מסכת זבחים דף ס״ב עמוד ב׳

בני קטורה בני אברהם אתם אבל לא כזרע יצחק ויעקב:

הכי גרסינן הוו יתבי קמיה דרבי טרפון ולא הוו אמרי מידי:

פתח ואמר כדי שידברו:

יוחני מילתא בעלמא הוא דקאמר כדי לפתוח פיהם:

בני קטורה אינם יודעין לדבר בהלכה:

גזירין שני גזרי עצים צריך לסדר בראש המזבח המערכה לתמיד של שחר בכהן אחד ולתמיד של בין הערבים בשני כהנים כדקיימא לן בסדר יומא (דף כו:):

אמה ארכו ואמה רחבו כמידת מקום המערכה:

באמה גדומה קצרה שלא יצאו חוץ למערכה ויעכבו הכהנים מלהקיף:

באמה גדומה חסירה ובערוך פירש גרומה ברי"ש כמו נותן לו את גירומיו (ב"ב פח:) ורב יוסף פריך ממתניתא שלא יהו. עינים יוצאים:

אויר קרקע מפסיקו קרקע לאו דוקא שהיה פורח אמה על יסוד ואמה על סובב ובלאו קרא היה צריך אויר משום שנאמר סביב כדבסמוך אלא דסגי במשהו אבל הכא בעינן אויר גדול וניכר שהוא לצורך אויר:

דאריך וקטין והא דכתיב חמש אמות אורך וחמש אמות רוחב למצוה והאי קרא לעכב ומיהו קשה דלעכב מהמזבח נפקא:

שיתין וד' הוו היינו כלוי דאמר לעיל (זבחים דף נד.) בדמים ונקיט כוותיה משום תרגום דידן דמתרגמינן באחסנתיה יתבני מקדשא אבל לרב דלא הוה ליה יסוד בבנין הוה ליה מזבח מן הצפון ולדרום ל"א וכבש ל"ב הרי ס"ג ה"ל לשנויי שהיה פורח על הסובב אמה:

תוס' ד"ה אויר וכו' קרקע לאו דוקא עיין לקמן דף פז ע"ב תוספות ד"ה אויר:

אָמְרוּ לוֹ 'קְטוּרָה' כְּתִיב, קָרָא עֲלֵיהֶם: 'בְּנֵי קְטוּרָה' (בראשית כה, ד). הנה לפירוש רש"י ז"ל קראם 'בני קטורה' לגנותם על אשר אמרו לו קטורה כתיב, וצריך להבין מה פשעו בדבר זה מאחר כי באמת 'קְטוּרָה' כתיב. ונראה לי בס"ד הענין הוא על דרך מה שמספרים העולם באחד שגיהק ופיהק שפתח פיו ושכח להניח ידו על סנטירו ואיש היה יושב אצלו ורצה לגנותו ויאמר אליו בפתיחת פיך יראתי פן תבלעני! והשיב לו איך היית ירא בכך הלא אתה יודע כי יהודי אני ואסור לבלוע בשר חזיר! וכן הדבר הזה הם עשו גנאי לרבי טרפון בדבר זה כי רבי טרפון לא היה קורא בספר תורה או בחומש דרך קריאה בתורה כדי שהודיעו אותו שטעה בקראו ' יוֹחְנִי ' במקום ' קְטוּרָה ' אלא רבי טרפון דברים בעלמא הגיד להם שיש לו קבלה שלקח אשה ששמה 'יוֹחְנִי' מלבד האשה ששמה קטורה המדבר בה הכתוב ואין כונתו בדברים לקרות גוף הכתוב ולכן כיון שאמרו לו ' קְטוּרָה ' כְּתִיב, משמע שחשבו שהוא קורא כתוב של תורה וטעה בו לומר 'יוֹחְנִי' במקום 'קְטוּרָה' לכן גם הוא ביזה אותם לפי דרכם מעין הגנות שעשו בכבודו ח"ו ואמר ראוי שתהיו אתם נקראים ' בְּנֵי קְטוּרָה ' על אשר נתקנאתם בשביל 'קְטוּרָה' שחשבתם שהחלפתי את שמה וקראתיה בשם 'יוֹחְנִי' וכל זה אני אומר לפי פירוש רש"י שפירש לגנאי. ברם יש לפרש שהם לא נתכוונו לגנות אלא נתכוונו לכבוד וגם הוא השיב להם תשובה שכיבד אותם בה והוא דאמרו רבותינו ז"ל (בראשית רבה סא, ד) 'קְטוּרָה' זו הגר ולמה נקרא שמה קטורה? שנאים מעשיה כקטורת, ופירשו המקובלים דאחר שהולידה את ישמעאל נתקנה הגבורה שלה ונתמתקה לכן אמרו רבותינו ז"ל דנאים מעשיה כקטורת. נמצא לפי דרשת רבותינו ז"ל שם קטורה אינו שם העצם שלה כי שם העצם הוא הגר והכתוב כינה לה שם זה דקטורה לדרשה על השבח שלה ולכן בני אחותו בשמעם שקרה לה שם ' יוֹחְנִי ' אמר לו יפה כונת לעשות לה כינוי אחר חדש של 'יוֹחְנִי' שהוא לשון חן וחנינה כי גם הכתוב כינה לה שם חדש לשבח מלבד שם העצם העקרי שלה לקרותה ' קְטוּרָה ' לשבח לומר שנאים מעשיה כקטורת ואם כן כינויים של יוחני וקטורה ענין אחד שהם כנויים של שבח. ועל כן אחר שראה שהם כוונו לדעתו בחשבם שכינה אותה בשם זה לשבח אז גם קרא עליהם בלשון מליצה ' בְּנֵי קְטוּרָה ' לשבח והיינו כי הטעם דרוב בנים דומין לאחי האם (בבא בתרא קי.) מפני שהאם יש לה קשר עם אחיה מצד רוחא דשביק הבעל באשתו כמו שאמר רבינו האר"י ז"ל ולכן הבנים דומין לאחי אמם (שמות ו, כג) וכאשר ראה חכמים שכוונו לדעתו קרא עליהם ' בְּנֵי קְטוּרָה ' פירוש בנים של אחותי שהיא קשורה בי דלכך השגתם לדעת כונתי במה שכיניתי שם 'יוֹחְנִי' להגר שהוא לשבח כעין מה שכינה לה הכתוב שם 'קְטוּרָה' לשבח.