ומתן סובב מתן סביב שתהא נראית המתנה לשתי רוחות המזבח דהיינו ב' מתנות שהן ארבע:
תנופה והגשה — דמנחות:
אין מנחה בבמה — מפרש בגמ' מנא ליה:
וכיהון — כהונה דאפי' זר בבמת יחיד כשר:
בגדי שרת — בגדי כהונה:
ריח ניחוח — כדאמרינן בפרק בית שמאי (לעיל זבחים דף מו:) לשם ששה דברים הזבח נזבח לשם ריח לאפוקי אברים שצלאן והעלן שאין בהם משום ריח ניחוח:
ומחיצה לדמים — חוט הסיקרא להבדיל בין דמים העליונים לדמים התחתונים:
הזמן — שנפסלין במחשבת חוץ לזמנו וחייבין על קדשים משום נותר וטמא שוין בשתיהם:
גמ' ממקום הבדוק לה — לשוחטה שם שאין תחתיה קבר התהום:
בדוקה היא — לקמן מפרש פלוגתייהו:
לפנים מן החומה — של ירושלים דכתיב בה (במדבר יט ג) והוציא אותה וגו':
שלא כנגד הפתח — של היכל:
הזאה — מפרש בה אל נוכח וגו':
ושרף והזה — בתר והזה סמך ושרף:
מקום שפורשת למיתה — מקום שנפשה יוצאה בגמר פירכוסה וליציאת נפשה שלא קבע לה הכתוב מקום:
לא מיבעיא לחוץ לחומה — שלא כנגד הפתח:
דרחוקי רחקה — מכנגד הקדושה:
ר"ל סבר ירד מבול לא"י — ונשקעו בה עצמות המתים:
ותחתיהן חלל — שאם יש קבר מפסיק החלל ושוב אין טומאה בוקעת למעלה מן החלל אבל טומאה רצוצה בוקעת ועולה עד לרקיע:
ומגדלות שם בניהם — לפרה דמשום דמטמאין את הכהן השורף את הפרה מפני הצדוקים עשו בה שאר מעלות הרבה שאין אחיו הכהנים נוגעין בו כל שבעת ימי פרישתו והוו אלו תינוקות נוגעין בו ומזין עליו:
ועל גביהן דלתות — להפסיק בין התינוקות לקרקע שלא יאהילו על קבר התהום בלכתם למלאות מים חיים לקידוש מן השילוח אלמא לאו כולה בדוקה היא:
וכוסות של אבן — שכל מעשה פרה בכלי גללים בכלי אבנים שאין מקבלים טומאה כדאמר טעמא בשמעתא קמייתא דסדר יומא (דף ב.):
מעלה עשו בפרה — משום קולא דאקילו בה משום צדוקין שהיו אומרים במעורבי שמש היתה נעשית והיו מטמאין את הכהן ומטבילין אותו ושרפה טבול יום עשו בה מעלות אחרות דלא לזלזלו בה ומיהו אם שחטה במקום שאין בדוק לה לא מיפסלא בהכי דכל א"י בדוקה היא:
איה מתי מבול — שנמצאים בשאר מקומות וכאן אינן נמצאין:
איה הרוגי נבוכדנאצר — שהרג בה והופנו כולם ואין אחד מצוי בה על כרחינו בדוקה היא:
