גמ' אמר שמואל המתנדב שמן לדברי רבי טרפון קומצו — ומקטיר הקומץ ושיריו נאכלים:
קרבן מנחה — דמצי למכתב כי תקריב וכתב קרבן יתירא לדרשא:
אף אנן נמי תנינא — דנאכל ולא מקטיר ליה כולו:
אין אתה צריך לשאול — אם של אלו הוא או של נדבה הוא ויהיב טעמא למילתיה שאין מתנדבין שמן:
מכלל דמאן דאמר מתנדבין — איכא לספוקי בנדבה אלמא שמן נדבה מתחלק:
בשלמא לר' זירא — דמתרץ למתני' כשמואל רישא דמשמע מתחלק [בשירים] וסיפ' דמשמע נדבה לאישים דאיכא לאוקמא בקומץ:
תנא רישא משום סיפא — רישא דתני גבי שמן המתחלק אי אתה צריך לישאל מהו כדי נסבה דאי נמי מתנדבין שמן אינו מתחלק אלא משום דבעי למיתני סיפא אם ראית שמן ניתן על גבי האישים אי אתה צריך לספקה בנדבה שאין מתנדבין שמן דדוקא אשמעינן דאילו למאן דאמר מתנדבין נותן תנא רישא נמי אם ראית שמן מתחלק:
יין כדברי רבי עקיבא — דאמר במסכת מנחות (דף קד:) מתנדבין יין ואין מתנדבין שמן אותו יין לספלים הוא נותן לנסך ולא לזלף על האישים והוא הדין לרבי טרפון ביין אלא משום דאיצטריך שמן למיתני [כדברי] רבי טרפון דלא ליתני לה סתמא דהא לר' עקיבא אין מתנדבין שמן תנא נמי יין כדברי רבי עקיבא:
שמן של נדבה כדברי רבי טרפון — דאמר אף מתנדבין שמן לאישים הוא נותן:
הא כדאיתא והא כדאיתא — יין כולו לספלים ודקתני בשמן לאישים אקומץ קאי:
ה"ג כתנאי שמן לא יפחות מן הלוג רבי אומר שלשת לוגין:
בדון מינה כו' — כל דבר שאתה למד מחבירו בג"ש או בהיקש הוי למוד ממנו בכל דבריו:
דון מינה ואוקי באתרה — מה שהדבר צריך ללמוד מחבירו שאין יכול ללמוד מגופו ילמד מחבירו ולשאר דברים שיכול ללמד מגופו העמידהו על מקומו:
מה מנחה מתנדבין כו' — דעיקר נדבת שמן מקרבן מנחה נפקא לן וסתם מנחה צריכה לוג שמן דכתיב (ויקרא י״ד:כ״א) למנחה ולוג שמן:
ומה מנחה קומצה כו' — כלומר וכיון דאית ליה לתנא קמא דון מינה ומינה לענין הקטרה נמי דיינינן ומינה מה מנחה קומצה כו':
כנסכים — דהא שמן של נדבה לא קרב אלא בפני עצמו כיין הבא בפני עצמו הלכך לנסכים דמי וביין פשיטא לן דשלשת לוגין נינהו כדנפקא לן במנחות (דף עג:) אזרח מלמד שמתנדבין יין:
ומה נסכים כולן לספלים — כלומר כיון דרבי אוקי באתרה אית ליה להא נמי אוקי באתרה ומה יין כולו לספלים אף שמן דלאו בר ספלים כולו לאישים וביין פשיטא לן דכולו לספלים ואינו מתחלק לכהנים דהא מאזרח איתרבי דכתיב בנסכים כל האזרח יעשה ככה (במדבר ט״ו:י״ג) ומנחת נסכים כולה כליל:
רבי מאזרח גמר לה — לנדבת שמן וכי נמי דיינת מינה ומינה שלשת לוגין הן שהוא פחות שבנסכים דנסכים של כבש רביעית ההין יין כתיב בהו (שם):
ומי מצית אמרת הכי — דרבי מאזרח גמר לה:
אשה ריח ניחוח — אלמא יש יין שהוא לאישים ואיזה זה זה יין הבא בפני עצמו דאילו הבא בגלל זבח כתיב הסך נסך שכר (שם כח) לשון שביעה לשון שכרות שיהא נראה על גבי המזבח כשפוקקין את השיתין כדאמרינן במסכת סוכה (דף מט:):
לא שמיה כיבוי — דלא קפיד קרא אלא אאש תמיד תוקד על המזבח (ויקרא ו׳:ו׳):
כלפי — כלומר הואיל:
לתרום — את הדשן:
יכול יכבה — אם מצאן כולן לוחשות שאינן מאוכלות:
אמרת לא יכבה — אלמא כיבוי דמצוה אסיר:
ונטר — וממתין:
או אינו אלא לאישים — דהא כתיב אשה ביין:
הא רבי יהודה — דאמר (שבת דף קכ:) דבר שאין מתכוין אסור הוי לא תכבה אפילו בלא מתכוין הלכך עקר ליה למשמעותיה דאשה למדרשיה נחת רוח הוא לפני כאישים והכי מסיק לה לברייתא בספרי:
הא רבי שמעון — שמואל כרבי שמעון דכיון דאין מתכוין לכבות אין לא תכבה ראייה עליו לאסור למיעקר משמעותא דאשה משום קושיא דלא תכבה ואם תאמר פסיק רישא ולא ימות הוא אפשר דמזליף ליה בטיפין דקות מאד הלכך אי נמי מכבה בטיפים גסות דבר שאין מתכוין הוא:
גחלת של מתכת — לאו בת כיבוי הוא ואיסורא דרבנן הוא דאיכא ובמקום היזק רבים לא גזור רבנן:
