בוני התלמוד

    מסכת זבחים דף מ״ח עמוד א׳

    חזרה לאינדקס
    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:שְׁאֵלָהתְּשׁוּבָהקֻשְׁיָאתֵּרוּץרְאָיָהסְתִירָהמֵימְרָא
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    בעולה כתיבגבי עולת צאן בויקרא ושחט אותו על ירך המזבח צפונה:

    מדרשאמהיקשא דכתיב במקום אשר תשחט העולה (ויקרא ו, יח):

    עליוןפרשת בן בקר למעלה מפרשת בן צאן:

    הניחא למאן דאמר למדיןעליון מתחתון על ידי וי"ו המוסיף:

    ואם נפשגבי אשם תלוי כתיב בויקרא ואם נפש כי תחטא וגו' ולמעלה הימנה פרשת מעילה ודאית שידע לאחר זמן שנהנה מן ההקדש בשוגג וחייבין עליה אשם ודאי:

    על ספק מעילותהקדש וחולין לפניו ונהנה מאחד מהם כסבור שניהם חולין ועכשיו אינו יודע מאיזה מהן נהנה מביא אשם תלוי להגן מן היסורין עד שיודע לו שודאי מעל ומביא אשם ודאי וגם הוא איל בכסף שקלים:

    למדיןעליון מתחתון פרשת הקדש מפרשת אשם תלוי שתחתיה למימרא דהנהנה מן ההקדש נמי מייתי אשם תלוי על ספיקו:

    נאמר מצותבאשם תלוי ועשתה אחת מכל מצות (ויקרא ה׳:י״ז) וכן בחטאת:

    מה חטאתבאה על שגגת זדון כרת כדילפינן בהוריות (דף ח.) אף אשם תלוי על ספק דבר שזדונו כרת ושגגתו חטאת:

    ורבי עקיבאגמר לה להך גזירה שוה הכי מה חטאת קרבן קבוע לעני כעשיר אף אשם תלוי אינו בא אלא על ספק חטאת קבוע:

    לאפוקיספק נכנס טמא למקדש ספק לא נכנס הואיל וודאי בעולה ויורד אין מביא על ספיקו אשם תלוי:

    אין גז"ש למחצהוכי היכי דגמרינן לה לגבי הא מילתא גמור מיניה נמי דאינו בא אלא על ספק כרת:

    ואמרי לך רבנןהיקש להכי אתא תחתון הוא דגמר מעליון לקנות אשם בשתי סלעים דגבי אשם מעילות כתיב בערכך כסף שקלים וגמר אשם תלוי מיניה שלא תאמר לא יהא ספיקו של כרת חמור מוודאו:

    דנקאשתות כלומר מעה כסף שהוא שתות של דינר ולאו דווקא נקט אלא דמים קלים בעלמא שלא ניתן לה קצבה:

    תינח מאן דאית ליה תורתבשמעתא קמייתא דמנחות (דף ג:):

    בערכך בערכךבאשם תלוי ובאשם גזילות כתיב בערכך לאשם וגמרינן מערכך דאשם מעילות דכתיב ביה בערכך כסף שקלים:

    גמר באיל באילכתיב ביה באיל האשם ובחד מהנך נמי כתיב באיל האשם ואשם נזיר ואשם מצורע נמי לא מרבינן משום דכתיב כבש בן שנה ומדאיל שהוא בן שתי שנים בא בשתי סלעים כבש בן שנה בא בסלע כולה שמעתין בכריתות (דף כב:):

    את החטאתיתירא הוא דהא בחטאת קאי והוה ליה למכתב ושחט אותה למה לי את החטאת בנין אב לכל ששמו חטאת שטעון צפון דלא תימא דווקא שעירת יחיד דכתיב גביה:

    ולקח הכהןבתר ושחט כתיב בחטאת יחיד ומשמע במקום העולה נמי ילקח והך לקיחה קבלה דגמר בג"ש בת"כ נאמר כאן לקיחה ונאמר להלן לקיחה ויקח משה חצי הדם וישם באגנות (שמות כ״ד:ו׳):

    מקבל עצמושצריך לעמוד בצפון ולא יעמוד בדרום ויושיט ידו בצפון סמוך לו אצל אמצע עזרה שהדרום והצפון נחלקו שם וקיבל מנלן דהא אמר לקמן אם עמד בדרום וקיבל בצפון פסול:

    ולקח לו יקחסרסיהו למפרע ודרשהו את עצמו יקח למקום הדם:

    קרא אחרינא כתיבדדריש ליה תנא לעיכובא כדתניא ושחט אותו וגו' בשעיר נשיא כתיב:

    אף זה בצפוןהאי קרא מגמר עליה:

    מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain

    זבחים 48 עמוד א

    1פר ושעיר של יום הכיפורים כו'. מכדי צפון בעולה כתיב״, ניתני עולה ברישא!״

    2חטאת איידי דאתי מדרשא, חביבא ליה.

    3וניתני חטאות החיצונות! איידי דנכנס דמן לפני ולפנים, חביבא ליה.

    4וצפונה בעולה היכא כתיבא? (ויקרא א, יא) ושחט אותו על ירך המזבח צפונה׃

    5אשכחן צאן בן בקר מנא לן אמר קרא ״ואם מן הצאן וי״ו מוסיף על ענין ראשון וילמד עליון מתחתון׃

    6הניחא למ"ד מלמדין אלא למ"ד אין מלמדין מאי איכא למימר׃

    7דתניא (ויקרא ה, יז) ואם נפש וגו' לחייב על ספק מעילות אשם תלוי דברי רבי עקיבא וחכמים פוטרין מאי לאו בהא קא מיפלגי מר סבר למידין ומר סבר אין למידין׃

    8אמר רב פפא דכולי עלמא למידין והיינו טעמא דרבנן נאמר כאן מצות ונאמר בחטאת חלב מצות׃

    9מה להלן דבר שחייבין על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת אף כאן שחייבין על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת׃

    10ורבי עקיבא מה להלן בקבועה אף כאן בקבועה לאפוקי חטאת דטומאת מקדש וקדשיו דעולה ויורד הוא׃

    11ורבנן אין גזירה שוה למחצה ור"ע נמי אין גזירה שוה למחצה׃

    12אין הכי נמי והכא בהא קמיפלגי ר"ע סבר ואם נפש כתיב וי"ו מוסיף על ענין ראשון׃

    13ורבנן נמי הכתיב ״ואם נפש לימא בהא קמיפלגי דמר סבר היקש עדיף ומר סבר גזירה שוה עדיף״׃

    14לא דכ"ע דהיקש עדיף ואמרי לך רבנן תחתון הוא דגמר מעליון׃

    15לאשם בכסף שקלים שלא תאמר לא יהא ספיקו חמור מודאו מה ודאו חטאת בת דנקא אף ספיקו אשם בר דנקא׃

    16ורבי עקיבא הא סברא מנא ליה נפקא ליה (ויקרא ז, א) מזאת תורת האשם תורה אחת לכל האשמות׃

    17תינח מאן דאית ליה תורת מאן דלית ליה תורת מהיכא גמר גמר (ויקרא ה, טו) בערכך בערכך׃

    18תינח היכא דכתיב ״בערכך אשם שפחה חרופה דלא כתיב ביה בערכך מאי איכא למימר״׃

    19גמר באיל באיל:

    20חטאת מנא לן דבעיא צפון דכתיב ״(ויקרא ד״, כט) ושחט את החטאת במקום העולה׃

    21אשכחן שחיטה קבלה מנא לן דכתיב ״(ויקרא ד״, כה) ולקח הכהן מדם החטאת׃

    22מקבל עצמו מנא לן אמר קרא ״ולקח לו יקח״׃

    23אשכחן למצוה לעכב מנין קרא אחרינא כתיב ״(ויקרא ד״, כד) ושחט אותו במקום אשר ישחט את העולה ותניא היכן עולה נשחטה בצפון. אף זה בצפון׃

    תוספות

    איידי [דאתי מדרשא] חביבא ליהואם תאמר אם כן ליתני עולה לבסוף כדפריך בשמעתא קמייתא דיבמות (דף ג.) גבי אחות אשה ויש לומר איידי דאתיא עולה בציבור תניא בהדי חטאות דבאות בציבור והדר תניא אשם דאינו אלא ביחיד:

    אשכחן בן צאן בן בקר מנלןתימה דלעיל פרק כל הפסולין (זבחים דף לב:) דרשינן בן הבקר לפני ה' ואין השוחט לפני ה' ולא אמרינן בן צאן מנין ולכמה דרשות לא מצרכינן תרי קראי לבן בקר ולבן צאן ושמא אהך דרשא הוי"ו מוסף סמיך אי נמי משום דבבן צאן כתיב אותו למעוטי איצטריך הכא לרבויי מיהו בההיא דבן הבקר לפני ה' וסמיכה והפשט ניחא דלא קאמר בן צאן מנין דפשיטא דילפינן תחתון מעליון אבל עליון מתחתון ס"ד דלא יליף:

    דכולי עלמא היקשא עדיפאוא"ת והאמרינן פ' השולח (גיטין דף מא:) דכ"ע גזירה שוה עדיפא וי"ל הא דקאמר דכ"ע היקש עדיף היינו לענין דטוב לנו לעשות הגז"ש למחצה ממה שנבטל ההיקש לגמרי אבל התם דמקיש או חופשה דהיינו שטר להפדה לא נפדתה דהיינו כסף לומר משחרר חצי עבדו בשטר מועיל כמו בכסף וקאמר גזירה שוה דלה לה מאשה עדיפא מה אשה חציה לא מועיל והתם לא נתבטל ההיקש דשמא צריך למילי אוחרי ועוד י"ל דשטר בשפחה כנענית לא קמ"ל אלא בגזירה שוה דלה לה מאשה לכך קאמר דגזירה שוה עדיפא דטוב לעשות גזירה שוה דתהוי שטר בשפחה כמו גט דאשה שלא להועיל חציה מלעשותו כמו כסף שסמוך לו והפדה דהא מגט אשה נפקא שטר שחרור ועיקר. ברוך:

    מה להלן דבר שחייבין על זדונו כרתואם תאמר היכי יליף מגזירה שוה מצות מצות הא חטאת חלב גופה בהיקישא ילפא כדאמר הוקשה כל התורה לעבודת כוכבים וי"ל דכי האי גוונא לא חשיב למד בהיקש אינו חוזר ומלמד בהיקש כיון דאי לאו היקשא הוה מוקמינא ליה בכל דבר ולא אתא היקשא אלא למימר דלא איירי אלא בדבר שיש בו כרת:

    וחטאת בת דנקאפי' בקונטרס לאו דווקא אלא דמים קלים שלא ניתן קצבה והדין עמו דבהדיא איתא בפ' בתרא דכריתות (דף כז.) גבי מפני מה לא נתנה תורה שיעור במחוסרי כפרה ופריך אלא מעתה חטאת חלב תהא לה קצבה וא"ת הא בפ' מחוסרי כפרה (כריתות דף י:) משמע דהוי בסלע גבי האומר הרי עלי בסלע למזבח יביא כבש שאין לך דבר שקרב בסלע אלא כבש והאי סלע היינו בלא נסכים דקאמר דחס רחמנא עליה למיהוי [חד] משיתסר בעשירות וי"ל דהתם למצוה מן המובחר:

    תינח למאן דאית ליה זאת תורתפלוגתא בשמעתא קמייתא במנחות (דף ג:) והכי נמי הוה מצי למיבעי לרבנן מנא להו אשם בכסף שקלים בכל אשמות כיון דלית להו זאת תורת:

    גמר בערכך בערכךוא"ת רבנן אי אית להו גזירה שוה דבערכך בערכך א"כ [ואם] נפש למה לי ואי לית להו א"כ אשם גזילות בכסף שקלים מנא להו ואומר ר"ת דאע"ג דאית להו איצטריך ואם נפש שלא יהא ספיקו חמור מודאו דכי האי גוונא אמר פ' דם שחיטה (כריתות כב:) ורבנן אע"ג דכתיב זאת תורת איצטריך ואם נפש כו' דאי מתורה אחת הני מילי לשאר אשמות אבל אשם תלוי לא יהא חמור ספיקו מודאו וא"ת לרבנן מגזירה שוה דבערכך נמי נילף אשם תלוי בספק מעילות וי"ל דבערכך לא משמע להקיש אלא לענין כסף שקלים ומהאי טעמא נמי איצטריך לר"ע ואם נפש לספק מעילות:

    אשם שפחה חרופה באיל אילובתורת כהנים יליף אשם שפחה לכסף שקלים מגזירה שוה אשם אשם יכול אף אשם נזיר ומצורע כו' ת"ל הוא והיינו טעמא דממעט אשם נזיר ומצורע טפי משאר אשמות משום דבאין כבש שהוא בן שנה כדפירש רש"י:

    מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת זבחים דף מ״ח עמוד א׳

    מסכת זבחים דף מ״ח עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 23 קטעים ממוספרים, כ־340 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    רש"י

    בעולה כתיב גבי עולת צאן בויקרא ושחט אותו על ירך המזבח צפונה:

    מדרשא מהיקשא דכתיב במקום אשר תשחט העולה (ויקרא ו, יח):

    עליון פרשת בן בקר למעלה מפרשת בן צאן:

    הניחא למאן דאמר למדין עליון מתחתון על ידי וי"ו המוסיף:

    ואם נפש גבי אשם תלוי כתיב בויקרא ואם נפש כי תחטא וגו' ולמעלה הימנה פרשת מעילה ודאית שידע לאחר זמן שנהנה מן ההקדש בשוגג וחייבין עליה אשם ודאי:

    על ספק מעילות הקדש וחולין לפניו ונהנה מאחד מהם כסבור שניהם חולין ועכשיו אינו יודע מאיזה מהן נהנה מביא אשם תלוי להגן מן היסורין עד שיודע לו שודאי מעל ומביא אשם ודאי וגם הוא איל בכסף שקלים:

    למדין עליון מתחתון פרשת הקדש מפרשת אשם תלוי שתחתיה למימרא דהנהנה מן ההקדש נמי מייתי אשם תלוי על ספיקו:

    נאמר מצות באשם תלוי ועשתה אחת מכל מצות (ויקרא ה׳:י״ז) וכן בחטאת:

    ועוד 15 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Zevachim 48a · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain

    תוספות

    איידי [דאתי מדרשא] חביבא ליה ואם תאמר אם כן ליתני עולה לבסוף כדפריך בשמעתא קמייתא דיבמות (דף ג.) גבי אחות אשה ויש לומר איידי דאתיא עולה בציבור תניא בהדי חטאות דבאות בציבור והדר תניא אשם דאינו אלא ביחיד:

    אשכחן בן צאן בן בקר מנלן תימה דלעיל פרק כל הפסולין (זבחים דף לב:) דרשינן בן הבקר לפני ה' ואין השוחט לפני ה' ולא אמרינן בן צאן מנין ולכמה דרשות לא מצרכינן תרי קראי לבן בקר ולבן צאן ושמא אהך דרשא הוי"ו מוסף סמיך אי נמי משום דבבן צאן כתיב אותו למעוטי איצטריך הכא לרבויי מיהו בההיא דבן הבקר לפני ה' וסמיכה והפשט ניחא דלא קאמר בן צאן מנין דפשיטא דילפינן תחתון מעליון אבל עליון מתחתון ס"ד דלא יליף:

    דכולי עלמא היקשא עדיפא וא"ת והאמרינן פ' השולח (גיטין דף מא:) דכ"ע גזירה שוה עדיפא וי"ל הא דקאמר דכ"ע היקש עדיף היינו לענין דטוב לנו לעשות הגז"ש למחצה ממה שנבטל ההיקש לגמרי אבל התם דמקיש או חופשה דהיינו שטר להפדה לא נפדתה דהיינו כסף לומר משחרר חצי עבדו בשטר מועיל כמו בכסף וקאמר גזירה שוה דלה לה מאשה עדיפא מה אשה חציה לא מועיל והתם לא נתבטל ההיקש דשמא צריך למילי אוחרי ועוד י"ל דשטר בשפחה כנענית לא קמ"ל אלא בגזירה שוה דלה לה מאשה לכך קאמר דגזירה שוה עדיפא דטוב לעשות גזירה שוה דתהוי שטר בשפחה כמו גט דאשה שלא להועיל חציה מלעשותו כמו כסף שסמוך לו והפדה דהא מגט אשה נפקא שטר שחרור ועיקר. ברוך:

    מה להלן דבר שחייבין על זדונו כרת ואם תאמר היכי יליף מגזירה שוה מצות מצות הא חטאת חלב גופה בהיקישא ילפא כדאמר הוקשה כל התורה לעבודת כוכבים וי"ל דכי האי גוונא לא חשיב למד בהיקש אינו חוזר ומלמד בהיקש כיון דאי לאו היקשא הוה מוקמינא ליה בכל דבר ולא אתא היקשא אלא למימר דלא איירי אלא בדבר שיש בו כרת:

    וחטאת בת דנקא פי' בקונטרס לאו דווקא אלא דמים קלים שלא ניתן קצבה והדין עמו דבהדיא איתא בפ' בתרא דכריתות (דף כז.) גבי מפני מה לא נתנה תורה שיעור במחוסרי כפרה ופריך אלא מעתה חטאת חלב תהא לה קצבה וא"ת הא בפ' מחוסרי כפרה (כריתות דף י:) משמע דהוי בסלע גבי האומר הרי עלי בסלע למזבח יביא כבש שאין לך דבר שקרב בסלע אלא כבש והאי סלע היינו בלא נסכים דקאמר דחס רחמנא עליה למיהוי [חד] משיתסר בעשירות וי"ל דהתם למצוה מן המובחר:

    תינח למאן דאית ליה זאת תורת פלוגתא בשמעתא קמייתא במנחות (דף ג:) והכי נמי הוה מצי למיבעי לרבנן מנא להו אשם בכסף שקלים בכל אשמות כיון דלית להו זאת תורת:

    גמר בערכך בערכך וא"ת רבנן אי אית להו גזירה שוה דבערכך בערכך א"כ [ואם] נפש למה לי ואי לית להו א"כ אשם גזילות בכסף שקלים מנא להו ואומר ר"ת דאע"ג דאית להו איצטריך ואם נפש שלא יהא ספיקו חמור מודאו דכי האי גוונא אמר פ' דם שחיטה (כריתות כב:) ורבנן אע"ג דכתיב זאת תורת איצטריך ואם נפש כו' דאי מתורה אחת הני מילי לשאר אשמות אבל אשם תלוי לא יהא חמור ספיקו מודאו וא"ת לרבנן מגזירה שוה דבערכך נמי נילף אשם תלוי בספק מעילות וי"ל דבערכך לא משמע להקיש אלא לענין כסף שקלים ומהאי טעמא נמי איצטריך לר"ע ואם נפש לספק מעילות:

    אשם שפחה חרופה באיל איל ובתורת כהנים יליף אשם שפחה לכסף שקלים מגזירה שוה אשם אשם יכול אף אשם נזיר ומצורע כו' ת"ל הוא והיינו טעמא דממעט אשם נזיר ומצורע טפי משאר אשמות משום דבאין כבש שהוא בן שנה כדפירש רש"י:

    Tosafot on Zevachim 48a · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת זבחים, דף מ״ח, עמוד א׳, בהיקף של כ־340 מילים ב־23 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 23 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 113 מילים

      נפתחת ב״פר ושעיר של יום הכיפורים כו'. מכדי…״

    2. קטע 26 מילים

      נפתחת ב״חטאת איידי דאתי מדרשא, חביבא ליה.…״

    3. קטע 310 מילים

      נפתחת ב״וניתני חטאות החיצונות! איידי דנכנס דמן לפני…״

    4. קטע 413 מילים

      נפתחת ב״וצפונה בעולה היכא כתיבא? (ויקרא א, יא)…״

    5. קטע 519 מילים

      נפתחת ב״אשכחן צאן בן בקר מנא לן אמר…״

    6. קטע 610 מילים

      נפתחת ב״הניחא למ"ד מלמדין אלא למ"ד אין מלמדין…״

    7. קטע 730 מילים

      נפתחת ב״דתניא (ויקרא ה, יז) ואם נפש וגו'…״

      חכמים: רבי עקיבא.

    8. קטע 816 מילים

      נפתחת ב״אמר רב פפא דכולי עלמא למידין והיינו…״

      חכמים: רב פפא.

    9. קטע 919 מילים

      נפתחת ב״מה להלן דבר שחייבין על זדונו כרת…״

    10. קטע 1016 מילים

      נפתחת ב״ורבי עקיבא מה להלן בקבועה אף כאן…״

      חכמים: רבי עקיבא.

    11. קטע 1111 מילים

      נפתחת ב״ורבנן אין גזירה שוה למחצה ור"ע נמי…״

    12. קטע 1216 מילים

      נפתחת ב״אין הכי נמי והכא בהא קמיפלגי ר"ע…״

    13. קטע 1317 מילים

      נפתחת ב״ורבנן נמי הכתיב ואם נפש לימא בהא…״

    14. קטע 1411 מילים

      נפתחת ב״לא דכ"ע דהיקש עדיף ואמרי לך רבנן…״

    15. קטע 1520 מילים

      נפתחת ב״לאשם בכסף שקלים שלא תאמר לא יהא…״

    16. קטע 1618 מילים

      נפתחת ב״ורבי עקיבא הא סברא מנא ליה נפקא…״

      חכמים: רבי עקיבא.

    17. קטע 1717 מילים

      נפתחת ב״תינח מאן דאית ליה תורת מאן דלית…״

    18. קטע 1814 מילים

      נפתחת ב״תינח היכא דכתיב בערכך אשם שפחה חרופה…״

    19. קטע 193 מילים

      נפתחת ב״גמר באיל באיל:…״

    20. קטע 2014 מילים

      נפתחת ב״חטאת מנא לן דבעיא צפון דכתיב (ויקרא…״

    21. קטע 2113 מילים

      נפתחת ב״אשכחן שחיטה קבלה מנא לן דכתיב (ויקרא…״

    22. קטע 229 מילים

      נפתחת ב״מקבל עצמו מנא לן אמר קרא ולקח…״

    23. קטע 2325 מילים

      נפתחת ב״אשכחן למצוה לעכב מנין קרא אחרינא כתיב…״

    חכמים הנזכרים בדף

    • רבי עקיבא בן יוסף · תנאים · תנאים — עשרת הרוגי מלכות

      ביום הכפורים היה רבי עקיבא מתדיין לפני טורנוסרופוס קיסר שחיק עצמות, והגיע עונת קריאת שמע, והיו מסרקים את בשרו במסרקות של ברזל…

      מקור: מסכת זבחים דף מ״ח עמוד א׳ · קטע 7 — “…אשם תלוי דברי רבי עקיבא וחכמים פוטרין מאי לאו…

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: זבחים דף מ״ח ע״א

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026