בוני התלמוד

    מסכת זבחים דף פ״ח עמוד ב׳

    חזרה לאינדקס
    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:שְׁאֵלָהתְּשׁוּבָהקֻשְׁיָאתֵּרוּץרְאָיָהסְתִירָהמֵימְרָא
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    הוגעו למיםכלומר אם היה גיעולן מועט ולא הזקיקן אלא לכיבוס מים מכבסים אותן אף בנתר ואהל:

    הוגעו לנתר ואהלשנתגעלו גיעול רב שהגיעו ליזקק לכיבוס נתר ואהל תו לא מתקן להו כלל:

    אף במיםלאו לרבותא הוא אלא למימרא דנתר ואהל דנקט לאו לענין כיבוס נקט דהיכא דאסור אסור לגמרי והיכא דשרי שרי לגמרי אלא לענין גיעול נקיט ליה וה"ק נתגעלו אין מכבסין אותו כלל אם הוזקקו לנתר ואהל:

    נראה בעיני דה"גשוליו כיצד היה מביא כו' דברימונים נאמרו שלשה צבעים:

    שלא נפתחו פיהםדרך רימונים כששוהין באילן אחר גמר בישולן מתפתחין מאיליהן כדרך שעושין קליפי אגוזים החיצונות:

    וכמין קונאותבוטונ"ש עשויין כמין תיק של נחשת שעושין [בסוף] בית יד הרומח שקורין ארישטייל לשון (שמואל ב כ״א:ט״ז) ומשקל קינו דישבי בנוב והתינוקות תולין אותו בראשי כובעי נצרים שעושין אותו למלחמתן שקורים הילמ"ש:

    קנסות שבראשי תינוקותלשון וקלסא דנחשא על רישיה:

    זגיןאינצליט"ש:

    עינבליםמה שתלוי בתוכן לקשקש ותולה בו אצל הרמון [והוא] פעמון כדכתיב (שמות ל״ט:כ״ו) פעמון ורמון ובתוך הרמונים דקרא לאו בתוך החלל קאמר אלא ביניהם דפעמון אחד בין שני רמונים:

    מצד זהמלפניו ומלאחריו:

    מראות נגעיםלטמא מפתוכין של לבן אדמדם ולבנים של נתקי הראש וזקן ושל נגעי בתים [ובגדים]:

    למה נסמכהבצו את אהרן זאת תורת העולה זאת תורת החטאת והאשם וזבח השלמים והדר קח את אהרן ואת הבגדים:

    ויטבלו את הכתנתרמז הוא לעתיד שיכפר שפיכת דמים בכתנת טבילה היינו כפרה:

    לכסות את בשר ערוהלחפות על גילוי עריות:

    אהיכא דאיתיהשהיו חוגרין כנגד אצילי ידיהן דהיינו כנגד הלב כדילפינן בפרק שני (לעיל זבחים דף יט.) מולא יחגרו ביזע:

    אין אפודנגלה עון תרפים הא יש אפוד אין תרפים כך שמעתי במסכת ערכין (דף טז.):

    דבר שבקולפעמונים שבו (מכפר):

    [ויכפר] על העםבמחלוקת קרח שהוא לשון הרע [שנאמר] אתם המיתם וגו':

    שבחשאישהיה לבדו שם כדתנן פורשין בין האולם ולמזבח בשעת הקטרה וכל שכן מן ההיכל שנאמר וכל אדם לא יהיה וגו' בסדר יומא (דף מד.):

    ידיע מאן קטליהכתונת מכפרת על הציבור שלא יענשו:

    בר קטלא הואוכל כמה דלא קטליה מיענשי דכתיב [ולארץ] לא יכופר וגו' (במדבר לה):

    ומשני במזיד ולא אתרו ביהדלאו בר קטלא הוא הילכך ציבור מתכפרי בכתונת והוא נגעים באים עליו כדאמר בערכין:

    בצינעאדהוה דבר שבחשאי קטרת מכפרת שהוא מעשה חשאי:

    בפרהסיאשהוא דבר שבקול קול פעמונים מכפר עליו:

    זבחים 88 עמוד ב

    1הוגעו לנתר ואהל אף במים אין מכבסים. ויש אומרים: אין מכבסין אותן כל עיקר, שאין עניות במקום עשירות.

    ברייתא

    2ת"ר מעיל כולו של תכלת היה, שנאמר: ״(שמות לט״, כב) ״ויעש את מעיל האפוד כליל תכלת״. שוליו כיצד? מביא תכלת וארגמן ותולעת שני שזורין, ועושה אותן כמין רימונים שלא פיתחו פיהן, וכמין קונאות של קנסות שבראשי תינוקות.

    3ומביא שבעים ושנים זגין שבהן שבעים ושנים עינבלין, ותולה בהן שלשים וששה בצד זה ושלשים וששה מצד זה. רבי דוסא אומר משום רבי יהודה: שלשים וששה היו שמונה עשרה מצד זה ושמנה עשרה מצד זה.

    4אמר רבי עיניני בר ששון: כמחלוקת כאן כך מחלוקת במראות נגעים, דתנן: מראות נגעים רבי דוסא בן הרכינס אומר: ל"ו עקביא בן מהללאל אומר: שבעים ושנים.

    5ואמר רבי עיניני בר ששון: למה נסמכה פרשת קרבנות לפרשת בגדי כהונה? לומר לך: מה קרבנות מכפרין, אף בגדי כהונה מכפרין.

    6כתונת מכפרת על שפיכות דם שנאמר: ״(בראשית לז״, לא) וישחטו שעיר עזים ויטבלו את הכתנת בדם מכנסים מכפרת? על גילוי עריות שנאמר ״(שמות כח״, מב) ועשה להם מכנסי בד [לכסות (את) בשר ערוה] מצנפת מכפרת על גסי הרוח מנין אמר רבי חנינא יבא דבר שבגובה ויכפר על גובה׃

    7אבנט מכפר על הרהור הלב ' היכא דאיתיה חושן מכפר על הדינין שנא' (שמות כח, טו) ועשית חושן משפט אפוד מכפר על עבודת כוכבים שנאמר ״(הושע ג״, ד) אין אפוד ותרפים׃

    8מעיל מכפר על לשון הרע מנין א"ר חנינא יבא דבר שבקול ויכפר על קול הרע, וציץ מכפר על עזות פנים בציץ כתיב ״(שמות כח״, לח) והיה על מצח אהרן ובעזות פנים כתיב ״(ירמיהו ג״, ג) ומצח אשה זונה היה לך׃

    9איני והא"ר יהושע בן לוי שני דברים לא מצינו להן כפרה בקרבנות ומצינו לו כפרה ממקום אחר ואלו הן שפיכות דמים ולשון הרע׃

    10שפיכות דמים מעגלה ערופה ולשון הרע מקטרת דתני רב חנניה מנין לקטרת שמכפרת שנאמר ״(במדבר יז״, יב) ויתן את הקטרת ויכפר על העם׃

    11ותני דבי רבי ישמעאל על מה קטורת מכפרת על לשון הרע יבא דבר שבחשאי ויכפר על מעשה חשאי׃

    12קשיא לשון הרע אלשון הרע קשיא שפיכות דמים אשפיכות דמים׃

    13לא קשיא הא דידיע מאן קטליה הא דלא ידיע מאן קטליה אי דידיע מאן קטליה בר קטלא הוא במזיד ולא אתרו ביה׃

    14ולשון הרע אלשון הרע נמי לא קשיא הא בצינעא הא בפרהסיא.

    15הדרן עלך המזבח מקדש׃

    תוספות

    כמחלוקת כאן כך מחלוקת במראות נגעיםפר"ת דתלי האי בהאי דמשום דמעיל בא לכפר על לשון הרע וכן נגעים באין על לשון הרע כדאמרינן פרק יש בערכין (ערכין דף טז.):

    שבעים ושניםלא פליג התנא אמתניתין דשבועות (דף ב.) דתנן שתים שהן ארבע דהתם מיירי בנגעים לבנים והכא מיירי בכל מיני נגעים ירקרק ואדמדם ופתוכים ויש להוסיף עוד נגעי בתים ונגעי בגדים:

    מכפרים על שפיכות דמיםמה שמפרשים אהא מיום שחרב בית המקדש אף על פי שבטלו ד' מיתות דין [ארבע] מיתות לא בטלו דלהכי לא נקט מ' שנה קודם שחרב בית המקדש שגלתה סנהדרין דבההיא שעתא אפי' דין ארבע מיתות לא הוה דבגדי כהונה מכפרין ולא נהירא דגבי שמעון בן שטח פריך ליה באחד דיני ממונות (סנהדרין דף לז:) אף על גב דהוו בגדי כהונה ומיהו הייתי יכול לקיים פירוש זה ולומר דלהכי לא נקט מ' שנה משום דאיכא דין מיתות דבטלו כגון עריות ועבודת כוכבים שמכפרין עליהם מכנסים ואפוד אבל דין שפיכות דמים לא בטל דכתונת שמכפרת על שפיכות דמים אין מכפרת על ההורג אלא על ישראל שערבין זה בזה דומיא דעגלה ערופה דכתיב (דברים כ״א:ח׳) כפר לעמך ישראל ואציבור מכפרת ולא על ההורג וכן משמע הכא דכתנת לא מכפרת אהורג דאי מכפרת מאי פריך הכא מעגלה ערופה והא עגלה ערופה אישראל מכפרה וכן משמע פ' יש בערכין (ערכין דף טז.) דקאמר על ז' דברים נגעים באים וקחשיב שפיכות דמים ולשון הרע ופריך התם ממעיל שמכפר על לשון הרע ומכתנת שמכפר על שפיכות דמים לא פריך מידי משום דלא מכפר אהורג אלא אישראל כדפרישית אבל מלשון הרע דלא מצינו לשנויי הכי דמסתמא אין ציבור נענשין על לשון הרע של זה כיון דשמא לא יבא לידי תקלה וכן פירש בקונט' התם ועוד יש מפרשים בההיא דערכין (גז"ש) דלהכי לא פריך מכתנת דנהי דמצלת מעונש מיתה מנגעים ויסורין לא מצלת ואם תאמר הכא משמע דכתנת מכפרת על דידיע מאן קטליה ובשבועות (דף ח.) מצריך קרא למימר שאין שעיר המשתלח מכפר על דידיע מאן קטליה ואמאי צריך קרא פשיטא דהא כתנת מכפרת ומיהו יש לפרש דיש חילוק בין ציבור לכל ישראל דכתנת מכפרת אציבור ושעיר המשתלח על כל ישראל:

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    מפרשים נוספים

    גליון הש"ס

    גמ' למה נסמכה פרשת קרבנות לפרשת בגדי כהונהבערכין דף ו איתא למה נסמכה פרשת בגדי כהונה לפ' קרבנות ועי' ברש"י כאן והתם. ועיין בדרשות הראנ"ח פ' תצוה:

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת זבחים דף פ״ח עמוד ב׳

    מסכת זבחים דף פ״ח עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 15 קטעים ממוספרים, כ־367 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    רש"י

    הוגעו למים כלומר אם היה גיעולן מועט ולא הזקיקן אלא לכיבוס מים מכבסים אותן אף בנתר ואהל:

    הוגעו לנתר ואהל שנתגעלו גיעול רב שהגיעו ליזקק לכיבוס נתר ואהל תו לא מתקן להו כלל:

    אף במים לאו לרבותא הוא אלא למימרא דנתר ואהל דנקט לאו לענין כיבוס נקט דהיכא דאסור אסור לגמרי והיכא דשרי שרי לגמרי אלא לענין גיעול נקיט ליה וה"ק נתגעלו אין מכבסין אותו כלל אם הוזקקו לנתר ואהל:

    נראה בעיני דה"ג שוליו כיצד היה מביא כו' דברימונים נאמרו שלשה צבעים:

    שלא נפתחו פיהם דרך רימונים כששוהין באילן אחר גמר בישולן מתפתחין מאיליהן כדרך שעושין קליפי אגוזים החיצונות:

    וכמין קונאות בוטונ"ש עשויין כמין תיק של נחשת שעושין [בסוף] בית יד הרומח שקורין ארישטייל לשון (שמואל ב כ״א:ט״ז) ומשקל קינו דישבי בנוב והתינוקות תולין אותו בראשי כובעי נצרים שעושין אותו למלחמתן שקורים הילמ"ש:

    קנסות שבראשי תינוקות לשון וקלסא דנחשא על רישיה:

    זגין אינצליט"ש:

    ועוד 16 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Zevachim 88b · Sefaria

    תוספות

    כמחלוקת כאן כך מחלוקת במראות נגעים פר"ת דתלי האי בהאי דמשום דמעיל בא לכפר על לשון הרע וכן נגעים באין על לשון הרע כדאמרינן פרק יש בערכין (ערכין דף טז.):

