בוני התלמוד

    מסכת זבחים דף ס״ט עמוד ב׳

    חזרה לאינדקס
    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:שְׁאֵלָהתְּשׁוּבָהקֻשְׁיָאתֵּרוּץרְאָיָהסְתִירָהמֵימְרָא
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    רבי יהודה אומר מטמאדלא מהניא מליקה לטריפה וה"ה נמי דבשחיטת חולין טריפה פליג ר' יהודה וכן שנינו במסכת טהרות בפ' י"ג דברים לרבי יהודה אחת מלוקות ואחת שחוטות ולר"מ שתיהן מטהרות ולרבי יוסי שחיטה מטהרת טריפה אבל לא מליקה:

    ומה בהמה בנבלתה מטמאה במגע ובמשא שחיטתה מטהרת טריפתה מטומאתהכדילפינן בגמרא מוכי ימות מן הבהמה:

    עוף שאינו מטמא במגע ובמשאאלא באכילה ובבית הבליעה כדכתיב (ויקרא כ״ב:ח׳) לא יאכל לטמאה בה אין לך אלא האמור בה:

    אינו דין כו'וכיון דקיי"ל בשחיטה מק"ו ילפינן מליקה דקדשים מינה בבנין אב מה מצינו בשחיטה בחולין שמכשרתה באכילה כשאינה טריפה ומטהרת טריפתה מטומאתה:

    אף מליקהבקדשים המכשרתה באכילה כשאינה טריפה תטהר:

    דיה כנבלת בהמהדהואיל ולא יליף עוף אלא מבהמה לטהר טריפה מטומאתה דיו לבא מן הדין להיות כנדון:

    גמ' מדין ק"ו כיצדמנין שהתורה ניתנה לידרש ק"ו:

    הלא תכלםלשון תימה הוא ולשון ק"ו:

    אלא דיו לבא מן הדין להיות כנדוןהכתוב לימדך שאינך רשאי להטיל על הבא מן הדין יותר מן הנדון דכתיב תסגר שבעת ימים:

    עוף אינו מטמא במגע ובמשאדכתיב לא יאכל לטמאה בה אין לך אלא האמור בה:

    בהמה אינה מטמאה בבית הבליעהאם תחב לו חבירו כזית בשר נבילה דתניא במסכת נדה (דף מב:) יכול יהא נבלת בהמה (טמאה) מטמאה בבית הבליעה תלמוד לומר לא יאכל לטמאה בה מי שאין לה טומאה אלא אכילתו יצתה זו שיש לה טומאה קודם שיאכלנו:

    דבר שמכשירואפילו מליקת קדשים דאי לשחיטה בק"ו אתיא לן:

    טריפה למה נאמרהאלא ללמדנו בא שמשעת טריפה חלה עליה טומאה אם אכל ממנה מיד או ששחטה ואכל ממנה דאי בטריפה שמתה לאחר שנטרפה קאמר למה נאמרה:

    אם טריפה חיהפלוגתא היא באלו טריפות (חולין דף מב.) איכא למ"ד טריפה חיה ואיכא למ"ד אינה חיה אם טריפה חיה ועד שמתה היתה בחזקת חיה:

    הרי נבילה אמורהבפסוק כיון שמתה מתנבלת במיתתה ואם טרפה אינה חשובה חיה הרי היא משעה שנטרפה בכלל נבילה:

    אלא להביא טריפה ששחטהלאשמעינן טריפה (אינו) חיה ואינו בכלל נבילה ולפיכך הוצרך לומר שטריפתה מביא עליה טומאה זו מיד אם תלש ואכל ממנה בשר אפי' אינו אבר של בשר גידין ועצמות וכיון דשם טריפה מביא לה טומאה מחיים אין שחיטה מועלת בה שאין שחיטה מתרת משום טריפה אלא משום נבילה:

    חלב נבילה וחלב טריפה יעשה לכל מלאכהבא הכתוב להשמיענו על חלב נבילה שאינה מטמאה והכי אמרינן בפסחים פ' כל שעה (פסחים דף כג.):

    טריפה למה נאמרהאם בטריפה שמתה מדבר אם טריפה חשובה חיה הרי נבילה אמורה וזו במיתתה נתנבלה ואם טריפה אינה חיה הרי היא בכלל נבילה מטורפת אלא להביא טריפה ששחטה שחלבה טהור אבל הבשר טמא בתמיה:

    אלא האי טריפה כו'מסקנא דקושיא היא כלומר אלא ע"כ האי טריפה לא תדרשיה להכי דמיבעי ליה למעוטי טמאה דאין חלבה טהור וה"נ טריפה דכתיב גבי טומאת בית הבליעה למעוטי עוף טמא דריש ליה ולא טריפה ששחטה:

    זבחים 69 עמוד ב

    1רבי יהודה אומר: מטמא.

    2א"ר מאיר: ק"ו אם נבלת בהמה, שמטמאה במגע ובמשא שחיטתה מטהרת טריפתה מטומאתה; נבלת העוף, שאינו מטמא במגע ובמשא אינו דין שתהא שחיטתו מטהרת טריפתו מטומאתו?!

    3מה מצינו בשחיטתו שהיא מכשרתה לאכילה, ומטהרת טריפתו מטומאתו; אף מליקתו, שהיא מכשרתו באכילה תטהר טריפתו מידי טומאתו!

    4רבי יוסי אומר: דיה כנבלת בהמה שחיטתה מטהרתה, ולא מליקתה.

    גמ׳ · גמרא

    5ור"מ לא דריש ״דיו״?! והא ״דיו״ דאורייתא הוא!

    6דתניא: מדין קל וחומר כיצד? (במדבר יב, יד) ״ויאמר ה' אל משה: ואביה ירק ירק בפניה וגו'״ ק"ו לשכינה ארבעה עשר יום; אלא דיו לבא מן הדין להיות כנדון.

    7א"ר יוסי ברבי אבין: ר"מ קרא אשכח וקדרש׃

    8(ויקרא יא, מו) ״זאת תורת הבהמה והעוף״ וכי באיזו תורה שוותה בהמה לעוף ועוף לבהמה? בהמה מטמאה במגע ובמשא, עוף אינו מטמא במגע ובמשא! עוף מטמא בגדים אבית הבליעה, בהמה אינה מטמאה בגדים אבית הבליעה!

    9אלא לומר לך: מה בהמה דבר שמכשירה לאכילה, מטהר טריפתה מטומאתה; אף עוף דבר שמכשיר באכילה, מטהר טריפתו מטומאתו.

    10ור' יהודה מ"ט קרא אשכח וקדרש: נבלה טריפה אמר רבי יהודה טריפה למה נאמרה אם טריפה חיה הרי נבילה; אמורה אם טריפה אינה חיה הרי היא בכלל נבילה אלא להביא טריפה ששחטה שמטמאה׃

    11אמר ליה רב שיזבי אלא מעתה דכתיב ״(ויקרא ז״, כד) וחלב נבלה וחלב טרפה׃

    12התם נמי נימא אם טריפה חיה הרי נבילה אמורה אם טריפה אינה חיה הרי היא בכלל נבילה אלא להביא טריפה ששחטה שחלבה טהור מכלל דהיא מטמאה׃

    13והאמר רב יהודה אמר רב ואמרי לה במתניתא תנא (ויקרא יא, לט) וכי ימות מן הבהמה מקצת בהמה מטמאה מקצת בהמה אינה מטמאה ואיזו זו זו טריפה ששחטה׃

    14אלא טריפה מיבעי ליה למעוטי טמאה מי שיש במינה טריפה יצתה זו שאין במינה טריפה׃

    15הכא נמי למעוטי עוף טמא. שאין במינו טריפה׃

    16עוף טמא לר' יהודה מנבילה נפקא ליה׃

    17דתניא רבי יהודה אומר יכול תהא נבלת עוף טמא מטמאה בגדים אבית הבליעה ת"ל (ויקרא כב, ח) נבלה וטרפה לא יאכל מי שאיסורו משום בל תאכל נבילה יצא זה שאין איסורו משום בל תאכל נבילה אלא משום בל תאכל טמא׃

    תוספות

    רבי יהודה אומר מטמא בבית הבליעהתימה אפילו נבילה גמורה לא תטמא לרבי יהודה דלא חייל אאיסור קדשים כדדריש רבי יהודה בגמרא דנבלת עוף טמא אינה מטמאה בגדים אבית הבליעה משום דכתיב נבלה וטרפה לא יאכל לטמאה בה מי שאיסורו משום בל תאכל נבילה יצא זה שאין איסורו משום בל תאכל נבילה אלא משום בל תאכל טמא ובפ' גיד הנשה (חולין דף ק:) דייקינן מינה לר' יהודה דאין איסור חל על איסור גבי רבי יהודה אומר אף בטמאה וי"ל דדוקא עוף טמא שאין במינו משום בל תאכל נבלה קממעט וכן צריך לפרש בגמרא גבי חלב נבלה דלא איצטריך טריפה לאשמועינן דחלב טריפה טהור ולא דרשינן מי שאיסורו משום בל תאכל נבילה יצא טריפה כי היכי דדרשינן גבי טמאה מי שאיסורו משום בל תאכל נבילה יצא בהמה טמאה:

    קל וחומר לשכינה ארבעה עשר יוםאומר ר"ת דנקט ארבעה עשר יום משום דאמרינן בפ' המפלת (נדה דף לא.) דשלשה שותפין באדם שהקב"ה נותן בו עשרה דברים כנגד אביו ואמו והשתא אמרי' דיו כאביו דמיניה ילפינן וה"ר חיים מפרש דמן הדין הוה ליה למימר ק"ו לשכינה לעולם דחמורה כל כך אלא נקט י"ד כנגד שתי הסגרות דלא מצינו יותר משני הסגרות וכלשון הזה איתא בפרקי דר' אליעזר ק"ו לשכינה שתי הסגרות וקשה דבי"ג יום סגי דיום שביעי עולה לו לכאן ולכאן כדתנן במסכת נגעים (פ"ג מ"ה) אין בשתי הסגרות פחות מי"ג יום וי"ל דלישנא דקרא נקט ארבעה עשר משום דכתיב שבעת ימים בכל הסגר:

    וכי באיזו תורה שוותה בהמה לעוף ועוף לבהמהוא"ת והא איצטריך לכדדרשינן בחולין בריש פ"ב (דף כז:) מה בהמה בשחיטה אף עוף בשחיטה ור"א דריש מה בהמה מן הצואר אף עוף מן הצואר וי"ל דכל מילי דרשינן דהיקשא הוא ואין היקש למחצה:

    אי טריפה חיהא"כ אינה מטמאה עד לאחר מיתה ואז היא בכלל נבילה ואי טריפה אינה חיה הרי היא בכלל נבילה לא מצינו לפרש לאחר מיתה דמשמע שבא לחדש טומאה טפי אם אינה חיה מאם חיה מדהדר ואמר (התם) ואם טריפה אינה חיה הרי היא בכלל נבילה לכך פי' בקונטרס משנטרפה ירדה לה טומאה ומהיכן תלך ממנה ותימה הוא לומר כן דלא מצינו בעלי חיים מטמאין ומילתא דפשיטא בכולי הש"ס דאין טריפה מטמאה מחיים דבסוף פ"ק דחולין (ד' כ:) אמר זעירי נשברה מפרקת ורוב בשר עמה נבלה אבל בלא בשר לא אע"ג דמלק סימן אחד ומפרקת כדמשמע התם דפריך וכי מעתה עומד ומבדיל ור"מ נמי אשכחן פרק אלו טריפות (חולין דף נז:) דאמר טריפה אינה חיה דקאמר סימן לטריפה שלשים יום וקאמר לעיל דמליקתה מטהרת טריפתה מטומאתה ואי טמאה מחיים משעת טריפות היאך תלך הטומאה ממנה ע"י המליקה והרב רבי חיים מפרש דה"ק אי טריפה אינה חיה ומיירי בתלש ממנה בשר חי ואכלו הרי היא בכלל נבילה דבשר הפורש ממנה כפורש מן המתה ומטמא אע"ג שהבהמה עצמה אינה מטמאה לפי שהיא בחייה עתה ויש לפרש אי טריפה חיה כלומר דמיירי בטריפה שעדיין חיה ותלש ממנה כזית בשר ואכלו הרי נבילה דוקא אמורה ולא איירי כלל בפלוגתא דטריפה חיה ואי טריפה אינה חיה כלומר דמיירי בטריפה שאינה חיה שמתה שנתנבלה הרי היא בכלל נבילה ובת"כ גרס אי טריפה אינה מתה והלשון מגומגם קצת דהוה ליה למימר אי בטריפה חיה בב' ועוד הוה למימר הרי היא נבילה:

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת זבחים דף ס״ט עמוד ב׳

    מסכת זבחים דף ס״ט עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 17 קטעים ממוספרים, כ־329 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    רש"י

    רבי יהודה אומר מטמא דלא מהניא מליקה לטריפה וה"ה נמי דבשחיטת חולין טריפה פליג ר' יהודה וכן שנינו במסכת טהרות בפ' י"ג דברים לרבי יהודה אחת מלוקות ואחת שחוטות ולר"מ שתיהן מטהרות ולרבי יוסי שחיטה מטהרת טריפה אבל לא מליקה:

    ומה בהמה בנבלתה מטמאה במגע ובמשא שחיטתה מטהרת טריפתה מטומאתה כדילפינן בגמרא מוכי ימות מן הבהמה:

    עוף שאינו מטמא במגע ובמשא אלא באכילה ובבית הבליעה כדכתיב (ויקרא כ״ב:ח׳) לא יאכל לטמאה בה אין לך אלא האמור בה:

    אינו דין כו' וכיון דקיי"ל בשחיטה מק"ו ילפינן מליקה דקדשים מינה בבנין אב מה מצינו בשחיטה בחולין שמכשרתה באכילה כשאינה טריפה ומטהרת טריפתה מטומאתה:

    אף מליקה בקדשים המכשרתה באכילה כשאינה טריפה תטהר:

    דיה כנבלת בהמה דהואיל ולא יליף עוף אלא מבהמה לטהר טריפה מטומאתה דיו לבא מן הדין להיות כנדון:

    גמ' מדין ק"ו כיצד מנין שהתורה ניתנה לידרש ק"ו:

    הלא תכלם לשון תימה הוא ולשון ק"ו:

    ועוד 11 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Zevachim 69b · Sefaria

    תוספות

    רבי יהודה אומר מטמא בבית הבליעה תימה אפילו נבילה גמורה לא תטמא לרבי יהודה דלא חייל אאיסור קדשים כדדריש רבי יהודה בגמרא דנבלת עוף טמא אינה מטמאה בגדים אבית הבליעה משום דכתיב נבלה וטרפה לא יאכל לטמאה בה מי שאיסורו משום בל תאכל נבילה יצא זה שאין איסורו משום בל תאכל נבילה אלא משום בל תאכל טמא ובפ' גיד הנשה (חולין דף ק:) דייקינן מינה לר' יהודה דאין איסור חל על איסור גבי רבי יהודה אומר אף בטמאה וי"ל דדוקא עוף טמא שאין במינו משום בל תאכל נבלה קממעט וכן צריך לפרש בגמרא גבי חלב נבלה דלא איצטריך טריפה לאשמועינן דחלב טריפה טהור ולא דרשינן מי שאיסורו משום בל תאכל נבילה יצא טריפה כי היכי דדרשינן גבי טמאה מי שאיסורו משום בל תאכל נבילה יצא בהמה טמאה:

    קל וחומר לשכינה ארבעה עשר יום אומר ר"ת דנקט ארבעה עשר יום משום דאמרינן בפ' המפלת (נדה דף לא.) דשלשה שותפין באדם שהקב"ה נותן בו עשרה דברים כנגד אביו ואמו והשתא אמרי' דיו כאביו דמיניה ילפינן וה"ר חיים מפרש דמן הדין הוה ליה למימר ק"ו לשכינה לעולם דחמורה כל כך אלא נקט י"ד כנגד שתי הסגרות דלא מצינו יותר משני הסגרות וכלשון הזה איתא בפרקי דר' אליעזר ק"ו לשכינה שתי הסגרות וקשה דבי"ג יום סגי דיום שביעי עולה לו לכאן ולכאן כדתנן במסכת נגעים (פ"ג מ"ה) אין בשתי הסגרות פחות מי"ג יום וי"ל דלישנא דקרא נקט ארבעה עשר משום דכתיב שבעת ימים בכל הסגר:

    וכי באיזו תורה שוותה בהמה לעוף ועוף לבהמה וא"ת והא איצטריך לכדדרשינן בחולין בריש פ"ב (דף כז:) מה בהמה בשחיטה אף עוף בשחיטה ור"א דריש מה בהמה מן הצואר אף עוף מן הצואר וי"ל דכל מילי דרשינן דהיקשא הוא ואין היקש למחצה:

    אי טריפה חיה א"כ אינה מטמאה עד לאחר מיתה ואז היא בכלל נבילה ואי טריפה אינה חיה הרי היא בכלל נבילה לא מצינו לפרש לאחר מיתה דמשמע שבא לחדש טומאה טפי אם אינה חיה מאם חיה מדהדר ואמר (התם) ואם טריפה אינה חיה הרי היא בכלל נבילה לכך פי' בקונטרס משנטרפה ירדה לה טומאה ומהיכן תלך ממנה ותימה הוא לומר כן דלא מצינו בעלי חיים מטמאין ומילתא דפשיטא בכולי הש"ס דאין טריפה מטמאה מחיים דבסוף פ"ק דחולין (ד' כ:) אמר זעירי נשברה מפרקת ורוב בשר עמה נבלה אבל בלא בשר לא אע"ג דמלק סימן אחד ומפרקת כדמשמע התם דפריך וכי מעתה עומד ומבדיל ור"מ נמי אשכחן פרק אלו טריפות (חולין דף נז:) דאמר טריפה אינה חיה דקאמר סימן לטריפה שלשים יום וקאמר לעיל דמליקתה מטהרת טריפתה מטומאתה ואי טמאה מחיים משעת טריפות היאך תלך הטומאה ממנה ע"י המליקה והרב רבי חיים מפרש דה"ק אי טריפה אינה חיה ומיירי בתלש ממנה בשר חי ואכלו הרי היא בכלל נבילה דבשר הפורש ממנה כפורש מן המתה ומטמא אע"ג שהבהמה עצמה אינה מטמאה לפי שהיא בחייה עתה ויש לפרש אי טריפה חיה כלומר דמיירי בטריפה שעדיין חיה ותלש ממנה כזית בשר ואכלו הרי נבילה דוקא אמורה ולא איירי כלל בפלוגתא דטריפה חיה ואי טריפה אינה חיה כלומר דמיירי בטריפה שאינה חיה שמתה שנתנבלה הרי היא בכלל נבילה ובת"כ גרס אי טריפה אינה מתה והלשון מגומגם קצת דהוה ליה למימר אי בטריפה חיה בב' ועוד הוה למימר הרי היא נבילה:

    Tosafot on Zevachim 69b · Sefaria

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת זבחים, דף ס״ט, עמוד ב׳, בהיקף של כ־329 מילים ב־17 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 17 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 14 מילים

      נפתחת ב״רבי יהודה אומר: מטמא.…״

      חכמים: רבי יהודה.

    2. קטע 226 מילים

      נפתחת ב״א"ר מאיר: ק"ו אם נבלת בהמה, שמטמאה…״

    3. קטע 318 מילים

      נפתחת ב״מה מצינו בשחיטתו שהיא מכשרתה לאכילה, ומטהרת…״

    4. קטע 410 מילים

      נפתחת ב״רבי יוסי אומר: דיה כנבלת בהמה שחיטתה…״

      חכמים: רבי יוסי.

    5. קטע 59 מילים

      נפתחת ב״גמ׳ ור"מ לא דריש ״דיו״?! והא ״דיו״…״

    6. קטע 629 מילים

      נפתחת ב״דתניא: מדין קל וחומר כיצד? (במדבר יב,…״

    7. קטע 78 מילים

      נפתחת ב״א"ר יוסי ברבי אבין: ר"מ קרא אשכח…״

      חכמים: רבי אבין.

    8. קטע 835 מילים

      נפתחת ב״(ויקרא יא, מו) ״זאת תורת הבהמה והעוף״…״

    9. קטע 919 מילים

      נפתחת ב״אלא לומר לך: מה בהמה דבר שמכשירה…״

    10. קטע 1033 מילים

      נפתחת ב״ור' יהודה מ"ט קרא אשכח וקדרש: ״נבלה…״

      חכמים: רבי יהודה.

    11. קטע 1114 מילים

      נפתחת ב״אמר ליה רב שיזבי אלא מעתה דכתיב…״

      חכמים: רב שיזבי.

    12. קטע 1226 מילים

      נפתחת ב״התם נמי נימא אם טריפה חיה הרי…״

    13. קטע 1328 מילים

      נפתחת ב״והאמר רב יהודה אמר רב ואמרי לה…״

      חכמים: רב יהודה, רב ואמרי.

    14. קטע 1415 מילים

      נפתחת ב״אלא טריפה מיבעי ליה למעוטי טמאה מי…״

    15. קטע 158 מילים

      נפתחת ב״הכא נמי למעוטי עוף טמא. שאין במינו…״

    16. קטע 167 מילים

      נפתחת ב״עוף טמא לר' יהודה מנבילה נפקא ליה…״

    17. קטע 1740 מילים

      נפתחת ב״דתניא רבי יהודה אומר יכול תהא נבלת…״

      חכמים: רבי יהודה.

    חכמים הנזכרים בדף

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: זבחים דף ס״ט ע״ב

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026