בוני התלמוד

    מסכת זבחים דף מ׳ עמוד א׳

    חזרה לאינדקס
    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:שְׁאֵלָהתְּשׁוּבָהקֻשְׁיָאתֵּרוּץרְאָיָהסְתִירָהמֵימְרָא
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    בפרהוהזה אל נכח פני אהל מועד וגו' וכתב חוקה לעיכובא:

    בנגעיםבלוג שמן של מצורע והזה מן השמן באצבעו וגו' וכתיב זאת תהיה תורת המצורע (ויקרא י״ד:ט״ז) וכל הווייה עיכובא:

    מתן ארבע נמי כתיבן בהדיא וכפילןדועשה כאשר עשה אכולה מילתא קאי ומהיכא תיתי למעוטינהו:

    דכתיבןבהדיא:

    וכפילןועשה כאשר עשה:

    מתן ארבע נמי כתיבן בהדיא וכפילןדועשה כאשר עשה אכולה מילתא קאי ומהיכא תיתי למעוטינהו:

    לא נצרכא אלא לר"שדאמר לא כתיב ביה אלא שתים ושתים אחרות בהיקשא דהאי קרא איתקוש פר כהן משיח ופר העלם דבר כדאמרן לפר זה פר כהן משיח הילכך אי לא דהדר כפלינהו לא הוו כפולין:

    למעלהבפר כהן משיח:

    למטהבפר העלם:

    קרן קרנותמדמצי למיכתב קרן וכתב קרנות הויא שתים דאית ליה לר"ש יש אם למקרא וחוזרים ומלמדים זה מזה בהיקש:

    הרי הוא אומרבשניהם על קרנות מזבח קטרת סמים אשר לפני ה' אשר באהל מועד והאי באהל מועד יתירא הוא דהא כתיב אשר לפני ה' ולמדך על כל הקרנות שבתוך ההיכל צריך ליתן:

    סמיכה ושפיכת שירים לא נאמרו בפרשת אחרי מות:

    ת"ל כן יעשהלרבות פר יוה"כ לסמיכה ושירים דהא פר יוה"כ בהאי קרא כתיב כדאמר לפר זה יוה"כ:

    והאמרת לפר כו'וכיון דאיתקש להאי איתרבו להו סמיכה ושירים בהיקשא ולמה לי תו כן יעשה:

    ס"ד אמינאכי איתקש לעבודה דמעכבא כפרה הוא דאיתקש כדכתיב וכפר בהאי קרא ולרבויי בי' את בדם וטבילה כדמפרש לקמן:

    נפחתהתקרת עלייתו וגגו תו לאו אהל הוא:

    מאשרנפקא ליה ארבע קרנות מאשר דמצי למכתב אשר לפני ה' באהל מועד למה לי [למיהדר] למיכתב אשר אלא על כל הקרנות אשר באהל דהאי אשר בתרא משום מזבח לא איצטריך למיכתביה:

    לר' יהודה נמיאע"ג דכתיבי מתן ארבע בהדיא וכפילן בועשה כאשר עשה:

    איצטריךכן יעשה לרבויינהו שיעכבנו:

    סד"א מידי דהוה אסמיכה ושירי הדםדפר העלם גופיה דכתיבן וכפילן ולא מעכבי כדאוקימנא עילוייהו מיעוטא דוכפר ונסלח משום טעם דאין מעכבות בכ"מ:

    מתן ארבעשאין מעכבות בחטאת החיצונה נמי לא ליעכבו דנימעטו נמי מוכפר ונסלח:

    קמ"ל(דלענין סמיכה ושירים שאין מעכבין בכ"מ קא חשיב להו כפרה) דאילו סמיכה ושירים אפילו עקרינהו לגמרי לא מעכבי ואילו מתן ארבע חדא מינייהו מעכב בחטאת החיצונה הילכך מייתינן לכולהו לעיכובא מוכן יעשה:

    למאי הילכתא לעכבדהא לא כתיבן וכפילן ביה ואיצטריך לאקשויי:

    פשיטאגרסינן גבי פר יוה"כ:

    לעכבשיהו כל המתנות מעכבות:

    חוקה כתיבבסוף פרשת אחרי מות והיתה זאת לכם לחוקת עולם וגו':

    לרבי יהודהבפ' הוציאו לו (יומא דף ס.):

    דאמר דברים הנעשין בבגדי לבן מבפניםמתנות וקטרת שעל בין הבדים:

    הקדים מעשה לחבירו לא עשה ולא כלוםדחוקה עלייהו כתיב:

    אבל דברים הנעשין בבגדי לבן מבחוץכגון מתנות פר ושעיר שעל הפרכת:

    הקדים שעיר לפר מה שעשה עשוידחוקה לאו עלייהו כתיב והתם מפרש טעמייהו:

    אימא מדכסדרן לא מעכביאלמא חוקה לאו עלייהו קיימא מנין הזאות גופייהו נמי לא ליעכב אם חסר מהן:

    קמ"להיקשא דהכא:

    ומי מצית אמרת הכידלר' יהודה עיכובא מהכא יליף:

    וכלה מכפרקרא יתירא הוא דלא הוה ליה למיכתב אלא והקריב את השעיר החי:

    אם כיפרכפרה המעכבת בשאר מקומות כגון מתנת דמים מתן שבע ומתן ד':

    כילהאע"פ שלא שפך שירים ליסוד מזבח חיצון:

    מפני מה לא נדרושהמקרא כסדר מכתבו ונאמר אם כילה הכל אפילו שפיכת שירים כיפר:

    ואם לא כילה לא כיפרוהכי מפרש בסדר יומא דשיריים מעכבין איכא בינייהו אלמא עיכוב לר' יהודה מהכא נפקא:

    לא נצרכאהאי דמקיש פר יוה"כ לפר העלם דבר ולפר כהן משיח:

    אלא לאת בדם וטבילהדבפר כהן משיח כתיב וטבל הכהן את אצבעו בדם ואי קשיא בהאי קרא פר יום הכפורים לפר העלם הוא דאיתקש דבדידיה קא מישתעי קרא ובפר העלם לא כתיב את בדם וטבילה הא אמרן כאשר עשה לפר זה פר כהן משיח אלמא לפר כהן משיח נמי איתקוש ובפר יום הכפורים לא כתיב את ולא כתיב טבילה ולא כתיב בדם דהכי כתיב ולקח מדם הפר באצבעו ואקשינ' להאי ללמד הימנו הילכות ריבוייא של את והילכות בדם וטבילה כדמפרש:

    זבחים 40 עמוד א

    1אמר מר: אין לי אלא מתן שבע שמעכבות בכל מקום. היכא? אמר רב פפא: בפרה ובנגעים.

    2מתן ארבע מנין? ת"ל ״כן יעשה״. מ"ש מתן ז' דכתיב״ן וכפילן״, מתן ד' נמי כתיב״ן וכפילן״!

    3א"ר ירמיה: לא נצרכא אלא לר"ש דתניא, למעלה אומר: קרן קרנות שתים; למטה הוא אומר: קרן קרנות ארבע. דברי ר"ש׃

    4ר' יהודה אומר: אינו צריך; הרי הוא אומר: ״באהל מועד״ על כל האמור באהל מועד. ורבי יהודה, ״כן יעשה״ מאי עביד ליה?

    5מיבעי ליה לכדתניא: לפי שלא למדנו לפר יוה"כ לסמיכה. ושירי הדם מנין? ת"ל ״כן יעשה״.

    6ולפר יוה"כ לא למדנו? הא אמרת: ״לפר״ זה יוה"כ׃

    7איצטריך; סד"א הני מילי עבודה דמעכבא כפרה, אבל עבודה דלא מעכבא כפרה אימא לא; קמ"ל׃

    8ור"ש האי ״באהל מועד״ מאי עביד ליה? ״באהל מועד״ מבעי ליה שאם נפחתה תקרה של היכל, לא היה מזה. ואידך מאשר״. ואידך ״אשר לא דריש.

    9אביי אמר: לר' יהודה נמי איצטריך; סד"א מידי דהוה אסמיכה ושירי הדם דאע"ג דכתיב״ן וכפילן לא מעכבא״, מתן ארבע נמי לא תתעכב; קמ"ל׃

    10״לפר״ זה פר יום הכפורים. למאי הילכתא? אי לעכב פשיטא, חוקה כתיבה ביה!

    11אמר רב נחמן בר יצחק: לא נצרכא אלא לרבי יהודה, דאמר: כי כתיב״ה (ויקרא טז״, לד) חוקה אדברים הנעשים בבגדי לבן בפנים, שאם הקדים מעשה לחבירו לא עשה ולא כלום;׃

    12אבל דברים הנעשים בבגדי לבן בחוץ, הקדים מעשה לחבירו מה שעשה עשוי; אימא מדכסידרן לא מעכבי, הזאות נמי לא מעכבי; קמ"ל׃

    13מתקיף לה רב פפא: ומי מצית אמרת הכי?! והתניא: (ויקרא טז, כ) וכלה מכפר את הקודש אם כיפר כילה, ואם לא כיפר לא כילה. דברי ר"ע׃

    14א"ל רבי יהודה, מפני מה לא נאמר: אם כילה כיפר, ואם לא כילה לא כיפר?

    15אמר רב פפא: לא נצרכא אלא לאת דם ובטבילה. ״את״ אמר רב אחא בר יעקב: לא נצרכא להכשיר׃

    תוספות

    מתן ארבע נמי כתיבן וכפילן אמר רבי ירמיה לא נצרכה כו'תימה כיון דבכתיבן וכפילן תליא מילתא אמאי תלי רבי טעמא דברייתא במה שמעכבות בכל מקום ויש לומר דלא תימא דנילף מתן ארבע ממתן שבע וא"ת מתן שתים לכל הפחות כתיבן וכפילן ואפילו לר"ש ואם כן נילף אינך שתים מינייהו (תוספת) נראה לי דאחת דכתיבה בעלמא ומינה לא נילף ומן השניה דכתיבה לא נילף השתים הנוספות דתרתי מחדא לא ילפינן ע"כ:

    לא נצרכה אלא לר"ש דתניא כו'פירש בקונטרס דר"ש אית ליה יש אם למקרא וכן ודאי שמעינן ליה בפ"ק דסנהדרין (דף ד.) גבי בסכת בסכת והא דשמעינן בפ"ק דקדושין (דף יח:) דדריש תרוייהו יש אם למקרא ולמסורת גבי בבגדו בה משום דהתם אפשר לקיים שניהם אבל כאן אי אפשר לדרוש שניהם אבל לר"ע קשה דלא דריש התם תרוייהו ובפ' כל שעה (פסחים דף לו.) גבי על לחם עוני דריש מקרא ומסורת ובפ' לולב הגזול (סוכה דף לד:) תנן נמי ר"ע אומר כשם שלולב אחד ואתרוג אחד כו' ודריש בגמ' לולב אחד מדכתיב כפת וי"ל דנהי דר"ע ס"ל מקרא (ומסורת) עיקר מ"מ לדרשא פורתא דרשינן ליה למסורת ומיהו קשה מר"ש דהכא סבירא ליה יש אם למקרא ובסוף כיצד צולין (פסחים דף פו:) גבי בבית אחד יאכל קסבר יש אם למסורת וההיא דיותן דומיא דכי יתן ועובד דומיא דעבד ישמע ישמיע ולא תשא ולא תשיא אומר ר"ת דבהנהו כ"ע מודו שהמקרא והמסורת שניהם משמעותם א' ולא שייכי לפלוגתא (בין מקרא למסורת דשניהם משמעות אחד ולא שייכי לפלוגתא) דמקרא ומסורת:

    למטה הוא אומר קרן קרנות ארבע דברי ר"שוא"ת כיון דהוקשו בזו ובזו גבי הזאות נמי א"כ ניבעי ארביסר וי"ל דלא דמי דמתן ד' אשכחן אבל הזאות ארביסר לא אשכחן בשום מקום (תוספת) ועוד י"ל דקרנות טובא נמי משמע ואם נאמר ארבע אין זה סתירת הפסוק אבל גבי הזאות כתיב והזה שבע ולא יותר:

    לסמיכה ושירי הדםבפ' איזהו מקומן (לקמן זבחים דף נב.) דריש מדכתיב הפר [לימד] על פר יוה"כ שטעון מתן דמים ליסוד ותימה לההוא תנא סמיכה מנא ליה וי"ל דבתורת כהנים דריש מדכתיב וסמך על ראש הפר לרבית פר יוה"כ לסמיכה:

    ואפי' נפקא ליה לההוא תנא מהיקשא דהכא יותרת ושתי הכליות אע"ג דלא מעכבי כפרה מ"מ שירים לא נפקי דגריעי כדאמר בסוף השוחט והמעלה (לקמן זבחים דף קיא.) דאימורים תחילת עבודה ושיריים סוף עבודה:

    אשר לא דרישלעיל פירשתי בריש פ"ב (דף יח: ד"ה ואידך:):

    אביי אמר לרבי יהודה נמי איצטריךתימה הא שמעינן ליה לרבי יהודה דשיריים הפנימים מעכבי לחד אמורא בפרק איזהו מקומן (לקמן זבחים דף נב:) ובפרק הוציאו לו (יומא דף ס:) והך ברייתא קתני ונסלח אע"פ שלא נתן שיריים על כרחין דלא כוותיה וכיון דשיריים מעכבין כל שכן מתן ארבע וכי תימא דהני מילי בשיריים דיוה"כ דגלי קרא וכלה מכפר לא משמע הכי כדפרישית מדלא קאמר מחלוקת בשיריים של יוה"כ אלא מפליג בין פנימים לחיצונים ובשום מקום לא מצינו שמחלק בפנימים ועוד קשה הא דקאמר לעיל סד"א הני מילי עבודה דמעכבא כפרה כו' הא על כרחין שיריים לרבי יהודה מעכבי כפרה ונראה דהך סוגיא אתא כריב"ל דאמר משמעות דורשין איכא בינייהו ולית ליה לר' יהודה שיריים מעכבין ור' יוחנן דאית ליה לר' יהודה שיריים מעכבי איצטריך וכן יעשה לסמיכה לבד:

    אמר רב נחמן בר יצחק לא נצרכה אלא לרבי יהודהכאביי ס"ל דלר' ירמיה לעיל לא מיתוקמא כר' יהודה דר' יהודה דריש כן יעשה לסמיכה ושיריים והך ברייתא מוקמא ליה למתן ארבע:

    לא נצרכה אלא לאת בדם ובטבילהפי' בקונטרס דלא כתיב בדם בפר העלם אלא בפר כהן משיח כתיב וילפינן מיניה פר יוה"כ דאיתקש בהאי קרא וקשה לרבינו תם דאמר בשמעתא דאיצטריך לפר זה פר העלם דבר לאגמורי יותרת הכבד ושתי הכליות לשעירי עבודת כוכבים דלא ליהוי דבר הבא מן ההיקש חוזר ומלמד בהיקש ואי איתקש כל הנהו דכתיבי בהאי קרא אהדדי אם כן שעירי עבודת כוכבים גופייהו דדרשינן מהחטאת נילף מפר כהן משיח גופיה דמפורשים בגופיה יותרת הכבד ושתי כליות וגם תרווייהו שעירי עבודת כוכבים וכהן משיח דכתיבי בהאי קרא מריבויא וכן בפרק איזהו מקומן (לקמן זבחים דף מט:) דאיצטריך כאשר יורם למילף יותרת בשעירי עבודת כוכבים שלא תאמר דפר העלם הוי דבר הבא מן ההיקש וכן נמי אמרינן בשמעתין סד"א הני מילי הזאות דכתיבי בגופיה אבל יותרת ושתי הכליות דלא כתיבן בגופיה אימא לא ואי הוקשו לפר כהן משיח הא כתיבי בגופיה כמו בפר יום הכפורים בדם ובטבילה כן פי' רבינו יצחק בר' אברהם זצ"ל ומיהו יש ליישב לפירוש הקונטרס דלא דמי דפשטא דקרא ועשה לפר כאשר עשה לפר החטאת מקיש פר ראשון לפר אחרון דהיינו פר יום הכפורים לפר כהן משיח אבל לפר החטאת דמוקמה בפר כהן משיח ובשעירי עבודת כוכבים אין נחשב היקש כלל ומיהו קשה את בדם וטבילה בשעירי עבודת כוכבים מנין דמפר העלם לא הוי כמאן דכתיב בגופיה כמו ביותרת דבסמוך הניחא לרבי ישמעאל אלא לרבי דדריש לפר זה פר יוה"כ מנא ליה דבשלמא יותרת לא קשיא דנפקא ליה מכאשר יורם כדאיתא בפ' איזהו מקומן (ג"ז שם) דאייתר בפר כהן משיח למיהוי כמאן דכתיב בגופיה דפר העלם אבל בדם וטבילה לא שייך ביה ונראה לר"ת דלא איתקוש כולהו אהדדי אלא כולהו איתקש לפר העלם ופר העלם הוקש לפר כהן משיח ובפר העלם דלא כתיב ביה בדם הא כתיב ביה וטבל אצבעו מן הדם דמשמע שפיר שיהא בו שיעור טבילה מעיקרא כמו בדם והא דנקט בדם לפי שהוא תחילה בפרשה בפר כהן משיח וכי תימא הא איצטריך להא דמסקינן בפ"ק דמנחות (דף ז:) ולקמן בפרק דם חטאת (זבחים דף צג:) מן הדם שבענין לא מוטבל בדם דריש אלא מן והזה מן הדם באצבעו דכתיב בפר כהן משיח בתר וטבל תדע דהא מפרש למעוטי משיריים שבאצבע שלא יזה פעם שניה ומה ענין זה גבי וטבל ואם תאמר ובחטאות החיצונות מנא לן את בדם וטבילה הלא אפילו פנימי מפנימי לא יליף אלא בהיקש ובפ"ק דמנחות (דף ז:) משמע דאיתיה בכל חטאות דקאמר דקומץ אינו קדוש לחצאין משום דילפינן מדם כל שכן דאית לן למילף דם מדם ולפי' רבינו תם ניחא דבחטאות החיצונות כתיב מן הדם דהוי כמו בדם וכתיב בהו ולקח דדרשינן שיעור לקיחה כי היכי דדרשינן וטבל שיעור טבילה ואת להכשיר אמין שבאצבע ילפינן מקל וחומר חיצונות מפנימיות ומיהו צריך לדקדק מכל מקום היכי ילפינן קומץ מדם דאפילו דם מדם לא יליף: (תוספת) וקשה דבפר העלם לא כתיב את וא"כ להכשיר אמין מנא ליה בפר יום הכפורים ובמסורת כתב קדמאה לא את תניינא לא כתב את וכן כתב רבינו סעדיה בקרא דמן הדם לא כתיב את:

    לאת בדם וטבילההוה מצי למימר נמי לאהל מועד לכדאמרן לעיל שאם נפחתה תקרה כו' ולקטורת סמים לכדאמר בסמוך שאם לא נתחנך המזבח כו':

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת זבחים דף מ׳ עמוד א׳

    מסכת זבחים דף מ׳ עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 15 קטעים ממוספרים, כ־284 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    רש"י

    בפרה והזה אל נכח פני אהל מועד וגו' וכתב חוקה לעיכובא:

    בנגעים בלוג שמן של מצורע והזה מן השמן באצבעו וגו' וכתיב זאת תהיה תורת המצורע (ויקרא י״ד:ט״ז) וכל הווייה עיכובא:

    מתן ארבע נמי כתיבן בהדיא וכפילן דועשה כאשר עשה אכולה מילתא קאי ומהיכא תיתי למעוטינהו:

    דכתיבן בהדיא:

    וכפילן ועשה כאשר עשה:

    מתן ארבע נמי כתיבן בהדיא וכפילן דועשה כאשר עשה אכולה מילתא קאי ומהיכא תיתי למעוטינהו:

    לא נצרכא אלא לר"ש דאמר לא כתיב ביה אלא שתים ושתים אחרות בהיקשא דהאי קרא איתקוש פר כהן משיח ופר העלם דבר כדאמרן לפר זה פר כהן משיח הילכך אי לא דהדר כפלינהו לא הוו כפולין:

    למעלה בפר כהן משיח:

    ועוד 33 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Zevachim 40a · Sefaria

    תוספות

    מתן ארבע נמי כתיבן וכפילן אמר רבי ירמיה לא נצרכה כו' תימה כיון דבכתיבן וכפילן תליא מילתא אמאי תלי רבי טעמא דברייתא במה שמעכבות בכל מקום ויש לומר דלא תימא דנילף מתן ארבע ממתן שבע וא"ת מתן שתים לכל הפחות כתיבן וכפילן ואפילו לר"ש ואם כן נילף אינך שתים מינייהו (תוספת) נראה לי דאחת דכתיבה בעלמא ומינה לא נילף ומן השניה דכתיבה לא נילף השתים הנוספות דתרתי מחדא לא ילפינן ע"כ:

    לא נצרכה אלא לר"ש דתניא כו' פירש בקונטרס דר"ש אית ליה יש אם למקרא וכן ודאי שמעינן ליה בפ"ק דסנהדרין (דף ד.) גבי בסכת בסכת והא דשמעינן בפ"ק דקדושין (דף יח:) דדריש תרוייהו יש אם למקרא ולמסורת גבי בבגדו בה משום דהתם אפשר לקיים שניהם אבל כאן אי אפשר לדרוש שניהם אבל לר"ע קשה דלא דריש התם תרוייהו ובפ' כל שעה (פסחים דף לו.) גבי על לחם עוני דריש מקרא ומסורת ובפ' לולב הגזול (סוכה דף לד:) תנן נמי ר"ע אומר כשם שלולב אחד ואתרוג אחד כו' ודריש בגמ' לולב אחד מדכתיב כפת וי"ל דנהי דר"ע ס"ל מקרא (ומסורת) עיקר מ"מ לדרשא פורתא דרשינן ליה למסורת ומיהו קשה מר"ש דהכא סבירא ליה יש אם למקרא ובסוף כיצד צולין (פסחים דף פו:) גבי בבית אחד יאכל קסבר יש אם למסורת וההיא דיותן דומיא דכי יתן ועובד דומיא דעבד ישמע ישמיע ולא תשא ולא תשיא אומר ר"ת דבהנהו כ"ע מודו שהמקרא והמסורת שניהם משמעותם א' ולא שייכי לפלוגתא (בין מקרא למסורת דשניהם משמעות אחד ולא שייכי לפלוגתא) דמקרא ומסורת:

    למטה הוא אומר קרן קרנות ארבע דברי ר"ש וא"ת כיון דהוקשו בזו ובזו גבי הזאות נמי א"כ ניבעי ארביסר וי"ל דלא דמי דמתן ד' אשכחן אבל הזאות ארביסר לא אשכחן בשום מקום (תוספת) ועוד י"ל דקרנות טובא נמי משמע ואם נאמר ארבע אין זה סתירת הפסוק אבל גבי הזאות כתיב והזה שבע ולא יותר:

    לסמיכה ושירי הדם בפ' איזהו מקומן (לקמן זבחים דף נב.) דריש מדכתיב הפר [לימד] על פר יוה"כ שטעון מתן דמים ליסוד ותימה לההוא תנא סמיכה מנא ליה וי"ל דבתורת כהנים דריש מדכתיב וסמך על ראש הפר לרבית פר יוה"כ לסמיכה:

    ואפי' נפקא ליה לההוא תנא מהיקשא דהכא יותרת ושתי הכליות אע"ג דלא מעכבי כפרה מ"מ שירים לא נפקי דגריעי כדאמר בסוף השוחט והמעלה (לקמן זבחים דף קיא.) דאימורים תחילת עבודה ושיריים סוף עבודה:

    אשר לא דריש לעיל פירשתי בריש פ"ב (דף יח: ד"ה ואידך:):

    אביי אמר לרבי יהודה נמי איצטריך תימה הא שמעינן ליה לרבי יהודה דשיריים הפנימים מעכבי לחד אמורא בפרק איזהו מקומן (לקמן זבחים דף נב:) ובפרק הוציאו לו (יומא דף ס:) והך ברייתא קתני ונסלח אע"פ שלא נתן שיריים על כרחין דלא כוותיה וכיון דשיריים מעכבין כל שכן מתן ארבע וכי תימא דהני מילי בשיריים דיוה"כ דגלי קרא וכלה מכפר לא משמע הכי כדפרישית מדלא קאמר מחלוקת בשיריים של יוה"כ אלא מפליג בין פנימים לחיצונים ובשום מקום לא מצינו שמחלק בפנימים ועוד קשה הא דקאמר לעיל סד"א הני מילי עבודה דמעכבא כפרה כו' הא על כרחין שיריים לרבי יהודה מעכבי כפרה ונראה דהך סוגיא אתא כריב"ל דאמר משמעות דורשין איכא בינייהו ולית ליה לר' יהודה שיריים מעכבין ור' יוחנן דאית ליה לר' יהודה שיריים מעכבי איצטריך וכן יעשה לסמיכה לבד:

    אמר רב נחמן בר יצחק לא נצרכה אלא לרבי יהודה כאביי ס"ל דלר' ירמיה לעיל לא מיתוקמא כר' יהודה דר' יהודה דריש כן יעשה לסמיכה ושיריים והך ברייתא מוקמא ליה למתן ארבע:

    ועוד 2 קטעי פירוש על דף זה.

    Tosafot on Zevachim 40a · Sefaria

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת זבחים, דף מ׳, עמוד א׳, בהיקף של כ־284 מילים ב־15 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 15 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 116 מילים

      נפתחת ב״אמר מר: אין לי אלא מתן שבע…״

      חכמים: רב פפא.

    2. קטע 216 מילים

      נפתחת ב״מתן ארבע מנין? ת"ל ״כן יעשה״. מ"ש…״

    3. קטע 320 מילים

      נפתחת ב״א"ר ירמיה: לא נצרכא אלא לר"ש דתניא,…״

    4. קטע 422 מילים

      נפתחת ב״ר' יהודה אומר: אינו צריך; הרי הוא…״

      חכמים: רבי יהודה.

    5. קטע 515 מילים

      נפתחת ב״מיבעי ליה לכדתניא: לפי שלא למדנו לפר…״

    6. קטע 69 מילים

      נפתחת ב״ולפר יוה"כ לא למדנו? הא אמרת: ״לפר״…״

    7. קטע 715 מילים

      נפתחת ב״איצטריך; סד"א הני מילי עבודה דמעכבא כפרה,…״

    8. קטע 825 מילים

      נפתחת ב״ור"ש האי ״באהל מועד״ מאי עביד ליה?…״

    9. קטע 923 מילים

      נפתחת ב״אביי אמר: לר' יהודה נמי איצטריך; סד"א…״

      חכמים: אביי.

    10. קטע 1013 מילים

      נפתחת ב״״לפר״ זה פר יום הכפורים. למאי הילכתא?…״

    11. קטע 1130 מילים

      נפתחת ב״אמר רב נחמן בר יצחק: לא נצרכא…״

      חכמים: רב נחמן בר יצחק, רבי יהודה.

    12. קטע 1221 מילים

      נפתחת ב״אבל דברים הנעשים בבגדי לבן בחוץ, הקדים…״

    13. קטע 1326 מילים

      נפתחת ב״מתקיף לה רב פפא: ומי מצית אמרת…״

      חכמים: רב פפא.

    14. קטע 1415 מילים

      נפתחת ב״א"ל רבי יהודה, מפני מה לא נאמר:…״

      חכמים: רבי יהודה.

    15. קטע 1518 מילים

      נפתחת ב״אמר רב פפא: לא נצרכא אלא לאת…״

      חכמים: רב פפא, רב אחא בר יעקב.

    חכמים הנזכרים בדף

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: זבחים דף מ׳ ע״א

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026