    שבעים ושנים לא פליג התנא אמתניתין דשבועות (דף ב.) דתנן שתים שהן ארבע דהתם מיירי בנגעים לבנים והכא מיירי בכל מיני נגעים ירקרק ואדמדם ופתוכים ויש להוסיף עוד נגעי בתים ונגעי בגדים:

    מכפרים על שפיכות דמים מה שמפרשים אהא מיום שחרב בית המקדש אף על פי שבטלו ד' מיתות דין [ארבע] מיתות לא בטלו דלהכי לא נקט מ' שנה קודם שחרב בית המקדש שגלתה סנהדרין דבההיא שעתא אפי' דין ארבע מיתות לא הוה דבגדי כהונה מכפרין ולא נהירא דגבי שמעון בן שטח פריך ליה באחד דיני ממונות (סנהדרין דף לז:) אף על גב דהוו בגדי כהונה ומיהו הייתי יכול לקיים פירוש זה ולומר דלהכי לא נקט מ' שנה משום דאיכא דין מיתות דבטלו כגון עריות ועבודת כוכבים שמכפרין עליהם מכנסים ואפוד אבל דין שפיכות דמים לא בטל דכתונת שמכפרת על שפיכות דמים אין מכפרת על ההורג אלא על ישראל שערבין זה בזה דומיא דעגלה ערופה דכתיב (דברים כ״א:ח׳) כפר לעמך ישראל ואציבור מכפרת ולא על ההורג וכן משמע הכא דכתנת לא מכפרת אהורג דאי מכפרת מאי פריך הכא מעגלה ערופה והא עגלה ערופה אישראל מכפרה וכן משמע פ' יש בערכין (ערכין דף טז.) דקאמר על ז' דברים נגעים באים וקחשיב שפיכות דמים ולשון הרע ופריך התם ממעיל שמכפר על לשון הרע ומכתנת שמכפר על שפיכות דמים לא פריך מידי משום דלא מכפר אהורג אלא אישראל כדפרישית אבל מלשון הרע דלא מצינו לשנויי הכי דמסתמא אין ציבור נענשין על לשון הרע של זה כיון דשמא לא יבא לידי תקלה וכן פירש בקונט' התם ועוד יש מפרשים בההיא דערכין (גז"ש) דלהכי לא פריך מכתנת דנהי דמצלת מעונש מיתה מנגעים ויסורין לא מצלת ואם תאמר הכא משמע דכתנת מכפרת על דידיע מאן קטליה ובשבועות (דף ח.) מצריך קרא למימר שאין שעיר המשתלח מכפר על דידיע מאן קטליה ואמאי צריך קרא פשיטא דהא כתנת מכפרת ומיהו יש לפרש דיש חילוק בין ציבור לכל ישראל דכתנת מכפרת אציבור ושעיר המשתלח על כל ישראל:

    Tosafot on Zevachim 88b · Sefaria

    גליון הש"ס

    גמ' למה נסמכה פרשת קרבנות לפרשת בגדי כהונה בערכין דף ו איתא למה נסמכה פרשת בגדי כהונה לפ' קרבנות ועי' ברש"י כאן והתם. ועיין בדרשות הראנ"ח פ' תצוה:

    Gilyon HaShas on Zevachim 88b · Sefaria

    בן יהוידע

    כְּתֹנֶת מְכַפֶּרֶת עַל שְׁפִיכוּת דָּמִים (שמות כח, טו) נראה לי בס"ד השופך דמים פוגם בקו האמצעי שהוא סוד גופא ויש בו ד' שמות והם אהי־ה בכתר בשלש ראשונות והוי־ה בתפארת בשלש אמצעיות ושד"י ביסוד בשלש תחתונות ואדנ־י במלכות שהיא אחר נה"י [נצח הוד יסוד] וארבעה שמות אלו שהם 'אהי־ה הוי־ה שד־י אדנ־י' [426] עולה מספרם 'תוך' [426] וזה נרמז ב' כתונת ' שהוא ' תן תוך '. ואומרו ' מִכְנָסַיִם מְכַפְּרִין עַל גִּלּוּי עֲרָיוֹת ' נראה לי בס"ד 'מִכְנָסַיִם' אותיות 'כנס מים' הוא הזרע שנקרא מים שהשליכו האדם בביאה אסורה של ערוה כנס ואסף אותו לתקנו על ידי המכנסים. ואומרו ' אַבְנֵט מְכַפֵּר עַל הִרְהוּר הַלֵּב ' נראה לי בס"ד הגוף נקרא ט"ן כמו שאמרו רבותינו ז"ל 'טָב לְמֵיתַב טַן דּוּ' והלב הוא אב לכל אברים של הגוף וזהו 'אַבְנֵט' אותיות 'אב טן' שנתקן הלב באבנט. ומה שאמר ' חֹשֶׁן מְכַפֵּר עַל הַדִּינִין ' כי בעשיית הדין למטה ישתוק וינוח השטן שלא יקטרג למעלה וידוע השטן רמוז באות ש' שהיא מספר יצר [300] וזהו חֹשֶׁן - נח ש'. ' וְאֵפוֹד מְכַפֵּר עַל עֲבוֹדָה זָרָה ' נראה לי בס"ד כי עון עבודה זרה יש בו תרתי אף דהיינו על המעשה ועל המחשבה והרהור וזהו אֵפוֹד אותיות 'דו אף' והיינו דו רצונו לומר שנים. ' וּמְעִיל מְכַפֵּר עַל לָשׁוֹן הָרַע ' נראה לי בס"ד כי בעל לשון הרע פוגם בפה ששם שערי בינה שהוא סוד ה"א ראשונה שבשם הוי־ה ברוך הוא שנקראת מ"י וזהו מְעִיל - על מי. ' וְהַצִּיץ צִיץ מְכַפֵּר עַל עַזּוּת פָּנִים ' כי ידוע בפנים יש צורת א' שהוא וא"ו ושני יודי"ן וכן בפנים יש חוטם שהוא דוגמת ו' ויש שני עינים שהם צורת שני יודי"ן וידוע כי אות אלף רמוז בו מספר האלף כי ציץ [1000] עולה מספר אלף שהצד"י האחרון הוא של אותיות מנצפ"ך שמספרו תת"ק [900].

    Ben Yehoyada on Zevachim 88b · Sefaria

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת זבחים, דף פ״ח, עמוד ב׳, בהיקף של כ־367 מילים ב־15 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 15 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 118 מילים

      נפתחת ב״הוגעו לנתר ואהל אף במים אין מכבסים.…״

    2. קטע 237 מילים

      נפתחת ב״ת"ר מעיל כולו של תכלת היה, שנאמר:…״

    3. קטע 335 מילים

      נפתחת ב״ומביא שבעים ושנים זגין שבהן שבעים ושנים…״

      חכמים: רבי דוסא, רבי יהודה.

    4. קטע 426 מילים

      נפתחת ב״אמר רבי עיניני בר ששון: כמחלוקת כאן…״

      חכמים: רבי עיניני בר ששון, רבי דוסא.

    5. קטע 521 מילים

      נפתחת ב״ואמר רבי עיניני בר ששון: למה נסמכה…״

      חכמים: רבי עיניני בר ששון.

    6. קטע 648 מילים

      נפתחת ב״כתונת מכפרת על שפיכות דם שנאמר: (בראשית…״

      חכמים: רבי חנינא.

    7. קטע 731 מילים

      נפתחת ב״אבנט מכפר על הרהור הלב ' היכא…״

    8. קטע 840 מילים

      נפתחת ב״מעיל מכפר על לשון הרע מנין א"ר…״

    9. קטע 923 מילים

      נפתחת ב״איני והא"ר יהושע בן לוי שני דברים…״

    10. קטע 1023 מילים

      נפתחת ב״שפיכות דמים מעגלה ערופה ולשון הרע מקטרת…״

      חכמים: רב חנניה.

    11. קטע 1118 מילים

      נפתחת ב״ותני דבי רבי ישמעאל על מה קטורת…״

      חכמים: רבי ישמעאל.

    12. קטע 1210 מילים

      נפתחת ב״קשיא לשון הרע אלשון הרע קשיא שפיכות…״

    13. קטע 1322 מילים

      נפתחת ב״לא קשיא הא דידיע מאן קטליה הא…״

    14. קטע 1411 מילים

      נפתחת ב״ולשון הרע אלשון הרע נמי לא קשיא…״

    15. קטע 154 מילים

      נפתחת ב״הדרן עלך המזבח מקדש…״

    חכמים הנזכרים בדף

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: זבחים דף פ״ח ע״ב

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026