בוני התלמוד

    מסכת זבחים דף כ״ד עמוד א׳

    חזרה לאינדקס
    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:שְׁאֵלָהתְּשׁוּבָהקֻשְׁיָאתֵּרוּץרְאָיָהסְתִירָהמֵימְרָא
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    שני כתובין הבאין כאחדדבתרוייהו כתיב קראי למיתה בסנהדרין באלו הן הנשרפין וטובא קשיא לי בגוה חדא דמה לו ללמוד מהן הא מיתה בגופה כתיב דכיון דזר הוא והזר הקרב יומת דהא מחוסר בגדים נמי הכי ילפינן ליה בסנהדרין אין בגדיהן עליהן אין כהונתן עליהן והוו להו זרים ועוד א"כ חילול עבודה לא נילף מיניה דבחילול נמי קראי טובא איכא:

    הואיל ורצפה מקדשתלעמוד לשרת שהרי דוד קידשה בשתי תודות ובשיר של פגעים כדאמרינן לקמן בשמעתין כי קדיש דוד כו':

    וכלי שרת מקדשיןכדכתיב וימשחם ויקדש אותם (במדבר ז׳:א׳):

    לא יהא דבר חוצץ בין כהן לכלי שרתבקבלת הדם כדכתיב ולקח הכהן (ויקרא ד׳:ה׳) שתהא לקיחה בעצמו של כהן:

    וצריכאלמיתני במתני' חציצת כלים ובהמה ורגל חבירו לפי הסדר שנשנו בה:

    דלאו מינא דבשר אדם הואוכיון דאינו ממין אדם כלל הוי מין בשאינו מינו וחוצץ:

    רגלו אחת על האבןשמוטלת על הרצפה ואינה מן הרצפה:

    נידלדלהאבן אחת מאבניה מקביעותה ומתנענעת ברצפה:

    נידלדלהלכאן ולכאן:

    נעקרהלגמרי והגומא נראית שם ועמד בגומא ועבד:

    כי קדיש דודשהיה מקדש אותה בשתי תודות ובשיר של פגעים כדתנן במס' שבועות (דף יד. טו:):

    תיבעי ליה כל העזרה כולהשנטלה רצפה שלה:

    דרך שירות בכךמי הוי אורח ארעא ומיקרי שירות או לא:

    באצבעו ולקחדכתיב ולקח הכהן מדם החטאת באצבעו ונתן על קרנות הטילו הכתוב לאצבע בין קבלה לזריקה דורשהו לפניו ולאחריו לומר שלא יהיו אלא בימין דילפינן לקמן בשמעתין כל מקום שנאמר אצבע אינו אלא ימין:

    וכי נאמרה יד בקבלהקס"ד דאם נאמרה בה יד הוה ר"ש מודה בה אבל באצבע לא יליף בה ימין לקמן בעי לה ומשנינן לה:

    אלא באצבעו ונתן כו'בהא מודינא לך דזריקת חטאת בעיא ימין:

    ור"שדאמר אי הוה כתיב בה יד הוה יליף לה ימין ומאצבע לא יליף:

    ממה נפשך אי אית ליה ג"שדילפינן יד יד דקמיצה ממצורע דכתיב ביה על בהן ידו הימנית אף כל מקום שנאמר יד אינה אלא ימין:

    כי לא נאמר יד בקבלה מאי הויהרי נאמר בה אצבעו ונילף אצבע אצבע נמי מהתם דכתיב במצורע וטבל הכהן את אצבעו הימנית:

    ה"ג לעולם לית ליה ג"ש וה"ק וכי נאמר יד ימנית כו':

    אלא אמר רבא לעולם אית ליה ג"ש וה"ק וכי נאמר בה יד בקבלה - אי הוה כתב יד שהיה ראויה לאחוז בכלי ולקבל הדם הוא איכא למידרש נמי אקבלה והואיל ולא נאמר כאן יד אלא אצבע ואי אפשר לקבל דם בכלי באצבע לבדה ע"כ משום נתינה הוא דכתיב בה שהוא ראוי לה ולא משום קבלה נמצא שאף אצבע לא נאמר בו לפיכך קיבל בשמאל כשר:

    אוזןכמו שעושים לכדים של חרס שקורין מאניק"ו:

    ומקבל ביהבההוא אוזן מקבל את הדם באצבע שתוחב אצבעו לתוכה ונושא את המזרק ומקבל:

    זבחים 24 עמוד א

    1וכל שני כתובים הבאין כאחד אין מלמדין.

    2ולמאן דאמר מלמדין שתויי יין הוה ליה שלישי, ושלשה לד"ה אין מלמדין.

    3עומד על גבי כלים, על גבי בהמה, על גבי רגלי חבירו פסול. מנלן? דתנא דבי רבי ישמעאל: הואיל ורצפה מקדשת וכלי שרת מקדשים; מה כלי שרת לא יהא דבר חוצץ בינו לבין כלי שרת, אף רצפה לא יהא דבר חוצץ בינו לבין הרצפה.

    4וצריכא; דאי אשמעינן כלי משום דלאו מינא דבשר נינהו; אבל בהמה, דמינא דבשר הוא אימא לא. ואי אשמעינן בהמה דלא מינא דאדם הוא; אבל חבירו, דאדם הוא אימא לא; צריכא.

    ברייתא

    5תניא, רבי אליעזר אומר: רגלו אחת על הכלי ורגלו אחת על הרצפה, רגלו אחת על האבן ורגלו אחת על הרצפה רואין; כל שאילו ינטל הכלי ותנטל האבן, יכול לעמוד על רגלו אחת ויעבוד עבודתו כשירה; ואם לאו עבודתו פסולה.

    6בעי רבי אמי: נדלדלה האבן ועמד עליה, מהו? היכא דאין דעתו לחברה לא תיבעי לך, דודאי חייצא. כי תיבעי לך דדעתו לחברה. מאי? כיון דדעתו לחברה כמה דמחבר' דמיא; או דילמא, השתא מיהא הא תלישא?

    7רבה זוטי בעי לה הכי, בעי רבי אמי: נעקרה האבן ועמד במקומה, מהו?

    8מאי קא מיבעיא ליה? כי קדיש דוד רצפה עליונה קדיש; או דילמא עד לארעית דתהומא קדיש, ותיבעי ליה כל העזרה כולה?

    9לעולם פשיטא ליה דעד ארעית דתהומא קדיש; והכי קמיבעיא ליה: דרך שירות בכך, או אין דרך שירות בכך? תיקו.

    10קיבל בשמאל פסול, ור"ש מכשיר. ת"ר באצבע; ולקח מלמד שלא תהא קבלה אלא בימין (ויקרא ד, כה) באצבע ונתן מלמד שלא תהא נתינה אלא בימין׃

    11אמר ר"ש וכי נאמרה יד בקבלה אלא באצבעו ונתן שלא תהא נתינה אלא בימין הואיל ולא נאמרה יד בקבלה קיבל בשמאל כשר׃

    12ור"ש ממה נפשך אי אית ליה גזירה שוה כי לא נאמרה יד בקבלה מאי הוי ואי לית ליה גזירה שוה כי נאמרה יד בקבלה מאי הוי׃

    13אמר רב יהודה לעולם לית ליה גזירה שוה והכי קאמר וכי נאמר יד ימין בקבלה הואיל ולא נאמר יד ימין בקבלה קבל בשמאל כשר׃

    14א"ל רבה א"ה אפילו נתינה נמי ועוד וכי לית ליה לר"ש ג"ש והתניא ר"ש אומר כל מקום שנאמר ״יד אינה אלא ימין אצבע אינה אלא ימין״׃

    15אלא אמר רבא לעולם אית ליה ג"ש והכי קאמר וכי נאמרה יד בקבלה הואיל ולא נאמר' יד בקבלה אלא אצבע ואי אפשר לקבלה באצבע קיבל בשמאל כשר׃

    16אמר ליה רב סמא בריה דרב אשי לרבינא איפשר דעביד ליה אזן לשפת מזרק ומקבל בה׃

    17אלא אמר אביי:

    תוספות

    הואיל ורצפה מקדשתדוד קידשה כדפירש בקונטרס ואע"ג דשלמה בנה הבית דוד קידשה כדאמר לקמן בשמעתא כי קדיש דוד וכו' ובירושלמי דפרק ב' דשבועות אמרינן דוד זה מלך גד זה נביא ומה שפירש בקונטרס שקידשה בשתי תודות ובשיר אינו כן דעזרה אינה מקדשה בשתי תודות אלא בשירי מנחה כדאיתא בשבועות (דף טו.):

    הואיל ורצפה מקדשתפירוש דמקדשת האדם לעבוד עבודה שם דאינו יכול לעבוד במקום אחר וכלי שרת פירוש בגדי כהונה מקדשין האדם לעבוד עבודה מה כלי שרת לא יהא דבר חוצץ בינו לבין כלי שרת דהא כתיב על בשרו כדאמרינן לעיל (זבחים דף יט.) ובגדי כהונה קרי להו כלי שרת כדאמר לעיל (זבחים דף יג.) שתהא בכהן כשר ובכלי שרת ובקונטרס פי' שבכלי שרת ממש שלא יהא דבר חוצץ בין כהן לכלי שרת בקבלת הדם כדכתיב ולקח הכהן שתהא לקיחה בעצמו של כהן ואם תאמר מדחשיב ליה הכא חציצה ולעיל נמי דפריך ותיפוק לי משום חציצה וגבי ההוא דכריך ידיה בשיראי (פסחים דף נז.) אלמא לקיחה ע"י ד"א לא שמה לקיחה ובפ' לולב הגזול (סוכה דף לז.) קאמר רבא דלקיחה ע"י דבר אחר שמה לקיחה ויש לומר דהתם [לא] מיירי כגון דכריך ידיה בסודר ונוטל לולב דהא ודאי לא הוי לקיחה אלא דכריך ליה ללולב בסודרא ונוטלו ובאותו ענין מייתי רבא ראיה מאזוב וכן צריך לומר מתוך שמעתא דהתם דקאמר רבא גופיה מין במינו אינו חוצץ הא בשאינו מינו חוצץ ואמאי והא לקיחה ע"י דבר אחר שמה לקיחה ושמא חד מינייהו רבה ולמאי דפרישית ניחא דכי כריך ליה ללולב בסודר אף על פי שאינו חיבור גמור הוי כמו בית יד ולהכי חשיב ליה לקיחה וקצת קשה מההיא דיומא (דף נח.) דקאמר הניח מזרק בתוך מזרק מהו מאי קא מיבעיא ליה הא כי האי גוונא הויא לקיחה על ידי ד"א שמה לקיחה דליהוי חיצון בית יד לפנימי ויש לומר דאי אחיז ליה חיצון בדופניו שמטלטל הפנימי על ידו הכי נמי דהויא לקיחה מטעם בית יד אלא הכא במאי עסקינן כגון שנושא החיצון מתחתיו דלא מהני כלל לפנימי:

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת זבחים דף כ״ד עמוד א׳

    מסכת זבחים דף כ״ד עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 17 קטעים ממוספרים, כ־388 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    רש"י

    שני כתובין הבאין כאחד דבתרוייהו כתיב קראי למיתה בסנהדרין באלו הן הנשרפין וטובא קשיא לי בגוה חדא דמה לו ללמוד מהן הא מיתה בגופה כתיב דכיון דזר הוא והזר הקרב יומת דהא מחוסר בגדים נמי הכי ילפינן ליה בסנהדרין אין בגדיהן עליהן אין כהונתן עליהן והוו להו זרים ועוד א"כ חילול עבודה לא נילף מיניה דבחילול נמי קראי טובא איכא:

    הואיל ורצפה מקדשת לעמוד לשרת שהרי דוד קידשה בשתי תודות ובשיר של פגעים כדאמרינן לקמן בשמעתין כי קדיש דוד כו':

    וכלי שרת מקדשין כדכתיב וימשחם ויקדש אותם (במדבר ז׳:א׳):

    לא יהא דבר חוצץ בין כהן לכלי שרת בקבלת הדם כדכתיב ולקח הכהן (ויקרא ד׳:ה׳) שתהא לקיחה בעצמו של כהן:

    וצריכא למיתני במתני' חציצת כלים ובהמה ורגל חבירו לפי הסדר שנשנו בה:

    דלאו מינא דבשר אדם הוא וכיון דאינו ממין אדם כלל הוי מין בשאינו מינו וחוצץ:

    רגלו אחת על האבן שמוטלת על הרצפה ואינה מן הרצפה:

    נידלדלה אבן אחת מאבניה מקביעותה ומתנענעת ברצפה:

    ועוד 15 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Zevachim 24a · Sefaria

    תוספות

    הואיל ורצפה מקדשת דוד קידשה כדפירש בקונטרס ואע"ג דשלמה בנה הבית דוד קידשה כדאמר לקמן בשמעתא כי קדיש דוד וכו' ובירושלמי דפרק ב' דשבועות אמרינן דוד זה מלך גד זה נביא ומה שפירש בקונטרס שקידשה בשתי תודות ובשיר אינו כן דעזרה אינה מקדשה בשתי תודות אלא בשירי מנחה כדאיתא בשבועות (דף טו.):

    הואיל ורצפה מקדשת פירוש דמקדשת האדם לעבוד עבודה שם דאינו יכול לעבוד במקום אחר וכלי שרת פירוש בגדי כהונה מקדשין האדם לעבוד עבודה מה כלי שרת לא יהא דבר חוצץ בינו לבין כלי שרת דהא כתיב על בשרו כדאמרינן לעיל (זבחים דף יט.) ובגדי כהונה קרי להו כלי שרת כדאמר לעיל (זבחים דף יג.) שתהא בכהן כשר ובכלי שרת ובקונטרס פי' שבכלי שרת ממש שלא יהא דבר חוצץ בין כהן לכלי שרת בקבלת הדם כדכתיב ולקח הכהן שתהא לקיחה בעצמו של כהן ואם תאמר מדחשיב ליה הכא חציצה ולעיל נמי דפריך ותיפוק לי משום חציצה וגבי ההוא דכריך ידיה בשיראי (פסחים דף נז.) אלמא לקיחה ע"י ד"א לא שמה לקיחה ובפ' לולב הגזול (סוכה דף לז.) קאמר רבא דלקיחה ע"י דבר אחר שמה לקיחה ויש לומר דהתם [לא] מיירי כגון דכריך ידיה בסודר ונוטל לולב דהא ודאי לא הוי לקיחה אלא דכריך ליה ללולב בסודרא ונוטלו ובאותו ענין מייתי רבא ראיה מאזוב וכן צריך לומר מתוך שמעתא דהתם דקאמר רבא גופיה מין במינו אינו חוצץ הא בשאינו מינו חוצץ ואמאי והא לקיחה ע"י דבר אחר שמה לקיחה ושמא חד מינייהו רבה ולמאי דפרישית ניחא דכי כריך ליה ללולב בסודר אף על פי שאינו חיבור גמור הוי כמו בית יד ולהכי חשיב ליה לקיחה וקצת קשה מההיא דיומא (דף נח.) דקאמר הניח מזרק בתוך מזרק מהו מאי קא מיבעיא ליה הא כי האי גוונא הויא לקיחה על ידי ד"א שמה לקיחה דליהוי חיצון בית יד לפנימי ויש לומר דאי אחיז ליה חיצון בדופניו שמטלטל הפנימי על ידו הכי נמי דהויא לקיחה מטעם בית יד אלא הכא במאי עסקינן כגון שנושא החיצון מתחתיו דלא מהני כלל לפנימי:

    Tosafot on Zevachim 24a · Sefaria

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת זבחים, דף כ״ד, עמוד א׳, בהיקף של כ־388 מילים ב־17 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 17 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 17 מילים

      נפתחת ב״וכל שני כתובים הבאין כאחד אין מלמדין.…״

    2. קטע 212 מילים

      נפתחת ב״ולמאן דאמר מלמדין שתויי יין הוה ליה…״

    3. קטע 343 מילים

      נפתחת ב״עומד על גבי כלים, על גבי בהמה,…״

      חכמים: רבי ישמעאל.

    4. קטע 430 מילים

      נפתחת ב״וצריכא; דאי אשמעינן כלי משום דלאו מינא…״

    5. קטע 539 מילים

      נפתחת ב״תניא, רבי אליעזר אומר: רגלו אחת על…״

      חכמים: רבי אליעזר.

    6. קטע 635 מילים

      נפתחת ב״בעי רבי אמי: נדלדלה האבן ועמד עליה,…״

      חכמים: רבי אמי.

    7. קטע 713 מילים

      נפתחת ב״רבה זוטי בעי לה הכי, בעי רבי…״

      חכמים: רבי אמי, רבה.

    8. קטע 821 מילים

      נפתחת ב״מאי קא מיבעיא ליה? כי קדיש דוד…״

    9. קטע 919 מילים

      נפתחת ב״לעולם פשיטא ליה דעד ארעית דתהומא קדיש;…״

    10. קטע 1025 מילים

      נפתחת ב״קיבל בשמאל פסול, ור"ש מכשיר. ת"ר באצבע;…״

    11. קטע 1122 מילים

      נפתחת ב״אמר ר"ש וכי נאמרה יד בקבלה אלא…״

    12. קטע 1226 מילים

      נפתחת ב״ור"ש ממה נפשך אי אית ליה גזירה…״

    13. קטע 1324 מילים

      נפתחת ב״אמר רב יהודה לעולם לית ליה גזירה…״

      חכמים: רב יהודה.

    14. קטע 1426 מילים

      נפתחת ב״א"ל רבה א"ה אפילו נתינה נמי ועוד…״

      חכמים: רבה.

    15. קטע 1527 מילים

      נפתחת ב״אלא אמר רבא לעולם אית ליה ג"ש…״

      חכמים: רבא.

    16. קטע 1616 מילים

      נפתחת ב״אמר ליה רב סמא בריה דרב אשי…״

      חכמים: רב סמא, רב אשי.

    17. קטע 173 מילים

      נפתחת ב״אלא אמר אביי:…״

      חכמים: אביי.

    חכמים הנזכרים בדף

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: זבחים דף כ״ד ע״א

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026