הבאה עם הזבח — כלומר בגלל זבח:
לדברי כולן תרד — אם פסולה היא תרד לרבי יוסי הגלילי ור"ע ור"ש לדברי ר"ג ורבי יהושע לא תרד דהא (כתיב) מוקדה ומזבח הואי:
נסכים הבאין בפני עצמן — כגון המתנדב יין בלא זבח דתנן במנחות (דף קד:) מתנדבין יין:
לדברי כולן — רבי יוסי ור"ע ור' יהושע ירדו לדברי ר"ג ור"ש לא ירדו:
ה"ג פשיטא — דהכי הוא דלרבי יהושע מידי דבר מוקדה אין דלאו בר מוקדה לא לר"ג כל דבר מזבח ולר"ש בא בגלל עצמו ולתנאי דמתני' מנחה לא:
מנחה הבאה בפני עצמה איצטריך ליה — ולאשמועינן דיש מנחת נסכים הבאה בפני עצמה כדרבא:
מתנדב אדם מנחת נסכים — בלא זבח ואף על גב שלא אמרה תורה מנחת כליל (הבאה) אלא הבאה בגלל זבח היכא דפריש פריש:
ונשמעינן — ר"ל בהדיא כדרבא:
נסכים הבאים בגלל זבח אצטריכא ליה — לר"ל לאשמועינן דלר"ש ירדו וכגון דקא מקריב להו למחר וליומא חרא דקי"ל לעיל (זבחים דף מד.) אדם מביא זבחו היום ונסכיו מכאן ועד י' ימים ונפקא לן מהא דאמר מר ומנחתם ונסכיהם יתירי דכתיבי בקרבנות החג להכי כתיבי:
מתני' הלן — בין דם בין אימורים:
רבי יהודה אומר כו' — בהנך תלתא פליג ומודי בשארא וטעמא יליף בגמ':
שהיה פסולו בקדש — משבאת לעזרה נפסלה:
כל שפסולו בקדש כו' — בגמ' יליף טעמא:
מכשיר — דאם עלו לא ירדו ובגמ' מוקי לה בדוקין שבעין הואיל וכשרין בעופות לכתחילה:
דוחה — ומורידן:
כשם שעלו לא ירדו — אכל פוסלין דתנן בהו לא ירדו כך אם ירדו לאחר שעלו לא יעלו עוד:
גמ' זאת היא העולה — זאת מיעוטא והיא מיעוטא וה"א דהעולה מיעוטא דמשמע העולה המיוחדת כשרה ולא פסולה למעוטי פסולין אתו שאפילו עלו ירדו ולא תימא כל הנוגע במזבח לכל פסולין אתא ומסתבר דהני ממעט שפסולן לפני זריקה ולקמיה מפרש שאר פסולין מנא ליה דלא ירדו ולא ממעט להו מהכא כגון נשחט חוץ לזמנו דפסולו לפני זריקה:
תורת העולה — שהיא על מוקדה שתהא שם הלילה עד הבקר ולא תרד:
