בוני התלמוד

    מסכת זבחים דף נ׳ עמוד א׳

    חזרה לאינדקס
    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:שְׁאֵלָהתְּשׁוּבָהקֻשְׁיָאתֵּרוּץרְאָיָהסְתִירָהמֵימְרָא
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    מדתני דבי רבי ישמעאלבפרק ב"ש (לעיל זבחים דף מא.) ומה במקום שלא הושוו קרבן לקרבן ואוקימנא התם דקסבר ר' ישמעאל דבר הלמד בהיקש חוזר ומלמד בקל וחומר:

    בבנין אבמה מצינו וכולן שאילות הללו בקדשים נשאלו וארבעה שאילות בכל מדה ומדה כגון דבר הלמד בהיקש מהו שילמד בהיקש ובגזרה שוה ובקל וחומר ובבנין אב ודבר הלמד בגזרה שוה מהו שילמד בהיקש ובג"ש וק"ו ובבנין אב ודבר הלמד בבנין אב מהו שילמד בכולן:

    וליטעמיךאי משום הא כתביה לייתי מעולה דכתיב בה בהדיא:

    שכן מכפרת כו'ואין לך לפרש שאילתייהו מכאן:

    מחדא לא אתיא כו'מילתא באפיה נפשה היא ולאו למיפשט בעיין:

    למדנו לתודהמכאן בהיקש משלמים שבאה מן המעשר אם פירש בשעת נדרו ע"מ להביאה ממעות מע"ש:

    שם שםבשלמים כתיב (דברים כז) וזבחת שלמים ואכלת שם ובמעשר כתיב (שם יד) ואכלת לפני ה' אלהיך במקום אשר יבחר לשכן שמו שם מעשר דגנך תירושך ויצהרך ובכורות:

    חולין הואואנן בקדשים קמיבעיא לן:

    אמר אמרההאמור למד קדש ומלמד קדש בתמיה וכי שניהן צריכין שיהו בקדשים הואיל ולמד קדש כגון שלמים שפיר מיפשט בעיין דבתר למד אזלינן ומר זוטרא סבר בתר מלמד אזלינן והיינו דאמרינן בעלמא (לעיל זבחים דף מה. ולקמן זבחים דף ס:) הניחא למ"ד בתר למד אזלינן:

    למדנו רבוכהחלות מבושלות במים תחילה שבתודה שבאה סולת ולא קמח:

    חלות שבתודה מנייןששלשה מינין מצה יש בה חלות רקיקין רבוכה חלות שבה מניין שהן סולת:

    ת"ל חלות חלותנאמר בחלות חלות ונאמר ברבוכה חלות:

    מצות מצותנאמר ברקיקין מצות ונאמר בחלות מצות וילפינן רקיקין מחלות וחלות למדו מרבוכה ושניהם בגז"ש:

    וממאידרקיקין דתודה מצות מצות מחלות דתודה גמרי:

    דלמא ממצות דכתיב גבי רקיקין מנחת מאפה גמריוהתם סלת בהדיא כתיב סלת חלות מצות בלולות בשמן ורקיקי מצות משוחים בשמן (ויקרא ב׳:ד׳):

    מלמד שמוציא את כל הפר שלםדאי במנותח היאך הכל יוציא בהוצאה אחת הנתחים וקרבו ופרשו:

    נאמר כאן ראשו וכרעיועל ראשו ועל כרעיו (שם ד):

    ונאמר להלן ראשו וכרעיובעולת בן צאן כתיב וערך הכהן את הראש וכתיב וקרבו וכרעיו ירחץ (שם א):

    מה להלן ע"י ניתוחהיה מקטירן דניתוח כתיב ביה:

    אף שריפה של זה ע"י ניתוחובפר כהן משיח קאי:

    כשם שפרשו בקרבו כו'דאיתקש שריפת עורו ובשרו לשריפת קרבו ופרשו:

    מה פרשו בקרבודדבר מגונה הוא להוציאו ולשורפו בעין:

    זבחים 50 עמוד א

    1מדתנא דבי ר' ישמעאל.

    2דבר הלמד בהיקש, מהו שילמד בבנין אב? אמר רבי ירמיה: לא לכתוב צפונה באשם, ותיתי מבנין אב מחטאת; למאי הלכתא כתביה? לאו למימרא דדבר הלמד בהיקש אין חוזר ומלמד בבנין אב?

    3וליטעמיך, תיתי מבנין אב מעולה! מאי טעמא לא אתי משום דאיכא למיפרך: מה לעולה שכן כליל; חטאת נמי איכא למיפרך: מה לחטאת שכן מכפרת על חייבי כריתות.

    4חדא מחדא לא אתיא; תיתי חדא מתרתי!

    5מהי תיתי? לא נכתוב רחמנא עולה, ותיתי מחטאת ואשם? מה להנך שכן מכפרין.

    6לא נכתוב רחמנא בחטאת, ותיתי מהנך? מה להנך שכן זכרים.

    7לא נכתוב באשם, ותיתי מהנך? מה להנך שכן ישנן בציבור כביחיד.

    8דבר הלמד בגז"ש מהו שילמד בהיקש? אמר רב פפא: (ויקרא ו, ז) ״וזאת תורת זבח השלמים [וגו'] אם על תודה״ למדנו לתודה שבא מן המעשר, מדאשכחן שלמים דאתו ממעשר.

    9שלמים גופייהו מנא לן? דכתיב ״(דברים כז״, ז) שם (דברים יד, כד) שם׃

    10א"ל מר זוטרא בריה דרב מרי לרבינא: מעשר דגן חולין בעלמא הוא!

    11א"ל אמר אמרה: למד קדש ומלמד קדש?!

    12דבר הלמד בג"ש מהו שילמד בג"ש אמר רמי בר חמא, תניא: (ויקרא ז, יב) ״סלת מרבכת״ למדנו לרבוכה שבאה סולת.

    13חלות מניין? ת"ל חלות חלות רקיקין מניין? ת"ל מצות מצות׃

    14אמר ליה רבינא: ממאי דמצות מצות מחלות גמר? דלמא ממאפה תנור גמר!

    15אלא אמר רבא, תניא: (ויקרא ד, יא) ״וקרבו ופרשו והוציא״ מלמד שמוציאו שלם.

    16יכול ישרפנו שלם? נאמר כאן: (ויקרא ד, יא) ״ראשו וכרעיו״, ונאמר להלן: (ויקרא א, יב) ״ראשו וכרעיו״; מה להלן ע"י ניתוח, אף כאן על ידי ניתוח.

    17אי מה להלן בהפשט, אף כאן נמי בהפשט?! תלמוד לומר: ״וקרבו ופרשו״. מאי תלמודא? א"ר פפא: כשם שפרשו בקרבו, כך בשרו בעורו.

