ועולה גופה מנלן — כדי נסבה דהא מק"ו ילפינן לעיל בפירקין (זבחים דף נב.) והאי קרא לדרשא אחרינא אוקימנא וקיצור דברים הוא דנקט לה מקרא דאי לאו ק"ו הוה ילפינן לה מינה:
אי מה כו' אף כאן — דבכור זריקה זריקה מעולה ילפינן מה להלן ד' מתנות שתים שהן ארבע:
סביב בחטאת — במילואים ובעולה מסביב שמעינן ביה ד' מתנות שסובב בדמה רוחות המזבח:
אין מלמדין — ואע"ג דהכא לאו בבנין אב אנו באין ללמוד אשמעינן אביי דשני כתובין הבאין כאחד אין מלמדין אפי' בג"ש אותו דבר שנכתב בשניהן:
ובשרם יהיה לך — בבכור כתיב:
לחזה ושוק של שלמים — ולקמיה פריך לשל תודה אקשינן:
בכרם — ת"ח יושבין שורות ככרם כך מפורש בברכות ירושלמי:
שבא לבית המדרש תחלה — היא היתה תחילת ביאתו לפניהם ביבנה:
וחטאת ואשם מתנה לכהן — אבל שלמים לבעלים:
נדון דבר מדבר — כלומר שכמותו ודומה לו:
אין באין על חטא — כחטאת ואשם:
אינו בא בנדר ובנדבה — לאפוקי שלמים דבאין בנדר ובנדבה:
ונסתלק — נשתתק:
הקישו הכתוב — ואין משיבין על ההיקש:
הוסיף לך הכתוב כו' — כלומר מודה אני לדבריך שלחזה ושוק של תודה צריכין אנו להקישו דתפסת מועט תפסת מיהו מדהדר הכתוב בסיפיה דקרא לך יהיה דלא איצטריך דהא כתיב ברישיה יהיה לך הוסיף לו הכתוב הויה אחרת כמו זו הבאה לו בהיקש:
ה"ג וכשנאמרו דברים לפני ר' ישמעאל אמר להם צאו ואמרו לו לר"ע טעית תודה מהיכן למדה משלמים ודבר הלמד בהיקש חוזר ומלמד בהיקש אין עליך כו' - טעיתה במה שחזרת בך מהיקש שלמים ואתה מקישו לתודה דלא למדו הכתוב אלא משלמים דאי מתודה חזה ושוק לא כתיב בה אלא מדאיתקש תודה לשלמים נפקא לן בה חזה ושוק בת"כ דתניא לפי שיצאה תודה לידון בדבר החדש שטעונה לחם יכול אין לך בה אלא חידושה ת"ל תורת זבח השלמים אם על תודה מה שלמים טעונים סמיכה ונסכים ותנופת חזה ושוק אף תודה כו':
ודבר הלמד בהיקש יחזור וילמד על הבכור בהיקש — ליאכל ליום ולילה:
אין עליך לדונו בלשון אחרון — להקישה לחזה ושוק של תודה:
אלא בלשון ראשון — לשל שלמים:
שלא מצינו — ללמדו בכל התורה כולה אלא מכאן:
דהנך בכורות — בכור שור בכור כשב בכור עז וכל לשון רבים דקרא עלייהו קאי לר' ישמעאל וה"נ אמרינן גבי ואת דמם ואת חלבם לר' ישמעאל בפרק ב"ש (לעיל זבחים לז.):
במאי קמיפלגי — רבי ישמעאל ור"ע דע"כ אין היקש חוזר מלמד בהיקש ור"ע מ"ט גמיר לה:
הימנו ודבר אחר — אכילת חזה ושוק של תודה ליום ולילה הימנו ודבר אחר העמידוה קצת המלמד כתב בה דכתיב בתודה יום ולילה וקצת היא למדה ממקום אחר מאי היא חזה ושוק דלא כתיב בה:
רבי ישמעאל סבר היקש הוא — נמצא מה שחזה ושוק נאכלין ליום ולילה מן ההיקש למד. ור"ע סבר הואיל ויום ולילה בתודה כתיב אע"ג דחזה ושוק למדה בהיקש לא הויא זמן אכילת חזה ושוק של תודה דבר הלמד בהיקש:
כשם שמזה לפני ולפנים כו' — ולפני ולפנים גופיה אחת למעלה ושבע למטה בפר ושעיר בהימנו ודבר אחר גמר דבפנים למעלה בפר לא כתיב ביה מניינא דכתיב (ויקרא ט״ז:י״ד) והזה באצבעו על פני הכפרת וקדמה ולפני הכפרת יזה שבע פעמים ושבע למטה הוא דכתיבא ביה ובשעיר חטאת למעלה הוא דכתיבא והזה אותו על הכפרת ולפני הכפרת אותו חדא משמע ולפני הכפרת לא כתיב שבע וגמירי בהיקשא מהדדי דכתיב ועשה את דמו כאשר עשה לדם הפר אלמא עבודת פר ושעיר בפנים בהימנו ודבר אחר ילפינן דמקצת עבודה כל אחד כתובה בו ומקצתה למד מחבירו והדר מיגמר היכל מפנים בהיקשא דכן יעשה לאוהל מועד אלמא הימנו ודבר אחר לא כהיקשא חשיב לה:
אלא למ"ד הוי היקש — היכי הדר היכל וגמר מיניה בהיקשא:
מקומות הוא דגמירי מהדדי — ואין זה חוזר ומלמד בהיקש דבהיקש קמא בהמות איתקוש ובהיקשא בתרא מקומות איתקוש אבל גבי תודה ובכור חזה ושוק של תודה הוקשה לבכור והיא עצמה למידה משלמים בהיקש:
