בוני התלמוד

    מסכת זבחים דף ק״ח עמוד א׳

    חזרה לאינדקס
    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:שְׁאֵלָהתְּשׁוּבָהקֻשְׁיָאתֵּרוּץרְאָיָהסְתִירָהמֵימְרָא
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    ראש יונהשל עולת העוף והעלו בחוץ: מלח אי פריש מצוה לחזור ולמולחו כדכתיב (ויקרא ב) ולא תשבית מלח ברית:

    שעת הכושרליקרב בפנים:

    שכן קדש מקבלואע"פ שהוציאו אם חזר והכניסו והעלהו לא ירד כדאמרן בהמזבח מקדש (לעיל זבחים דף פד.) הלן והיוצא כו':

    שחיטת לילה איכא בינייהולרבי שחט בהמה בלילה בפנים והעלה בחוץ פטור שלא היתה לה שעת הכושר דבשחיטתה נפסלה לר"א חייב שהרי הקדש מקבלו שאם עלה לא ירד:

    רבה אמר קבלה בכלי חול איכא בינייהושעת הכושר ליכא קדש מקבלו איכא דכל שפסולו בקדש הקדש מקבלו:

    כל היכא דנטמא גופו של זה ואח"כ נטמא הבשרואפילו ע"י אחרים מודה ר' יוסי הגלילי דחייב כדאמרן מה לי על ידו מה לי ע"י אחרים דטעמא דר' יוסי משום דאין איסור חל על איסור הוא וכאן איסור טומאת הגוף קודם:

    כי פליגי בשנטמא בשר תחילהונאסר על זה משום טומאת בשר שאין חייבין עליו חטאת וכי הדר נטמא הגוף אית ליה לר' יוסי אין איסור טומאת הגוף חל על איסור זה ואע"ג דאיסור כולל הוא דאיכא למימר דמיגו דמיתסר בשאר חתיכות טהורות משום טומאת הגוף נתסר נמי בהך לא אמרינן האי מיגו הלכך אין ראיה מטמא שאכל את הטהור לכאן דהתם טומאת הגוף קדים:

    ורבנן סברי אמרינן מגוואיסור כולל חל על איסור אחר דהא דאמרינן אין איסור חל על איסור באיסורי דעלמא קאמרינן:

    נהי דלא אמרינן מגולחול איסור על איסור ואפילו הוא כולל מיהו הני מילי היכא דשניהן שוין אבל הכא תיתי טומאת הגוף דחמירא ותיחול בכולל על טומאת בשר דקילא דהכי אמרינן בשחיטת חולין בפרק גיד הנשה (חולין דף קא.) דרבי יוסי הגלילי לית ליה איסור חל על איסור אפילו ע"י כולל ובאיסור חמור אית ליה איסור חל על איסור כשהוא איסור כולל גבי אוכל גיד הנשה של עולה דאוקימנא כרבי יוסי הגלילי דקתני חייב שתים:

    מתני' השוחט קדשים בחוץלאכילת הדיוט חייב:

    והמעלה להדיוט פטורמשום העלאת חוץ וחייב משום עובד עבודת כוכבים ואם הזיד בעבודת כוכבים ושגג בהעלאת חוץ אינו מביא על שגגתו חטאת וטעמא מפרש בגמ':

    שנים שאחזובגמרא מפרש לה:

    העלה ונודע לו וחזר והעלהמאותה בהמה עצמה ובגמרא מפרש פלוגתייהו:

    שיעלה לראש המזבחשיבנה מזבח לשם כך ויעלה וטעמא מפרש בגמ':

    גמ' דכתיב לה'ואל פתח אהל מועד לא יביאנו לעשות אותו לה' (ויקרא י״ז:ט׳) מכלל דבעושה לשם הכתוב מדבר:

    בשחיטת חוץ נמי כתיב(שם) ואל פתח אהל מועד לא הביאו להקריב קרבן לה':

    איש אישלהביא איש ששחט לאיש:

    שאני התםבשחיטה לא מצית למידרש איש איש לחייב שנים שאחזו בסכין ושחטו:

    דהא כתיב ההואוקא סלקא דעתך ונכרת האיש ההוא (שם):

    זבחים 108 עמוד א

    1ראש בן יונה שאין בו כזית, ומלח משלימו לכזית; מהו?

    2א"ל רבא מפרזקיא לרב אשי: לאו היינו פלוגתייהו דר' יוחנן ור"ל תיבעי לרבי יוחנן, ותיבעי לר"ל׃

    3תיבעי לר' יוחנן ע"כ לא קאמר ר' יוחנן התם, אלא עצם דמינא דבשר הוא; אבל מלח, דלאו מינא דבר יונה הוא לא. תיבעי לר"ל ע"כ לא קאמר ר"ל התם, אלא דאי פריש מינה לאו מצוה לאסוקי; אבל הכא, דאי פריש מצוה לאסוקי לא. או דלמא ל"ש׃

    4תיקו.

    5ר' יוסי הגלילי אומר כו'.

    6השיב רבי תחת רבי יוסי הגלילי: מה לשוחט בפנים ומעלה בחוץ שהיתה לו שעת הכושר; תאמר בשוחט חוץ ומעלה בחוץ שלא היתה לו שעת הכושר?!

    7השיב ר"א בר' שמעון תחת ר"י הגלילי: מה לשוחט בפנים ומעלה בחוץ שכן קודש מקבלו; תאמר בשוחט בחוץ שאין קודש מקבלו?!

    8מאי בינייהו? אמר זעירי: שחיטת לילה איכא בינייהו.

    9רבה אמר: קבלה בכלי חול איכא בינייהו.

    10טמא שאכל בין קודש כו'.

    11שפיר קאמרי ליה רבנן לרבי יוסי הגלילי!

    12אמר רבא: כל היכא דנטמא טומאת הגוף ואחר כך נטמא בשר דכולי עלמא לא פליגי דחייב, שכן טומאת הגוף בכרת.

    13כי פליגי בשנטמא בשר ואח"כ נטמא הגוף.

    14דרבנן סברי אמרינן מיגו, ור' יוסי הגלילי סבר לא אמרינן מיגו.

    15ורבי יוסי נהי דמיגו לא אמרינן; תיתי טומאת הגוף דחמירא, ותחול על טומאת בשר!

    16אמר רב אשי: ממאי דטומאת הגוף חמורה? דלמא טומאת בשר חמורה, שכן אין לה טהרה במקוה!

    מתני׳ · משנה

    17חומר בשחיטה מבעלייה, ובעלייה מבשחיטה.

    18חומר בשחיטה שהשוחט להדיוט חייב, והמעלה להדיוט פטור. חומר בעלייה שנים שאחזו בסכין ושחטו, פטורים; אחזו באבר והעלו, חייבין.

    19העלה חזר והעלה וחזר והעלה חייב על כל עלייה. דברי ר"ש ר' יוסי אומר: אינו חייב אלא אחת.

    20ואינו חייב עד שיעלה לראש המזבח. ר"ש אומר: אפילו העלה על הסלע או על האבן חייב.

    גמ׳ · גמרא

    21מאי שנא המעלה להדיוט דפטור דכתיב ״(ויקרא יז״, ד) ״לה'״, בשחיטה נמי הכתיב ״לה'״!

    22שאני התם, דאמר קרא: ״(ויקרא יז״, ג) ״איש איש״. גבי העלאה נמי כתיב: ״איש איש״! מיבעי ליה לשנים שהעלו באבר חייבין.

    23אי הכי, ה"נ מיבעי ליה לשנים שאחזו בסכין ושחטו שחייבין! שאני התם, דאמר קרא: ״ההוא״ אחד ולא שנים.

    24אי הכי, גבי העלאה נמי הא כתיב ״ההוא״! מיבעי ליה׃

    תוספות

    שחיטת לילה איכא בינייהולכאורה רבי ורבי אלעזר בר"ש סברי כר"ש דאמר בפרק המזבח מקדש (לעיל זבחים דף פד.) נשחטה בלילה אם עלתה לא תרד דהשתא קדש מקבלו ולא היתה לו שעת הכושר אבל לרבי יהודה דאמר אם עלתה תרד בין לרבי בין לרבי אלעזר בר"ש שחט בלילה בפנים והעלה בחוץ לא מבעיא (ליה) לרבי יוסי הגלילי דפטור אלא אפילו לרבנן נמי פטור כדמוכח בסוף פירקין (לקמן זבחים קיא:) גבי הא דתנן ר"ש אומר כל שחייבין עליו בחוץ חייבין על כיוצא בו בפנים שהעלה בחוץ ומפרש זעירי גופיה שחיטת בהמה בלילה איכא בינייהו וה"ק השוחט בהמה בלילה בפנים והעלה בחוץ פטור פירוש דאין מתקבל בפנים כר' יהודה דאמר אם עלה (לא) ירד שחט בחוץ והעלה בחוץ חייב אלמא דאפילו לרבנן דמחייבי שוחט בחוץ ומעלה בחוץ מודו בשוחט בלילה בפנים ומעלה בחוץ דפטור לר' יהודה וקצת תימה זעירי ורבה אמאי נקטי הכא שחיטת לילה וקבלה בכלי חול דהיינו כמו נשפך דמה דלא הוי אלא לר"ש דלרבי יהודה תרוייהו ירדו הוי להו למימר איכא בינייהו נשחטה חוץ לזמנו וחוץ למקומו דלכולי עלמא לא ירד דהרי קדש מקבלו ולא היתה לו שעת הכושר ושמא אגב דנקטי רבה וזעירי בסוף פירקין (שם) גבי פלוגתא דר"ש ורבנן שחיטת לילה וקבלה בכלי חול נקטי נמי הכא וצריך לדקדק לר' יהודה דאמר (לעיל זבחים דף פד.) ביצא דמה אם עלה ירד הרי זורק מקצת דמים בחוץ דחייב אע"ג דאין קדש מקבלו ושמא לרבי יהודה לא היה חייב והא דדרשינן מקרא לרבות הזורק דלמא בשחוטי חוץ ולא בשחוטי פנים מידי דהוה אשחיטת לילה בסוף פירקין אבל לרבי יוסי הגלילי אליבא דרבי יהודה ודאי לא משכחת לה זורק בחוץ דחייב ועוד נראה דהא דמיפטר לר' יהודה משום דאין קדש מקבלו היינו כשאין קדש מקבלו מחמת פסול אחר מלבד פסול זה שיצא לחוץ והעלהו וניחא נמי דמתני' מחייב הקומץ והלבונה והקטרת ומנחת כהנים שהעלן בחוץ אף על גב דאמרינן בריש המזבח (לעיל זבחים דף פג:) דמנחות לר"י הגלילי ירדו וכן נסכים הבאים עם הזבח דאמרינן לדברי כולן ירדו וברייתא דבסמוך (דף קט.) דמרבי פסולין לא חשיב נשחטה בלילה ונשפך דמה שמע מינה דרבי יהודה היא ולא מחייבי אהני משום דירדו ואפילו הכי מחייב אקומץ ומנחת נסכים וניסוך היין והמים והיינו טעמא כדפרישית וקצת קשה דלרבי יהודה אין מתיישב מה שהשיב ר' אלעזר בר"ש תחת ר"י הגלילי דאכתי תיקשי ליה אף הקומץ בפנים והעלה בחוץ כיון שהוציאו פסלו:

    רבנן סברי מיגובאיסור כולל פליגי כדמפרש בסוף גיד הנשה (חולין דף קא.):

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    מפרשים נוספים

    גליון הש"ס

    גמ' מיבעי ליה לשנים שהעלועי' תבואת שור הלכות שחיטה סי' ב ס"ק כב:

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת זבחים דף ק״ח עמוד א׳

    מסכת זבחים דף ק״ח עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 24 קטעים ממוספרים, כ־342 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    רש"י

    ראש יונה של עולת העוף והעלו בחוץ: מלח אי פריש מצוה לחזור ולמולחו כדכתיב (ויקרא ב) ולא תשבית מלח ברית:

    שעת הכושר ליקרב בפנים:

    שכן קדש מקבלו אע"פ שהוציאו אם חזר והכניסו והעלהו לא ירד כדאמרן בהמזבח מקדש (לעיל זבחים דף פד.) הלן והיוצא כו':

    שחיטת לילה איכא בינייהו לרבי שחט בהמה בלילה בפנים והעלה בחוץ פטור שלא היתה לה שעת הכושר דבשחיטתה נפסלה לר"א חייב שהרי הקדש מקבלו שאם עלה לא ירד:

    רבה אמר קבלה בכלי חול איכא בינייהו שעת הכושר ליכא קדש מקבלו איכא דכל שפסולו בקדש הקדש מקבלו:

    כל היכא דנטמא גופו של זה ואח"כ נטמא הבשר ואפילו ע"י אחרים מודה ר' יוסי הגלילי דחייב כדאמרן מה לי על ידו מה לי ע"י אחרים דטעמא דר' יוסי משום דאין איסור חל על איסור הוא וכאן איסור טומאת הגוף קודם:

    כי פליגי בשנטמא בשר תחילה ונאסר על זה משום טומאת בשר שאין חייבין עליו חטאת וכי הדר נטמא הגוף אית ליה לר' יוסי אין איסור טומאת הגוף חל על איסור זה ואע"ג דאיסור כולל הוא דאיכא למימר דמיגו דמיתסר בשאר חתיכות טהורות משום טומאת הגוף נתסר נמי בהך לא אמרינן האי מיגו הלכך אין ראיה מטמא שאכל את הטהור לכאן דהתם טומאת הגוף קדים:

    ורבנן סברי אמרינן מגו ואיסור כולל חל על איסור אחר דהא דאמרינן אין איסור חל על איסור באיסורי דעלמא קאמרינן:

    ועוד 11 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Zevachim 108a · Sefaria

    תוספות

    שחיטת לילה איכא בינייהו לכאורה רבי ורבי אלעזר בר"ש סברי כר"ש דאמר בפרק המזבח מקדש (לעיל זבחים דף פד.) נשחטה בלילה אם עלתה לא תרד דהשתא קדש מקבלו ולא היתה לו שעת הכושר אבל לרבי יהודה דאמר אם עלתה תרד בין לרבי בין לרבי אלעזר בר"ש שחט בלילה בפנים והעלה בחוץ לא מבעיא (ליה) לרבי יוסי הגלילי דפטור אלא אפילו לרבנן נמי פטור כדמוכח בסוף פירקין (לקמן זבחים קיא:) גבי הא דתנן ר"ש אומר כל שחייבין עליו בחוץ חייבין על כיוצא בו בפנים שהעלה בחוץ ומפרש זעירי גופיה שחיטת בהמה בלילה איכא בינייהו וה"ק השוחט בהמה בלילה בפנים והעלה בחוץ פטור פירוש דאין מתקבל בפנים כר' יהודה דאמר אם עלה (לא) ירד שחט בחוץ והעלה בחוץ חייב אלמא דאפילו לרבנן דמחייבי שוחט בחוץ ומעלה בחוץ מודו בשוחט בלילה בפנים ומעלה בחוץ דפטור לר' יהודה וקצת תימה זעירי ורבה אמאי נקטי הכא שחיטת לילה וקבלה בכלי חול דהיינו כמו נשפך דמה דלא הוי אלא לר"ש דלרבי יהודה תרוייהו ירדו הוי להו למימר איכא בינייהו נשחטה חוץ לזמנו וחוץ למקומו דלכולי עלמא לא ירד דהרי קדש מקבלו ולא היתה לו שעת הכושר ושמא אגב דנקטי רבה וזעירי בסוף פירקין (שם) גבי פלוגתא דר"ש ורבנן שחיטת לילה וקבלה בכלי חול נקטי נמי הכא וצריך לדקדק לר' יהודה דאמר (לעיל זבחים דף פד.) ביצא דמה אם עלה ירד הרי זורק מקצת דמים בחוץ דחייב אע"ג דאין קדש מקבלו ושמא לרבי יהודה לא היה חייב והא דדרשינן מקרא לרבות הזורק דלמא בשחוטי חוץ ולא בשחוטי פנים מידי דהוה אשחיטת לילה בסוף פירקין אבל לרבי יוסי הגלילי אליבא דרבי יהודה ודאי לא משכחת לה זורק בחוץ דחייב ועוד נראה דהא דמיפטר לר' יהודה משום דאין קדש מקבלו היינו כשאין קדש מקבלו מחמת פסול אחר מלבד פסול זה שיצא לחוץ והעלהו וניחא נמי דמתני' מחייב הקומץ והלבונה והקטרת ומנחת כהנים שהעלן בחוץ אף על גב דאמרינן בריש המזבח (לעיל זבחים דף פג:) דמנחות לר"י הגלילי ירדו וכן נסכים הבאים עם הזבח דאמרינן לדברי כולן ירדו וברייתא דבסמוך (דף קט.) דמרבי פסולין לא חשיב נשחטה בלילה ונשפך דמה שמע מינה דרבי יהודה היא ולא מחייבי אהני משום דירדו ואפילו הכי מחייב אקומץ ומנחת נסכים וניסוך היין והמים והיינו טעמא כדפרישית וקצת קשה דלרבי יהודה אין מתיישב מה שהשיב ר' אלעזר בר"ש תחת ר"י הגלילי דאכתי תיקשי ליה אף הקומץ בפנים והעלה בחוץ כיון שהוציאו פסלו:

    רבנן סברי מיגו באיסור כולל פליגי כדמפרש בסוף גיד הנשה (חולין דף קא.):

    Tosafot on Zevachim 108a · Sefaria

    גליון הש"ס

    גמ' מיבעי ליה לשנים שהעלו עי' תבואת שור הלכות שחיטה סי' ב ס"ק כב:

    Gilyon HaShas on Zevachim 108a · Sefaria

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת זבחים, דף ק״ח, עמוד א׳, בהיקף של כ־342 מילים ב־24 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 24 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 110 מילים

      נפתחת ב״ראש בן יונה שאין בו כזית, ומלח…״

    2. קטע 216 מילים

      נפתחת ב״א"ל רבא מפרזקיא לרב אשי: לאו היינו…״

      חכמים: רב אשי, רבי יוחנן, רבא.

    3. קטע 346 מילים

      נפתחת ב״תיבעי לר' יוחנן ע"כ לא קאמר ר'…״

    4. קטע 41 מילים

      נפתחת ב״תיקו.…״

    5. קטע 55 מילים

      נפתחת ב״ר' יוסי הגלילי אומר כו'.…״

    6. קטע 625 מילים

      נפתחת ב״השיב רבי תחת רבי יוסי הגלילי: מה…״

      חכמים: רבי תחת, רבי יוסי.

    7. קטע 721 מילים

      נפתחת ב״השיב ר"א בר' שמעון תחת ר"י הגלילי:…״

    8. קטע 88 מילים

      נפתחת ב״מאי בינייהו? אמר זעירי: שחיטת לילה איכא…״

    9. קטע 97 מילים

      נפתחת ב״רבה אמר: קבלה בכלי חול איכא בינייהו.…״

      חכמים: רבה.

    10. קטע 105 מילים

      נפתחת ב״טמא שאכל בין קודש כו'.…״

    11. קטע 117 מילים

      נפתחת ב״שפיר קאמרי ליה רבנן לרבי יוסי הגלילי!…״

      חכמים: רבי יוסי.

    12. קטע 1220 מילים

      נפתחת ב״אמר רבא: כל היכא דנטמא טומאת הגוף…״

      חכמים: רבא.

    13. קטע 137 מילים

      נפתחת ב״כי פליגי בשנטמא בשר ואח"כ נטמא הגוף.…״

    14. קטע 1411 מילים

      נפתחת ב״דרבנן סברי אמרינן מיגו, ור' יוסי הגלילי…״

    15. קטע 1514 מילים

      נפתחת ב״ורבי יוסי נהי דמיגו לא אמרינן; תיתי…״

      חכמים: רבי יוסי.

    16. קטע 1616 מילים

      נפתחת ב״אמר רב אשי: ממאי דטומאת הגוף חמורה?…״

      חכמים: רב אשי.

    17. קטע 176 מילים

      נפתחת ב״מתני׳ חומר בשחיטה מבעלייה, ובעלייה מבשחיטה.…״

    18. קטע 1819 מילים

      נפתחת ב״חומר בשחיטה שהשוחט להדיוט חייב, והמעלה להדיוט…״

    19. קטע 1918 מילים

      נפתחת ב״העלה חזר והעלה וחזר והעלה חייב על…״

    20. קטע 2016 מילים

      נפתחת ב״ואינו חייב עד שיעלה לראש המזבח. ר"ש…״

    21. קטע 2115 מילים

      נפתחת ב״גמ׳ מאי שנא המעלה להדיוט דפטור דכתיב…״

    22. קטע 2221 מילים

      נפתחת ב״שאני התם, דאמר קרא: (ויקרא יז, ג)…״

    23. קטע 2318 מילים

      נפתחת ב״אי הכי, ה"נ מיבעי ליה לשנים שאחזו…״

    24. קטע 2410 מילים

      נפתחת ב״אי הכי, גבי העלאה נמי הא כתיב…״

    חכמים הנזכרים בדף

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: זבחים דף ק״ח ע״א

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026