בוני התלמוד

    מסכת זבחים דף צ״ז עמוד א׳

    חזרה לאינדקס
    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:שְׁאֵלָהתְּשׁוּבָהקֻשְׁיָאתֵּרוּץרְאָיָהסְתִירָהמֵימְרָא
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    האסכלאגרדיל"י וצולין עליו צלי ובגמ' דמסכת ע"ז פריך הא ליבון בעי:

    גמ' ופנית בבקרעל כרחך בקר של חול קאמר וקרי ליה בקר ראשון:

    אין פיגול ברגלאם שחט ע"מ לאכול למחר אינו פיגול:

    ואין נותר ברגלאם הותיר בשר חטאת למחר אינו נותר דחד יומא הוא לר"ט:

    אלא זו בלבדלענין מריקה ושטיפה לחודה ולא לענין פיגול ונותר ואי טעמיה מהאי קרא הוא אפילו לענין פיגול ונותר נמי:

    נעשה גיעול לחבירומתוך שהשלמים מצויין ברגל אין בלוע שלה נעשה נותר שהרי זמן שלמים לב' ימים וכי מבשל ביה שלמים האידנא הדר מבשל ביה שלמים למחר ובולע משלמים שנשחטו ביום המחרת ופולט מה שבלע אתמול ובולע מן האחרונים נמצא שאינו בא לידי נותר ואם בא לבשל חטאת זהיר לבשל אחריו שלמים בו ביום ופולט את החטאת ובולע את השלמים:

    הא כיצדכלומר למה סמכן הכתוב לומר שממתין זמן אכילה כו':

    מידי דהוה אגיעולי עובדי כוכביםדחמין בעינן דכתיב (במדבר ל״א:כ״ג) כל דבר אשר יבא באש:

    א"כדתרוייהו חדא היא ומריקה לאו היינו הגעלה לכתוב קרא לשון שוה בשניהם:

    ה"ג ומאי מורק ושוטף ש"מ מריקה בחמין שטיפה בצונן:

    ורביאמר לך מריקה כמריקת הכוס ושטיפה כשטיפת הכוס לכך שינה בלשון שזה מבחוץ וזה מבפנים:

    מתני' הרי הקלים נאכלין כחמוריןלפנים מן הקלעים ליום ולילה:

    ואין טעונין מריקה ושטיפהלסוף זמן אכילת חמורים אלא לסוף זמן אכילת קלים ובגמ' פריך מאי קאמר הרי יש בהן בנותן טעם ואמר הרי הקלין נאכלין כחמורין:

    ואין פוסלין במגעאם נפסלו הקלין ונגע בהן בשר ובלע מהן אין נפסלין ובגמ' מפרש לה:

    רקיקפסול שהגיע ברקיק כשר ובלע ממנו:

    גמ' וטעונים מריקה ושטיפהכדין החמורין:

    ופוסלין במגעאם היו החמורין פסולין והקלים כשרין נעשו הקלים כחמורין לפסול את הנוגעין בהן כדכתיב (ויקרא ו׳:כ׳) כל אשר יגע בבשרה יקדש ואומר לקמן להיות כמוהו שאם פסולה תפסל:

    (ואם לא הקלין כו') ואין טעונין מריקהלקמיה פריך ליטעון מיהא כדין קלין לסוף זמן אכילתן:

    ואין פוסלין במגעאם היה החמור שנתבשל עם הקלין פסול הואיל ומועט ואין בו בנותן טעם בקלין לא נעשו הקלים כמוהו לפסול את הנוגעין בהן שהרי אף הם לא נפסלו ואיידי דתנא רישא פוסלין נקט סיפא אין פוסלין:

    נהי דקדשי קדשים לא בעוכלומר נהי דלא בעו מריקה לסוף זמן אכילת חמורין דהא מועטין ובטלי ניבעי מיהא משום קלים לסוף זמן אכילתן:

    היינו דתנא או קדשי קדשים וקדשים קליםלאשמועינן דסתם לן כרבי שמעון דאמר קדשים קלים אין טעונין מריקה ושטיפה:

    אלא לאביידאמר מאי אין טעונין דקאמר כדין חמורין תרתי למה לי למיתנייה כיון דתנא קדשים וחולין ואשמועינן דבטל במיעוטו מה לי הני מה לי הני:

    זבחים 97 עמוד א

    1השפוד והאסכלא מגעילן בחמין.

    גמ׳ · גמרא

    2מאי טעמא דר"ט דאמר קרא: ״(דברים טז״, ז) ״ופנית בבקר והלכת לאהלך״ הכתוב עשאו לכולן בקר אחד.

    3מתקיף לה רב אחדבוי בר אמי: וכי אין פיגול ברגל, ואין נותר ברגל?!

    4וכי תימא ה"נ והתניא, ר' נתן אומר: לא אמר ר"ט אלא זו בלבד!