    18ותניא, רבי אומר: נאמר כאן עור ובשר [ופרש],׃

    תוספות

    לא נכתוב רחמנא בעולה ותיתי מחטאת ואשםפי' ולכתוב בהדיא צפון בחטאת ואשם ואם תאמר ולכתוב בזבחי שלמי צבור ונילף עולה מינייהו וי"ל דאיכא למיפרך דמה לזבחי שלמי ציבור שכן זמנן קבוע ועוד דחטאת לא אתי מיניה שכן זכרים ואשם שכן אינו בציבור וא"ת למה לי לאקושי לקמן (זבחים דף נה.) זבחי שלמי ציבור לעולה תיפוק לי בבנין אב וכי תימא לאשמועי' שהם קדשי קדשים כעולה הוי מצי למילף מדאיתקש לחטאת וי"ל דאיכא למיפרך שכן תדיר כדמפרש בפרק תמיד נשחט (פסחים דף סה.) אי נמי מה לשם שלמים שכן אינן טעונין צפון וא"ת בפ"ק דשבועות (דף ט. ושם) דיליף שעיר דר"ח משעיר חיצון דאינו מכפר אלא על טומאת מקדש וקדשיו דקאמר הואיל וזה בא לזמן קבוע ובשעיר הנעשה בחוץ קאמר כדפירש התם בקונטרס דאי מפנימי הוה ליה למיפרך שכן נכנס דמה לפני ולפנים ועוד דאדרבה נילף משעיר המשתלח דמכפר בשאר עבירות אבל השתא אי מחיצון גמר ניחא דדמו אהדדי טפי משעיר המשתלח והשתא אי מחיצון גמר א"כ תפשוט דדבר הלמד בהיקש חוזר ומלמד בבנין אב דחיצון גופיה לא ידענא אלא מהיקשא דפנימי וי"ל דהא אמרינן התם דגילוי מילתא בעלמא הוא וא"ת והיכי גמר בפ"ב דביצה (דף כ.) סמיכה בשלמי חובה בבנין אב (משלמי נדבה) [מעולת חובה] והא עולת חובה מכמשפט ילפא דהיינו היקש וי"ל דקושיא בעלמא הוא דפריך התם ממאי דבית הלל כו' דלמא מעולת חובה גמרי כלומר אם תימצי לומר דדבר הלמד בהיקש חוזר ומלמד בבנין אב ועו"ק בהקומץ רבה (מנחות דף כא:) נאמר הבא מנחה והבא מלח ונאמר הבא מנחה והבא עצים מה עצים משל ציבור אף מלח משל ציבור ועצים גופייהו לא ידעינן אלא מדאיתקש למזבח דכתיב (ויקרא א׳:ח׳) על העצים אשר על האש אשר על המזבח מה מזבח משל ציבור וכו':

    אם על תודה כו'הקשה ה"ר יעקב מאורלינ"ש בפרק דם חטאת (לקמן זבחים דף צח.) ובפ' התודה (מנחות דף פג) דאמר מה חטאת אינה באה אלא מן החולין למה לי הא שלמים ותודה שני כתובין הבאין כאחד ואין מלמדין עוד קשה היכי יליף התם מחטאת כיון דאיכא שלמים ותודה דבאין מן המעשר דלא ילפינן בהיקשא דזאת התורה אלא דבר שיכול לנהוג בכל הנזכרים בפסוק דמהאי טעמא מיבעי לן קרא בפ"ב דביצה (דף כ.) עולת חובה טעונה סמיכה ולא ילפינן מהיקשא דזאת התורה משום דסמיכה לא בעי בכולהו דבכור ומעשר לא בעו סמיכה כדתנן פרק שתי מדות (מנחות דף צב.) וי"ל דכל חובה מקשינן לחטאת מה חטאת דבר שבחובה ואינו בא אלא מן החולין כדמוכח בפרק התודה (מנחות דף פג.) ומנחת נדבה דאינה באה אלא מן החולין מנ"ל וא"ת בפ"ק דחגיגה (דף ח.) דדריש מסת מלמד שאדם מביא חגיגתו מן החולין למה לי הלא חובה היא ותיפוק לי מהיקש וי"ל משום דקאמר התם דחגיגה באה נמי מן המעשר איצטריך מסת למימר דאינה באה הכל מן המעשר אלא מן החולין ומן המעשר מתרוייהו אי נמי משום דכתיב כאשר יברכך בסיפיה דקרא סלקא דעתך דאתיא ממעשר להכי איצטריך מסת:

    אמר אמרהורבינו שמואל מפרש אימר אמרת שמא אתה רוצה לומר ששניהם בעינן קדש ורבינו תם גריס אמי אמרה ואמי שם חכם וביבמות פרק הערל (יבמות דף פ.) היינו דשמענא ליה לאמי כל שממעי אמו לקוי ובכתובות (דף מד:) אמר רבא תני אמי בתולת ישראל ולא בתולת גרים וא"ת דלמר זוטרא לא איפשיטא בעיא ובסוף אלו מנחות (מנחות עו.) אמרינן לחמי תודה ונזירות באות עשר עשר לחמי תודה בהדיא כתיב בהן פירוש דכתיב ממנו אחד מכל קרבן תרומה לה' ואמר בפרק התודה (מנחות דף עז:) נ כאן תרומה ונאמר להלן בתרומת מעשר תרומה מה להלן אחד מעשרה אף כאן אחד מעשרה ונזירות מהיקש דאמר מר על זבח תודת שלמיו לרבות שלמי נזיר פי' לכל דין לחמי תודה לעשרה קבין ירושלמית וחצי לוג שמן ושיהיו באות י' אלמא דין דתודה אתיא בג"ש חוזרת ומלמדת בהיקש ותו בההיא שמעתא לעיל ילפינן דכל המנחות באות עשר בבנין אב מלחמי תודה דאתיא בג"ש מתרומת מעשר ואם כן תפשוט דבר הלמד בג"ש חוזר ומלמד בבנין אב ובההיא שמעתא גופה פריך התם אי ס"ל דדבר הלמד בג"ש חוזר ומלמד בבנין אב נילף מחביתין וי"ל דתרומת מעשר דהתם חולין הוא כדקאמר הכא מעשר דגן חולין הוא ומיהו הך קשיא לרבינא דס"ל הכא בתר למד אזלינן ובסמוך אמרינן תיקו ודוחק לומר דלרבינא איפשטא ליה כמו כן בעיא דלקמן מההיא דמנחות:

    מה להלן ע"י ניתוח שלא בהפשטואם תאמר היכי יליף מהכא דדבר הלמד בג"ש חוזר ומלמד בג"ש דילפינן פר יום הכפורים בנתוח שלא בהפשט מפר כהן משיח וניתוח בפר כהן משיח גמרינן מעולה הלא כה"ג אפילו למד בהיקש חוזר ומלמד בהיקש כיון דהוי הימנו ודבר אחר דשלא בהפשט בפר כהן משיח מדאיתקש עור ובשר לפרש יליף כדפירש בקונטרס ודבר הלמד בהיקש אינו חוזר ומלמד בגזירה שוה ושמא אין זה היקש אלא גילוי מילתא בעלמא וי"ל דשלאבהפשט נקט אגב אורחיה ולא צריך למילף דמגופיה דפר יום הכפורים שמעינן דכתיב (ויקרא ט״ז:כ״ז) ושרפו באש את עורותם ואת בשרם ואת פרשם דאיתקש עורם ובשרם לפרשם:

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    מפרשים נוספים

    גליון הש"ס

    גמ' מהו שילמד בהיקשעי' לעיל דף יא ע"א תוס' ד"ה בא:

    גמ' מהו שילמד בהיקשעי' לעיל דף יא ע"א תוס' ד"ה בא:

    שם מהו שילמד בג"שעי' לעיל דף מד ע"א תוס' ד"ה ואתי:

    רש"י ד"ה ונאמר להלן כו' בעולת בן צאןעי' בתשובות זכרון יוסף חלק אה"ע סי' י"ב:

    שם ד"ה אמר וכו' ותו בהא שמעתא לעילעי' לקמן דף נז ע"ב תוס' ד"ה היינו:

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת זבחים דף נ׳ עמוד א׳

    מסכת זבחים דף נ׳ עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 18 קטעים ממוספרים, כ־275 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    רש"י

    מדתני דבי רבי ישמעאל בפרק ב"ש (לעיל זבחים דף מא.) ומה במקום שלא הושוו קרבן לקרבן ואוקימנא התם דקסבר ר' ישמעאל דבר הלמד בהיקש חוזר ומלמד בקל וחומר:

    בבנין אב מה מצינו וכולן שאילות הללו בקדשים נשאלו וארבעה שאילות בכל מדה ומדה כגון דבר הלמד בהיקש מהו שילמד בהיקש ובגזרה שוה ובקל וחומר ובבנין אב ודבר הלמד בגזרה שוה מהו שילמד בהיקש ובג"ש וק"ו ובבנין אב ודבר הלמד בבנין אב מהו שילמד בכולן:

    וליטעמיך אי משום הא כתביה לייתי מעולה דכתיב בה בהדיא:

    שכן מכפרת כו' ואין לך לפרש שאילתייהו מכאן:

    מחדא לא אתיא כו' מילתא באפיה נפשה היא ולאו למיפשט בעיין:

    למדנו לתודה מכאן בהיקש משלמים שבאה מן המעשר אם פירש בשעת נדרו ע"מ להביאה ממעות מע"ש:

    שם שם בשלמים כתיב (דברים כז) וזבחת שלמים ואכלת שם ובמעשר כתיב (שם יד) ואכלת לפני ה' אלהיך במקום אשר יבחר לשכן שמו שם מעשר דגנך תירושך ויצהרך ובכורות:

    חולין הוא ואנן בקדשים קמיבעיא לן:

    ועוד 14 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Zevachim 50a · Sefaria

    תוספות

    לא נכתוב רחמנא בעולה ותיתי מחטאת ואשם פי' ולכתוב בהדיא צפון בחטאת ואשם ואם תאמר ולכתוב בזבחי שלמי צבור ונילף עולה מינייהו וי"ל דאיכא למיפרך דמה לזבחי שלמי ציבור שכן זמנן קבוע ועוד דחטאת לא אתי מיניה שכן זכרים ואשם שכן אינו בציבור וא"ת למה לי לאקושי לקמן (זבחים דף נה.) זבחי שלמי ציבור לעולה תיפוק לי בבנין אב וכי תימא לאשמועי' שהם קדשי קדשים כעולה הוי מצי למילף מדאיתקש לחטאת וי"ל דאיכא למיפרך שכן תדיר כדמפרש בפרק תמיד נשחט (פסחים דף סה.) אי נמי מה לשם שלמים שכן אינן טעונין צפון וא"ת בפ"ק דשבועות (דף ט. ושם) דיליף שעיר דר"ח משעיר חיצון דאינו מכפר אלא על טומאת מקדש וקדשיו דקאמר הואיל וזה בא לזמן קבוע ובשעיר הנעשה בחוץ קאמר כדפירש התם בקונטרס דאי מפנימי הוה ליה למיפרך שכן נכנס דמה לפני ולפנים ועוד דאדרבה נילף משעיר המשתלח דמכפר בשאר עבירות אבל השתא אי מחיצון גמר ניחא דדמו אהדדי טפי משעיר המשתלח והשתא אי מחיצון גמר א"כ תפשוט דדבר הלמד בהיקש חוזר ומלמד בבנין אב דחיצון גופיה לא ידענא אלא מהיקשא דפנימי וי"ל דהא אמרינן התם דגילוי מילתא בעלמא הוא וא"ת והיכי גמר בפ"ב דביצה (דף כ.) סמיכה בשלמי חובה בבנין אב (משלמי נדבה) [מעולת חובה] והא עולת חובה מכמשפט ילפא דהיינו היקש וי"ל דקושיא בעלמא הוא דפריך התם ממאי דבית הלל כו' דלמא מעולת חובה גמרי כלומר אם תימצי לומר דדבר הלמד בהיקש חוזר ומלמד בבנין אב ועו"ק בהקומץ רבה (מנחות דף כא:) נאמר הבא מנחה והבא מלח ונאמר הבא מנחה והבא עצים מה עצים משל ציבור אף מלח משל ציבור ועצים גופייהו לא ידעינן אלא מדאיתקש למזבח דכתיב (ויקרא א׳:ח׳) על העצים אשר על האש אשר על המזבח מה מזבח משל ציבור וכו':

