בוני התלמוד

    מסכת זבחים דף פ״ו עמוד א׳

    חזרה לאינדקס
    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:שְׁאֵלָהתְּשׁוּבָהקֻשְׁיָאתֵּרוּץרְאָיָהסְתִירָהמֵימְרָא
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    גמ' יכול יחלוץמצוה מוטלת עליו:

    מאן שמעת ליה כו'ומתני' אליביה אתיא:

    כלפי מטהדרך ירידה ומתרחקי מן המערכה:

    כלפי מעלהלצד המערכה אין זו פרישות אלא קריבה אצל העיכול של אש:

    ואפי' פירשונראה בעיני שחסר מן הגירסא ולמאי דגרס ה"פ ואפי' פירשו בתמיה והא מחוברין יעלו הוא דקאמר:

    לא שנודקאמר פירשו ירדו ומיהו איתנהו בכלל קדשים אלא שפירשו לאחר זריקה דכיון דבשעת זריקה מחוברים הוו קובעתן זריקה למזבח וכי פירשו הוו להו קדשים פסולין:

    אבל פירשו לפני זריקהדבשעת זריקה לאו בני מזבח היו אתאי זריקה ושריתינהו להדיוט:

    למיעבד קתא דסכיניכי היכי דשריא בשר לגבי מזבח דלהכי קאי קשריא נמי עצמות למאי דקיימי והיינו הנאת כהנים כרבי ישמעאל:

    לו יהיה בעולהעור העולה אשר הקריב לכהן לו יהיה ונאמר לו יהיה באשם כחטאת כאשם תורה אחת להם הכהן [וגו'] לו יהיה:

    מה אשם עצמותיו מותריןשהרי אף בשרו מותר ואי משום נותר דבשריפה לא שייך נותר אלא במידי דבר אכילה כדכתיב (ויקרא ז׳:י״ז) והנותר מבשר הזבח וגו':

    לו יהיהיתירא הוא דמצי למיכתב עור העולה אשר הקריב לכהן לו יהיה למה לי:

    עצמות קדשים הנאכליןכגון חטאת ואשם מועלין בהן דאין כאן שעת היתר לכהנים:

    אבל פירשו לפני זריקהדבשעת זריקה לאו בני מזבח היו אתאי זריקה ושריתינהו להדיוט:

    ופליגא דר"אאדרבה:

    פירשו לפני זריקה מועלין בהן לעולםדכיון דפירשו אינהו לאו בני הקטרה נינהו לא אהני להו זריקה ובאיסורייהו קיימי:

    פירשו לאחר זריקה לא נהניןמדרבנן ולא מועלין כרבי ישמעאל דגמר מלו יהיה דאשם ואשם פירשו לאחר זריקה הוא דבהדי בשר אישתרו בזריקה לכהנים:

    מתני' וכולןהנך פסולין שעלו דתנן בהן לא ירדו בין עצמות וגידים שהעלן מחובר ועכלתן האש:

    שפקעו מעל המזבחלארץ:

    לא יחזירא"צ להחזיר:

    קודם חצות יחזירבגמרא מפרש טעמא:

    ומועלין בהןדאכתי בני מזבח נינהו:

    ואין מועלין בהןדכיון דהוו להו כמעוכלין כדמפרש בגמרא הוו להו דבר שנעשית מצותו ואין מועלין בו:

    גמ' אי דלית בהו ממששנשרפו כולן:

    זבחים 86 עמוד א

    1יכול יחלוץ גידין ועצמות, ויעלה בשר לגבי מזבח? ת"ל ״והקטיר הכהן את הכל״. הא כיצד? מחוברין יעלו, פירשו אפי' הן בראש המזבח, ירדו.

    2מאן תנא דשמעת ליה דאמר: פירשו ירדו? רבי היא, דתניא: (ויקרא א, ט) ״והקטיר הכהן את הכל המזבחה״ לרבות העצמות והגידין והקרנים והטלפים, אפילו פירשו.

    3ואלא מה אני מקיים: (דברים יב, כז) ״ועשית עולותיך הבשר והדם״? לומר לך: עיכולי עולה אתה מחזיר, ואי אתה מחזיר עיכולי גידין ועצמות.

    4רבי אומר, כתוב אחד אומר: ״והקטיר הכהן את הכל המזבחה״ ריבה, וכתוב אחד אומר: ״ועשית עולותיך הבשר והדם״ מיעט. הא כיצד? מחוברין יעלו, פירשו אפי' הן בראש המזבח, ירדו.

    5פירשו לא יעלו [וכו']. אמר רבי זירא: לא שנו אלא שפירשו כלפי מטה, אבל כלפי מעלה קרובי הוא דאקריבו לעיכול. ואפילו פירשו?!

    6אמר רבה, הכי קאמר: לא שנו אלא שפירשו לאחר זריקה, אבל פירשו קודם זריקה אתאי זריקה ושריתינהו, אפי' למעבד מינייהו קתא דסכיני.

    7סבר לה כי הא דאמר רבי יוחנן משום רבי ישמעאל: נאמר (ויקרא ז, ז) ״לו יהיה״ בעולה, ונאמר (ויקרא ז, ז) ״לו יהיה״ באשם; מה אשם עצמותיו מותרין, אף עולה עצמות מותרין.

    8מופני; דאי לא מופני איכא למיפרך: מה לאשם, שכן בשרו מותר לו! ״יהיה״ יתירא כתיב.

    9מתיב רב אדא בר אהבה: עצמות קדשים, לפני זריקה מועלין בהן,׃

    10לאחר זריקה אין מועלין בהן. ושל עולה מועלין בהן לעולם!

    11אימא: ושל עולה, פירשו לפני זריקה אין מועלין בהן, לאחר זריקה מועלין בהן לעולם.

    12ופליגא דר"א דא"ר אלעזר; פירשו לפני זריקה מועלין בהם, לאחר זריקה לא נהנין ולא מועלין.

    מתני׳ · משנה

    13וכולן שפקעו מעל גבי המזבח לא יחזיר, וכן גחלת שפקעה מעל גבי המזבח לא יחזיר. איברים שפקעו מעל גבי המזבח קודם חצות יחזיר, ומועלין בהן; לאחר חצות לא יחזיר, ואין מועלין בהם.

    14כשם שהמזבח מקדש את הראוי לו, כך הכבש מקדש. כשם שהמזבח והכבש מקדשין את הראוי להן, כך הכלים מקדשין.

    גמ׳ · גמרא

    15ה"ד אי דאית בהו ממש אפילו לאחר חצות נמי! אי דלית בהו ממש אפי' קודם חצות נמי לא! לא צריכא,׃

    תוספות

    מאן שמעת ליה דאמר פירשו ירדו רבי היאופי' רש"י ומתני' אליביה אתיא ור"י פי' כרבנן דוקא היא דמדקתני לא יעלו משמע דאם עלו לא ירדו והא דאמרי רבנן והקטיר לרבות כו' ואפי' פירשו היינו פירשו ועודם על גבי המזבח והא דלא מוקי מיעוטא דועשית עולותיך הבשר והדם בירדו למטה משום דניחא ליה למנקט רבותא דאפי' בעודם ע"ג המזבח ממעט עיכולי גידים וה"ה דממעטי בלא עיכול אם ירדו למטה ופירשו:

    עיכולי עולה אתה מחזיר כו'ולעיל בריש פירקין (זבחים דף פג:) דאיצטריך לרבויי פוקעין מהעולה היינו משום דמהכא לא ידעי אלא בעודם על המזבח אבל למטה לא אי נמי כי היכי דלא נפקא ליה מאשר תאכל האש (ויקרא ו׳:ג׳) משום דאיצטריך למעוטי עיכולי קטורת הכי נמי מקרא דהכא כיון דאיצטריך למעוטי עיכולי גידים ולית ליה הא דקאמר לעיל לאו ממילא שמעינן ליה והא דאיצטריך תרי קראי חד למעוטי קטרת וחד למעוטי גידים משום דאי מקרא דאשר תאכל האש לא הוה ממעטי' אלא עיכולי [קטורת] דליתיה על המזבח החיצון אבל עיכולי גידים לא ואי מקרא דהכא לא ממעטי' קטורת דבר הקרבה הוא דומיא דבשר ודם הלכך צריכי:

    לא שנו אלא שפירשו כלפי מטהפי' לצד חוץ אבל כלפי מעלה פי' לצד המערכה כך גירס' הקונטרס ואברייתא קאי ויש ספרים דגרסי פירשו לא יעלו ואמתני' קאי ולא נהירא דמה שייך ביה קריבה לעיכול כיון שהוא למטה בקרקע ועוד דבתר הכי שקיל וטרי בפירושא דברייתא ומ"ט אפסקיה:

    אתיא זריקה ושריתינהו אפילו למיעבד בהו קתא דסכיניוהא דאמר פ' ראוהו ב"ד (ר"ה דף כח.) שופר של עולה לא יתקע פירש רבינו דאיירי שהפרישו לדמי עולה וכן של שלמים שהפרישו לדמי שלמים ודמי שלמים אין בהם מעילה כדאמרינן בפסחים פר' שני (דף כז:) הכא בעצי שלמים עסקינן מיהו לא ידענא מאי טעמא אפקי' ממשמעותיה לאוקומה בדמים דהא איכא לאוקומה בפירש מחיים או פירש קודם זריקה כל זמן שלא נזרק הדם אבל פירש לאחר זריקה לא מצי לאוקמה דבשלמים אין חילוק ואם זריקה מתרת בפירש מחיים ה"ה במחוסר נמי כמו שמתרת הבשר דמ"ש ואם כן לתקוע נמי שרי. נ"ל:

    מה אשם עצמותיו מותריןפי' בקונטרס שהרי אף בשרו מותר כל שכן עצמותיו והוא עצמו הקשה על פירוש זה לקמן פרק דם חטאת (זבחים דף צח.) דאמר מהיקישא דזאת התורה מה אשם עצמותיו מותרין אף כל עצמותיו מותרין (ולא) ונפיק מלו יהיה (דעולה) ופירש דמק"ו דבשר לא נפקי עצמות דאיכא למימר דלא התיר הכתוב אלא בשר הראוי לאכילה וא"כ על כרחין הא דפשיטא ליה באשם היינו משום דכתיב לו יהיה והא דנקט חשם טפי מחטאת אע"ג דבההוא קרא נמי כתיב חטאת דכתיב כחטאת כאשם תורה אחת להם לכהן אשר יכפר בו לו יהיה משום דעיקרא דקרא באשם נקטיה ועוד דלו יהיה כתיב לשון יחיד ואיכא לאוקומה באשם דסלק מיניה ומהיקשא דלקמן לא נפקא עולה כיון דאיכא לאוקומה בדברים הנאכלים דומיא דאשם ומיהו יש להסתפק למה לי ג"ש בעולה הא בגופיה נמי כתיב לו יהיה ומצי לדרוש למישרי עצמות ושמא הוה מוקמינא ליה לדרשא אחריתי:

    ופליגא דר' אלעזר דא"ר אלעזר פירשו לפני זריקה מועלין בהן לעולםכך גרסת הקונט' ויש ספרים שגורסין מועלין בהם עד זריקה ולההיא גרסא סיפא דמילתא הוא דפליגא דקאמר דלאחר זריקה לא נהנין ולא מועלין וא"ת לרבנן דאית להו דאפי' פירשו יעלו אמאי אין מועלין וי"ל דהיינו פירשו קודם זריקה אבל לאחר זריקה התירתם זריקה אם פירשו אי נמי לפי' ר' יצחק דלעיל אפי' פירשו לאחר זריקה וכגון שפירשו למטה דהא מילתיה דרבנן מיתוקמא בעודם על המזבח וא"ת דבמסכת תרומות (פי"א מ"ה) אמרי' גרעיני תרומה בזמן שמכניסן אסורין השליכן מותרין וכן עצמות קדשים בזמן שמכניסן אסורין השליכן מותרין ופירש רבינו דהתם מיירי בעצמות קדשים הנאכלין דומיא דתרומה ויש עליהם עדיין בשר וקאמר דאם מכניסן ומצניען א"כ הוא מחשבן ואכתי שם קדשים עליהן ואסורין אבל משליכן בטל שם אוכל מינייהו וכן גרעיני תרומה מיירי שיש עליהם אוכל ומיפרשא בענין זה:

    וכולן שפקעו מע"ג המזבח כו'פירש בקונטרס דקאי בין אפסולין בין אגידים ועצמות ולפירושו הא דקתני במתני' לא יחזיר ובגמ' אמרינן דמשלה בהם האור יעלו איכא למימר דפקעו דמתני' היינו לאחר שנתעכלו קצת דומיא דאברים שפקעו דמתני' דמוקמינן בגמרא בשרירי אבל משלה בהם האור היינו משלה בהם האור פורתא ולא נעשה מצותן ולכך יחזירו ומיהו לפי מה שפירש בקונטרס לא יחזיר אין צריך להחזיר לא קשה מידי דאיכא למימר דיעלו דקאמר היינו אם ירצה אבל אין חובה להעלותם ועוד י"ל דפקעו היינו דפקעו מאליהן וירדו יעלו יש במשמע שהורידן ויש לחלק בין מאליהן לע"י אחרים כעין ההיא דטרף בקלפי (יומא מו:) המוריד גחלת מע"ג המזבח וכבה חייב משום דלא אנתקיה ממצותה אלמא יכול להעלותה וכי פקעה תנן במתניתין דלא יחזיר ואין מועלין בה ואם היינו מפרשים דכולן לא קאי אפסולין לא היינו מתרצים בזה כלום דמכל מקום הוה קשה למאן דמתני לה אסיפא:

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת זבחים דף פ״ו עמוד א׳

    מסכת זבחים דף פ״ו עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 15 קטעים ממוספרים, כ־314 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    רש"י

    גמ' יכול יחלוץ מצוה מוטלת עליו:

    מאן שמעת ליה כו' ומתני' אליביה אתיא:

    כלפי מטה דרך ירידה ומתרחקי מן המערכה:

    כלפי מעלה לצד המערכה אין זו פרישות אלא קריבה אצל העיכול של אש:

    ואפי' פירשו נראה בעיני שחסר מן הגירסא ולמאי דגרס ה"פ ואפי' פירשו בתמיה והא מחוברין יעלו הוא דקאמר:

    לא שנו דקאמר פירשו ירדו ומיהו איתנהו בכלל קדשים אלא שפירשו לאחר זריקה דכיון דבשעת זריקה מחוברים הוו קובעתן זריקה למזבח וכי פירשו הוו להו קדשים פסולין:

    אבל פירשו לפני זריקה דבשעת זריקה לאו בני מזבח היו אתאי זריקה ושריתינהו להדיוט:

    למיעבד קתא דסכיני כי היכי דשריא בשר לגבי מזבח דלהכי קאי קשריא נמי עצמות למאי דקיימי והיינו הנאת כהנים כרבי ישמעאל:

    ועוד 15 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Zevachim 86a · Sefaria

    תוספות

    מאן שמעת ליה דאמר פירשו ירדו רבי היא ופי' רש"י ומתני' אליביה אתיא ור"י פי' כרבנן דוקא היא דמדקתני לא יעלו משמע דאם עלו לא ירדו והא דאמרי רבנן והקטיר לרבות כו' ואפי' פירשו היינו פירשו ועודם על גבי המזבח והא דלא מוקי מיעוטא דועשית עולותיך הבשר והדם בירדו למטה משום דניחא ליה למנקט רבותא דאפי' בעודם ע"ג המזבח ממעט עיכולי גידים וה"ה דממעטי בלא עיכול אם ירדו למטה ופירשו:

    עיכולי עולה אתה מחזיר כו' ולעיל בריש פירקין (זבחים דף פג:) דאיצטריך לרבויי פוקעין מהעולה היינו משום דמהכא לא ידעי אלא בעודם על המזבח אבל למטה לא אי נמי כי היכי דלא נפקא ליה מאשר תאכל האש (ויקרא ו׳:ג׳) משום דאיצטריך למעוטי עיכולי קטורת הכי נמי מקרא דהכא כיון דאיצטריך למעוטי עיכולי גידים ולית ליה הא דקאמר לעיל לאו ממילא שמעינן ליה והא דאיצטריך תרי קראי חד למעוטי קטרת וחד למעוטי גידים משום דאי מקרא דאשר תאכל האש לא הוה ממעטי' אלא עיכולי [קטורת] דליתיה על המזבח החיצון אבל עיכולי גידים לא ואי מקרא דהכא לא ממעטי' קטורת דבר הקרבה הוא דומיא דבשר ודם הלכך צריכי:

    לא שנו אלא שפירשו כלפי מטה פי' לצד חוץ אבל כלפי מעלה פי' לצד המערכה כך גירס' הקונטרס ואברייתא קאי ויש ספרים דגרסי פירשו לא יעלו ואמתני' קאי ולא נהירא דמה שייך ביה קריבה לעיכול כיון שהוא למטה בקרקע ועוד דבתר הכי שקיל וטרי בפירושא דברייתא ומ"ט אפסקיה:

    אתיא זריקה ושריתינהו אפילו למיעבד בהו קתא דסכיני והא דאמר פ' ראוהו ב"ד (ר"ה דף כח.) שופר של עולה לא יתקע פירש רבינו דאיירי שהפרישו לדמי עולה וכן של שלמים שהפרישו לדמי שלמים ודמי שלמים אין בהם מעילה כדאמרינן בפסחים פר' שני (דף כז:) הכא בעצי שלמים עסקינן מיהו לא ידענא מאי טעמא אפקי' ממשמעותיה לאוקומה בדמים דהא איכא לאוקומה בפירש מחיים או פירש קודם זריקה כל זמן שלא נזרק הדם אבל פירש לאחר זריקה לא מצי לאוקמה דבשלמים אין חילוק ואם זריקה מתרת בפירש מחיים ה"ה במחוסר נמי כמו שמתרת הבשר דמ"ש ואם כן לתקוע נמי שרי. נ"ל:

    מה אשם עצמותיו מותרין פי' בקונטרס שהרי אף בשרו מותר כל שכן עצמותיו והוא עצמו הקשה על פירוש זה לקמן פרק דם חטאת (זבחים דף צח.) דאמר מהיקישא דזאת התורה מה אשם עצמותיו מותרין אף כל עצמותיו מותרין (ולא) ונפיק מלו יהיה (דעולה) ופירש דמק"ו דבשר לא נפקי עצמות דאיכא למימר דלא התיר הכתוב אלא בשר הראוי לאכילה וא"כ על כרחין הא דפשיטא ליה באשם היינו משום דכתיב לו יהיה והא דנקט חשם טפי מחטאת אע"ג דבההוא קרא נמי כתיב חטאת דכתיב כחטאת כאשם תורה אחת להם לכהן אשר יכפר בו לו יהיה משום דעיקרא דקרא באשם נקטיה ועוד דלו יהיה כתיב לשון יחיד ואיכא לאוקומה באשם דסלק מיניה ומהיקשא דלקמן לא נפקא עולה כיון דאיכא לאוקומה בדברים הנאכלים דומיא דאשם ומיהו יש להסתפק למה לי ג"ש בעולה הא בגופיה נמי כתיב לו יהיה ומצי לדרוש למישרי עצמות ושמא הוה מוקמינא ליה לדרשא אחריתי:

    ופליגא דר' אלעזר דא"ר אלעזר פירשו לפני זריקה מועלין בהן לעולם כך גרסת הקונט' ויש ספרים שגורסין מועלין בהם עד זריקה ולההיא גרסא סיפא דמילתא הוא דפליגא דקאמר דלאחר זריקה לא נהנין ולא מועלין וא"ת לרבנן דאית להו דאפי' פירשו יעלו אמאי אין מועלין וי"ל דהיינו פירשו קודם זריקה אבל לאחר זריקה התירתם זריקה אם פירשו אי נמי לפי' ר' יצחק דלעיל אפי' פירשו לאחר זריקה וכגון שפירשו למטה דהא מילתיה דרבנן מיתוקמא בעודם על המזבח וא"ת דבמסכת תרומות (פי"א מ"ה) אמרי' גרעיני תרומה בזמן שמכניסן אסורין השליכן מותרין וכן עצמות קדשים בזמן שמכניסן אסורין השליכן מותרין ופירש רבינו דהתם מיירי בעצמות קדשים הנאכלין דומיא דתרומה ויש עליהם עדיין בשר וקאמר דאם מכניסן ומצניען א"כ הוא מחשבן ואכתי שם קדשים עליהן ואסורין אבל משליכן בטל שם אוכל מינייהו וכן גרעיני תרומה מיירי שיש עליהם אוכל ומיפרשא בענין זה:

    וכולן שפקעו מע"ג המזבח כו' פירש בקונטרס דקאי בין אפסולין בין אגידים ועצמות ולפירושו הא דקתני במתני' לא יחזיר ובגמ' אמרינן דמשלה בהם האור יעלו איכא למימר דפקעו דמתני' היינו לאחר שנתעכלו קצת דומיא דאברים שפקעו דמתני' דמוקמינן בגמרא בשרירי אבל משלה בהם האור היינו משלה בהם האור פורתא ולא נעשה מצותן ולכך יחזירו ומיהו לפי מה שפירש בקונטרס לא יחזיר אין צריך להחזיר לא קשה מידי דאיכא למימר דיעלו דקאמר היינו אם ירצה אבל אין חובה להעלותם ועוד י"ל דפקעו היינו דפקעו מאליהן וירדו יעלו יש במשמע שהורידן ויש לחלק בין מאליהן לע"י אחרים כעין ההיא דטרף בקלפי (יומא מו:) המוריד גחלת מע"ג המזבח וכבה חייב משום דלא אנתקיה ממצותה אלמא יכול להעלותה וכי פקעה תנן במתניתין דלא יחזיר ואין מועלין בה ואם היינו מפרשים דכולן לא קאי אפסולין לא היינו מתרצים בזה כלום דמכל מקום הוה קשה למאן דמתני לה אסיפא:

    Tosafot on Zevachim 86a · Sefaria

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת זבחים, דף פ״ו, עמוד א׳, בהיקף של כ־314 מילים ב־15 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 15 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 123 מילים

      נפתחת ב״יכול יחלוץ גידין ועצמות, ויעלה בשר לגבי…״

    2. קטע 225 מילים

      נפתחת ב״מאן תנא דשמעת ליה דאמר: פירשו ירדו?…״

      חכמים: רבי היא.

    3. קטע 323 מילים

      נפתחת ב״ואלא מה אני מקיים: (דברים יב, כז)…״

    4. קטע 429 מילים

      נפתחת ב״רבי אומר, כתוב אחד אומר: ״והקטיר הכהן…״

      חכמים: רבי אומר.

    5. קטע 522 מילים

      נפתחת ב״פירשו לא יעלו [וכו']. אמר רבי זירא:…״

      חכמים: רבי זירא.

    6. קטע 622 מילים

      נפתחת ב״אמר רבה, הכי קאמר: לא שנו אלא…״

      חכמים: רבה.

    7. קטע 732 מילים

      נפתחת ב״סבר לה כי הא דאמר רבי יוחנן…״

      חכמים: רבי יוחנן, רבי ישמעאל.

    8. קטע 815 מילים

      נפתחת ב״מופני; דאי לא מופני איכא למיפרך: מה…״

    9. קטע 911 מילים

      נפתחת ב״מתיב רב אדא בר אהבה: עצמות קדשים,…״

      חכמים: רב אדא בר אהבה.

    10. קטע 1010 מילים

      נפתחת ב״לאחר זריקה אין מועלין בהן. ושל עולה…״

    11. קטע 1114 מילים

      נפתחת ב״אימא: ושל עולה, פירשו לפני זריקה אין…״

    12. קטע 1215 מילים

      נפתחת ב״ופליגא דר"א דא"ר אלעזר; פירשו לפני זריקה…״

    13. קטע 1333 מילים

      נפתחת ב״מתני׳ וכולן שפקעו מעל גבי המזבח לא…״

    14. קטע 1419 מילים

      נפתחת ב״כשם שהמזבח מקדש את הראוי לו, כך…״

    15. קטע 1521 מילים

      נפתחת ב״גמ׳ ה"ד אי דאית בהו ממש אפילו…״

    חכמים הנזכרים בדף

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: זבחים דף פ״ו ע״א

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026