בוני התלמוד

    מסכת זבחים דף ז׳ עמוד ב׳

    חזרה לאינדקס
    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:שְׁאֵלָהתְּשׁוּבָהקֻשְׁיָאתֵּרוּץרְאָיָהסְתִירָהמֵימְרָא
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    מקיבעא לא מכפראחטאת אעשה:

    מקופיא מכפראהלכך על מי שמחוייב עולה כשרה כיון [דהפריש] עולה שייכי כולהו עשה שבידו אעולה ותו לא שייך חטאת גביה אבל מי שלא הפריש כלום ועבירות עשה בידו שייך חטאת גביה דאילו הוה מתחייב חטאת מכפר עשה מקופיא הלכך חייל שמיה אחטאתו שנשחטה לשמו לפוסלה:

    לאחר מיתהשמת בעליה והקריבה היורש:

    פסולהלא עלתה וצריך היורש להביא אחרת:

    יש בעליםשהיורש הוא בעליה:

    דוקא קאמר מראי פליגי אדרבא ובעי לאתויי אחריתי או דלמא דאי איכא כמה עשה גביה דיורש מכפרא אם לא שינה בה ומיהו היכא דשני לא בעי לאיתויי אחריתי דהא איהו לא נדר מידי:

    עולה דורון היאאינה באה לכפר על עשה כפרה ממש אלא אחר שכפרה התשובה על העשה היא באה להקבלת פנים כאדם שסרח במלך וריצהו ע"י פרקליטין וכשבא להקביל פניו מביא דורון בידו:

    היכי דמיכלומר היכי דמי שתהא באה לכפרה:

    אי דליכא תשובהאעבירות עשה שבידו:

    זבח רשעים תועבהפסוק הוא במשלי (כא):

    למה באה לפני עולהכל מקום שמביא חטאת ועולה חטאת קודם כדיליף לקמן בפרק כל התדיר (זבחים דף פט.):

    פרקליטמליץ טוב:

    פסח מנלןבין למצוה בין לעכב דקס"ד לא אתי לן כשאר זבחים משלמים דלא כתיב בההוא קרא דזאת התורה דאיתרבי כל הזבחים מיניה למצוה:

    מותר הפסחשאבד ונתכפר באחר ונמצא הראשון:

    לדבר הבא מן הצאן ומן הבקרהיינו שלמים שהן באין מכל צאן ומכל בקר בין זכרים בין נקבות מה שאין כן בשאר זבחים שהוקבעו או בזכר או בנקבה עולה ואשם הוקבעו בזכרים חטאת הוקבע בנקבות והוקבע בזכרים כגון שעיר נשיא אינו בא בנקבה:

    למצוה בשינוי קודשבכולהו עשיות ילפינן מיניה דהא כתיב ועשית:

    הואמשמע פסח הוא בהוייתו לשמו כשר שלא לשמו פסול:

    דהכא והכאבשינוי קודש ובשינוי בעלים דהוא משמע אתרוייהו כשהוא עשוי כמצותו משמע:

    ואשכחן זביחהבשינוי [קודש ובשינוי] בעלים:

    ביום צוותוסמוך לזאת התורה ודרשינן סמוכין ביום צוותו להקריב את קרבניהם לרבות קרבנות שלא הוזכרו במקרא בענין שלמעלה:

    אף כל כו'הלכך מצוה בפסח ילפינן משלמים דרבינן להו לעיל לשינוי קודש ולשינוי בעלים (ועשית פסח לעכב בכל עשיותיו בשינוי קדש ואמרתם זבח פסח לעכב בזביחה בשינוי בעלים):

    וכשלמיםכלומ' כיון דגלי קרא עכובא בזביחה ילפינן שאר עבודות לעכובא מהיקשא דמצוה כשלמים מה שלמים כו':

    הכי גרסי' אלא הוא למה לי לכדתניא [וכו'] אבל אשם לא נאמר כו' - ול"ג כל מקום שנאמר בזביחה אינו אלא לעכב דהך ברייתא לקמן היא בפירקין בדינא ר' אליעזר ורבי יהושע ול"ג ליה:

    לכדתניאכלומר לגלויי על הוא דגבי אשם דלא ילפינן פסול מיניה כדמהדר ליה רבי יהושע לר' אליעזר לקמן בפירקין (זבחים דף י:) שהיה דורש אשם הוא לשמו כשר שלא לשמו פסול וקא מהדר ליה רבי יהושע פסח נאמר בו הוא בשחיטה לפיכך שלא לשמו פסול אבל אשם כו':

    זבחים ז עמוד ב

    1מקיבעא לא מכפרא, מקופיא מכפרא.

    2ואמר רבא: עולה ששחטה שלא לשמה אסור לזרוק דמה שלא לשמה.

    3איבעית אימא קרא, איבעית אימא סברא. איבעית אימא קרא: (דברים כג, כד) ״מוצא שפתיך תשמור וגו'״. איבעית אימא סברא: משום דשני בה כו', כדריש פירקא.

    4ואמר רבא: עולה הבאה לאחר מיתה; שחטה בשינוי קודש פסולה, בשינוי בעלים כשרה, דאין בעלים לאחר מיתה.

    5ורב פנחס בריה דרב אמי אמר: יש בעלים לאחר מיתה. אמר ליה רב אשי לרב פנחס בריה דרב אמי: דוקא קאמר מר יש בעלים לאחר מיתה ובעי לאיתויי עולה אחריתי; או דלמא, דאי איכא כמה עשה גביה מכפרא?

    6א"ל דוקא קאמינא.

    7ואמר רבא: עולה דורון היא. היכי דמי? אי דליכא תשובה (משלי כא, כז) ״זבח רשעים תועבה״! ואי דאיכא תשובה התניא: עבר על מצות עשה ושב, לא זז משם עד שמוחלים לו! אלא ש"מ דורון הוא.

    8(חטא"ת ע"ל מ"י מכפ"ר, עול"ה לאח"ר דורו"ן סימ"ן).

    ברייתא

    9תניא נמי הכי, א"ר שמעון: חטאת למה באה? למה באה?! לכפר! אלא למה באה לפני עולה? לפרקליט שנכנס, [ריצה פרקליט נכנס] דורון אחריו.

    10חוץ מן הפסח והחטאת כו'. פסח מנלן?

    11דכתיב: ״(דברים טז״, א) ״שמור את חדש האביב ועשית פסח״ שיהו כל עשיותיו לשם פסח.

    12אשכחן שינוי קודש, שינוי בעלים מנלן?

    13דכתיב: ״(שמות יב״, כז) ״ואמרתם זבח פסח הוא״ שתהא זביחה לשם פסח; אם אינו ענין לשינוי קודש, תניהו ענין לשינוי בעלים.

    14אשכחן למצוה, לעכב מנלן?

    15אמר קרא: ״(דברים טז״, ב) ״וזבחת פסח לה' אלהיך וגו'״.

    16מתקיף לה רב ספרא: האי ״וזבחת״ להכי הוא דאתא?! האי מיבעי ליה לכדרב נחמן דאמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: מנין למותר פסח שקרב שלמים? שנאמר: ״(דברים טז״, ב) ״וזבחת פסח לה' אלהיך צאן ובקר״ והלא אין פסח בא אלא מן הכבשים ומן העזים! מכאן למותר הפסח שיהא לדבר הבא מן הצאן ומן הבקר, ומאי ניהו שלמים.

    17אלא אמר רב ספרא: ״וזבחת פסח״ לכדרב נחמן; ״שמור את חדש האביב״ למצוה בשינוי קודש; ״ואמרתם זבח פסח״ בשינוי בעלים למצוה; ״הוא״ לעכב בין הכא והכא.

    18ואשכחן זביחה, שאר עבודות מנלן? הואיל וגלי גלי.

    19רב אשי אמר: הואיל וגלי גלי לא אמרינן. אלא [עבודות] מנלן? דכתיב: ״(ויקרא ז״, לז) ״זאת התורה לעולה ולמנחה וגו'״;׃

    20ותניא: (ויקרא ז, לח) ״ביום צותו את בני ישראל להקריב את קרבניהם״ זה בכור ומעשר ופסח;׃

    21הקישו הכתוב לשלמים. מה שלמים בין שינוי קודש בין שינוי בעלים, בעינן למצוה; אף כל בין שינוי קודש בין שינוי בעלים, למצוה.

    22וכשלמים; מה שלמים בין זביחה בין שאר עבודות, לא חלקת בהן, למצוה; אף פסח לא תחלוק בו בין זביחה לשאר עבודות, לעכב. (משום שנאמר ״הוא״ בזביחה אינו אלא לעכב)׃

    23אלא, ״הוא״ למה לי?

    24כדתניא: נאמר בפסח ״הוא״ בשחיטה לעכב; אבל אשם לא נאמר בו ״הוא״ אלא לאחר הקטרת אימורין, והוא עצמו שלא הוקטרו אימוריו כשר.

    25חטאת מנלן? דכתיב: ״(ויקרא ד״, לג) ״ושחט אותה לחטאת״ שתהא שחיטה לשם חטאת.

    26אשכחן שחיטה, קבלה מנלן? דכתיב:

    תוספות

    עולה דורון היאאע"ג דאעשה מכפרת יותר מחטאת דהא מכפרא מקיבעא:

    ריצה פרקליטאע"ג דאיכא עולת יולדת ומצורע ונזיר דלא מייתי קרבן אלא לאישתרויי בקדשים כדאמר בפרק בתרא דכריתות (דף כו.) ואפילו הם חטאתם קודמת לעולה דלא חלקה תורה:

    ואמרתם זבח פסחהאי קרא כתיב ברישא ושמור את חודש האביב הוה ליה לאוקומי [בשינוי בעלים] באם אינו ענין אלא משום דכייל בה כל עבודות דכתיב ועשית פסח [דמשמע] מסתמא כל עשיות הלכך מוקי ליה לשינוי קודש:

    וזבחת פסחבסוף התודה (מנחות פב.) דריש לה במשנה לדבר שבחובה [שהיא באה מן החולין] והתם בגמרא נמי מייתי דרשא דהכא:

    ומאי ניהו שלמיםדעולה ליכא למימר דאינה באה מכל צאן ובקר כדפי' בקונטרס דאינה באה נקבה ועוד איכא לקמן תלתא קראי וההוא דאם כבש מוכח בהדיא דהוי שלמים ועוד דדוחין קדשים קלים אצל קדשים קלים ולא אצל קדשי קדשים כדלקמן (זבחים דף ט.):

    וזבחת פסח לכדרב נחמןבסיפרי פרשת עשר תעשר דריש כולהו בשנוי קודש והכי איתא התם וזבחת אין לי אלא זביחה שאר עבודות מנין ואשינוי [קודש] קאי ת"ל ועשית יכול אף הקטר חלבו ת"ל וזבחת ואין זה בסוגיא שלנו:

    הוא לעכב בין הכא בין הכאבשינוי קודש בכל עבודות בשינוי בעלים בזביחה אע"ג דהוא בזביחה כתיב בפרשת בא אל פרעה וקרא דועשית בפרשת ראה אנכי מכל מקום משמע הוא בהוייתו כשהוא עשוי כמצותו כדפי' בקונטרס והשתא הא דקאמר אשכחן זביחה שאר עבודות מנא לן אשינוי בעלים קאי עוד יש לפרש דבין בשינוי קודש בין בשינוי בעלים קבעי מנא לן לעכב דהוא קאי דוקא אזביחה ומדאפקיה רחמנא לשינוי בעלים בלשון שינוי קודש אית לן לאוקומי הא דזביחה לעכב בין בשינוי בעלים בין בשינוי קודש ושינוייא דהואיל וגלי גלי לא ניחא להאי פירושא כמו לפירוש קמא:

    מה שלמים בין בזביחה בין בשאר עבודות לא חלקת בהןוא"ת כיון דכתיב ועשית פסח לעכב בשינוי קודש בכל עשיות לשתוק קרא מזביחה ותיתי משלמים דמה שלמים לא חלקת בין בשינוי קודש לשינוי בעלים למצוה אף לפסח לא תחלוק לעכב:

    אלא הוא למה לילקמן בפרק בית שמאי (זבחים דף לז:) ובפסחים פרק מי שהיה טמא (פסחים דף צז.) דריש הוא דפסח למעוטי תמורת פסח ותרי הוא כתיבי ובפסחים בסוף תמיד נשחט (פסחים דף סב:) דריש רבי אליעזר מהוא דפסח לא הוא כשר לשם אחרים ולא אחרים כשרין לשמו ורבי אליעזר לטעמיה דאית ליה עכובא באשם ולא מוקי ליה למימר אבל אשם לא נאמר בו הוא כו':

    כל מקום שנאמר הוא בזביחהפירש בקונטרס ולא גרסינן ליה משום דליתיה בברייתא דלקמן ואין למחוק בשביל כך הספרים דאפשר שהיא בברייתא בשום מקום בתוספתא:

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    מפרשים נוספים

    בן יהוידע

    אָמַר רָבָאעוֹלָה, דּוֹרוֹן הִיא (משלי כא, כז). נראה לי בס"ד לכך נקראת עוֹלָה אותיות ' על ו " ה ' כי ו"ה הוא לשון שמחה כמו שאמרו רבותינו ז"ל (איכה רבתי א, לב) בין וי לוה ניצול רבן יוחנן בן זכאי והיינו שבאה דורון אחר הכפרה ואז הוא עת שמחה.

    לִפְרַקְלִיט שֶׁנִּכְנָס, דּוֹרוֹן אַחֲרָיונראה לי בס"ד הטעם שקורא את קרבן הכפרה בשם פְּרַקְלִיט מפני שכל העובר על דבר אחד מדברי תורה הרי הוא בכלל הקללה של ארור שתרגומו 'ליט' ואם כן זה הקרבן שבא בשביל כפרה פורק לזה מן ליט לכן נקרא פְּרַקְלִיט חלק התיבה לשתים וקרי בה ' פרק ליט ' שהיא תיבה מורכבת משתי תיבות וכיון שפרק לזה האדם מן ליט שהוא קללת ארור אז אומרים לזה האדם בא ברוך ה' כאשר אמר לבן לאליעזר בֹּא בְּרוּךְ הֳ' (בראשית כד, לא) ואמרו רבותינו ז"ל (ויקרא רבה יז, ה) שבדברים אלו הוציא את אליעזר מכלל ארור והכניסו לכלל ברוך וכנזכר בזוהר הקדוש לכן אחר הכפרה שהיא 'פרק ליט' יביא דורון זו העולה כי מספר בֹּא בְּרוּךְ הֳ' [257] עם כולל ג' תיבות הוא גימטריא דּוֹרֹן [260] גם משמעות עולה שעולה ונכנס לברוך.

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת זבחים דף ז׳ עמוד ב׳

    מסכת זבחים דף ז׳ עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 26 קטעים ממוספרים, כ־451 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    רש"י

    מקיבעא לא מכפרא חטאת אעשה:

    מקופיא מכפרא הלכך על מי שמחוייב עולה כשרה כיון [דהפריש] עולה שייכי כולהו עשה שבידו אעולה ותו לא שייך חטאת גביה אבל מי שלא הפריש כלום ועבירות עשה בידו שייך חטאת גביה דאילו הוה מתחייב חטאת מכפר עשה מקופיא הלכך חייל שמיה אחטאתו שנשחטה לשמו לפוסלה:

    לאחר מיתה שמת בעליה והקריבה היורש:

    פסולה לא עלתה וצריך היורש להביא אחרת:

    יש בעלים שהיורש הוא בעליה:

    דוקא קאמר מר אי פליגי אדרבא ובעי לאתויי אחריתי או דלמא דאי איכא כמה עשה גביה דיורש מכפרא אם לא שינה בה ומיהו היכא דשני לא בעי לאיתויי אחריתי דהא איהו לא נדר מידי:

    עולה דורון היא אינה באה לכפר על עשה כפרה ממש אלא אחר שכפרה התשובה על העשה היא באה להקבלת פנים כאדם שסרח במלך וריצהו ע"י פרקליטין וכשבא להקביל פניו מביא דורון בידו:

    היכי דמי כלומר היכי דמי שתהא באה לכפרה:

    ועוד 16 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Zevachim 7b · Sefaria

    תוספות

    עולה דורון היא אע"ג דאעשה מכפרת יותר מחטאת דהא מכפרא מקיבעא:

    ריצה פרקליט אע"ג דאיכא עולת יולדת ומצורע ונזיר דלא מייתי קרבן אלא לאישתרויי בקדשים כדאמר בפרק בתרא דכריתות (דף כו.) ואפילו הם חטאתם קודמת לעולה דלא חלקה תורה:

    ואמרתם זבח פסח האי קרא כתיב ברישא ושמור את חודש האביב הוה ליה לאוקומי [בשינוי בעלים] באם אינו ענין אלא משום דכייל בה כל עבודות דכתיב ועשית פסח [דמשמע] מסתמא כל עשיות הלכך מוקי ליה לשינוי קודש:

    וזבחת פסח בסוף התודה (מנחות פב.) דריש לה במשנה לדבר שבחובה [שהיא באה מן החולין] והתם בגמרא נמי מייתי דרשא דהכא:

    ומאי ניהו שלמים דעולה ליכא למימר דאינה באה מכל צאן ובקר כדפי' בקונטרס דאינה באה נקבה ועוד איכא לקמן תלתא קראי וההוא דאם כבש מוכח בהדיא דהוי שלמים ועוד דדוחין קדשים קלים אצל קדשים קלים ולא אצל קדשי קדשים כדלקמן (זבחים דף ט.):

    וזבחת פסח לכדרב נחמן בסיפרי פרשת עשר תעשר דריש כולהו בשנוי קודש והכי איתא התם וזבחת אין לי אלא זביחה שאר עבודות מנין ואשינוי [קודש] קאי ת"ל ועשית יכול אף הקטר חלבו ת"ל וזבחת ואין זה בסוגיא שלנו:

    הוא לעכב בין הכא בין הכא בשינוי קודש בכל עבודות בשינוי בעלים בזביחה אע"ג דהוא בזביחה כתיב בפרשת בא אל פרעה וקרא דועשית בפרשת ראה אנכי מכל מקום משמע הוא בהוייתו כשהוא עשוי כמצותו כדפי' בקונטרס והשתא הא דקאמר אשכחן זביחה שאר עבודות מנא לן אשינוי בעלים קאי עוד יש לפרש דבין בשינוי קודש בין בשינוי בעלים קבעי מנא לן לעכב דהוא קאי דוקא אזביחה ומדאפקיה רחמנא לשינוי בעלים בלשון שינוי קודש אית לן לאוקומי הא דזביחה לעכב בין בשינוי בעלים בין בשינוי קודש ושינוייא דהואיל וגלי גלי לא ניחא להאי פירושא כמו לפירוש קמא:

    מה שלמים בין בזביחה בין בשאר עבודות לא חלקת בהן וא"ת כיון דכתיב ועשית פסח לעכב בשינוי קודש בכל עשיות לשתוק קרא מזביחה ותיתי משלמים דמה שלמים לא חלקת בין בשינוי קודש לשינוי בעלים למצוה אף לפסח לא תחלוק לעכב:

    ועוד 2 קטעי פירוש על דף זה.

    Tosafot on Zevachim 7b · Sefaria

    בן יהוידע

    אָמַר רָבָא עוֹלָה, דּוֹרוֹן הִיא (משלי כא, כז). נראה לי בס"ד לכך נקראת עוֹלָה אותיות ' על ו " ה ' כי ו"ה הוא לשון שמחה כמו שאמרו רבותינו ז"ל (איכה רבתי א, לב) בין וי לוה ניצול רבן יוחנן בן זכאי והיינו שבאה דורון אחר הכפרה ואז הוא עת שמחה.

    לִפְרַקְלִיט שֶׁנִּכְנָס, דּוֹרוֹן אַחֲרָיו נראה לי בס"ד הטעם שקורא את קרבן הכפרה בשם פְּרַקְלִיט מפני שכל העובר על דבר אחד מדברי תורה הרי הוא בכלל הקללה של ארור שתרגומו 'ליט' ואם כן זה הקרבן שבא בשביל כפרה פורק לזה מן ליט לכן נקרא פְּרַקְלִיט חלק התיבה לשתים וקרי בה ' פרק ליט ' שהיא תיבה מורכבת משתי תיבות וכיון שפרק לזה האדם מן ליט שהוא קללת ארור אז אומרים לזה האדם בא ברוך ה' כאשר אמר לבן לאליעזר בֹּא בְּרוּךְ הֳ' (בראשית כד, לא) ואמרו רבותינו ז"ל (ויקרא רבה יז, ה) שבדברים אלו הוציא את אליעזר מכלל ארור והכניסו לכלל ברוך וכנזכר בזוהר הקדוש לכן אחר הכפרה שהיא 'פרק ליט' יביא דורון זו העולה כי מספר בֹּא בְּרוּךְ הֳ' [257] עם כולל ג' תיבות הוא גימטריא דּוֹרֹן [260] גם משמעות עולה שעולה ונכנס לברוך.

    Ben Yehoyada on Zevachim 7b · Sefaria

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת זבחים, דף ז׳, עמוד ב׳, בהיקף של כ־451 מילים ב־26 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 26 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 15 מילים

      נפתחת ב״מקיבעא לא מכפרא, מקופיא מכפרא.…״

    2. קטע 211 מילים

      נפתחת ב״ואמר רבא: עולה ששחטה שלא לשמה אסור…״

      חכמים: רבא.

    3. קטע 325 מילים

      נפתחת ב״איבעית אימא קרא, איבעית אימא סברא. איבעית…״

    4. קטע 417 מילים

      נפתחת ב״ואמר רבא: עולה הבאה לאחר מיתה; שחטה…״

      חכמים: רבא.

    5. קטע 538 מילים

      נפתחת ב״ורב פנחס בריה דרב אמי אמר: יש…״

      חכמים: רב פנחס, רב אמי, רב אשי.

    6. קטע 63 מילים

      נפתחת ב״א"ל דוקא קאמינא.…״

    7. קטע 735 מילים

      נפתחת ב״ואמר רבא: עולה דורון היא. היכי דמי?…״

      חכמים: רבא.

    8. קטע 88 מילים

      נפתחת ב״(חטא"ת ע"ל מ"י מכפ"ר, עול"ה לאח"ר דורו"ן…״

    9. קטע 923 מילים

      נפתחת ב״תניא נמי הכי, א"ר שמעון: חטאת למה…״

    10. קטע 107 מילים

      נפתחת ב״חוץ מן הפסח והחטאת כו'. פסח מנלן?…״

    11. קטע 1115 מילים

      נפתחת ב״דכתיב: (דברים טז, א) ״שמור את חדש…״

    12. קטע 126 מילים

      נפתחת ב״אשכחן שינוי קודש, שינוי בעלים מנלן?…״

    13. קטע 1321 מילים

      נפתחת ב״דכתיב: (שמות יב, כז) ״ואמרתם זבח פסח…״

    14. קטע 144 מילים

      נפתחת ב״אשכחן למצוה, לעכב מנלן?…״

    15. קטע 1510 מילים

      נפתחת ב״אמר קרא: (דברים טז, ב) ״וזבחת פסח…״

    16. קטע 1658 מילים

      נפתחת ב״מתקיף לה רב ספרא: האי ״וזבחת״ להכי…״

      חכמים: רב ספרא, רב נחמן, רב שלמים, רבה.

    17. קטע 1726 מילים

      נפתחת ב״אלא אמר רב ספרא: ״וזבחת פסח״ לכדרב…״

      חכמים: רב ספרא, רב נחמן.

    18. קטע 188 מילים

      נפתחת ב״ואשכחן זביחה, שאר עבודות מנלן? הואיל וגלי…״

    19. קטע 1920 מילים

      נפתחת ב״רב אשי אמר: הואיל וגלי גלי לא…״

      חכמים: רב אשי.

    20. קטע 2016 מילים

      נפתחת ב״ותניא: (ויקרא ז, לח) ״ביום צותו את…״

    21. קטע 2122 מילים

      נפתחת ב״הקישו הכתוב לשלמים. מה שלמים בין שינוי…״

    22. קטע 2229 מילים

      נפתחת ב״וכשלמים; מה שלמים בין זביחה בין שאר…״

    23. קטע 234 מילים

      נפתחת ב״אלא, ״הוא״ למה לי?…״

    24. קטע 2422 מילים

      נפתחת ב״כדתניא: נאמר בפסח ״הוא״ בשחיטה לעכב; אבל…״

    25. קטע 2513 מילים

      נפתחת ב״חטאת מנלן? דכתיב: (ויקרא ד, לג) ״ושחט…״

    26. קטע 265 מילים

      נפתחת ב״אשכחן שחיטה, קבלה מנלן? דכתיב:…״

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: זבחים דף ז׳ ע״ב

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026