בוני התלמוד

    מסכת זבחים דף נ״ג עמוד א׳

    חזרה לאינדקס
    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:שְׁאֵלָהתְּשׁוּבָהקֻשְׁיָאתֵּרוּץרְאָיָהסְתִירָהמֵימְרָא
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    עלה בכבש ופנה לסובבמפני שדמה ניתן למעלה על הקרנות ובאצבע צריך לעמוד על גבי סובב אבל בכל שאר הדמים שהן התחתונים מן החוט ולמטה בקרן זוית המזבח עומד על הרצפה וזורק מן הכלי למזבח וכל מקום שיגיע למזבח כשר:

    ובא לו לקרן דרומית מזרחיתשבה הוא פוגע ראשון כדקיימא לן לקמן (זבחים דף סב:) כל פינות שאתה פונה יהו דרך ימין והכבש בדרום וכשעולה בו ופניו למזבח הוי ימינו למזרח ובא לימינו למזרח ובא לאותו קרן והולך ומקיף בסובב דרך ימין ופניו למזבח מן הדרום למזרח וממזרח לצפון ומצפון למערב דהיינו דרך ימין:

    על יסוד דרומיתבגמרא יליף לה:

    לפנים מן הקלעיםלפי שבמשכן היו קלעים היקף לחצר אהל מועד ובמקום הקלעים היתה חומת העזרה בבית שלמה או בית עולמים ובחטאת כתיבא בחצר אהל מועד במקום קדוש תאכל (ויקרא ו׳:ט׳):

    לזכרי כהונהדכתיב הכהן המחטא אותה (שם) לאפוקי נשים שאינן ראויות לחיטוי ובויקח קרח גבי חטאת ואשם ומנחה כתיב כל זכר יאכל אותו:

    בכל מאכלמשום דקתני בפסח ואינו נאכל אלא צלי לקמן (זבחים דף נו:) תני בכולהו ובכל מאכל:

    ליום ולילהכדילפינן בפ' שלישי (לעיל זבחים דף לו.) ובשר זבח תודת שלמיו למדנו שנאכלת ליום אחד חטאת ואשם מנין תלמוד לומר זבח ובקדשים לילה הולך אחר היום דכתיב לא יניח ממנו עד בקר (ויקרא ז):

    עד חצותסייג עשו חכמים לתורה להרחיק אדם מעבירת כרת כדתנן בברכות בפרק קמא (דף ב.) כל הנאכלין ליום אחד מצותן כו':

    גמ' היכי עבידמתנת אצבע בקרן:

    אמה אילךכשהוא עומד אצל זוית המזבח נותן בתוך אמה של מקצוע לאיזה רוח שירצה או לדרום או למזרח בקרן דרומית מזרחית וכן בכל קרן:

    מחטא ויורדלשון הכתוב הכהן המחטא אותה (ויקרא ו׳:י״ט):

    אליבא דרבי אלעזרלקמן מייתי פלוגתייהו:

    היא עצמהכלומר כל עצמה ועיקר מצותה אינו אלא שם:

    דכ"ע לא פליגידלא בעינן חודה דקרן כתיב ואמה על אמה ברום אמה הנתון בראש המזבח בכל זוית וזוית בכל מקום שבה קרוי קרן:

    כי פליגי אליבא דרבידמכשר לה מחוט הסיקרא ולמעלה ואע"ג דלא בקרן:

    מר סברכי היכי דקרן הויא אמה על אמה אף כל שתחתיו כנגדו הוי קרן:

    ומר סברכיון דקרא לאו אקרנות ממש קפיד בשאר המזבח לא שייך לשון קרן אלא בחודה של זוית:

    כנגד חודהרבי היא דמכשר למטה מן הקרן להכי תנא לה בחודה:

    המיומנת שבימיןאצבע הרגילה למלאכה ולא שאר אצבעות מוכנות להושיט ולטבל היינו שאצל גודל מיומנת אמנט"ר בלע"ז:

    וחומר בגודלו ובאצבע קטנהמושך את הדם שבאצבע כלפי למטה שיפול כולו למזבח:

    חומרלשון נחמרו בני מעיה (חולין דף נד.) דנוריי"ר בלע"ז:

    ומחטאזריקת חטאת קרוי חיטוי כמו הכהן המחטא אותה:

    בד"אדדמים העליונים כשירין למעלה מן החוט מיד:

    בעולת העוףשנעשית למעלה כדאמרינן בפרק קדשי קדשים (לקמן זבחים דף סד:):

    אבל חטאת בהמהדכתיב בה קרן בהדיא אינה נעשית כו':

    וההראלמזבח:

    ארבע אמות הוא דהואיבתמיה וכי אין גובהו או רוחבו אלא ארבע אמות:

    מקום קרנות ארבעכלומר הקרנות תופסין ארבע אמות במזבח דכל קרן אמה על אמה:

    ומקום קרנות ארבע הויאבתמיה והרי אין הקרנות אוכלין במזבח אלא שתי אמות מן המזרח למערב ושתים מן הדרום לצפון היינו שתים על שתים:

    אלאעל כרחך ה"ק קרא רשות קרנות ארבע כלומר שם רשות הקרנות תופסת למטה מהן ארבע אמות דהיינו עד החוט דכוליה הוי קרן:

    הרשתכעין ציור מצוירת בקליעה ושל נחשת הויא בתחתיו של מזבח עשוי כנפה וגבוה עד חציו של מזבח:

    התורה נתנה מחיצהמדקפיד אחצי מזבח:

    אל יסוד המזבחהאמור בחטאת החיצונה:

    או אינו אלא יסוד מערביכדאשכחן בפנימיות לעיל אשר פתח אהל מועד וילמד סתום מן המפורש:

    ילמד ירידתו מן הכבשבחיצונות ושירי הדם בידו מיציאתו מן ההיכל [ושיריים הפנימיים בידו מה יציאתו מן ההיכל] ביסוד מערבי שהוא סמוך לו:

    אף ירידתו מן הכבשנשפכין ליסוד דרומי שהוא סמוך לו:

    זה וזהחיצונים והפנימים:

    סתוםהחיצונים:

    מפורשפנימים שכתוב בהן יסוד מערבי דכתיב אשר פתח אהל מועד:

    מ"טהא כתיב בפנימיים אל יסוד אשר פתח אהל מועד:

    קסבר כוליה מזבח בצפון פתח ההיכל קאיואין המזבח לפני הפתח כלום אלא אמה של יסוד דרומי אי נמי בצפון העזרה קאי והוו חמש אמותיו כנגד הפתח ואמה אחת מהן יסוד דרומי אישתכח דכי נפיק מן הפתח רואה יסוד דרומי לפניו מכוון באמצע הפתח ואית דגרס כוליה פתח בדרום מזבח קאי והיא היא כל פתח ההיכל לדרומו של מזבח הוא:

    מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain

    זבחים 53 עמוד א

    1עלה בכבש ופנה לסובב, ובא לו לקרן דרומית מזרחית, מזרחית צפונית, צפונית מערבית, מערבית דרומית. שירי הדם היה שופך על יסוד דרומית, ונאכלין לפנים מן הקלעים לזכרי כהונה בכל מאכל, ליום ולילה עד חצות.

    גמ׳ · גמרא

    2היכי עביד? רבי יוחנן ורבי אלעזר; חד אמר: נותן אמה אילך ואמה אילך, וחד אמר: מחטא ויורד כנגד חודו של קרן.

    3אליבא דרבי אלעזר בר"ש דאמר: היא עצמה אינה נעשית אלא בגופה של קרן דכולי עלמא לא פליגי; כי פליגי אליבא דרבי. מר סבר: אמה אילך ואמה אילך כנגד קרן הוא; ומר סבר: כנגד חודה אין, טפי לא.

    4מיתיבי: חטאת הציבור והיחיד כיצד מתן דמן? היה עולה לכבש ופנה לסובב, ובא לו לקרן דרומית מזרחית; וטובל באצבעו הימנית המיומנת שבימין מן הדם שבמזרק; וחומר בגודלו מלמעלה ובאצבעו קטנה מלמטה, ומחטא ויורד כנגד חודה של קרן, עד שמכלה כל הדם שבאצבע. וכן כל קרן וקרן.

    5הכי קאמר: מצוה בחודה; אי עבד אמה אילך ואמה אילך לית לן בה.

    6מאי רבי ומאי רבי אלעזר בר' שמעון דתניא דמים העליונים ניתנין מחוט הסיקרא ולמעלה דמים התחתונים ניתנין מחוט הסיקרא ולמטן דברי רבי׃

    7רבי אלעזר ברבי שמעון אומר במה דברים אמורין בעולת העוף אבל בחטאת בהמה היא עצמה אין נעשית אלא על גופה של קרן׃

    8אמר רבי אבהו מאי טעמא דרבי דכתיב ״(יחזקאל מג״, טו) וההראל ארבע אמות ומההראל ולמעלה וגו' ארבע אמות הוא דהויא אמר רב אדא בר אהבה ומקום קרנות ארבע מקום קרנות ד' הויא אלא אימא רשות קרנות ד':

    9תנן התם חוט של סיקרא חוגרו באמצע להבדיל בין דמים העליונים לדמים התחתונים מנא הני מילי אמר רב אחא בר רב קטינא שנאמר ״(שמות כז״, ה) והיתה הרשת עד חצי המזבח התורה נתנה מחיצה להבדיל בין דמים העליונים לדמים התחתונים:

    10שירי הדם כו': ת"ר אל יסוד מזבח זה יסוד דרומי אתה אומר זה יסוד דרומי או אינו אלא יסוד מערבי׃

    11וילמד סתום מן המפורש אמרת ילמד ירידתו מן הכבש ליציאתו מן ההיכל מה יציאתו מן ההיכל בסמוך לו אף ירידתו מן הכבש בסמוך לו:

    ברייתא

    12תניא רבי ישמעאל אומר זה וזה יסוד מערבי ר' שמעון בן יוחאי אומר זה וזה יסוד דרומי׃

    13בשלמא למאן דאמר יסוד מערבי קסבר ילמד סתום מן המפורש׃

    14אלא למאן דאמר יסוד דרומי מ"ט א"ר אסי קסבר האי תנא כוליה מזבח בצפון קאי. ל"א כוליה פתח בדרום קאי׃

    תוספות

    כוליה מזבח בצפון קאיפירש בקונטרס בצפון פתח ההיכל קאי ואין מן המזבח לפני פתח ההיכל כלום אלא אמה של יסוד דרומית א"נ בצפון העזרה קאי והוו חמש כנגד הפתח אחת מהן יסוד דרומי אישתכח דכי נפיק מן הפתח יסוד דרומי לפניו מכוון באמצע הפתח וכלשון זה אחרון נראה דלקמן פרק קדשי קדשים (זבחים דף נח.) מוכח דלמאן דאמר כוליה מזבח בצפון קאי האי חמש אמות כנגד הפתח דהא תנן (תמיד דף כט.) מערכה שניה של קטרת היה משוך מן הקרן כלפי צפון ארבע אמות מוקי לה כרבי יוסי דבעי לפני הפתח וקסבר כוליה מזבח בצפון קאי:

    מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    מפרשים נוספים

    גליון הש"ס

    גמ' אף ירידתועיין לקמן דף פא ע"א תוד"ה אבל:

    מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת זבחים דף נ״ג עמוד א׳

    מסכת זבחים דף נ״ג עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 14 קטעים ממוספרים, כ־364 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    רש"י

    עלה בכבש ופנה לסובב מפני שדמה ניתן למעלה על הקרנות ובאצבע צריך לעמוד על גבי סובב אבל בכל שאר הדמים שהן התחתונים מן החוט ולמטה בקרן זוית המזבח עומד על הרצפה וזורק מן הכלי למזבח וכל מקום שיגיע למזבח כשר:

    ובא לו לקרן דרומית מזרחית שבה הוא פוגע ראשון כדקיימא לן לקמן (זבחים דף סב:) כל פינות שאתה פונה יהו דרך ימין והכבש בדרום וכשעולה בו ופניו למזבח הוי ימינו למזרח ובא לימינו למזרח ובא לאותו קרן והולך ומקיף בסובב דרך ימין ופניו למזבח מן הדרום למזרח וממזרח לצפון ומצפון למערב דהיינו דרך ימין:

    על יסוד דרומית בגמרא יליף לה:

    לפנים מן הקלעים לפי שבמשכן היו קלעים היקף לחצר אהל מועד ובמקום הקלעים היתה חומת העזרה בבית שלמה או בית עולמים ובחטאת כתיבא בחצר אהל מועד במקום קדוש תאכל (ויקרא ו׳:ט׳):

    לזכרי כהונה דכתיב הכהן המחטא אותה (שם) לאפוקי נשים שאינן ראויות לחיטוי ובויקח קרח גבי חטאת ואשם ומנחה כתיב כל זכר יאכל אותו:

    בכל מאכל משום דקתני בפסח ואינו נאכל אלא צלי לקמן (זבחים דף נו:) תני בכולהו ובכל מאכל:

    ליום ולילה כדילפינן בפ' שלישי (לעיל זבחים דף לו.) ובשר זבח תודת שלמיו למדנו שנאכלת ליום אחד חטאת ואשם מנין תלמוד לומר זבח ובקדשים לילה הולך אחר היום דכתיב לא יניח ממנו עד בקר (ויקרא ז):

    עד חצות סייג עשו חכמים לתורה להרחיק אדם מעבירת כרת כדתנן בברכות בפרק קמא (דף ב.) כל הנאכלין ליום אחד מצותן כו':

    ועוד 33 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Zevachim 53a · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain

    תוספות

    כוליה מזבח בצפון קאי פירש בקונטרס בצפון פתח ההיכל קאי ואין מן המזבח לפני פתח ההיכל כלום אלא אמה של יסוד דרומית א"נ בצפון העזרה קאי והוו חמש כנגד הפתח אחת מהן יסוד דרומי אישתכח דכי נפיק מן הפתח יסוד דרומי לפניו מכוון באמצע הפתח וכלשון זה אחרון נראה דלקמן פרק קדשי קדשים (זבחים דף נח.) מוכח דלמאן דאמר כוליה מזבח בצפון קאי האי חמש אמות כנגד הפתח דהא תנן (תמיד דף כט.) מערכה שניה של קטרת היה משוך מן הקרן כלפי צפון ארבע אמות מוקי לה כרבי יוסי דבעי לפני הפתח וקסבר כוליה מזבח בצפון קאי:

    Tosafot on Zevachim 53a · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain

    גליון הש"ס

    גמ' אף ירידתו עיין לקמן דף פא ע"א תוד"ה אבל:

    Gilyon HaShas on Zevachim 53a · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת זבחים, דף נ״ג, עמוד א׳, בהיקף של כ־364 מילים ב־14 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 14 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 134 מילים

      נפתחת ב״עלה בכבש ופנה לסובב, ובא לו לקרן…״

    2. קטע 222 מילים

      נפתחת ב״גמ׳ היכי עביד? רבי יוחנן ורבי אלעזר;…״

      חכמים: רבי יוחנן, רבי אלעזר.

    3. קטע 337 מילים

      נפתחת ב״אליבא דרבי אלעזר בר"ש דאמר: היא עצמה…״

      חכמים: רבי אלעזר.

    4. קטע 446 מילים

      נפתחת ב״מיתיבי: חטאת הציבור והיחיד כיצד מתן דמן?…״

    5. קטע 513 מילים

      נפתחת ב״הכי קאמר: מצוה בחודה; אי עבד אמה…״

    6. קטע 622 מילים

      נפתחת ב״מאי רבי ומאי רבי אלעזר בר' שמעון…״

      חכמים: רבי ומאי, רבי אלעזר.

    7. קטע 722 מילים

      נפתחת ב״רבי אלעזר ברבי שמעון אומר במה דברים…״

      חכמים: רבי אלעזר ברבי שמעון.

    8. קטע 837 מילים

      נפתחת ב״אמר רבי אבהו מאי טעמא דרבי דכתיב…״

      חכמים: רבי אבהו, רבי דכתיב, רב אדא בר אהבה.

    9. קטע 940 מילים

      נפתחת ב״תנן התם חוט של סיקרא חוגרו באמצע…״

      חכמים: רב אחא בר רב.

    10. קטע 1020 מילים

      נפתחת ב״שירי הדם כו': ת"ר אל יסוד מזבח…״

    11. קטע 1124 מילים

      נפתחת ב״וילמד סתום מן המפורש אמרת ילמד ירידתו…״

    12. קטע 1217 מילים

      נפתחת ב״תניא רבי ישמעאל אומר זה וזה יסוד…״

      חכמים: רבי ישמעאל.

    13. קטע 1310 מילים

      נפתחת ב״בשלמא למאן דאמר יסוד מערבי קסבר ילמד…״

      חכמים: רבי קסבר.

    14. קטע 1420 מילים

      נפתחת ב״אלא למאן דאמר יסוד דרומי מ"ט א"ר…״

    חכמים הנזכרים בדף

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: זבחים דף נ״ג ע״א

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026