בוני התלמוד

    מסכת זבחים דף ל״א עמוד א׳

    חזרה לאינדקס
    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:שְׁאֵלָהתְּשׁוּבָהקֻשְׁיָאתֵּרוּץרְאָיָהסְתִירָהמֵימְרָא
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    לישנא אחרינא גרסינן:

    ויקץ כישן פיגולכיון שמצא חצי זית ראשון חצי זית אחרון שהוא מינו ניעור משנתו ומבטולו שנצטרף עם חוץ למקומו לפסול ולא לפגל וחוזר מצטרף עם זה לפגל ובטל לו חצי זית דחוץ למקומו מלהוציא מידי פיגול דאין חצי זית מועיל במקום כזית ולא אמרי' כבר נצטרף עם שאצלו לפסול ולא יחזור ויפרד ממנו:

    עירוב מחשבות הוימכיון שנצטרף שוב לא ירד:

    ראשוןהתערובות הזה תורת ראשון עליו לעשות מגעו שני דהא איכא שיעורא דראשון בגוויה ליתן טומאה:

    חלקן זה שני וזה שנישהרי בכל אחד חצי שיעור דראשון וחצי שיעור דשני ותנן לקמן בשמעתא ראשון ושני מצטרפין לטמא בקל שבשניהם:

    הא חזר ועירבן ראשוןכדמסיים ואזיל מגופא דמתני' אלמא כשחזר ומצא את מינו ניעור מצירוף דשאינו מינו:

    נפל זה בעצמו וזה בעצמוכשנסתלק הראשון נפל חבירו עליה פסלה ולא טימאה ליעשות שניה שכשנפל האחד לא היה בו כביצה ראשון וכשנפל חבירו כבר נסתלק זה:

    נפלו שניהם כאחדוה"ה בזה אחר זה אם נפל השני בעוד הראשון עליה שניהם כאחד קרי ליה:

    עשאה שניהאלמא הדרי ומצטרפי ראשון שבזה ושבזה:

    התם איכא שיעוראמעיקרא שלם הוא ונחלק הלכך כשחזר ועירבו חזר שמו עליו:

    אבל הכאמעיקרא חצי זית פגול וחצי זית פסול לא נקרא שם פגול עליו כי אם שם פסול הלכך כי הדר אתי חצי [זית] דזמן לא פקע שם פסול למיחל שם פגול:

    ה"ג האוכל חצי ביצה שנטמא באב הטומאה וחצי ביצה אחרת שנטמא בולד הטומאה מצטרפין זה עם זה לטמא בקל שבשניהם מאי לאו אף על גב דהדר מלייה לא דלא הדר מלייה:

    לטמא בקל שבשניהםאם נגע בתרומה פסלה ולא טמאה דליכא כשיעור מן הראשון מאי לאו אפי' חזר והשלים מאוכל ראשון אחר על זה עד שהיה בו כביצה אוכל ראשון דאינו עושה עוד ראשון הואיל ולא היה בו מעולם שיעור קודם שנתערב עם אוכל שני אלמא כי לא הוי ביה שיעורא מעיקרא אין חוזר וניעור וא"ת אי בלא הוי ביה שיעורא מעיקרא היאך קיבל טומאה מאב הטומאה מתחילתו תשובה לדבריך שהאוכל מקבל טומאה בכל שהוא אבל לטמא אחרים צריך כביצה וברייתא שלימה בת"כ כל אשר בתוכה יטמא מכל האוכל מלמד שמטמא בכל שהוא יכול יטמא אחרים בכל שהוא ת"ל אשר יאכל דהיינו כביצה כדילפי' בפ"ח דיומא (דף פ.) אוכל הנאכל בבת אחת ושיערו חכמים אין בית הבליעה מחזיק יותר מכביצת תרנגולת:

    ה"ג בדרב דימי חצי זית חוץ למקומו וחצי זית חוץ לזמנו וחצי זית חוץ לזמנו תנא בר קפרא כו' - דכיון דהוי להו הנך תרי דזמן גבי הדדי מצטרפין ולא אמרינן מכי חשיב אחצי זית דזמן קמא נצטרף עם חצי זית דמקום שקדמו דהא דאמרת (לעיל זבחים כט.) יהיה מלמד שמצטרפין היכא דליכא מינו לצרופי בהדיה:

    כי אתא רבין אמרלאו הכי תני בר קפרא דכיון שקדמו חצי זית דמקום אתי חצי זית קמא דזמן ואיצטריף ושוב אין חוזר וניעור אלא הכי תנא חצי זית חוץ לזמנו וחצי זית חוץ לזמנו וחצי זית חוץ למקומו פיגול אין חצי זית דמקום מועיל לבטל זמן דהוי כזית:

    רב אשי כו'כרבא סבירא ליה דאמר לעיל ויקץ כישן הפיגול ואפילו אפסקיה במחשבת מקום ועדיפא דרב אשי מדרבא דאשמעינן רבותא אע"ג דחשבינהו לזמן ומקום בחד דבורא וצירפן בשפתיו לכזית אחד ואפ"ה מצטרף למינו:

    יאכלו הכלביםאלמא שמיה אכילה:

    אלא מעתה חישבעל הבשר לאכול באש הדיוט למחר:

    הכי נמידהוי פיגול:

    וכי תימא הכי נמי והא אנן תנןדאפי' אש גבוה במידי דחזי לה ואורחה לא מצטרפא אם חישבה עם אכילת אדם ואע"ג דאכילה שמה אלמא לא מדמי אכילות להדדי דכל חדא וחדא למילתיה הוא דהויא אכילה:

    בתר אוכליןשנים האוכלין את הזית:

    זבחים 31 עמוד א

    1השתא ״כזית״ ״וכזית״ כללא, ״כזית למחר בחוץ״ מיבעיא?!

    2(לישנא אחרינא: ״כזית למחר בחוץ״ פרטא, ״כזית״ ״כזית״ מיבעיא)?!

    3איתמר: חצי זית חוץ לזמנו, חצי זית חוץ למקומו, וחצי זית חוץ לזמנו אמר רבא: ״ויקץ כישן״ הפיגול. ורב המנונא אמר: עירוב מחשבות הוי.

    4אמר רבא: מנא אמינא לה? דתנן: כביצה אוכל ראשון וכביצה אוכל שני שבללן זה בזה ראשון. חלקן זה שני וזה שני. הא חזר ועירבן ראשון הוי.

    5ממאי? מדקתני סיפא: נפל זה בעצמו וזה בעצמו על ככר של תרומה פסלוה. נפלו שניהן כאחת עשאוה שניה.

    6ורב המנונא אמר: התם איכא שיעורא, הכא ליכא שיעורא.

    7אמר רב המנונא: מנא אמינא לה? דתנן: האוכל שנטמא באב הטומאה, ושנטמא בולד הטומאה מצטרפין זה עם זה לטמא בקל שבשניהם. מאי, לאו אע"ג דהדר מלייה?

    8דלמא דלא הדר מלייה!

    9כי אתא רב דימי אמר: חצי זית חוץ למקומו, וחצי זית חוץ לזמנו, וחצי זית חוץ לזמנו תני בר קפרא: פיגול; אין חצי זית מועיל במקום כזית.

    10כי אתא רבין אמר: חצי זית חוץ לזמנו, וחצי זית חוץ לזמנו, וחצי זית חוץ למקומו תני בר קפרא: פיגול; אין חצי זית מועיל במקום כזית.

    11רב אשי מתני הכי: חצי זית חוץ לזמנו, וכזית חציו חוץ למקומו וחציו חוץ לזמנו; תני בר קפרא: פיגול; אין חצי זית מועיל במקום כזית.

    12אמר רבי ינאי: חישב שיאכלוהו כלבים למחר פיגול; דכתיב: ״(מלכים ב ט״, י) ״ואת איזבל יאכלו הכלבים בחלק יזרעאל״.

    13מתקיף לה רבי אמי: אלא מעתה, חישב שתאכלהו אש למחר, דכתיב: ״(איוב כ״, כו) תאכלהו אש לא נופח ה"נ דפיגול?! וכי תימא הכי נמי; והתנן: לאכול כחצי זית ולהקטיר חצי כזית כשר, שאין אכילה והקטרה מצטרפין!

    14אי דאפקה בלשון אכילה ה"נ הכא במאי עסקינן דאפקה בלשון הקטרה. דלשון אכילה לחוד, ולשון הקטרה לחוד.

    15בעי רב אשי: חישב לאכול כזית בשני בני אדם, מהו? בתר מחשבה אזלינן דאיכא שיעורא, או בתר אוכלין אזלינן וליכא שיעורא?

    16אמר אביי, ת"ש לאכול כחצי זית ולהקטיר כחצי זית כשר, שאין אכילה והקטרה מצטרפין.

    תוספות

    ויקץ כישן הפיגוללא שייך הכא מצא מין את מינו וניעור:

    עירוב מחשבות הוישאין הפסול מניח הפיגול ליפרד מעליו:

    הא חזר ועירבן ראשון הויתימה מה ענין זה אצל זה דגבי קרבן כשאמר חצי זית חוץ למקומו וחצי זית חוץ לזמנו הרי כבר נפסל הקרבן ואינו חוזר ונעשה פיגול אבל חצי ביצה ראשון וחצי ביצה שני שנתערבו דנעשה שני אין הטעם לפי שנתבטל חצי ביצה הראשון אלא משום דאין לו כח לטמאות בפני עצמו הלכך כשיצטרף עמו חצי ביצה ראשון למה לא יהא ראשון:

    נפלו שניהם כאחד עשאוה שניהלמ"ד יש נוגע חוזר ונוגע:

    התם איכא שיעוראפי' בקונט' מעיקרא שיעור שלם הוה ונחלק הלכך כשחזר וערבו שמו חזר עליו אבל הכא מעיקרא חצי זית פיגול וחצי זית פסול לא נקרא שם פיגול עליו כי אם שם פסול הלכך כי הדר אתי חצי זית דזמן לא פקע שם פסול למיחל שם פיגול ולפירוש זה הוה ליה למימר התם הוה ביה שיעורא הכא לא הוה ביה שיעורא ומפרש ר"ת איכא שיעורא שיש מן השני כשיעור לפיכך מניח לו לראשון להפרד מעליו והלך לו להתחבר אצל ראשון אחר הכא ליכא שיעורא מן הפסול ואין מניח לו לפיגול להפרד מעליו:

    אמר רב המנונא מנא אמינא לה דתנן האוכל שנטמא באב הטומאהשהיה בו כביצה ושנטמא בולד הטומאה שהיה בו כמו כן כביצה מצטרפין זה עם זה אם יש חצי ביצה מן הראשון וחצי ביצה מן השני מצטרפין לטמא בקל שבשניהם מאי לאו אע"ג דהדר מלייה שלקח מן הראשון ושם עליו אלמא כיון דליכא שיעורא מן השני אין מניח לו לראשון להפרד מעליו לילך לו אצל ראשון חבירו ומשני דלמא דלא הדר מלייה ואין לדמות זה לטומאה שבטלה חזרה וניעורה דהכא לא בטלה והכא טעמא משום דאין להפרד ממנו ולפי' רבינו תם שפירשתי לא צריכא למה שפירש בקונטרס דאוכל מקבל טומאה בכל שהוא והארכתי בפרק המצניע [שבת דף צא. ד"ה אי לענין]:

    חישב שיאכלוהו כלבים למחר פיגולבסוף כל הפסולין (לקמן זבחים דף לו.) אמרינן דחישב שיאכלוהו טמאים לא הוי פיגול וצריך לפרש טעם אמאי גרע מאכילת כלבים:

    ואת איזבל יאכלו הכלביםהא פשיטא ליה דשייכא ליה גבי בהמה בדבר הראוי לה כדכתיב תהיה כל תבואתך לאכול אלא מאכילת בשר מייתי ראיה:

    דכתיב תאכלהו אש לא נופחתימה דלא מייתי קרא דאם האכל יאכל דבשתי אכילות הכתוב מדבר אחת אכילת אדם ואחת אכילת מזבח (לעיל זבחים יג:) וכתיב (ויקרא ו׳:ג׳) אשר תאכל האש את העולה וי"ל דאש דגבוה פשיטא ליה דשמה אכילה ובכל מקום אין אכילה והקטרה מצטרפין אבל השתא דאמרת דכל אכילת אש שמה אכילה קשיא ליה אמאי אין מצטרפין:

    שאין אכילה והקטרה מצטרפיןמרישא הוה מצינא למידק דקתני להקטיר דבר שדרכו להקטיר הא דבר שאין דרכו להקטיר לא אלמא אכילת אש לא שמה אכילה:

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת זבחים דף ל״א עמוד א׳

    מסכת זבחים דף ל״א עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 16 קטעים ממוספרים, כ־309 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    רש"י

    לישנא אחרינא גרסינן:

    ויקץ כישן פיגול כיון שמצא חצי זית ראשון חצי זית אחרון שהוא מינו ניעור משנתו ומבטולו שנצטרף עם חוץ למקומו לפסול ולא לפגל וחוזר מצטרף עם זה לפגל ובטל לו חצי זית דחוץ למקומו מלהוציא מידי פיגול דאין חצי זית מועיל במקום כזית ולא אמרי' כבר נצטרף עם שאצלו לפסול ולא יחזור ויפרד ממנו:

    עירוב מחשבות הוי מכיון שנצטרף שוב לא ירד:

    ראשון התערובות הזה תורת ראשון עליו לעשות מגעו שני דהא איכא שיעורא דראשון בגוויה ליתן טומאה:

    חלקן זה שני וזה שני שהרי בכל אחד חצי שיעור דראשון וחצי שיעור דשני ותנן לקמן בשמעתא ראשון ושני מצטרפין לטמא בקל שבשניהם:

    הא חזר ועירבן ראשון כדמסיים ואזיל מגופא דמתני' אלמא כשחזר ומצא את מינו ניעור מצירוף דשאינו מינו:

    נפל זה בעצמו וזה בעצמו כשנסתלק הראשון נפל חבירו עליה פסלה ולא טימאה ליעשות שניה שכשנפל האחד לא היה בו כביצה ראשון וכשנפל חבירו כבר נסתלק זה:

    נפלו שניהם כאחד וה"ה בזה אחר זה אם נפל השני בעוד הראשון עליה שניהם כאחד קרי ליה:

    ועוד 13 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Zevachim 31a · Sefaria

    תוספות

    ויקץ כישן הפיגול לא שייך הכא מצא מין את מינו וניעור:

    עירוב מחשבות הוי שאין הפסול מניח הפיגול ליפרד מעליו:

    הא חזר ועירבן ראשון הוי תימה מה ענין זה אצל זה דגבי קרבן כשאמר חצי זית חוץ למקומו וחצי זית חוץ לזמנו הרי כבר נפסל הקרבן ואינו חוזר ונעשה פיגול אבל חצי ביצה ראשון וחצי ביצה שני שנתערבו דנעשה שני אין הטעם לפי שנתבטל חצי ביצה הראשון אלא משום דאין לו כח לטמאות בפני עצמו הלכך כשיצטרף עמו חצי ביצה ראשון למה לא יהא ראשון:

    נפלו שניהם כאחד עשאוה שניה למ"ד יש נוגע חוזר ונוגע:

    התם איכא שיעורא פי' בקונט' מעיקרא שיעור שלם הוה ונחלק הלכך כשחזר וערבו שמו חזר עליו אבל הכא מעיקרא חצי זית פיגול וחצי זית פסול לא נקרא שם פיגול עליו כי אם שם פסול הלכך כי הדר אתי חצי זית דזמן לא פקע שם פסול למיחל שם פיגול ולפירוש זה הוה ליה למימר התם הוה ביה שיעורא הכא לא הוה ביה שיעורא ומפרש ר"ת איכא שיעורא שיש מן השני כשיעור לפיכך מניח לו לראשון להפרד מעליו והלך לו להתחבר אצל ראשון אחר הכא ליכא שיעורא מן הפסול ואין מניח לו לפיגול להפרד מעליו:

    אמר רב המנונא מנא אמינא לה דתנן האוכל שנטמא באב הטומאה שהיה בו כביצה ושנטמא בולד הטומאה שהיה בו כמו כן כביצה מצטרפין זה עם זה אם יש חצי ביצה מן הראשון וחצי ביצה מן השני מצטרפין לטמא בקל שבשניהם מאי לאו אע"ג דהדר מלייה שלקח מן הראשון ושם עליו אלמא כיון דליכא שיעורא מן השני אין מניח לו לראשון להפרד מעליו לילך לו אצל ראשון חבירו ומשני דלמא דלא הדר מלייה ואין לדמות זה לטומאה שבטלה חזרה וניעורה דהכא לא בטלה והכא טעמא משום דאין להפרד ממנו ולפי' רבינו תם שפירשתי לא צריכא למה שפירש בקונטרס דאוכל מקבל טומאה בכל שהוא והארכתי בפרק המצניע [שבת דף צא. ד"ה אי לענין]:

    חישב שיאכלוהו כלבים למחר פיגול בסוף כל הפסולין (לקמן זבחים דף לו.) אמרינן דחישב שיאכלוהו טמאים לא הוי פיגול וצריך לפרש טעם אמאי גרע מאכילת כלבים:

    ואת איזבל יאכלו הכלבים הא פשיטא ליה דשייכא ליה גבי בהמה בדבר הראוי לה כדכתיב תהיה כל תבואתך לאכול אלא מאכילת בשר מייתי ראיה:

    ועוד 2 קטעי פירוש על דף זה.

    Tosafot on Zevachim 31a · Sefaria

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת זבחים, דף ל״א, עמוד א׳, בהיקף של כ־309 מילים ב־16 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 16 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 18 מילים

      נפתחת ב״השתא ״כזית״ ״וכזית״ כללא, ״כזית למחר בחוץ״…״

    2. קטע 29 מילים

      נפתחת ב״(לישנא אחרינא: ״כזית למחר בחוץ״ פרטא, ״כזית״…״

    3. קטע 324 מילים

      נפתחת ב״איתמר: חצי זית חוץ לזמנו, חצי זית…״

      חכמים: רב המנונא, רבא.

    4. קטע 426 מילים

      נפתחת ב״אמר רבא: מנא אמינא לה? דתנן: כביצה…״

      חכמים: רבן ראשון, רבא.

    5. קטע 518 מילים

      נפתחת ב״ממאי? מדקתני סיפא: נפל זה בעצמו וזה…״

    6. קטע 69 מילים

      נפתחת ב״ורב המנונא אמר: התם איכא שיעורא, הכא…״

      חכמים: רב המנונא.

    7. קטע 726 מילים

      נפתחת ב״אמר רב המנונא: מנא אמינא לה? דתנן:…״

      חכמים: רב המנונא.

    8. קטע 84 מילים

      נפתחת ב״דלמא דלא הדר מלייה!…״

    9. קטע 927 מילים

      נפתחת ב״כי אתא רב דימי אמר: חצי זית…״

      חכמים: רב דימי.

    10. קטע 1026 מילים

      נפתחת ב״כי אתא רבין אמר: חצי זית חוץ…״

    11. קטע 1125 מילים

      נפתחת ב״רב אשי מתני הכי: חצי זית חוץ…״

      חכמים: רב אשי.

    12. קטע 1219 מילים

      נפתחת ב״אמר רבי ינאי: חישב שיאכלוהו כלבים למחר…״

      חכמים: רבי ינאי.

    13. קטע 1336 מילים

      נפתחת ב״מתקיף לה רבי אמי: אלא מעתה, חישב…״

      חכמים: רבי אמי.

    14. קטע 1417 מילים

      נפתחת ב״אי דאפקה בלשון אכילה ה"נ הכא במאי…״

    15. קטע 1521 מילים

      נפתחת ב״בעי רב אשי: חישב לאכול כזית בשני…״

      חכמים: רב אשי.

    16. קטע 1614 מילים

      נפתחת ב״אמר אביי, ת"ש לאכול כחצי זית ולהקטיר…״

      חכמים: אביי.

    חכמים הנזכרים בדף

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: זבחים דף ל״א ע״א

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026