גמ' מנהני מילי — דדם חטאת קודם לדם עולה ואיברי עולה קודמין לאימורי חטאת:
ופר שני בן בקר — בחינוך הלוים כתיב בבהעלותך:
כבר נאמר — באותה פרשה ועשה את האחד חטאת רישיה דקרא והלוים יסמכו את ידיהם וגו':
יכול תקדום חטאת לעולה לכל מעשיה — כדכתיב ועשה את האחד חטאת ואת האחד עולה:
ופר שני — משמע שיהא שני לו:
מתנה קמייתא — דחטאת מכפרה ושלמה כפרה בדידה כדאמרן בפרק ב"ש (לעיל זבחים דף לח.) וכפר אע"פ שלא ניתן אלא אחת:
דכי עולה דמיא — שלא הביאה על חטא ואפ"ה (חטאת) קודם לעולה משום דשם חטאת קודם לעולה וה"ה לג' מתנות שבחטאת:
אימורי חטאת — לא מכפרי שאין כפרה אלא בדם דם עולה לאו כליל הוא דאין כליל אלא באישים אבל מכח כליל קאתי שהאיברים יהיו כליל:
ה"ג או דילמא דם אשם קדים דמכפר:
לאימורי חטאת לא קדמי — דחטאת חמורה מאשם כדקתני מתני':
שדמה ניתן — אלמא באימורין קאי דאי בדם קאי שהיא ניתנית מיבעי ליה:
יש לו קיצבה — לדמיו דכתיב (ויקרא ה׳:ט״ו) בכסף שקלים אבל חטאת כל דהו:
שלמים ישנן בציבור — כבשי עצרת:
דמים אחרים — חטאת ועולה באין עמו חובה:
זו קודמת לזו — לעיל מיניה איירי בתודה ואיל נזיר:
לפניו ולאחריו — דתנן קרא לתשיעי עשירי ולעשירי תשיעי ולאחד עשר עשירי שלשתן מקודשין וילפינן בבכורות (דף ס:) מקראי:
שכן קדשי קדשים — אפילו אכילת אדם שבהן קדשי קדשים הוא:
פסולין — ואע"ג דלענין מעילה לפני זריקת דמים לא קדישי לענין איפסולי ביוצא קדשי קדשים נינהו:
ותנא תונא — ותנא תנא דידן סייעתא למילתא:
אלא דם מיהא איתיה — ולא ה"ל למיתני אלא ואימוריו קדשי קדשים מה שאין כן בעופות אלא להכי נקט דמו בהדי אימוריו לאשמועינן דכי הדדי קדשי בשעה שזה קרוי קדשי קדשים קרוי גם זה קדשי קדשים:
ומה דמו מיפסיל ביוצא אף אימוריו מיפסלו ביוצא — דהא קדשי קדשים קרי להו:
ה"ג בשר קדשים קלים שיצא לפני זריקת דמים חוץ לקלעים:
הואיל וסופו לצאת — שהרי אכילתן בכל העיר:
לא הגיע זמנו לצאת — דאכתי לא אישתרי באכילה:
ע"כ לא פליגי אלא בבשר — בההוא הוא דמכשר רבי יוחנן משום דסופו לצאת:
הוא הדין דבאימורין — מכשר שזריקה עושה אותו קדשי קדשים והאי דפריש משום דסופו לצאת הש"ס קמפרש ליה ולא מילתיה דרבי יוחנן היא:
אין מועלין בהן — אפי' לאחר זריקה דלא מהניא בהו זריקה להכי למיקבעינהו במעילה:
