בוני התלמוד

    מסכת זבחים דף ק״ה עמוד א׳

    חזרה לאינדקס
    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:שְׁאֵלָהתְּשׁוּבָהקֻשְׁיָאתֵּרוּץרְאָיָהסְתִירָהמֵימְרָא
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    או דלמא בתר בהמהדמיחבר בה והיכא דאיתא שדינן לה ואע"ג דלאו רובא דבהמה היא אלא פלגא וליכא למימר כדאמרן לעיל שבקינן רובא דבהמה אפילו הכי כיון דאין האבר נתוק לא אזלינן ביה בתר רובא ולא הויא יציאה ואם נטמא הפר שורפו בפנים:

    מתני להלהך בעיא ברובא דמניינא דגברי:

    שיצאו וחזרו מהוקס"ד לענין טומאת בגדים של אלו שהוציאום קמיבעיא ליה:

    איטמו להובגדיהם:

    כיון דהדור הדורוהוו להו כמי שלא יצאו:

    הנך דאיכא גוואי נמי נטמאודהא יציאה לענין טומאת בגדים בפרים כתיבא יוציא אל מחוץ למחנה ושרפו וגו' ומיניה ילפינן לקמן בפירקין (זבחים דף קה:) לומר לך כיון שיצא הפר חוץ למחנה אחת מטמא בגדים אע"פ דלא נפוק גברי נטמאו אלא לאו משום דאמר דאי הדר הדור וכל שכן אלו שמוחזרים ועומדין שהרי לא יצאו:

    אמר רבא ותסבראדהך דקמייתי ראיה מילתא היא:

    הא בעינן ואחר יבא אל המחנהאלמא קרא בדנפיק לבראי קאי דכל כמה דלא נפק לא קרינא ביה ואחר יבא וכיון דלא קרינא ביה ואחר יבא לא קרינא ביה יכבס בגדיו:

    ופרכינן אלא ר' אלעזר היכי בעי להדכיון דבהכי תליא מילתא מכי נפק קרינא ביה יכבס בגדיו ואי אהדרינהו ואתו אחריני לאפוקינהו אפי' חשבת להו מוציאין לא מטמאו הנך בתראי עד דנפקי דהא לא קרינא בהו ואחר יבא:

    דנקיטי לה בבקולסישאחזום במקלות ועומדין מבחוץ להוציאם לאחר שחזרו וקמיבעיא ליה מי אמרינן כיון שיצאו חוץ לעזרה כל העסוקים בהן מכאן ואילך חוץ לעזרה מטמאין בגדים או דלמא כיון דהדור הדור ועד דנפקי לא מטמאו: בקולסי בלשון הש"ס ירושלמי מקל וראיתי דוגמתו בצילמי תרח נטל בקולסא ותברינון:

    השורף פרה אדומה ופרים הנשרפים מטמאין בגדיםפרה בהדיא כתיב בה (במדבר יט) פרים פר כהן משיח ופר העדה ופר יום הכיפורים גמרי מקרא יתירא דחטאת חטאת בשילהי כל הזבחים שנתערבו (לעיל זבחים פג.) ופר יוה"כ בהדיא כתיב (ויקרא טז):

    והן אינן מטמאין בגדיםפרה ופרים עצמן אין מטמאין בגדים הנוגעין בהן בלא מתעסקין אבל מטמאין אוכלין ומשקין הנוגעין בהן ולקמן מפרש טעמא:

    כדתנא דבי ר' ישמעאל מה זרעים שאין סופן לטמא טומאה חמורהכגון אדם ובגדים:

    וצריכין הכשרדבר המכשירן לקבל טומאה כגון נתינת מים ומגע שרץ:

    אף כל שאין סופו לטמא כו'כגון שאר אוכלין אבל הני פרה ופרים ושעיר הואיל וסופן לטמא אדם ובגדים כגון המתעסקין בהן אין צריכין הכשר טומאה הלכך מטמאו מחיים ואע"ג דלא איטמויי שאר בעלי חיים דעלמא:

    אלא לרבנן אי דאית להו דתנא דבי רבי ישמעאל אפי' שעיר המשתלח ואי לית להו דתנא דבי רבי ישמעאל פרה ופרים מנא להו - הרי טהורין הן ולא נאמרה בהן טומאה אלא למתעסקים בהן:

    אמרי במערבא צריכין הכשר טומאה ממקום אחרהא דתנא דבי רבי ישמעאל ה"ק כל שאין סופו לטמא טומאה חמורה צריך הכשר טומאה ממקום אחר שיגע בשרץ או בנבילה ולא שיטמאו מאיליו אבל מי שסופו לטמא טומאה חמורה אין צריך ליגע בטומאה ומטמא טומאת אוכלין מאיליו כגון פרה ופרים אבל חזי לטומאה מיהת בעלמא בעינן ולא בעלי חיים דלא אשכחן בבהמות בעלי חיים מטמאין:

    מהו שיטמאו בפנים אוכלין ומשקיןהואיל ועדיין לא הגיעו להיות מטמאין טומאה חמורה לא מטמאו טומאה קלה או דלמא הואיל וסופן לטמא לכשיצאו מטמאו:

    נבלת עוף טהורמטמאה טומאה חמורה בבית הבליעה בכזית:

    מהו שיטמאלרבי מאיר אוכלין ומשקין בכזית לרבנן לא תיבעי לך דאמרי מידי דחזי לטומאה בעינן ובכזית אין לזו טומאה אלא בבית הבליעה אבל לענין מגע ליכא שיעורא בכזית אלא לרבי מאיר דאמר כל שסופו לטמא טומאה חמורה אין צריך ראויה לטומאה מהו שתטמא בכזית מאליה:

    דמחתא על ארעא לא תיבעי לךדלא מיטמאה דהא אכתי לא הוגעה לסוף טומאה חמורה שמא לא תיכנס לבית הבליעה לעולם:

    דנקט בפומיה לא תיבעי לךדאם היו אוכלים אחרים לתוך פיו מטמאתן דהא הגיעה לטומאה חמורה בהאי שיעורא כי תיבעי לך כו':

    זבחים 105 עמוד א

    1בתר רוב אבר שדינן ליה, והא נפק ליה; או דלמא בתר בהמה שדינן ליה? תיקו.

    2רבה בר רב הונא מתני לה בגברי, במתעסקין בו חמשה בני אדם, ונפקו תלתא ופשו להו תרי מאי? בתר רוב מתעסקין אזלינן, או בתר בהמה אזלינן? תיקו.

    3בעי רבי אלעזר: פרים ושעירים הנשרפים שיצאו וחזרו, מהו? מי אמרינן: כיון דנפקי להו איטמו להו; או דלמא, כיון דהדור הדור?

    4אמר ר' אבא בר ממל, ת"ש היו סובלין אותן במוטות, הראשונים יצאו חוץ לחומת העזרה והאחרונים לא יצאו הראשונים שיצאו חוץ לחומת העזרה מטמאין בגדים, והאחרונים אין מטמאין בגדים עד שיצאו. ואי ס"ד כיון דנפקי להו איטמו הנך דאיכא גואי ליטמא׃

    5אמר רבינא: ותסברא?! הא בעינא (ויקרא יד, ח) ״ואחר יבא אל המחנה״, וליכא!

    6אלא רבי אלעזר היכי בעי לה? כגון דנקיטי לה בבקולסי.

    ברייתא

    7ת"ר פרים ופרה ושעיר המשתלח המשלח, השורפן והמוציאן מטמא בגדים; והן עצמן אין מטמאין בגדים, אבל מטמאין אוכלין ומשקין. דברי ר"מ וחכ"א פרה ופרים מטמאין אוכלין ומשקין, שעיר המשתלח אינו מטמא. שהוא חי, והחי אינו מטמא אוכלין ומשקין.

    8בשלמא לרבי מאיר כדתנא דבי ר' ישמעאל; דתנא דבי רבי ישמעאל: (ויקרא יא, לז) ״על כל זרע זרוע״׃

    9מה זרעים שאין סופן ליטמא טומאה חמורה, וצריכין הכשר; אף כל שאין סופן ליטמא טומאה חמורה, צריכין הכשר. יצתה נבלת עוף טהור שסופה ליטמא טומאה חמורה, ואין צריכה הכשר.

    10אלא לרבנן אי אית להו דתנא דבי רבי ישמעאל, אפילו שעיר המשתלח! אי לית ליה, אפי' פרה ופרים מנלן?

    11כי אתא רב דימי אמר, אמרי במערבא: צריכין הכשר טומאה ממקום אחר.

    12בעי רבי אלעזר: פרים ושעירים הנשרפים, מהו שיטמאו אוכלין ומשקין בפנים כבחוץ? מחוסר יציאה כמחוסר מעשה דמי, או לא?

    13בתר דבעיא הדר פשטה: מחוסר יציאה כמחוסר מעשה דמי.

    14בעא מיניה רבי אבא בר שמואל מרבי חייא בר אבא: נבלת עוף טהור, לר' מאיר, מהו שיטמא בכזית?

    15דמחתא לארעא לא תיבעי לך; דנקיט בפומיה לא תיבעי לך; כי תיבעי לך דנקיט ליה בידיה: מחוסר קריבה כמחוסר מעשה דמי, או לא?

    16(בתר דבעיא הדר פשטה):

    תוספות

    או דלמא בתר בהמה אזלינןתימה אם הבהמה בפנים פשיטא דגברי טהורים כדמוכח כולה שמעתין ויש לומר דה"ק בתר בהמה דוקא אזלינן בתר רובא אבל בגברי לא:

    או דלמא כיון דהדור הדורפי' בקונטרס דמבעיא ליה לענין טומאת בגדים של אלו שהוציאו וקשה אטו מחיצות עזרה מקום טהרה דכיון שנטמאו מי יטהרם ונראה לפרש דמבעיא ליה לענין הנוגע בפנים דדלמא כיון דיצאו בחוץ אע"ג דחזרו הנוגע בפנים טמא ומסיק דמיבעיא ליה כיון דנקטי בבקולסי ומיירי בעומד בחוץ ואוחז במקלות להוציאם לאחר שיחזרו כדפירש בקונטרס. הג"ה:

    פרים הנשרפיםשיצאו הפרים והאנשים וחזרו הפרים וגברי מהו פשיטא האנשים וגם בגדים שהיו עליהם טמאים ובחזרתן לא נטהרו אלא אם אנשים אחרים נכנסו בעזרה ויתעסקו בהוצאתן או הראשונים לבשו בגדים אחרים מי הוו טמאים בעסק זה קודם שיצאו חוץ לעזרה כיון שיצאו הפרים כבר חשוב כאילו מוציאים אותם מפתח עזרה ולחוץ וקאמר מי תלי מילתא בהוצאת הפר לבדו אע"פ שלא יצאו האנשים א"כ גבי סובלין אותן במוטות כיון שיצא הפר ולכך נטמאו הראשונים אם כן גם דגואי נטמאו ותסברא שיהא תלוי ביציאת הפר לבדו והא בעינן ואחר יבא אל המחנה אלא פשיטא דבעיא גם שיצאו האנשים עם הפרים ולכך דגואי לא מטמאי וגם בבעיא דילך אנשים אחרים שמעולם לא יצאו פשיטא דטהורין או גברי קדמאי אם לבשו בגדים אחרים אלא רבי אלעזר הכי בעי דנקטי בבקולסי שהפרים יצאו וחזרו אנשים אחרים ועמדו חוץ לעזרה ומוציאין הפרים שבתוך העזרה במקלות מי אמרינן כיון שהפרים כבר יצאו והאנשים עומדים בחוץ חשוב כאילו מוציאין אותן מפתח עזרה ולחוץ וטמאין או חשוב כאילו לא יצאו הפרים מעולם לחוץ וטהורים אבל אם נכנסו בפנים גברי חדשים או הראשונים בבגדים חדשים כיון שמעולם אלו לא יצאו פשיטא דטהורים אע"פ שיצאו כבר הפרים: מה שבפנים אינו מבואר וזה עיקר. ברוך ד"ך:

    מחוסר יציאה כמחוסר מעשה דמי או לאוא"ת אי מטמאו בפנים אם כן יטמאו את האימורים ויש לומר דמחוסר חתיכה פשיטא דהוי כמחוסר מעשה ולא תטמאו בשעת פרישתן דמיירי בניתזין בעל כרחו ובירושלמי גרסינן בסוף פרק שני שעירים רבי אליעזר שאל פרים הנשרפין ושעירים הנשרפים מהו שיטמאו בגדים בלא הכשר ובלא טומאה מפני שסופן לטמאות טומאה חמורה השיב רבי שמואל קפודקיא מעתה יטמאו אימורים אלא כשפרשו ואפילו תימא דלא פירשו כהדא אין מי חטאת מטמאין דבר לחזור ולטמאות ממנו:

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    מפרשים נוספים

    גליון הש"ס

    גמ' צריכין הכשר טומאהעיין בב"ק דף טז ע"א תוס' ד"ה פרה:

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת זבחים דף ק״ה עמוד א׳

    מסכת זבחים דף ק״ה עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 16 קטעים ממוספרים, כ־316 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    רש"י

    או דלמא בתר בהמה דמיחבר בה והיכא דאיתא שדינן לה ואע"ג דלאו רובא דבהמה היא אלא פלגא וליכא למימר כדאמרן לעיל שבקינן רובא דבהמה אפילו הכי כיון דאין האבר נתוק לא אזלינן ביה בתר רובא ולא הויא יציאה ואם נטמא הפר שורפו בפנים:

    מתני לה להך בעיא ברובא דמניינא דגברי:

    שיצאו וחזרו מהו קס"ד לענין טומאת בגדים של אלו שהוציאום קמיבעיא ליה:

    איטמו להו בגדיהם:

    כיון דהדור הדור והוו להו כמי שלא יצאו:

    הנך דאיכא גוואי נמי נטמאו דהא יציאה לענין טומאת בגדים בפרים כתיבא יוציא אל מחוץ למחנה ושרפו וגו' ומיניה ילפינן לקמן בפירקין (זבחים דף קה:) לומר לך כיון שיצא הפר חוץ למחנה אחת מטמא בגדים אע"פ דלא נפוק גברי נטמאו אלא לאו משום דאמר דאי הדר הדור וכל שכן אלו שמוחזרים ועומדין שהרי לא יצאו:

    אמר רבא ותסברא דהך דקמייתי ראיה מילתא היא:

    הא בעינן ואחר יבא אל המחנה אלמא קרא בדנפיק לבראי קאי דכל כמה דלא נפק לא קרינא ביה ואחר יבא וכיון דלא קרינא ביה ואחר יבא לא קרינא ביה יכבס בגדיו:

    ועוד 14 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Zevachim 105a · Sefaria

    תוספות

    או דלמא בתר בהמה אזלינן תימה אם הבהמה בפנים פשיטא דגברי טהורים כדמוכח כולה שמעתין ויש לומר דה"ק בתר בהמה דוקא אזלינן בתר רובא אבל בגברי לא:

    או דלמא כיון דהדור הדור פי' בקונטרס דמבעיא ליה לענין טומאת בגדים של אלו שהוציאו וקשה אטו מחיצות עזרה מקום טהרה דכיון שנטמאו מי יטהרם ונראה לפרש דמבעיא ליה לענין הנוגע בפנים דדלמא כיון דיצאו בחוץ אע"ג דחזרו הנוגע בפנים טמא ומסיק דמיבעיא ליה כיון דנקטי בבקולסי ומיירי בעומד בחוץ ואוחז במקלות להוציאם לאחר שיחזרו כדפירש בקונטרס. הג"ה:

    פרים הנשרפים שיצאו הפרים והאנשים וחזרו הפרים וגברי מהו פשיטא האנשים וגם בגדים שהיו עליהם טמאים ובחזרתן לא נטהרו אלא אם אנשים אחרים נכנסו בעזרה ויתעסקו בהוצאתן או הראשונים לבשו בגדים אחרים מי הוו טמאים בעסק זה קודם שיצאו חוץ לעזרה כיון שיצאו הפרים כבר חשוב כאילו מוציאים אותם מפתח עזרה ולחוץ וקאמר מי תלי מילתא בהוצאת הפר לבדו אע"פ שלא יצאו האנשים א"כ גבי סובלין אותן במוטות כיון שיצא הפר ולכך נטמאו הראשונים אם כן גם דגואי נטמאו ותסברא שיהא תלוי ביציאת הפר לבדו והא בעינן ואחר יבא אל המחנה אלא פשיטא דבעיא גם שיצאו האנשים עם הפרים ולכך דגואי לא מטמאי וגם בבעיא דילך אנשים אחרים שמעולם לא יצאו פשיטא דטהורין או גברי קדמאי אם לבשו בגדים אחרים אלא רבי אלעזר הכי בעי דנקטי בבקולסי שהפרים יצאו וחזרו אנשים אחרים ועמדו חוץ לעזרה ומוציאין הפרים שבתוך העזרה במקלות מי אמרינן כיון שהפרים כבר יצאו והאנשים עומדים בחוץ חשוב כאילו מוציאין אותן מפתח עזרה ולחוץ וטמאין או חשוב כאילו לא יצאו הפרים מעולם לחוץ וטהורים אבל אם נכנסו בפנים גברי חדשים או הראשונים בבגדים חדשים כיון שמעולם אלו לא יצאו פשיטא דטהורים אע"פ שיצאו כבר הפרים: מה שבפנים אינו מבואר וזה עיקר. ברוך ד"ך:

    מחוסר יציאה כמחוסר מעשה דמי או לא וא"ת אי מטמאו בפנים אם כן יטמאו את האימורים ויש לומר דמחוסר חתיכה פשיטא דהוי כמחוסר מעשה ולא תטמאו בשעת פרישתן דמיירי בניתזין בעל כרחו ובירושלמי גרסינן בסוף פרק שני שעירים רבי אליעזר שאל פרים הנשרפין ושעירים הנשרפים מהו שיטמאו בגדים בלא הכשר ובלא טומאה מפני שסופן לטמאות טומאה חמורה השיב רבי שמואל קפודקיא מעתה יטמאו אימורים אלא כשפרשו ואפילו תימא דלא פירשו כהדא אין מי חטאת מטמאין דבר לחזור ולטמאות ממנו:

    Tosafot on Zevachim 105a · Sefaria

    גליון הש"ס

    גמ' צריכין הכשר טומאה עיין בב"ק דף טז ע"א תוס' ד"ה פרה:

    Gilyon HaShas on Zevachim 105a · Sefaria

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת זבחים, דף ק״ה, עמוד א׳, בהיקף של כ־316 מילים ב־16 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 16 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 115 מילים

      נפתחת ב״בתר רוב אבר שדינן ליה, והא נפק…״

    2. קטע 227 מילים

      נפתחת ב״רבה בר רב הונא מתני לה בגברי,…״

      חכמים: רב הונא, רבה.

    3. קטע 321 מילים

      נפתחת ב״בעי רבי אלעזר: פרים ושעירים הנשרפים שיצאו…״

      חכמים: רבי אלעזר.

    4. קטע 441 מילים

      נפתחת ב״אמר ר' אבא בר ממל, ת"ש היו…״

      חכמים: אבא.

    5. קטע 513 מילים

      נפתחת ב״אמר רבינא: ותסברא?! הא בעינא (ויקרא יד,…״

    6. קטע 610 מילים

      נפתחת ב״אלא רבי אלעזר היכי בעי לה? כגון…״

      חכמים: רבי אלעזר.

    7. קטע 738 מילים

      נפתחת ב״ת"ר פרים ופרה ושעיר המשתלח המשלח, השורפן…״

    8. קטע 818 מילים

      נפתחת ב״בשלמא לרבי מאיר כדתנא דבי ר' ישמעאל;…״

      חכמים: רבי מאיר, רבי ישמעאל.

    9. קטע 929 מילים

      נפתחת ב״מה זרעים שאין סופן ליטמא טומאה חמורה,…״

    10. קטע 1019 מילים

      נפתחת ב״אלא לרבנן אי אית להו דתנא דבי…״

      חכמים: רבי ישמעאל.

    11. קטע 1112 מילים

      נפתחת ב״כי אתא רב דימי אמר, אמרי במערבא:…״

      חכמים: רב דימי, רבא.

    12. קטע 1219 מילים

      נפתחת ב״בעי רבי אלעזר: פרים ושעירים הנשרפים, מהו…״

      חכמים: רבי אלעזר.

    13. קטע 139 מילים

      נפתחת ב״בתר דבעיא הדר פשטה: מחוסר יציאה כמחוסר…״

    14. קטע 1418 מילים

      נפתחת ב״בעא מיניה רבי אבא בר שמואל מרבי…״

      חכמים: רבי אבא בר שמואל, רבי חייא בר אבא, אבא, שמואל.

    15. קטע 1523 מילים

      נפתחת ב״דמחתא לארעא לא תיבעי לך; דנקיט בפומיה…״

    16. קטע 164 מילים

      נפתחת ב״(בתר דבעיא הדר פשטה):…״

    חכמים הנזכרים בדף

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: זבחים דף ק״ה ע״א

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026