בוני התלמוד

    מסכת זבחים דף ס״ד עמוד ב׳

    חזרה לאינדקס
    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:שְׁאֵלָהתְּשׁוּבָהקֻשְׁיָאתֵּרוּץרְאָיָהסְתִירָהמֵימְרָא
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    הקפה ברגלואין היין בידו ולמצוה בעלמא מפני שכל העולין לשאר דברים פונין לימין ומקיפין וזה להקטיר עולה לפיכך מקיף ובא למקום שמנסכין שם ונותנין לו יין לנסך אבל שאר כהנים שהזוכה בנסכים בפייס לא זכה לעבודה אחרת עולה והיין בידו ופנה לשמאל וחוזר על העקב כדמתני':

    עולים דרך מזרחכשהן עולין לכבש במזרחו אצל שפתו עולין שהרי דרך ימין יפנה ולמה לו להאריך הילוכו כל רחבו של כבש וכשהוא יורד יורד בשפת מערבו של כבש:

    ה"ג חוץ מן העולה לג' דברים הללו שעולין דרך מערב ויורדין דרך מערב עולין דרך ימין ויורדין דרך ימין:

    שמאל הואמערבו של כבש שמאל הוי כשהאיש פניו למזבח:

    מאי ימיןדקתני בסיפא ימין דמזבח שהמזבח פניו לדרום וימינו למערב:

    ומאי שמאלדקתני ברישא שמאל דגברא:

    אידי ואידידרישא ודסיפא:

    מתני' ואינו מבדילהראש מן הגוף אלא סימן אחד לבדו מולק דכתיב בה ומלק את ראשו ממול ערפו ולא יבדיל (ויקרא ה׳:ח׳) ובהכל שוחטין (חולין דף כא:) ילפינן דבסימן אחד הוא:

    ומזהאוחז בעוף עצמו ומזה:

    היה מתמצהשמקיף ומתקרב בית מליקתו למזבח ודוחקו בקיר והדם מתמצה ויורד ליסוד שהרי למטה מן החוט היא נעשית וכניסת הסובב למעלה הימנו:

    גמ' מגוף של חטאתשלא יזה לה בכלי ולא באצבע אלא אוחז בעוף עצמו ומזה:

    קיר התחתוןשלמטה מן החוט:

    בהמה שעולתה למטהכדאמרן בפ"ק (לעיל זבחים דף י:) דכתיב בחטאת בהמה המחטא אותה אותה דמה למעלה ואין אחרת דמה למעלה:

    חטאתה למעלהדקרנות כתיבי בה:

    עוף שעולתו למעלהכדיליף לקמן בפירקין (זבחים דף סה.):

    שהשירים שלוכשמזה הדם שותת ומתמצה ליסוד:

    ואיזה זה קיר התחתוןפעמים שהוא מתמצה לסובב כשהוא עושהו למעלה מן הסובב דמן החוט עד הקרנות קיר העליון הוא אבל קיר התחתון כולו למטה מן הסובב שהחוט למטה מן הסובב אמה:

    ונעביד מעילאיהזאתה יעשה למעלה והדין נותן כדאמרן והדר נעביד מיצוי מתתאי כדכתיב:

    מי כתיב ימצה ימצה כתיבאי הוה כתיב ימצה הוה משמע שמזהיר את הכהן שיחזור וימצה אחר הזאה השתא דכתיב ימצה משמע נמי לענין הזאה דממילא יהיה דם מצוי אצל היסוד:

    אוחז שני גפיה בשתי אצבעותגוף העוף על כפו מבפנים ומכניס שני רגליה בין אצבע קטנה זרת לקמיצה ושני גפיה בין אמה לאצבע:

    ומותח צוארהגרונה התחתון מותח על רוחב החיצון של גודל שמכניס הצואר בין אצבע לגודל נמצא הגרון לצד גודלו ומותחו על גודלו והעורף מלמעלה ומולק:

    ציפרא מלברכמו שאנו עושים על גב היד אלא שהופך פניו של עוף על גב ידו שיהא העורף מלמעלה:

    מותח צוארוהגרון על רוחב הפנימי של שתי אצבעותיו אצבע ואמה:

    גבי קמיצה נמי תניא זו היא עבודה קשהשצריך למחוק בגודלו מלמעלה ובאצבעו קטנה למטה שלא יהא הקומץ מבורץ וכן בחפינת יום הכפורים נמי תניא זו היא עבודה קשה ותרוייהו בסדר יומא בפרק הוציאו לו (יומא דף מז: ודף מט:):

    עבודה קשה מעבודות קשותכלומר אחת מעבודות קשות שבמקדש:

    מתני' עלה בכבשלפי שנעשית למעלה כדילפינן בגמרא:

    בא לו לקרן דרומית מזרחיתכדאמרן שקרובה לבית הדשן:

    ומבדילבשני סימנין כדיליף בהכל שוחטין (חולין דף כא:):

    ערפהגובה הראש מול ערפה למטה לצד האגפים מול הרואה את העורף:

    והקיף את בית מליקתו למזבחסומכו ודוחקו בקיר כדי שיתמצה הדם:

    ספגו במלחמקנחו במלח הנמצא בראש המזבח כדכתיב וכל קרבן מנחתך במלח תמלח ואומר בהקומץ רבה (מנחות דף כא:) בג' מקומות המלח נתונה בלישכת המלח ועל גבי הכבש ובראש המזבח:

    מוראהזפק:

    נוצהשנוטל העור שכנגד הזפק בנוצתה עם הזפק:

    שיסעהגוף בין אגפיה:

    הבדיל בחטאתבמליקתה שמולק שני סימנין או לא הבדיל בעולה שמלקה בסימן אחד:

    פסולדכל שינוי שהוא לפני עבודות הדם פסולות ובגמרא מפרש טעמא:

    מיצה דם כו'מפרש טעמא בגמרא:

    שלא לשמןאין מוציא עולה מידי פיגול מפני שהיא כשירה בשלא לשמה:

    לאכול דבר שדרכו לאכולחטאת העוף:

    שדרכו להקטירעולת העוף:

    זבחים 64 עמוד ב

    1הקפה ברגל. אמר רבא: דיקא נמי, דקתני ״נותנין לו יין לנסך״, ולא קתני ״אומר לו נסך״; ש"מ׃

    ברייתא

    2ת"ר כל העולין למזבח עולין דרך ימין ויורדין דרך שמאל, עולין דרך מזרח ויורדין דרך מערב; חוץ מן העולה לשלשה דברים הללו שעולים דרך מערב ויורדין דרך מערב, עולין דרך ימין ויורדין דרך ימין.

    3״דרך ימין״?! דרך שמאל הוא! אמר רבינא: תני ״שמאל״. רבא אמר: מאי ״ימין״ ימין דמזבח, ומאי ״שמאל״ שמאל דגברא.

    4וניתני או אידי ואידי דמזבח, או אידי ואידי דגברא! קשיא.

    מתני׳ · משנה

    5חטאת העוף כיצד היה נעשית? (עלה לכבש ופנה לסובב בא לו לקרן דרומית מזרחית), היה מולק את ראשה ממול ערפה ואינו מבדיל, ומזה מדמה על קיר המזבח. שירי הדם היה מתמצה על היסוד; ואין למזבח אלא דמה, וכולה לכהנים.

    גמ׳ · גמרא

    6ת"ר (ויקרא ה, ט) ״והזה מדם החטאת״ מגוף החטאת. הא כיצד? אוחז בראש ובגוף, ומזה על קיר המזבח; ולא על קיר הכבש, ולא על קיר היכל, ולא על קיר אולם. ואיזה? זה קיר התחתון.

    7או אינו אלא קיר העליון? ודין הוא: ומה בהמה, שעולתה למטה חטאתה למעלה; עוף, שעולתו למעלה אינו דין שחטאתו למעלה?!

    8ת"ל (ויקרא ה, ט) ״והנשאר בדם ימצה אל יסוד המזבח״ קיר שהשירין שלו מתמצים ליסוד; ואיזה? זה קיר התחתון.

    9ונעביד מעילאי, והדר נעביד מתתאי! אמר רבא: מי כתיב ״ימצה״?! ״ימצה״ כתיב״, דממילא משמע.״

    10אמר רב זוטרא בר טוביה אמר רב: כיצד מולקין חטאת העוף? אוחז גפיו בשתי אצבעות ושתי רגלים בשתי אצבעות, ומותח צוארה על רוחב גודלו, ומולקה.

    11במתניתא תנא: ציפרא מלבר; אוחז גפיו בשתי אצבעות ושני רגלים בשתי אצבעות, ומותח צוארו על רוחב שתי אצבעותיו, ומולק. וזו עבודה קשה שבמקדש.

    12זו היא ותו לא?! והאיכא קמיצה וחפינה! אלא אימא: זו עבודה קשה מעבודות קשות שבמקדש.

    מתני׳ · משנה

    13עולת העוף כיצד נעשית? עלה לכבש ופנה לסובב, בא לו לקרן דרומית מזרחית. היה מולק את ראשה ממול ערפה, ומבדיל, ומיצה את דמה על קיר המזבח. נטל את הראש והקיף בית מליקתו למזבח, וספגו במלח, וזרקו על גבי האשים.

    14בא לו לגוף, והסיר את המוראה ואת הנוצה ואת בני המעיים היוצאין עמם, והשליכן לבית הדשן. שיסע, ולא הבדיל. ואם הבדיל כשר. סופגו במלח, וזרקו על גבי האשים.

    15לא הסיר המוראה ולא הנוצה ואת בני מעיים היוצאין עמם, ולא ספגו במלח כל ששינה בה מאחר שמיצה את דמה, כשירה. הבדיל בחטאת ולא הבדיל בעולה פסול. מיצה את דם הראש ולא מיצה דם הגוף פסולה. דם הגוף ולא מיצה דם הראש כשירה.

    16חטאת העוף שמלקה שלא לשמה; מיצה דמה שלא לשמה; לשמה ושלא לשמה; או שלא לשמה ולשמה פסול. עולת העוף כשירה, ובלבד שלא עלתה לבעלים לשם חובה.

    17אחד חטאת העוף ואחד עולת העוף, שמלקן ושמיצה את דמן לאכול דבר שדרכו לאכול, ולהקטיר דבר שדרכו להקטיר חוץ למקומו; פסול ואין בו כרת. חוץ לזמנו פיגול, וחייבין עליו כרת; ובלבד שיקריב המתיר כמצותו.

    18כיצד קרב המתיר כמצותו? מלק בשתיקה, ומיצה הדם חוץ לזמנו; או שמלק חוץ לזמנו, ומיצה הדם בשתיקה; או שמלק ומיצה הדם חוץ לזמנו זהו שקרב המתיר כמצותו.

    19כיצד לא קרב המתיר כמצותו? מלק חוץ למקומו, מיצה הדם חוץ לזמנו; או שמלק חוץ לזמנו, ומיצה הדם חוץ למקומו; או שמלק ומיצה הדם חוץ למקומו;׃

    תוספות

    חטאת העוף כיצד היתה נעשיתמשום דדם חטאת קודם לעולה מפרש חטאת תחילה:

    מגופה של חטאתמדכתיב והזה מדם החטאת ולא כתיב ולקח דמשמע בכלי:

    אוחז בראש ובגוף ומזהתימה דלא בעי הכא מאי קאמר כדקבעי פ"ק דחולין (דף כב.):

    ואיזה זה קיר התחתוןדאי קיר העליון פעמים שהוא מתמצה לסובב אם עושה למעלה מן הסובב דקיר העליון הוי מן החוט עד הקרנות:

    קמיצה וחפינהבכולהו תנינא עבודה קשה:

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת זבחים דף ס״ד עמוד ב׳

    מסכת זבחים דף ס״ד עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 19 קטעים ממוספרים, כ־495 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    רש"י

    הקפה ברגל ואין היין בידו ולמצוה בעלמא מפני שכל העולין לשאר דברים פונין לימין ומקיפין וזה להקטיר עולה לפיכך מקיף ובא למקום שמנסכין שם ונותנין לו יין לנסך אבל שאר כהנים שהזוכה בנסכים בפייס לא זכה לעבודה אחרת עולה והיין בידו ופנה לשמאל וחוזר על העקב כדמתני':

    עולים דרך מזרח כשהן עולין לכבש במזרחו אצל שפתו עולין שהרי דרך ימין יפנה ולמה לו להאריך הילוכו כל רחבו של כבש וכשהוא יורד יורד בשפת מערבו של כבש:

    ה"ג חוץ מן העולה לג' דברים הללו שעולין דרך מערב ויורדין דרך מערב עולין דרך ימין ויורדין דרך ימין:

    שמאל הוא מערבו של כבש שמאל הוי כשהאיש פניו למזבח:

    מאי ימין דקתני בסיפא ימין דמזבח שהמזבח פניו לדרום וימינו למערב:

    ומאי שמאל דקתני ברישא שמאל דגברא:

    אידי ואידי דרישא ודסיפא:

    מתני' ואינו מבדיל הראש מן הגוף אלא סימן אחד לבדו מולק דכתיב בה ומלק את ראשו ממול ערפו ולא יבדיל (ויקרא ה׳:ח׳) ובהכל שוחטין (חולין דף כא:) ילפינן דבסימן אחד הוא:

    ועוד 32 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Zevachim 64b · Sefaria

    תוספות

    חטאת העוף כיצד היתה נעשית משום דדם חטאת קודם לעולה מפרש חטאת תחילה:

    מגופה של חטאת מדכתיב והזה מדם החטאת ולא כתיב ולקח דמשמע בכלי:

    אוחז בראש ובגוף ומזה תימה דלא בעי הכא מאי קאמר כדקבעי פ"ק דחולין (דף כב.):

    ואיזה זה קיר התחתון דאי קיר העליון פעמים שהוא מתמצה לסובב אם עושה למעלה מן הסובב דקיר העליון הוי מן החוט עד הקרנות:

    קמיצה וחפינה בכולהו תנינא עבודה קשה:

    Tosafot on Zevachim 64b · Sefaria

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת זבחים, דף ס״ד, עמוד ב׳, בהיקף של כ־495 מילים ב־19 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 19 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 117 מילים

      נפתחת ב״הקפה ברגל. אמר רבא: דיקא נמי, דקתני…״

      חכמים: רבא.

    2. קטע 234 מילים

      נפתחת ב״ת"ר כל העולין למזבח עולין דרך ימין…״

      חכמים: רב ויורדין.

    3. קטע 319 מילים

      נפתחת ב״״דרך ימין״?! דרך שמאל הוא! אמר רבינא:…״

      חכמים: רבא.

    4. קטע 410 מילים

      נפתחת ב״וניתני או אידי ואידי דמזבח, או אידי…״

    5. קטע 540 מילים

      נפתחת ב״מתני׳ חטאת העוף כיצד היה נעשית? (עלה…״

    6. קטע 635 מילים

      נפתחת ב״גמ׳ ת"ר (ויקרא ה, ט) ״והזה מדם…״

    7. קטע 720 מילים

      נפתחת ב״או אינו אלא קיר העליון? ודין הוא:…״

    8. קטע 819 מילים

      נפתחת ב״ת"ל (ויקרא ה, ט) ״והנשאר בדם ימצה…״

    9. קטע 914 מילים

      נפתחת ב״ונעביד מעילאי, והדר נעביד מתתאי! אמר רבא:…״

      חכמים: רבא.

    10. קטע 1025 מילים

      נפתחת ב״אמר רב זוטרא בר טוביה אמר רב:…״

      חכמים: רב זוטרא בר טוביה.

    11. קטע 1123 מילים

      נפתחת ב״במתניתא תנא: ציפרא מלבר; אוחז גפיו בשתי…״

    12. קטע 1215 מילים

      נפתחת ב״זו היא ותו לא?! והאיכא קמיצה וחפינה!…״

    13. קטע 1340 מילים

      נפתחת ב״מתני׳ עולת העוף כיצד נעשית? עלה לכבש…״

    14. קטע 1428 מילים

      נפתחת ב״בא לו לגוף, והסיר את המוראה ואת…״

    15. קטע 1543 מילים

      נפתחת ב״לא הסיר המוראה ולא הנוצה ואת בני…״

    16. קטע 1626 מילים

      נפתחת ב״חטאת העוף שמלקה שלא לשמה; מיצה דמה…״

    17. קטע 1734 מילים

      נפתחת ב״אחד חטאת העוף ואחד עולת העוף, שמלקן…״

    18. קטע 1827 מילים

      נפתחת ב״כיצד קרב המתיר כמצותו? מלק בשתיקה, ומיצה…״

      חכמים: רב המתיר.

    19. קטע 1926 מילים

      נפתחת ב״כיצד לא קרב המתיר כמצותו? מלק חוץ…״

      חכמים: רב המתיר.

    חכמים הנזכרים בדף

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: זבחים דף ס״ד ע״ב

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026