בוני התלמוד

    מסכת זבחים דף קי״ג עמוד א׳

    חזרה לאינדקס
    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:שְׁאֵלָהתְּשׁוּבָהקֻשְׁיָאתֵּרוּץרְאָיָהסְתִירָהמֵימְרָא
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    ומתן סובב מתן סביב שתהא נראית המתנה לשתי רוחות המזבח דהיינו ב' מתנות שהן ארבע:

    תנופה והגשהדמנחות:

    אין מנחה בבמהמפרש בגמ' מנא ליה:

    וכיהוןכהונה דאפי' זר בבמת יחיד כשר:

    בגדי שרתבגדי כהונה:

    ריח ניחוחכדאמרינן בפרק בית שמאי (לעיל זבחים דף מו:) לשם ששה דברים הזבח נזבח לשם ריח לאפוקי אברים שצלאן והעלן שאין בהם משום ריח ניחוח:

    ומחיצה לדמיםחוט הסיקרא להבדיל בין דמים העליונים לדמים התחתונים:

    הזמןשנפסלין במחשבת חוץ לזמנו וחייבין על קדשים משום נותר וטמא שוין בשתיהם:

    גמ' ממקום הבדוק להלשוחטה שם שאין תחתיה קבר התהום:

    בדוקה היאלקמן מפרש פלוגתייהו:

    לפנים מן החומהשל ירושלים דכתיב בה (במדבר יט ג) והוציא אותה וגו':

    שלא כנגד הפתחשל היכל:

    הזאהמפרש בה אל נוכח וגו':

    ושרף והזהבתר והזה סמך ושרף:

    מקום שפורשת למיתהמקום שנפשה יוצאה בגמר פירכוסה וליציאת נפשה שלא קבע לה הכתוב מקום:

    לא מיבעיא לחוץ לחומהשלא כנגד הפתח:

    דרחוקי רחקהמכנגד הקדושה:

    ר"ל סבר ירד מבול לא"יונשקעו בה עצמות המתים:

    ותחתיהן חללשאם יש קבר מפסיק החלל ושוב אין טומאה בוקעת למעלה מן החלל אבל טומאה רצוצה בוקעת ועולה עד לרקיע:

    ומגדלות שם בניהםלפרה דמשום דמטמאין את הכהן השורף את הפרה מפני הצדוקים עשו בה שאר מעלות הרבה שאין אחיו הכהנים נוגעין בו כל שבעת ימי פרישתו והוו אלו תינוקות נוגעין בו ומזין עליו:

    ועל גביהן דלתותלהפסיק בין התינוקות לקרקע שלא יאהילו על קבר התהום בלכתם למלאות מים חיים לקידוש מן השילוח אלמא לאו כולה בדוקה היא:

    וכוסות של אבןשכל מעשה פרה בכלי גללים בכלי אבנים שאין מקבלים טומאה כדאמר טעמא בשמעתא קמייתא דסדר יומא (דף ב.):

    מעלה עשו בפרהמשום קולא דאקילו בה משום צדוקין שהיו אומרים במעורבי שמש היתה נעשית והיו מטמאין את הכהן ומטבילין אותו ושרפה טבול יום עשו בה מעלות אחרות דלא לזלזלו בה ומיהו אם שחטה במקום שאין בדוק לה לא מיפסלא בהכי דכל א"י בדוקה היא:

    איה מתי מבולשנמצאים בשאר מקומות וכאן אינן נמצאין:

    איה הרוגי נבוכדנאצרשהרג בה והופנו כולם ואין אחד מצוי בה על כרחינו בדוקה היא:

    זבחים 113 עמוד א

    1ומתן סביב, ותנופה, והגשה. ר"י אומר: אין מנחה בבמה, וכיהון, ובגדי שרת, וכלי שרת, וריח ניחוח, ומחיצה לדמים, וריחוץ ידים ורגלים.

    2אבל הזמן, הנותר והטמא שוין בזה ובזה.

    גמ׳ · גמרא

    3מאי חוץ מגתה? אמר ר"ל חוץ ממקום הבדוק לה. אמר לו רבי יוחנן: והלא כל א"י בדוקה היא!

    4אלא א"ר יוחנן: כגון ששחטה לפנים מן חומת ירושלים.

    5ולוקמה כגון ששחטה חוץ לחומה שלא כנגד הפתח! דאמר רב אדא בר אהבה: שחטה שלא כנגד הפתח פסולה, שנאמר: ״(במדבר יט״, ג) ״ושחט... והזה״׃

    6מה הזאתה כנגד הפתח, אף שחיטתה כנגד הפתח. וכי תימא דלא מקיש, והא אתמר: (שחטה שלא כנגד הפתח רבי יוחנן אמר: פסולה, ושחט והזה. ר"ל אמר כשרה (במדבר יט, ג) אל מחוץ למחנה ושחט׃

    7ואיתמר נמי) שרפה שלא כנגד הפתח רבי יוחנן אמר פסולה ור' אושעיא אמר כשרה ר' יוחנן אמר פסולה ושרף והזה׃

    8ורבי אושעיא אמר כשרה (במדבר יט, ה) על פרשה ישרף מקום שפורשת למיתה שם תהא שריפתה׃

    9אמרי לא מיבעיא קאמר לא מיבעיא חוץ לחומה דרחוקי רחקה אלא אפי' לפנים מן החומה דקרובי קרבה ואימא תתכשר קמ"ל׃

    10אמר מר אמר לו רבי יוחנן והלא כל א"י בדוקה היא במאי קמיפלגי מר סבר ירד מבול לא"י ומר סבר לא ירד׃

    11אר"נ בר יצחק ושניהם מקרא אחד דרשו (יחזקאל כב, כד) בן אדם אמר לה את ארץ לא מטוהרה היא לא גושמה ביום זעם׃

    12רבי יוחנן סבר אתמוהי מתמה קרא א"י מי לא מטוהרה את כלום ירדו עליך גשמים ביום זעם ור"ל סבר כפשטיה ארץ לא מטוהרה את מי לא ירדו עליך גשמים ביום זעם׃

    13איתיביה ר"ל לר' יוחנן חצירות היו בירושלים בנויות על הסלע ותחתיהן חלול מפני קבר התהום ומביאין נשים מעוברות ויולדות ומגדלות שם בניהם לפרה׃

    14ומביאין שוורים ועל גביהן דלתות ותינוקות יושבין עליהן וכוסות של אבן בידן ומלאו וישבו במקומן׃

    15אמר רב הונא בריה דרב יהושע מעלה עשו בפרה׃

    16איתיבי' רבי יוחנן לריש לקיש פעם אחד מצאו עצמות בלשכת דיר העצים ובקשו לגזור טומאה על ירושלים עמד רבי יהושע על רגליו ואמר לא בושה וכלימה היא לנו שנגזור טומאה על עיר אבותינו איה מתי מבול איה מתי נבוכדנצר׃

    17מדקאמר הכי לאו למימרא דלא הוו, ולטעמיך הרוגי נבוכדנצר הכי נמי דלא הוו אלא הוו ופנינהו. הכא נמי הוו ופנינהו ואי אפנו,׃

    תוספות

    חוץ ממקום הבדוק להקסבר דבמי בדיקה משום דירד מבול לא"י תימה וכי מדאורייתא בעי בדיקה וי"ל דאיצטריך קרא (שלא) לשרפה במקום טומאה דאסור מדאורייתא דבעי' שחיטה ושריפה במקום טהור כשריפת פרים דאיתקוש אהדדי כדמשמע לעיל בסוף טבול יום (זבחים דף קה:) ואם תאמר אמאי לא מיחייב משום חוץ כששחטה חוץ למקומה כיון דתמימה היא וראויה לשאר קרבנות כדאמרינן בפרק שני שעירי (יומא דף סב:) גבי שעירי יום הכפורים ששחטן בחוץ דחייב על שניהם הואיל וראויין לשעיר הנעשה בחוץ ויש לומר דלא דמי דיכול לשנותם דאין עליהם קריאת שם עד שעת הגרלה ועוד דאין קרבן שתהא פרה זו ראויה דאי לשלמים אין שלמים בציבור ועוד דפרה קדשי בדק הבית היא ואין יכול לשנותה בקדשי מזבח:

    שנאמר ושחט והזה מה הזאה כנגד הפתח וכו'יש ספרים דגרסי ושרף והזה וכן משמע מדמייתי עלה מפלוגתא דרבי יוחנן ור' אושעיא ומיהו אפי' גרסינן הכא ושחט והזה ניחא דמשמע ליה דאי מקשינן שריפה להזאה ה"ה שחיטה:

    אבל לפנים מן החומה דקרובי קרבה אימא תתכשר קא משמע לןדפסולה משום דבעיא חוץ לשלש מחנות:

    לא ירד מבול לא"יתימה והכתיב (בראשית ז׳:י״ט) ויכסו כל ההרים הגבוהים אשר תחת כל השמים ובבראשית רבה אמרינן דר' ישמעאל ב"ר יוסי ובהמי אחד היו הולכין בדרך פירוש בהמי שומר בהמות אמר להון ההוא כותאה איתו צלויי על טורא גריזים דלא נחית עליה טופנא אמר אותו בהמי לפני ר' ישמעאל בר' יוסי רבי תן לי רשות להשיב לו תשובה א"ל השב א"ל הר גריזים תחת כל השמים הוא א"ל הן ולא כתיב ויכסו כל ההרים הגבוהים אשר תחת כל השמים קרא עליו ולא יהיה בך עקר ועקרה ובבהמתך אפי' הבהמי שבך לא יתעקר מן התשובה ושמא י"ל דויכסו כל ההרים היינו ששלט הבל המבול בכל מקום כדאמרינן לקמן דמתו בהבלא ואותו כותי היה ר"ל שלא היה שם לא הבל ולא שום דבר אי נמי לאותו כותי נתכונו לדחות בקש וקרא (להכא) ל"ק דבמקום שירד מבול התם קאמר שנתכסו ההרים:

    ומביאין נשים עוברות ויולדות שםאף על פי שהתינוקות טמאין בנדה ויולדות לא היו חוששין אלא לשמרם מטומאת מת דבעי הזאה ומטומאה היוצאה מגופן כגון בעל קרי:

    ועל גביהן דלתותמאן דאמר בפ' קמא דגיטין (דף ח:) ובנזיר פרק כ"ג (דף נה.) ובפ' בכל מערבין (עירובין דף ל:) ובפ' בתרא דחגיגה (דף כה.) אהל זרוק לא שמיה אהל סבר כר' יהודה דאמר בריש הישן (סוכה דף כא.) לא היו מביאין דלתות אלא שוורים שכריסן רחבה והתם טעמא משום דכתיב קרא (איוב י׳:י״א) ובעצמות וגידים תסוככני אע"ג דבעלמא אהל שאינו עשוי בידי אדם לא שמיה אהל ומיהו רבי יהודה ודאי סבר שמיה אהל דהא קא אמר טעמא מפני שדעתו של תינוק גסה עליו:

    ומלאו ועלו וישבו במקומןקצת תימה מה מועיל בתינוקות דסוף סוף בעינן איש בשעת קידוש שנותנין האפר במים או בשעת הזאה לרבי יהודה או לרבנן כדמוכח בפרק טרף בקלפי (יומא דף מג.):

    מעלה עשו בפרהר"ל נמי ידע דמעלה עשו אלא דאי לא ירד מבול לא"י אין ראוי לעשות מעלה זו ומיהו קצת קשה דהא מודה רבי יוחנן דמתו בהבלא כדלקמן:

    מדקאמר איה מתי מבול מכלל דלא הוותימה דלרבי יוחנן גופיה תקשי ליה הכא דמתו בהבלא:

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    מפרשים נוספים

    גליון הש"ס

    גמ' שחיטתה כנגד הפתחעיין לעיל דף צג ע"ב תוס' ד"ה אלא:

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת זבחים דף קי״ג עמוד א׳

    מסכת זבחים דף קי״ג עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 17 קטעים ממוספרים, כ־354 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    רש"י

    ומתן סובב מתן סביב שתהא נראית המתנה לשתי רוחות המזבח דהיינו ב' מתנות שהן ארבע:

    תנופה והגשה דמנחות:

    אין מנחה בבמה מפרש בגמ' מנא ליה:

    וכיהון כהונה דאפי' זר בבמת יחיד כשר:

    בגדי שרת בגדי כהונה:

    ריח ניחוח כדאמרינן בפרק בית שמאי (לעיל זבחים דף מו:) לשם ששה דברים הזבח נזבח לשם ריח לאפוקי אברים שצלאן והעלן שאין בהם משום ריח ניחוח:

    ומחיצה לדמים חוט הסיקרא להבדיל בין דמים העליונים לדמים התחתונים:

    הזמן שנפסלין במחשבת חוץ לזמנו וחייבין על קדשים משום נותר וטמא שוין בשתיהם:

    ועוד 17 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Zevachim 113a · Sefaria

    תוספות

    חוץ ממקום הבדוק לה קסבר דבמי בדיקה משום דירד מבול לא"י תימה וכי מדאורייתא בעי בדיקה וי"ל דאיצטריך קרא (שלא) לשרפה במקום טומאה דאסור מדאורייתא דבעי' שחיטה ושריפה במקום טהור כשריפת פרים דאיתקוש אהדדי כדמשמע לעיל בסוף טבול יום (זבחים דף קה:) ואם תאמר אמאי לא מיחייב משום חוץ כששחטה חוץ למקומה כיון דתמימה היא וראויה לשאר קרבנות כדאמרינן בפרק שני שעירי (יומא דף סב:) גבי שעירי יום הכפורים ששחטן בחוץ דחייב על שניהם הואיל וראויין לשעיר הנעשה בחוץ ויש לומר דלא דמי דיכול לשנותם דאין עליהם קריאת שם עד שעת הגרלה ועוד דאין קרבן שתהא פרה זו ראויה דאי לשלמים אין שלמים בציבור ועוד דפרה קדשי בדק הבית היא ואין יכול לשנותה בקדשי מזבח:

    שנאמר ושחט והזה מה הזאה כנגד הפתח וכו' יש ספרים דגרסי ושרף והזה וכן משמע מדמייתי עלה מפלוגתא דרבי יוחנן ור' אושעיא ומיהו אפי' גרסינן הכא ושחט והזה ניחא דמשמע ליה דאי מקשינן שריפה להזאה ה"ה שחיטה:

    אבל לפנים מן החומה דקרובי קרבה אימא תתכשר קא משמע לן דפסולה משום דבעיא חוץ לשלש מחנות:

    לא ירד מבול לא"י תימה והכתיב (בראשית ז׳:י״ט) ויכסו כל ההרים הגבוהים אשר תחת כל השמים ובבראשית רבה אמרינן דר' ישמעאל ב"ר יוסי ובהמי אחד היו הולכין בדרך פירוש בהמי שומר בהמות אמר להון ההוא כותאה איתו צלויי על טורא גריזים דלא נחית עליה טופנא אמר אותו בהמי לפני ר' ישמעאל בר' יוסי רבי תן לי רשות להשיב לו תשובה א"ל השב א"ל הר גריזים תחת כל השמים הוא א"ל הן ולא כתיב ויכסו כל ההרים הגבוהים אשר תחת כל השמים קרא עליו ולא יהיה בך עקר ועקרה ובבהמתך אפי' הבהמי שבך לא יתעקר מן התשובה ושמא י"ל דויכסו כל ההרים היינו ששלט הבל המבול בכל מקום כדאמרינן לקמן דמתו בהבלא ואותו כותי היה ר"ל שלא היה שם לא הבל ולא שום דבר אי נמי לאותו כותי נתכונו לדחות בקש וקרא (להכא) ל"ק דבמקום שירד מבול התם קאמר שנתכסו ההרים:

    ומביאין נשים עוברות ויולדות שם אף על פי שהתינוקות טמאין בנדה ויולדות לא היו חוששין אלא לשמרם מטומאת מת דבעי הזאה ומטומאה היוצאה מגופן כגון בעל קרי:

    ועל גביהן דלתות מאן דאמר בפ' קמא דגיטין (דף ח:) ובנזיר פרק כ"ג (דף נה.) ובפ' בכל מערבין (עירובין דף ל:) ובפ' בתרא דחגיגה (דף כה.) אהל זרוק לא שמיה אהל סבר כר' יהודה דאמר בריש הישן (סוכה דף כא.) לא היו מביאין דלתות אלא שוורים שכריסן רחבה והתם טעמא משום דכתיב קרא (איוב י׳:י״א) ובעצמות וגידים תסוככני אע"ג דבעלמא אהל שאינו עשוי בידי אדם לא שמיה אהל ומיהו רבי יהודה ודאי סבר שמיה אהל דהא קא אמר טעמא מפני שדעתו של תינוק גסה עליו:

    ומלאו ועלו וישבו במקומן קצת תימה מה מועיל בתינוקות דסוף סוף בעינן איש בשעת קידוש שנותנין האפר במים או בשעת הזאה לרבי יהודה או לרבנן כדמוכח בפרק טרף בקלפי (יומא דף מג.):

    מעלה עשו בפרה ר"ל נמי ידע דמעלה עשו אלא דאי לא ירד מבול לא"י אין ראוי לעשות מעלה זו ומיהו קצת קשה דהא מודה רבי יוחנן דמתו בהבלא כדלקמן:

    ועוד 1 קטעי פירוש על דף זה.

    Tosafot on Zevachim 113a · Sefaria

    גליון הש"ס

    גמ' שחיטתה כנגד הפתח עיין לעיל דף צג ע"ב תוס' ד"ה אלא:

    Gilyon HaShas on Zevachim 113a · Sefaria

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת זבחים, דף קי״ג, עמוד א׳, בהיקף של כ־354 מילים ב־17 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 17 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 121 מילים

      נפתחת ב״ומתן סביב, ותנופה, והגשה. ר"י אומר: אין…״

    2. קטע 27 מילים

      נפתחת ב״אבל הזמן, הנותר והטמא שוין בזה ובזה.…״

    3. קטע 319 מילים

      נפתחת ב״גמ׳ מאי חוץ מגתה? אמר ר"ל חוץ…״

      חכמים: רבי יוחנן.

    4. קטע 49 מילים

      נפתחת ב״אלא א"ר יוחנן: כגון ששחטה לפנים מן…״

    5. קטע 524 מילים

      נפתחת ב״ולוקמה כגון ששחטה חוץ לחומה שלא כנגד…״

      חכמים: רב אדא בר אהבה.

    6. קטע 634 מילים

      נפתחת ב״מה הזאתה כנגד הפתח, אף שחיטתה כנגד…״

      חכמים: רבי יוחנן.

    7. קטע 720 מילים

      נפתחת ב״ואיתמר נמי) שרפה שלא כנגד הפתח רבי…״

      חכמים: רבי יוחנן.

    8. קטע 816 מילים

      נפתחת ב״ורבי אושעיא אמר כשרה (במדבר יט, ה)…״

      חכמים: רבי אושעיא.

    9. קטע 920 מילים

      נפתחת ב״אמרי לא מיבעיא קאמר לא מיבעיא חוץ…״

      חכמים: רבה.

    10. קטע 1022 מילים

      נפתחת ב״אמר מר אמר לו רבי יוחנן והלא…״

      חכמים: רבי יוחנן.

    11. קטע 1123 מילים

      נפתחת ב״אר"נ בר יצחק ושניהם מקרא אחד דרשו…״

    12. קטע 1231 מילים

      נפתחת ב״רבי יוחנן סבר אתמוהי מתמה קרא א"י…״

      חכמים: רבי יוחנן.

    13. קטע 1323 מילים

      נפתחת ב״איתיביה ר"ל לר' יוחנן חצירות היו בירושלים…״

    14. קטע 1415 מילים

      נפתחת ב״ומביאין שוורים ועל גביהן דלתות ותינוקות יושבין…״

    15. קטע 159 מילים

      נפתחת ב״אמר רב הונא בריה דרב יהושע מעלה…״

      חכמים: רב הונא, רב יהושע.

    16. קטע 1639 מילים

      נפתחת ב״איתיבי' רבי יוחנן לריש לקיש פעם אחד…״

      חכמים: רבי יוחנן, רבי יהושע.

    17. קטע 1722 מילים

      נפתחת ב״מדקאמר הכי לאו למימרא דלא הוו, ולטעמיך…״

    חכמים הנזכרים בדף

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: זבחים דף קי״ג ע״א

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026