    אם על תודה כו' הקשה ה"ר יעקב מאורלינ"ש בפרק דם חטאת (לקמן זבחים דף צח.) ובפ' התודה (מנחות דף פג) דאמר מה חטאת אינה באה אלא מן החולין למה לי הא שלמים ותודה שני כתובין הבאין כאחד ואין מלמדין עוד קשה היכי יליף התם מחטאת כיון דאיכא שלמים ותודה דבאין מן המעשר דלא ילפינן בהיקשא דזאת התורה אלא דבר שיכול לנהוג בכל הנזכרים בפסוק דמהאי טעמא מיבעי לן קרא בפ"ב דביצה (דף כ.) עולת חובה טעונה סמיכה ולא ילפינן מהיקשא דזאת התורה משום דסמיכה לא בעי בכולהו דבכור ומעשר לא בעו סמיכה כדתנן פרק שתי מדות (מנחות דף צב.) וי"ל דכל חובה מקשינן לחטאת מה חטאת דבר שבחובה ואינו בא אלא מן החולין כדמוכח בפרק התודה (מנחות דף פג.) ומנחת נדבה דאינה באה אלא מן החולין מנ"ל וא"ת בפ"ק דחגיגה (דף ח.) דדריש מסת מלמד שאדם מביא חגיגתו מן החולין למה לי הלא חובה היא ותיפוק לי מהיקש וי"ל משום דקאמר התם דחגיגה באה נמי מן המעשר איצטריך מסת למימר דאינה באה הכל מן המעשר אלא מן החולין ומן המעשר מתרוייהו אי נמי משום דכתיב כאשר יברכך בסיפיה דקרא סלקא דעתך דאתיא ממעשר להכי איצטריך מסת:

    אמר אמרה ורבינו שמואל מפרש אימר אמרת שמא אתה רוצה לומר ששניהם בעינן קדש ורבינו תם גריס אמי אמרה ואמי שם חכם וביבמות פרק הערל (יבמות דף פ.) היינו דשמענא ליה לאמי כל שממעי אמו לקוי ובכתובות (דף מד:) אמר רבא תני אמי בתולת ישראל ולא בתולת גרים וא"ת דלמר זוטרא לא איפשיטא בעיא ובסוף אלו מנחות (מנחות עו.) אמרינן לחמי תודה ונזירות באות עשר עשר לחמי תודה בהדיא כתיב בהן פירוש דכתיב ממנו אחד מכל קרבן תרומה לה' ואמר בפרק התודה (מנחות דף עז:) נ כאן תרומה ונאמר להלן בתרומת מעשר תרומה מה להלן אחד מעשרה אף כאן אחד מעשרה ונזירות מהיקש דאמר מר על זבח תודת שלמיו לרבות שלמי נזיר פי' לכל דין לחמי תודה לעשרה קבין ירושלמית וחצי לוג שמן ושיהיו באות י' אלמא דין דתודה אתיא בג"ש חוזרת ומלמדת בהיקש ותו בההיא שמעתא לעיל ילפינן דכל המנחות באות עשר בבנין אב מלחמי תודה דאתיא בג"ש מתרומת מעשר ואם כן תפשוט דבר הלמד בג"ש חוזר ומלמד בבנין אב ובההיא שמעתא גופה פריך התם אי ס"ל דדבר הלמד בג"ש חוזר ומלמד בבנין אב נילף מחביתין וי"ל דתרומת מעשר דהתם חולין הוא כדקאמר הכא מעשר דגן חולין הוא ומיהו הך קשיא לרבינא דס"ל הכא בתר למד אזלינן ובסמוך אמרינן תיקו ודוחק לומר דלרבינא איפשטא ליה כמו כן בעיא דלקמן מההיא דמנחות:

    מה להלן ע"י ניתוח שלא בהפשט ואם תאמר היכי יליף מהכא דדבר הלמד בג"ש חוזר ומלמד בג"ש דילפינן פר יום הכפורים בנתוח שלא בהפשט מפר כהן משיח וניתוח בפר כהן משיח גמרינן מעולה הלא כה"ג אפילו למד בהיקש חוזר ומלמד בהיקש כיון דהוי הימנו ודבר אחר דשלא בהפשט בפר כהן משיח מדאיתקש עור ובשר לפרש יליף כדפירש בקונטרס ודבר הלמד בהיקש אינו חוזר ומלמד בגזירה שוה ושמא אין זה היקש אלא גילוי מילתא בעלמא וי"ל דשלאבהפשט נקט אגב אורחיה ולא צריך למילף דמגופיה דפר יום הכפורים שמעינן דכתיב (ויקרא ט״ז:כ״ז) ושרפו באש את עורותם ואת בשרם ואת פרשם דאיתקש עורם ובשרם לפרשם:

    Tosafot on Zevachim 50a · Sefaria

    גליון הש"ס

    גמ' מהו שילמד בהיקש עי' לעיל דף יא ע"א תוס' ד"ה בא:

    גמ' מהו שילמד בהיקש עי' לעיל דף יא ע"א תוס' ד"ה בא:

    שם מהו שילמד בג"ש עי' לעיל דף מד ע"א תוס' ד"ה ואתי:

    רש"י ד"ה ונאמר להלן כו' בעולת בן צאן עי' בתשובות זכרון יוסף חלק אה"ע סי' י"ב:

    שם ד"ה אמר וכו' ותו בהא שמעתא לעיל עי' לקמן דף נז ע"ב תוס' ד"ה היינו:

    Gilyon HaShas on Zevachim 50a · Sefaria

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת זבחים, דף נ׳, עמוד א׳, בהיקף של כ־275 מילים ב־18 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 18 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 14 מילים

      נפתחת ב״מדתנא דבי ר' ישמעאל.…״

    2. קטע 231 מילים

      נפתחת ב״דבר הלמד בהיקש, מהו שילמד בבנין אב?…״

      חכמים: רבי ירמיה.

    3. קטע 327 מילים

      נפתחת ב״וליטעמיך, תיתי מבנין אב מעולה! מאי טעמא…״

    4. קטע 47 מילים

      נפתחת ב״חדא מחדא לא אתיא; תיתי חדא מתרתי!…״

    5. קטע 513 מילים

      נפתחת ב״מהי תיתי? לא נכתוב רחמנא עולה, ותיתי…״

    6. קטע 610 מילים

      נפתחת ב״לא נכתוב רחמנא בחטאת, ותיתי מהנך? מה…״

    7. קטע 711 מילים

      נפתחת ב״לא נכתוב באשם, ותיתי מהנך? מה להנך…״

    8. קטע 829 מילים

      נפתחת ב״דבר הלמד בגז"ש מהו שילמד בהיקש? אמר…״

      חכמים: רב פפא.

    9. קטע 913 מילים

      נפתחת ב״שלמים גופייהו מנא לן? דכתיב (דברים כז,…״

    10. קטע 1012 מילים

      נפתחת ב״א"ל מר זוטרא בריה דרב מרי לרבינא:…״

      חכמים: רב מרי.

    11. קטע 117 מילים

      נפתחת ב״א"ל אמר אמרה: למד קדש ומלמד קדש?!…״

    12. קטע 1220 מילים

      נפתחת ב״דבר הלמד בג"ש מהו שילמד בג"ש אמר…״

    13. קטע 1310 מילים

      נפתחת ב״חלות מניין? ת"ל חלות חלות רקיקין מניין?…״

    14. קטע 1412 מילים

      נפתחת ב״אמר ליה רבינא: ממאי דמצות מצות מחלות…״

    15. קטע 1513 מילים

      נפתחת ב״אלא אמר רבא, תניא: (ויקרא ד, יא)…״

      חכמים: רבא.

    16. קטע 1626 מילים

      נפתחת ב״יכול ישרפנו שלם? נאמר כאן: (ויקרא ד,…״

    17. קטע 1722 מילים

      נפתחת ב״אי מה להלן בהפשט, אף כאן נמי…״

    18. קטע 188 מילים

      נפתחת ב״ותניא, רבי אומר: נאמר כאן עור ובשר…״

      חכמים: רבי אומר.

    חכמים הנזכרים בדף

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: זבחים דף נ׳ ע״א

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026