בוני התלמוד

    מסכת זבחים דף י״ח עמוד ב׳

    חזרה לאינדקס
    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:שְׁאֵלָהתְּשׁוּבָהקֻשְׁיָאתֵּרוּץרְאָיָהסְתִירָהמֵימְרָא
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    מטושטשיןבטיט:

    מקורעיןואפילו הן חדשים דלאו בגד הוא הראוי לעבודה דבעינן לכבוד ולתפארת:

    כאן שסילקן ע"י אבנטמשקורציי"ר בלע"ז כדרך שהנשים עושות כשרין דהא איתנהו:

    אחד זה ואחד זהאחד מרושלין ואחד מסולקין יותר מדאי שלא על ידי אבנט:

    והתניאבברייתא דלעיל:

    אלא לרב קשיאמרושלין:

    וכ"ת מאי מרושליןדמכשר תנא כגון שסילקן עד למדתו על ידי אבנט וקמכשר ליה תנא דקסבר אבנט מיגז אגיז כלומר כל סלוק שע"י אבנט הוה ליה כחותך ונוטל היתר שבהן ומכשירו:

    אלא מסולקין קשיאדקתני כשרין וסתם מסולקין גבוהין מן הקרקע למעלה מרגליו משמע ולרב ליכא לאוקומא כגון שסילקן ע"י אבנט כדתרצה שמואל דהא על כרחיך לרב דשני דסילוק אבנט מיגז אגיז והשתא הוו כולהו כקצרים מעיקרא:

    רב חדא תנילהנך מרושלין ומסולקין דברייתא בחדא מילתא תני להו מרושלין שסילק רישולן ע"י אבנט עד כדי מדתו כשרין אבל מסולקין יותר מדאי פסולין אפילו ע"י אבנט:

    ולא שלשלימד על טלית של בת שלש כנפות שפטורה מן הציצית והיכי דמי כגון שעיגל אחת מד' כנפיה:

    בת חמשכגון שחתך מעט מן הכנף ולא עיגל שני מורשי קרנתא ממקום חתך דנעשה כשתי כנפות:

    הרי בעלת חמש אמורלחיוב דריבויא הוא:

    מר סברמאן דפטר בעלת חמש סבר לא אמרינן יתר כמאן דליתיה דמי אלא כמאן דאיתיה הוא ולא קרינן לה בת ארבע ומאן דמחייב ס"ל יתר כמאן דליתיה דמי להאי חמישי וגבי מרושלין נמי לא הוי ייתור בגדים:

    פרט לכסות לילהטלית העשויה לכסות לילה פטורה מן הציצית:

    שישנה בראיה כו'וקרינן ביה וראיתם אותו:

    בדשהוא מן בוץ כדמפרש לקמן ממשמעותא:

    שלא ילבש של חול עמהםדמשמע לבדו ילבש:

    חדשיםכשעת שהיו בבדי פשתנן:

    וליטעמיךדילפת לה ממשמעותא מקראי חוטן כפול ששה מנא ליה:

    דברים שנאמר בהן בד צריכין כו' יש מהן למצוהחדשים לנוי דלאו ממשמעותא אתי ויש מהן לעכב בוץ ושזורים וחוטן כפול ששה בוץ כדמפרש ואזיל דבר העולה מן הקרקע בד בבד שזורים כיון דבד היינו בוץ ובעלמא קרי להו שש משזר וחוטן כפול ששה כדאמרינן בסדר יומא (דף עא:) וילפינן בסדר יומא מקראי דברים שנאמר בהן שש חוטן כפול ששה ויליף ליה לעיכובא:

    שיהו שזורים וחוטן כפול ששהולקמן פריך והא בד לחודיה משמע כמו לבדו:

    העולה מן הקרקע בד בבדקנה יחידי מכל גיזעי ואין ב' קנים עולים מגזע אחד:

    ואימא עמראשאף הצמר עולה מן הבהמה בד בבד נימא נימא לבדה:

    כיתנא נמי מיפציללפני טוויתו כותשים הגבעול והוא נחלק לנימין הרבה:

    מיפצילהנימא מתפצלת ומתחלקת לשנים על גבי בהמה מאליה:

    אגב לקותאשמכין אותו וחובטים אותו בעץ או בגלגל הוא נכתש ונחלק:

    ומכנסי פשתים יהיו וגו'ובעלמא הרי הוא אומר ומכנסי בד ש"מ בד היינו פשתים:

    דבר זהקאמר לה לקמן (זבחים דף כב:) אמתני' דקתני ערל מחלל עבודה:

    בן נכרשנתנכרו מעשיו מחמת ערלת לבו שהוא ערל לב רשע:

    וערל בשרשמתו אחיו מחמת מילה לא יבא אל מקדשי ולקמן (זבחים דף כב:) יליף בה חילול בהדיא:

    במקום שמזיעיןבמקום שהבשר נכפל על הבשר ומתחמם ומזיע:

    כשהן חוגריןאבנטיהם בשעת עבודה:

    למטה ממתניהםמקום שנכפל ונופל שומן הבטן על הקילבוסת שקורין אנק"א:

    ולא למעלה מאציליהןלמעלה מנגד מרפקן שקורא קוד"א לפי ששם היד שוכב תמיד על הצלעות ומזיע:

    זבחים 18 עמוד ב

    1מטושטשין או מקורעין ועבד; עבודתו פסולה.

    2אמר רב יהודה אמר שמואל: מרושלין כשרין, מסולקין פסולין. והתניא מסולקין כשרין! אמר רמי בר חמא: לא קשיא; כאן שסילקן על ידי אבנט, כאן דליתניהו מעיקרא כלל.

    3רב אמר: אחד זה ואחד זה פסולין.

    4רב הונא איקלע לארגיזא, רמא ליה בר אושפיזכניה: מי אמר שמואל מרושלין כשרין ומסולקין פסולין?! והתניא: מסולקין כשרין! א"ל בר מינה דההיא דשנייה רמי בר חמא׃

    5אלא לרב קשיא וכי תימא מאי מרושלין מסולקין על ידי אבנט ואבנט מיגז אגיז אלא מסולקין קשיא׃

    6אמר רבי זירא רב חדא תני מרושלין שסילקן ע"י אבנט כשרין׃

    7אמר ר' ירמיה מדיפתי מרושלין שלא סילקן תנאי היא דתניא (דברים כב, יב) על ארבע כנפות כסותך ארבע ולא שלש או אינו אלא ארבע ולא חמש כשהוא אומר (דברים כב, יב) אשר תכסה בה הרי בעלת חמש אמור הא מה אני מקיים ארבע ארבע ולא שלש ומה ראית לרבות בעלת חמש ולהוציא בעלת שלש מרבה אני בעלת חמש שיש בכלל חמש ארבע ומוציא אני בעלת שלש שאין בכלל שלש ארבע׃

    8ותניא אידך על ארבע כנפות כסותך ארבע ולא שלש ארבע ולא חמש מאי לאו בהא קמיפלגי דמר סבר יתר כמאן דאיתיה דמי ומר סבר כמאן דליתיה דמי׃

    9לא דכ"ע כמאן דאיתיה דמי ושאני הכא דרבי רחמנא אשר תכסה בה׃

    10ואידך האי אשר תכסה בה מאי עביד ליה מיבעי ליה לכדתניא (במדבר טו, לט) וראיתם אותו פרט לכסות לילה או אינו אלא פרט לכסות סומא כשהוא אומר אשר תכסה בה הרי כסות סומא אמור הא מה אני מקיים וראיתם אותו פרט לכסות לילה׃

    11ומה ראית לרבות כסות סומא ולהוציא כסות לילה מרבה אני כסות סומא שישנה בראיה אצל אחרים ומוציא אני כסות לילה שאינה בראיה אצל אחרים׃

    12[ואידך נפקא ליה מאשר ואידך אשר לא דריש]:

    ברייתא

    13תנו רבנן בד שיהו של בוץ בד שיהו חדשים בד שיהו שזורים בד שיהו חוטן כפול ששה בד שלא ילבש של חול עמהן׃

    14א"ל אביי לרב יוסף בשלמא שיהו של בוץ הא קמ"ל בוץ אין מידי אחרינא לא אלא בד שיהו חדשים חדשים אין שחקין לא והתניא משוחקין כשרים׃

    15אמר ליה וליטעמיך בד שיהו חוטן כפול ששה בד חד חד לחודיה משמע אלא הכי קאמר בגדים שנאמר ״בהן בד צריכין שיהו של בוץ חדשים שזורין שיהא חוטן כפול ששה יש מהן למצוה יש מהן לעכב״׃

    16ממאי דהאי בד כתנא הוא אמר רבי יוסף ברבי חנינא דבר העולה מן הקרקע בד בבד׃

    17אימא עמרא עמרא מיפצל כיתנא נמי מיפצל על ידי לקותא מיפציל׃

    18רבינא אמר מהכא (יחזקאל מד, יח) פארי פשתים יהיו על ראשם [ומכנסי פשתים יהיו על מתניהם לא יחגרו ביזע]׃

    19א"ל רב אשי לרבינא והא עד דאתא יחזקאל מנלן ולטעמיך הא דאמר רב חסדא דבר זה מתורת משה רבינו לא למדנו מדברי יחזקאל בן בוזי למדנו (יחזקאל מד, ט) כל בן נכר ערל לב וערל בשר לא יבא אל מקדשי (לשרתני) עד שבא יחזקאל מנלן אלא גמרא גמירי לה ואתא יחזקאל ואסמכיה אקרא הכא נמי גמרא גמירי לה כו'׃

    20מאי (יחזקאל מד, יח) לא יחגרו ביזע אמר אביי לא יחגרו במקום שמזיעין כדתניא כשהם חוגרין אין חוגרין לא למטה ממתניהן ולא למעלה מאציליהן אלא׃

    תוספות

    מסולקין כשריןהא דתניא בפ' תמיד נשחט (פסחים סה:) מדו בד כמדתו פי' הקונטרס דהיינו למצוה ולא לעכב:

    ואידך אשר לא דרישמשמע הכא דאיכא דמרבה כסות דסומא ולא מרבה בעלת חמש ומקשה ר"ת דבפ' התכלת (מנחות דף מג.) גבי פלוגתא דר' שמעון מרבי התם רבי שמעון כסות סומא מאשר תכסה ובעלת חמש מאשר ולאו פירכא היא דההיא סוגיא כמאן דמרבי הכא בעלת חמש ומיהו קשה אההיא דמנחות ולקמן בפ' בית שמאי (זבחים דף מ.) אמרינן דר"ש אשר לא דריש ויש לומר דהכי אמרינן אשר כי האי לא דריש וטובא איכא כי האי גוונא בפ' קמא דבכורות (דף ו:) דדריש ר"ש את הגמל ובפ"ק דמנחות (דף יא:) לא דריש את:

    והתניא משוחקין כשריןתימה דביומא (דף יב:) דרשינן מה ת"ל ילבש לרבות את השחקין ואמאי צריך רבוי:

    ואימא עמראה"ר אפרים היה מדקדק דקנבוס דתנן שילהי כלאים שמותר עם צמר אין זה מה שאנו קורין קנב"א בלע"ז מדלא פריך ואימא קנבוס שעולה בד בבד והיה אומר דקנבוס הוא פשתן ואסור עם הצמר משום כלאים והשיב לו רבינו חיים כהן דהאי דלא פריך ואימא קנבוס משום דבגדי כהונה אי אפשר להיות אלא מצמר ופשתים דכל בגדים האמורים בתורה סתם היינו צמר ופשתים ועוד דכל קנבוס אינו עולה בד בבד דפירש בקונטרס בד בבד קנה יחידי מכל גרעין ואין שני קנים עולים מגרעין אחד ואפשר דקנבוס אינו כן אלא כמו חיטין שכמה שבלין עולין מחיטה אחת:

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    מפרשים נוספים

    גליון הש"ס

    רש"י ד"ה פרט לכסות וכו' טלית העשויהוכ"כ רש"י שבת דף כז ע"ב ד"ה לכסות ועי' מנחות דף מ ע"ב ברש"י ד"ה ה"ג:

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת זבחים דף י״ח עמוד ב׳

    מסכת זבחים דף י״ח עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 20 קטעים ממוספרים, כ־493 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    רש"י

    מטושטשין בטיט:

    מקורעין ואפילו הן חדשים דלאו בגד הוא הראוי לעבודה דבעינן לכבוד ולתפארת:

    כאן שסילקן ע"י אבנט משקורציי"ר בלע"ז כדרך שהנשים עושות כשרין דהא איתנהו:

    אחד זה ואחד זה אחד מרושלין ואחד מסולקין יותר מדאי שלא על ידי אבנט:

    והתניא בברייתא דלעיל:

    אלא לרב קשיא מרושלין:

    וכ"ת מאי מרושלין דמכשר תנא כגון שסילקן עד למדתו על ידי אבנט וקמכשר ליה תנא דקסבר אבנט מיגז אגיז כלומר כל סלוק שע"י אבנט הוה ליה כחותך ונוטל היתר שבהן ומכשירו:

    אלא מסולקין קשיא דקתני כשרין וסתם מסולקין גבוהין מן הקרקע למעלה מרגליו משמע ולרב ליכא לאוקומא כגון שסילקן ע"י אבנט כדתרצה שמואל דהא על כרחיך לרב דשני דסילוק אבנט מיגז אגיז והשתא הוו כולהו כקצרים מעיקרא:

    ועוד 26 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Zevachim 18b · Sefaria

    תוספות

    מסולקין כשרין הא דתניא בפ' תמיד נשחט (פסחים סה:) מדו בד כמדתו פי' הקונטרס דהיינו למצוה ולא לעכב:

    ואידך אשר לא דריש משמע הכא דאיכא דמרבה כסות דסומא ולא מרבה בעלת חמש ומקשה ר"ת דבפ' התכלת (מנחות דף מג.) גבי פלוגתא דר' שמעון מרבי התם רבי שמעון כסות סומא מאשר תכסה ובעלת חמש מאשר ולאו פירכא היא דההיא סוגיא כמאן דמרבי הכא בעלת חמש ומיהו קשה אההיא דמנחות ולקמן בפ' בית שמאי (זבחים דף מ.) אמרינן דר"ש אשר לא דריש ויש לומר דהכי אמרינן אשר כי האי לא דריש וטובא איכא כי האי גוונא בפ' קמא דבכורות (דף ו:) דדריש ר"ש את הגמל ובפ"ק דמנחות (דף יא:) לא דריש את:

    והתניא משוחקין כשרין תימה דביומא (דף יב:) דרשינן מה ת"ל ילבש לרבות את השחקין ואמאי צריך רבוי:

    ואימא עמרא ה"ר אפרים היה מדקדק דקנבוס דתנן שילהי כלאים שמותר עם צמר אין זה מה שאנו קורין קנב"א בלע"ז מדלא פריך ואימא קנבוס שעולה בד בבד והיה אומר דקנבוס הוא פשתן ואסור עם הצמר משום כלאים והשיב לו רבינו חיים כהן דהאי דלא פריך ואימא קנבוס משום דבגדי כהונה אי אפשר להיות אלא מצמר ופשתים דכל בגדים האמורים בתורה סתם היינו צמר ופשתים ועוד דכל קנבוס אינו עולה בד בבד דפירש בקונטרס בד בבד קנה יחידי מכל גרעין ואין שני קנים עולים מגרעין אחד ואפשר דקנבוס אינו כן אלא כמו חיטין שכמה שבלין עולין מחיטה אחת:

    Tosafot on Zevachim 18b · Sefaria

    גליון הש"ס

    רש"י ד"ה פרט לכסות וכו' טלית העשויה וכ"כ רש"י שבת דף כז ע"ב ד"ה לכסות ועי' מנחות דף מ ע"ב ברש"י ד"ה ה"ג:

    Gilyon HaShas on Zevachim 18b · Sefaria

    בן יהוידע

    כְּשֶׁהֵן חוֹגְרִין, אֵין חוֹגְרִין לֹא לְמַטָּה מִמָּתְנֵיהֶם וְלֹא לְמַעְלָה מֵאַצִּילֵיהֶן, אֶלָּא כְּנֶגֶד אַצִּילֵי יְדֵיהֶן (יחזקאל מד, יח). נראה לי בס"ד לזה אמר (יחזקאל מד, יח) לֹא יַחְגְּרוּ 'בַּיָּזַע' חלק התיבה לשתים וקרי בה ' ב ' יזע ' כלומר בשני מקומות אשר יזע שם שהם האחד 'לְמַטָּה מִמָּתְנֵיהֶם' והאחד 'לְמַעְלָה מֵאַצִּילֵיהֶן'. ומה שאמר אִקַיֵּם בָּךְ ' וְהָיוּ מְלָכִים אוֹמְנַיִךְ ' (ישעיה מט, כג) אות א' תתחלף באות ה"א באחה"ע והכי קאמר 'וְהָיוּ מְלָכִים אוֹמְנַיִךְ' פירוש הווייה של אומניך תהיה על ידי מלכים נמצא ענין זה עצמו נרמז בפסוק הנזכר.

    Ben Yehoyada on Zevachim 18b · Sefaria

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת זבחים, דף י״ח, עמוד ב׳, בהיקף של כ־493 מילים ב־20 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 20 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 16 מילים

      נפתחת ב״מטושטשין או מקורעין ועבד; עבודתו פסולה.…״

    2. קטע 227 מילים

      נפתחת ב״אמר רב יהודה אמר שמואל: מרושלין כשרין,…״

      חכמים: רב יהודה, שמואל.

    3. קטע 37 מילים

      נפתחת ב״רב אמר: אחד זה ואחד זה פסולין.…״

      חכמים: רב אמר.

    4. קטע 426 מילים

      נפתחת ב״רב הונא איקלע לארגיזא, רמא ליה בר…״

      חכמים: רב הונא, שמואל.

    5. קטע 517 מילים

      נפתחת ב״אלא לרב קשיא וכי תימא מאי מרושלין…״

      חכמים: רב קשיא.

    6. קטע 611 מילים

      נפתחת ב״אמר רבי זירא רב חדא תני מרושלין…״

      חכמים: רבי זירא, רב חדא.

    7. קטע 770 מילים

      נפתחת ב״אמר ר' ירמיה מדיפתי מרושלין שלא סילקן…״

      חכמים: רבה.

    8. קטע 827 מילים

      נפתחת ב״ותניא אידך על ארבע כנפות כסותך ארבע…״

    9. קטע 912 מילים

      נפתחת ב״לא דכ"ע כמאן דאיתיה דמי ושאני הכא…״

      חכמים: רבי רחמנא.

    10. קטע 1043 מילים

      נפתחת ב״ואידך האי אשר תכסה בה מאי עביד…״

    11. קטע 1124 מילים

      נפתחת ב״ומה ראית לרבות כסות סומא ולהוציא כסות…״

      חכמים: רבה.

    12. קטע 128 מילים

      נפתחת ב״[ואידך נפקא ליה מאשר ואידך אשר לא…״

    13. קטע 1323 מילים

      נפתחת ב״תנו רבנן בד שיהו של בוץ בד…״

    14. קטע 1426 מילים

      נפתחת ב״א"ל אביי לרב יוסף בשלמא שיהו של…״

      חכמים: רב יוסף, אביי.

    15. קטע 1536 מילים

      נפתחת ב״אמר ליה וליטעמיך בד שיהו חוטן כפול…״

    16. קטע 1616 מילים

      נפתחת ב״ממאי דהאי בד כתנא הוא אמר רבי…״

      חכמים: רבי יוסף ברבי חנינא.

    17. קטע 1711 מילים

      נפתחת ב״אימא עמרא עמרא מיפצל כיתנא נמי מיפצל…״

    18. קטע 1819 מילים

      נפתחת ב״רבינא אמר מהכא (יחזקאל מד, יח) פארי…״

    19. קטע 1959 מילים

      נפתחת ב״א"ל רב אשי לרבינא והא עד דאתא…״

      חכמים: רב אשי, רב חסדא.

    20. קטע 2025 מילים

      נפתחת ב״מאי (יחזקאל מד, יח) לא יחגרו ביזע…״

      חכמים: אביי.

    חכמים הנזכרים בדף

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: זבחים דף י״ח ע״ב

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026