למעוטי שוגג אנוס ומוטעה — דהכי דריש בת"כ כל ההוא דגבי ונכרת כשישנו בהווייתו ובדעתו ולא אנוס ולא שוגג מאיליו או מוטעה ע"י אחרים:
תרי ההוא כתיבי — דם יחשב לאיש ההוא בשחיטה כתיב (ויקרא י״ז:ד׳):
אלא לה' — דכתיב גבי שחיטה:
ל"ל להוציא שעיר המשתלח — דמשמע הראוי ליקרב לשם חייבין עליו בחוץ ושאינו עומד לשם אין חייבין עליו בחוץ ולקמן בפ' בתרא (זבחים דף קיג:) דריש לה תנא דברייתא הכי וגלי בשחיטה והוא הדין להעלאה דהא מיגמר גמירי מהדדי כדאמרן לערב פרשיות בר מהנך תרי חומרי דמתני' דמפרשי קראי בכולהו בין לחיובא בין לפטורא:
ושחטו פטורין — כדילפינן לעיל דכתיב ההוא:
מה ת"ל איש איש — גבי העלאה:
אכל בהמה כתיב — על כל הבהמה הוא חייב ואינו חייב על אבר אחד הלכך כולה חדא העלאה היא:
אבל באבר אחד — והקריבו לחצאין לאחר שהקריב שאר האיברים דאילו עליו לבדו אפילו הקריב שלם פטר ליה ר' יוסי או מיירי שפקע מעל האש וחזר והחזירו:
דברי הכל העלאה אחת היא — דהא אותו כתיב שלם ולא חסר:
ור' יוחנן אמר מחלוקת באבר אחד — ודכולי עלמא אותו אכל אבר ואבר כתיב ומאן דמחייב סבר מוקטרי פנים שחסרו והעלו בחוץ חייב דהא מהדרינן פוקעין למזבח דהוו להו חסר וכי כתיב אותו אמוקטרי חוץ כתיב:
ומ"ס פטור — דנפקא ליה מלא יביאנו כר' ישמעאל:
לא נחלקו אלא במוקטרי חוץ כו' — מר סבר חייב דכי כתיב אותו למעוטי פחות מכזית אתא שאין הקטרה שלימה וכדדריש ליה לקמן:
פוקעין — שפוקעין מעל האש:
דלא כר' יוסי — דכיון דבפנים בני הקטרה נינהו ואע"ג דחסרו בחוץ נמי מיחייב במוקטרי פנים שחסרו והעלו בחוץ אלמא קסבר אבוה דשמואל דרבי יוסי אמוקטרי פנים שחסרו והעלו בחוץ פליג:
ויבן נח מזבח — אלמא אפילו במת יחיד שהיא בחוץ אינה העלאה בלא מזבח:
על הצור — בלא בנין מזבח לשם כך וקרי ליה העלאה:
גובהה בעלמא — כדרך כל הארץ שיהא נוח להשתמש ולא לחובת מזבח:
מזבח פתח אהל מועד כו' — האי קרא דריש ליה ר"ש בת"כ הכי וזרק הכהן את הדם על מזבח ה' פתח אהל מועד ולא מזבח בבמת יחיד בשעת היתר הבמות ובפ' המעלה בחוץ כתיב:
ה"ג חייב יצא מיבעי ליה ה"ק לפיכך בשעת איסור הבמות העלה ע"ג הסלע או על גבי האבן חייב:
יצא מיבעי ליה — כיון דאמר אין מזבח בבמה בשעת היתר הבמות קאי הילכך יצא מיבעי ליה:
ה"ק לפיכך — הואיל ובבמה בשעת היתר הבמות הויא הקטרה בשעת איסורו אם העלו על הסלע חייב:
קרן וכבש ויסוד וריבוע — דקי"ל דמעכבי במזבח המשכן בפרק קדשי קדשים (לעיל זבחים דף סב.) מהו שיעכבו בבמת יחיד:
בבמה גדולה — אף נוב וגבעון שהיו במות ציבור וכל שכן שילה ובית עולמים:
