גמ' והקריבו מה תלמוד לומר — בעולת העוף כתיב והקריבו הכהן אל המזבח מה ת"ל הא כתיב והקריב מן התורים וגו' וליכתוב בתריה ומלק הכהן את ראשו על המזבח:
פרידין — גוזלות:
לקבוע לו כהן — שלא ימלקנו זר:
לא קבע לו כהן — דשחיטה בזר כשירה:
קבע לה כלי — דנפקא לן מויקח את המאכלת לקמן באידך פירקין (זבחים דף צז:):
ת"ל כהן ומלק אמר רבי עקיבא כו' — כולה ר' עקיבא קאמר לה:
בעצמו של כהן — בצפורנו ולא בסכין:
בין למעלה — מן החוט:
מן הצואר — מן הגרון:
ונאמר להלן — בחטאת [העוף]:
והקטיר אותו — ושסע בכנפיו ולא יבדיל והקטיר אותו אני יודע מה שנאמרה תחילה ומלק את ראשו והקטיר בהקטרת הראש:
דמו כולו — מדלא כתיב ונמצה מדמו:
מאחר שהקטיר הוא ממצה — וא"ת במיצוי הגוף לא מקיימא דמו כולו:
ה"ג ת"ל ומלק והקטיר ונמצה דמו וכי תעלה על דעתך משהקטיר ממצה אלא לומר לך מה הקטרה בראש המזבח אף המיצוי בראש המזבח:
ובא לקרן דרומית מזרחית גרסינן:
למטה מרגליו — שהחוט למטה מן הסובב אמה:
אלא בראש המזבח — דבעינן והקטיר ונמצה דמו שיהא מיצוי בקיר הסמוך למקום הקטרה:
מאי בינייהו — כלומר במאי קמיפלגי הא ע"כ לת"ק גופיה אית ליה והקטיר ונמצה דמו דאי לאו ס"ל קיר העליון מנא ליה:
עושה מערכה כו' — לת"ק הרוצה לעשות מערכה על גבי סובב ולהקטיר עושה הילכך מיצוי שתחת הסובב סמוך למקום הקטרה:
יכול יקדיר את העור בסכין ויטלנו — לזפק לבדו בלא עור ובלא נוצה כמו שצולין עוף עושין:
ונוטל את קורקבנה — ונוצתה לשון פרש ודבר מאוס הוא כמו (איכה ד׳:ט״ו) כי נצו גם נעו:
בנוצתה שלה — ולא יותר ממה שכנגד הזפק הא כיצד קודר את העור סביבות הזפק כמין ארובה ונוטל נוצה ועור שכנגד הזפק עם הזפק אבל בלא קדירה לא שהעור נמשך אחריו ונוטל יותר:
1חטאת העוף שמלקו שלא לשמה, ומיצה הדם חוץ לזמנו; או שמלק חוץ לזמנו, ומיצה דמו שלא לשמה; או שמלק ומיצה הדם שלא לשמה זהו שלא קרב המתיר כמצותו.
2לאכול כזית בחוץ כזית למחר, כזית למחר כזית בחוץ, כחצי זית בחוץ כחצי זית למחר, כחצי זית למחר כחצי זית בחוץ פסול, ואין בו כרת.
3א"ר יהודה, זה הכלל: אם מחשבת הזמן קדמה למחשבת המקום פיגול, וחייבין עליו כרת. ואם מחשבת המקום קדמה למחשבת הזמן פסול, ואין בו כרת. [וחכ"א זה וזה פסול ואין בו כרת]׃
4לאכול כחצי זית ולהקטיר כחצי זית כשר, שאין אכילה והקטרה מצטרפין.
5ת"ר (ויקרא א, טו) ״והקריבו״ מה ת"ל׃
6לפי שנאמר: ״(ויקרא א״, יד) ״והקריב מן התורים או מן בני היונה״ יכול המתנדב עוף לא יפחות משני פרידין? ת"ל ״והקריבו״ אפילו פרידה אחת יביא אל המזבח.
7מה ת"ל (ויקרא א, טו) ״הכהן״? לקבוע לו כהן. שיכול והלא דין הוא: ומה בן צאן, שקבע לו צפון לא קבע לו כהן; עוף, שלא קבע לו צפון אינו דין שלא יקבע לו כהן?! ת"ל ״אל הכהן״ לקבוע לו כהן.
8יכול ימלקנו בסכין? ודין הוא: ומה אם שחיטה, שלא קבע לה כהן קבע לה כלי; מליקה, שקבע לה כהן אינו דין שיקבע לה כלי?!
9ת"ל (ויקרא א, טו) ״כהן... ומלק״. אמר רבי עקיבא: וכי תעלה על דעתך שזר קרב לגבי מזבח?! אלא מה ת"ל ״כהן״? שתהא מליקה בעצמו של כהן.
10יכול ימלקנה בין מלמעלה בין מלמטה? ת"ל ״ומלק... והקטיר״ מה הקטרה בראש המזבח, אף מליקה בראש המזבח.
11״ומלק״ ממול עורף. אתה אומר ממול עורף; או אינו אלא מן הצואר? ודין הוא: נאמר כאן ״ומלק״, ונאמר להלן (ויקרא ה, ח) ״ומלק״; מה להלן ממול עורף, אף כאן ממול עורף!
12אי מה להלן מולק ואינו מבדיל, אף כאן מולק ואינו מבדיל?! ת"ל ״ומלק והקטיר״; מה הקטרה הראש לעצמו והגוף לעצמו, אף מליקה הראש לעצמו והגוף לעצמו.
13ומנין שהקטרת הראש בעצמו והגוף בעצמו? שנאמר: ״(ויקרא א״, יז) ״והקטיר אותו״ הרי הקטרת הגוף אמורה; הא מה אני מקיים (ויקרא א, טו) ״והקטיר המזבחה״? בהקטרת הראש הכתוב מדבר.
14(ויקרא א, טו) ״ונמצה דמו״ כולו. אל קיר המזבח ולא על קיר הכבש, ולא על קיר ההיכל; ואיזה זה? זה קיר העליון.
15או אינו אלא קיר התחתון? ודין הוא: מה בהמה, שחטאתה למעלה עולתה למטה; עוף, שחטאתו למטה אינו דין שעולתו למטה?
16ת"ל ״ומלק... והקטיר... ונמצה דמו״ וכי תעלה על דעתך לאחר שהקטיר חוזר וממצה?! אלא לומר לך: מה הקטרה בראש המזבח, אף מיצוי בראש המזבח. הא כיצד? היה עולה בכבש ופונה לסובב, ובא לו לקרן דרומית מזרחית; היה מולק את ראשה ממול ערפה ומבדיל, וממצה מדמה על קיר המזבח. אם עשאה למטה מרגליו, אפילו אמה כשירה.
17רבי נחמיה ורבי אליעזר בן יעקב אומרים: כל עצמה אין נעשית אלא בראש המזבח. מאי בינייהו?
18אביי ורבא דאמרי תרוייהו: עושה מערכה ע"ג סובב איכא בינייהו.
19בא לו לגוף כו'. ת"ר (ויקרא א, טז) והסיר את מוראתו בנוצתה זו זפק.
20יכול יקדיר בסכין ויטלנו? ת"ל בנוצתה נוטל את הנוצה עמה. אבא יוסי בן חנן אומר: נוטלה ונוטל קורקבנה עמה.
21דבי רבי ישמעאל תנא: בנוצתה בנוצה שלה; קודרה בסכין כמין ארובה.
והקריבו מה תלמוד לומר — וא"ת דבפ"ק דחולין (דף כא:) דריש לדרשא אחרינא הא איצטריך לכדדרשינן הכא וי"ל דהכא דריש מדסמכיה לתורים ובני יונה ש"מ פרידה אחת והתם דריש מדסמכיה לוהקטיר ואין לומר דדרשינן תרתי משום וי"ו דוהקריבו דהא בחולין הוא רבי ישמעאל דלא דריש וי"ו פ' אלמנה (יבמות דף סח:):
עוף שלא קבע לו צפון אינו דין שלא קבע לו כהן — וא"ת קמיצה תוכיח דלא קבע לה צפון וקבע לה כהן ויש לומר מה למנחה שטעונה הגשה ותנופה וקידוש קומץ וכלי שרת וא"ת נילף מדאיתקש חטאת למנחה כדאמרינן לעיל ונראה דמסתבר ליה דלא תהוי מליקה עבודה יותר משחיטה:
בן עוף שקבע לו כהן אינו דין שיקבע לו כלי — וא"ת קמיצה תוכיח שקבע לה כהן ולא קבע לה כלי וי"ל מה למנחה שכן אינה מיני דמים וא"ת מה לבן צאן שכן מין זבח אבל עוף לא חשיב ליה מין זבח בפ"ק (לעיל זבחים דף ח:) וי"ל דהיינו משום דקים לן שהוא ביד אבל אי הוה בכלי הוה חשיב מין זבח וא"ת מה לבן צאן שכן טעון צפון על כן נראה דמעיקרא סמיך אהיקשא דזאת התורה דילפינן מינה מה עולה טעונה כלי דעופות נמי כתיבי בההוא עניינא מדפריך פ"ק דחולין (דף כב.) ביום מביום צוותו נפקא ובמגילה פרק הקורא למפרע (מגילה דף כ:) גבי כל היום כשר למליקה דרשינן בגמרא מביום צוותו:
תלמוד לומר הכהן ומלק בעצמו של כהן — וא"ת ונילף מדאיתקש לעיל חטאת העוף למנחה וי"ל חטאת איתקש עולת העוף לא איתקש ועוד כיון דאיכא לאוקומי היקש לא מפקא מק"ו דהכא ועוד דאדרבה נקיש בהיקשא דזאת התורה לעולה דבעיא כלי:
וכי תעלה על דעתך שזר קרב למזבח — ואפילו מאן דלית ליה הך סברא גבי הצתת אליתא (יומא דף מה.) משום דהא אפשר דקאי אארעא ועביד במפוחא:
תלמוד לומר הכהן ומלק בעצמו של כהן — וא"ת ונילף מדאיתקש לעיל חטאת העוף למנחה וי"ל חטאת איתקש עולת העוף לא איתקש ועוד כיון דאיכא לאוקומי היקש לא מפקא מק"ו דהכא ועוד דאדרבה נקיש בהיקשא דזאת התורה לעולה דבעיא כלי:
אף מליקה בראש מזבח — חטאת ועולה ילפי מהדדי גבי מול עורף ולענין בעצמו של כהן בג"ש נאמר כאן ומלק ונאמר להלן ומלק אבל להצריך לחטאת מליקה בראש המזבח כעולה לא ילפינן משום דעולה לא ילפא אלא מהיקשא דהקטרה ודבר הלמד בהיקש אינו חוזר ומלמד בג"ש מדרבי יוחנן כדאמר פרק איזהו מקומן (לעיל זבחים דף מט:) וא"ת בפ"ק דקדושין (דף לו.) דאמר דמליקה אינה כשירה בנשים דאיתקש להקטרה ובהקטרה כתיב בני אהרן ולא בנות אהרן תינח מליקה דעולה מליקה דחטאת מנלן דבר הלמד בהיקש אינו חוזר ומלמד בג"ש וי"ל דגלוי מילתא בעלמא הוא כהן ולא כהנת וא"ת ורבי שמעון דנפקא ליה בפרק קמא דחולין (דף כא:) עולת העוף ממול עורף מהיקישא דכמשפט חטאת העוף ולית ליה ג"ש דהכא א"כ מנא ליה בחטאת העוף דבעינן כהן שתהא בעצמו של כהן וי"ל דחטאת נמי ילפא מעולה מהיקישא דכמשפט:
דמו כולו — נראה דחטאת לא בעי דמו כולו מדלא קתני בה הקיף בית מליקה למזבח:
ואם עשאה למטה מרגליו ואפילו אמה אחת כשירה — אף על גב דכתיב ומלק והקטיר ונמצה לא בעי מקום הקטרה ממש כי היכי דלגבי דם חשיב סמוך לקרן אמה אחת:
לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.
שם אם עשאה למטה מרגליו — ע"ל דף פז ע"ב תוספות ד"ה עולת:
מסכת זבחים דף ס״ה עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 21 קטעים ממוספרים, כ־490 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
לדף הביאור המלאגמ' והקריבו מה תלמוד לומר בעולת העוף כתיב והקריבו הכהן אל המזבח מה ת"ל הא כתיב והקריב מן התורים וגו' וליכתוב בתריה ומלק הכהן את ראשו על המזבח:
פרידין גוזלות:
לקבוע לו כהן שלא ימלקנו זר:
לא קבע לו כהן דשחיטה בזר כשירה:
קבע לה כלי דנפקא לן מויקח את המאכלת לקמן באידך פירקין (זבחים דף צז:):
ת"ל כהן ומלק אמר רבי עקיבא כו' כולה ר' עקיבא קאמר לה:
בעצמו של כהן בצפורנו ולא בסכין:
בין למעלה מן החוט:
ועוד 14 קטעי פירוש על דף זה.
Rashi on Zevachim 65a · Sefaria
והקריבו מה תלמוד לומר וא"ת דבפ"ק דחולין (דף כא:) דריש לדרשא אחרינא הא איצטריך לכדדרשינן הכא וי"ל דהכא דריש מדסמכיה לתורים ובני יונה ש"מ פרידה אחת והתם דריש מדסמכיה לוהקטיר ואין לומר דדרשינן תרתי משום וי"ו דוהקריבו דהא בחולין הוא רבי ישמעאל דלא דריש וי"ו פ' אלמנה (יבמות דף סח:):
עוף שלא קבע לו צפון אינו דין שלא קבע לו כהן וא"ת קמיצה תוכיח דלא קבע לה צפון וקבע לה כהן ויש לומר מה למנחה שטעונה הגשה ותנופה וקידוש קומץ וכלי שרת וא"ת נילף מדאיתקש חטאת למנחה כדאמרינן לעיל ונראה דמסתבר ליה דלא תהוי מליקה עבודה יותר משחיטה:
בן עוף שקבע לו כהן אינו דין שיקבע לו כלי וא"ת קמיצה תוכיח שקבע לה כהן ולא קבע לה כלי וי"ל מה למנחה שכן אינה מיני דמים וא"ת מה לבן צאן שכן מין זבח אבל עוף לא חשיב ליה מין זבח בפ"ק (לעיל זבחים דף ח:) וי"ל דהיינו משום דקים לן שהוא ביד אבל אי הוה בכלי הוה חשיב מין זבח וא"ת מה לבן צאן שכן טעון צפון על כן נראה דמעיקרא סמיך אהיקשא דזאת התורה דילפינן מינה מה עולה טעונה כלי דעופות נמי כתיבי בההוא עניינא מדפריך פ"ק דחולין (דף כב.) ביום מביום צוותו נפקא ובמגילה פרק הקורא למפרע (מגילה דף כ:) גבי כל היום כשר למליקה דרשינן בגמרא מביום צוותו:
תלמוד לומר הכהן ומלק בעצמו של כהן וא"ת ונילף מדאיתקש לעיל חטאת העוף למנחה וי"ל חטאת איתקש עולת העוף לא איתקש ועוד כיון דאיכא לאוקומי היקש לא מפקא מק"ו דהכא ועוד דאדרבה נקיש בהיקשא דזאת התורה לעולה דבעיא כלי:
וכי תעלה על דעתך שזר קרב למזבח ואפילו מאן דלית ליה הך סברא גבי הצתת אליתא (יומא דף מה.) משום דהא אפשר דקאי אארעא ועביד במפוחא:
תלמוד לומר הכהן ומלק בעצמו של כהן וא"ת ונילף מדאיתקש לעיל חטאת העוף למנחה וי"ל חטאת איתקש עולת העוף לא איתקש ועוד כיון דאיכא לאוקומי היקש לא מפקא מק"ו דהכא ועוד דאדרבה נקיש בהיקשא דזאת התורה לעולה דבעיא כלי:
אף מליקה בראש מזבח חטאת ועולה ילפי מהדדי גבי מול עורף ולענין בעצמו של כהן בג"ש נאמר כאן ומלק ונאמר להלן ומלק אבל להצריך לחטאת מליקה בראש המזבח כעולה לא ילפינן משום דעולה לא ילפא אלא מהיקשא דהקטרה ודבר הלמד בהיקש אינו חוזר ומלמד בג"ש מדרבי יוחנן כדאמר פרק איזהו מקומן (לעיל זבחים דף מט:) וא"ת בפ"ק דקדושין (דף לו.) דאמר דמליקה אינה כשירה בנשים דאיתקש להקטרה ובהקטרה כתיב בני אהרן ולא בנות אהרן תינח מליקה דעולה מליקה דחטאת מנלן דבר הלמד בהיקש אינו חוזר ומלמד בג"ש וי"ל דגלוי מילתא בעלמא הוא כהן ולא כהנת וא"ת ורבי שמעון דנפקא ליה בפרק קמא דחולין (דף כא:) עולת העוף ממול עורף מהיקישא דכמשפט חטאת העוף ולית ליה ג"ש דהכא א"כ מנא ליה בחטאת העוף דבעינן כהן שתהא בעצמו של כהן וי"ל דחטאת נמי ילפא מעולה מהיקישא דכמשפט:
דמו כולו נראה דחטאת לא בעי דמו כולו מדלא קתני בה הקיף בית מליקה למזבח:
ועוד 1 קטעי פירוש על דף זה.
Tosafot on Zevachim 65a · Sefaria
שם אם עשאה למטה מרגליו ע"ל דף פז ע"ב תוספות ד"ה עולת:
Gilyon HaShas on Zevachim 65a · Sefaria
יחידת טקסט מלאה של מסכת זבחים, דף ס״ה, עמוד א׳, בהיקף של כ־490 מילים ב־21 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.
מפת קטע אחר קטע של כל 21 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.
נפתחת ב״חטאת העוף שמלקו שלא לשמה, ומיצה הדם…״
חכמים: רב המתיר.
נפתחת ב״לאכול כזית בחוץ כזית למחר, כזית למחר…״
נפתחת ב״א"ר יהודה, זה הכלל: אם מחשבת הזמן…״
נפתחת ב״לאכול כחצי זית ולהקטיר כחצי זית כשר,…״
נפתחת ב״גמ׳ ת"ר (ויקרא א, טו) ״והקריבו״ מה…״
נפתחת ב״לפי שנאמר: (ויקרא א, יד) ״והקריב מן…״
נפתחת ב״מה ת"ל (ויקרא א, טו) ״הכהן״? לקבוע…״
נפתחת ב״יכול ימלקנו בסכין? ודין הוא: ומה אם…״
נפתחת ב״ת"ל (ויקרא א, טו) ״כהן... ומלק״. אמר…״
חכמים: רבי עקיבא, רב לגבי.
נפתחת ב״יכול ימלקנה בין מלמעלה בין מלמטה? ת"ל…״
נפתחת ב״״ומלק״ ממול עורף. אתה אומר ממול עורף;…״
נפתחת ב״אי מה להלן מולק ואינו מבדיל, אף…״
נפתחת ב״ומנין שהקטרת הראש בעצמו והגוף בעצמו? שנאמר:…״
נפתחת ב״(ויקרא א, טו) ״ונמצה דמו״ כולו. אל…״
נפתחת ב״או אינו אלא קיר התחתון? ודין הוא:…״
נפתחת ב״ת"ל ״ומלק... והקטיר... ונמצה דמו״ וכי תעלה…״
נפתחת ב״רבי נחמיה ורבי אליעזר בן יעקב אומרים:…״
חכמים: רבי נחמיה, רבי אליעזר.
נפתחת ב״אביי ורבא דאמרי תרוייהו: עושה מערכה ע"ג…״
חכמים: אביי, רבא.
נפתחת ב״בא לו לגוף כו'. ת"ר (ויקרא א,…״
נפתחת ב״יכול יקדיר בסכין ויטלנו? ת"ל בנוצתה נוטל…״
חכמים: אבא.
נפתחת ב״דבי רבי ישמעאל תנא: בנוצתה בנוצה שלה;…״
חכמים: רבי ישמעאל.
סתם רבי ישמעאל האמור במקור התנאי הוא רבי ישמעאל בן אלישע.
מקור: מסכת זבחים דף ס״ה עמוד א׳ · קטע 21 — “דבי רבי ישמעאל תנא: בנוצתה בנוצה שלה; קודרה בסכין…”
ביום הכפורים היה רבי עקיבא מתדיין לפני טורנוסרופוס קיסר שחיק עצמות, והגיע עונת קריאת שמע, והיו מסרקים את בשרו במסרקות של ברזל…
מקור: מסכת זבחים דף ס״ה עמוד א׳ · קטע 9 — “…״כהן... ומלק״. אמר רבי עקיבא: וכי תעלה על דעתך…”
דור רביעי לאמוראים ונקרא שמו נחמני על שם סבו.
מקור: מסכת זבחים דף ס״ה עמוד א׳ · קטע 18 — “אביי ורבא דאמרי תרוייהו: עושה מערכה ע"ג סובב איכא…”
אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.
היעד שנמצא: זבחים דף ס״ה ע״א
פתיחה בקורא