9. קטע 918 מילים

      נפתחת ב״תא שמע, דבעא מיניה לוי מרבי: חישב…״

    10. קטע 1038 מילים

      נפתחת ב״אמר לפניו רבי שמעון ברבי: לא משנתינו…״

      חכמים: רבי שמעון.

    11. קטע 1115 מילים

      נפתחת ב״א"ל הוא שאל בי דבר חכמה, ואת…״

    12. קטע 1234 מילים

      נפתחת ב״לדידיה דלא אתניתיה אלא חדא, ושמעינהו לרבנן…״

    13. קטע 1314 מילים

      נפתחת ב״והי אתנייה? אילימא ״כזית״ ״וכזית״ אתנייה האי…״

    14. קטע 144 מילים

      נפתחת ב״ותיבעי ליה ״כזית״ ״וכזית״!…״

    15. קטע 1532 מילים

      נפתחת ב״סבר: איבעי מיניה חדא דשמענא תרתי. דאי…״

    16. קטע 1624 מילים

      נפתחת ב״אי הכי, השתא נמי התינח אי אמר…״

    17. קטע 174 מילים

      נפתחת ב״אם כן מרתח רתח:…״

    חכמים הנזכרים בדף

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: זבחים דף ל׳ ע״ב

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026