    5אלא כדר"נ אמר רבה בר אבוה דאמר ר"נ אמר רבה בר אבוה: כל יום ויום נעשה גיעול לחבירו.

    6וחכ"א עד זמן אכילה כו'. מאי קאמר? אמר ר"נ אמר רבה בר אבוה: ממתין לה עד זמן אכילה, והדר עביד לה מריקה ושטיפה.

    7מנהני מילי? א"ר יוחנן משום אבא יוסי בן אבא: כתיב ״(ויקרא ו״, כא) ומורק ושוטף וכתיב ״(ויקרא ו״, כב) ״כל זכר בכהנים יאכל״. הא כיצד? ממתין לה עד זמן אכילה, והדר עביד לה מריקה ושטיפה.

    8מריקה כמריקת הכוס, שטיפה כשטיפת הכוס. ת"ר מריקה ושטיפה בצונן. דברי רבי. וחכמים אומרים: מריקה בחמין, ושטיפה בצונן.

    9מ"ט דרבנן? מידי דהוה אגיעולי עובדי כוכבים ורבי אמר לך: הגעלה לא קאמינא; כי קאמינא למריקה ושטיפה דבתר הגעלה.

    10ורבנן א"כ לכתוב קרא או מורק מורק או שוטף שוטף מאי ומורק ושוטף ש"מ מריקה בחמין, ושטיפה בצונן.

    11ורבי אי כתיב ״ומורק מורק ה״א תרי זימני מורק או תרי זימני שוטף לכך כתיב ״ומורק ושוטף לומר״: לך מריקה כמריקת הכוס שטיפה כשטיפת הכוס:

    מתני׳ · משנה

    12בישל בו קדשים וחולין או קדשי קדשים וקדשים קלים אם יש בהן בנותן טעם הרי הקלים נאכלין כחמורין שבהן ואינן טעונין מריקה ושטיפה ואינן פוסלים במגע׃

    13רקיק שנגע ברקיק וחתיכה בחתיכה לא כל הרקיקין ולא כל החתיכות אסורין אינו אסור אלא במקום שבלע:

    גמ׳ · גמרא

    14מאי קאמר אם יש בהן בנותן טעם הרי הקלין נאכלין כחמורין וטעונין מריקה ושטיפה ופוסלין במגע׃

    15אין בהן בנותן טעם אין הקלין נאכלין כחמורים ואין טעונין מריקה ושטיפה ואין פוסלין במגע׃

    16נהי דקדשי קדשים לא בעו קדשים קלים ניבעי׃

    17אמר אביי מאי אין טעונין דקאמר קדשי קדשים אבל קדשים קלים טעונין רבא אמר הא מני ר"ש היא דאמר קדשים קלים אין טעונין מריקה ושטיפה׃

    18בשלמא לרבא היינו דקתני או קדשי קדשים וקדשים קלים אלא לאביי תרתי למה לי׃

    19צריכי דאי תנא קדשים וחולין ה"א חולין הוא דמבטלי קדשים דלאו מינייהו אבל קדשי קדשים וקדשים קלים אימא לא׃

    20ואי תנא קדשי קדשים וקדשים קלים ה"א קדשים הוא דאלימי לבטולי קדשים אבל חולין אימא לא צריכא:

    21רקיק שהגיע ברקיק כו': ת"ר כל אשר יגע יכול אפי' שלא בלע ת"ל ״בבשרה״׃

    תוספות

    השפוד והאסכלא מגעילן בחמיןאית דלא גרסי בחמין משום דבעי רבה למימר בסוף ע"ז (דף עו.) מאי הגעלה דקתני מריקה ושטיפה א"ל אביי מי דמי מריקה ושטיפה בצונן הגעלה בחמין ואי גרסינן במשנה גופה בחמין היכי טעי רבה ונראה דשפיר גרסינן ליה וקסבר רבה מריקה בחמין והא דנקט רבה שטיפה אגב מריקה נקט ושטיפה לאו דוקא והכי קאמר מאי הגעלה בחמין דקאמר היינו מריקה דאיירי בה לעיל דאיכא למ"ד בגמ' דמריקה בחמין:

    ופנית בבקרפי' בקונטרס על כרחין בקר של חול קאמר וקרי ליה בקר ראשון וקשה דלמא בי"ט וכגון שאהלו בתוך התחום ואפי' תימא לומר דבעי ראיית פנים ביום ראשון שמביא קרבנו מ"מ י"ל למחרתו שהוא חה"מ כל ז' מנא ליה ונראה לפרש דמשמע ליה כולהו בקר אחד משום דכולהו ז' תשלומין דראשון דחגיגה יש לה תשלומים כל ז' ומכאן קשה ללשון אחר שפירש בקונטרס בפסחים בפרק מי שהיה טמא (פסחים דף צה:) גבי פסח ראשון טעון לינה פסח שני אין טעון לינה דראשון טעון יום אחד והכא מוכח דבעי לינה ז' וכן בסוכה בפרק לולב וערבה (סוכה דף מז.) דקתני כשם ששבעת ימי החג טעונין קרבן שיר וברכה ולינה כך שמיני טעון קרבן שיר וברכה ולינה מאי לאו זמן לא ברכת המזון ותפלה ה"נ מסתברא דאי ס"ד זמן זמן כל ז' מי איכא משמע דקרבן ולינה ניחא ליה דהוה כל ז' ושמא י"ל דה"ה דהוה מצי למיפרך מלינה וליטעמיך ולשינויא דהתם אתי הכל שפיר דמשני דזמן כל ז' משכחת לה אי לא בריך ביומא קמא בריך באידך יומי וכן נמי מצי למימר מלינה דעולת ראייה יש לה תשלומין כל ז' ויום הבאת קרבנו טעון לינה ולא יותר (הג"ה) והך דשמעתין נמי מעיקרא ס"ד דהוי כל ז' מטעמא דפרישית אבל לא קאי הכי ובספרי מוכח דלא הוי אלא יום אחד דקתני אין לי אלא אלו מנין לרבות המנחות והעופות כו' ת"ל ופנית בבקר כל פינות שאתה פונה לא יהו אלא כאלו משמע דלא הויא לינה אלא יום אחד דומיא דשלמים של כל השנה וקשיא לי אי לינה ברגל אינו רק יום א' אמאי פסח שני אין טעון לינה מי גרע ממביא עוף או מנחה בחול דטעון לינה יום אחד אבל אי רגל טעון לינה ז' אתי שפיר דקמ"ל דפסח שני אין טעון לינה רק יום אחד. ברוך:

    ממתין להם כל זמן אכילה והדר עביד מריקה ושטיפהאין לפרש דמריקה ושטיפה קודם שיעשה נותר כדי שלא יבואו קדשים לבית הפסול דהא משמע הכא דלאחר זמן אכילה עביד מריקה ושטיפה ומיהו יש ספרים דגרסי ממתין להו עד זמן אכילה ועוד יש קצת לדקדק מדקאמר לעיל לרבי טרפון כל יום ויום נעשה גיעול לחבירו ואם קודם שעשה נותר עביד מריקה ושטיפה ה"נ ליעביד דכי בשיל ביה שלמים אתמול כשבא היום והוזקק למריקה ושטיפה אי בשיל ביה שלמים דהאידנא קודם מריקה ושטיפה ליתסרו אלא ודאי לא חייב הכתוב עד אחד שנעשה נותר:

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת זבחים דף צ״ז עמוד א׳

    מסכת זבחים דף צ״ז עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 21 קטעים ממוספרים, כ־377 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    רש"י

    האסכלא גרדיל"י וצולין עליו צלי ובגמ' דמסכת ע"ז פריך הא ליבון בעי:

    גמ' ופנית בבקר על כרחך בקר של חול קאמר וקרי ליה בקר ראשון:

    אין פיגול ברגל אם שחט ע"מ לאכול למחר אינו פיגול:

    ואין נותר ברגל אם הותיר בשר חטאת למחר אינו נותר דחד יומא הוא לר"ט:

    אלא זו בלבד לענין מריקה ושטיפה לחודה ולא לענין פיגול ונותר ואי טעמיה מהאי קרא הוא אפילו לענין פיגול ונותר נמי:

    נעשה גיעול לחבירו מתוך שהשלמים מצויין ברגל אין בלוע שלה נעשה נותר שהרי זמן שלמים לב' ימים וכי מבשל ביה שלמים האידנא הדר מבשל ביה שלמים למחר ובולע משלמים שנשחטו ביום המחרת ופולט מה שבלע אתמול ובולע מן האחרונים נמצא שאינו בא לידי נותר ואם בא לבשל חטאת זהיר לבשל אחריו שלמים בו ביום ופולט את החטאת ובולע את השלמים:

    הא כיצד כלומר למה סמכן הכתוב לומר שממתין זמן אכילה כו':

    מידי דהוה אגיעולי עובדי כוכבים דחמין בעינן דכתיב (במדבר ל״א:כ״ג) כל דבר אשר יבא באש:

    ועוד 14 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Zevachim 97a · Sefaria

    תוספות

    השפוד והאסכלא מגעילן בחמין אית דלא גרסי בחמין משום דבעי רבה למימר בסוף ע"ז (דף עו.) מאי הגעלה דקתני מריקה ושטיפה א"ל אביי מי דמי מריקה ושטיפה בצונן הגעלה בחמין ואי גרסינן במשנה גופה בחמין היכי טעי רבה ונראה דשפיר גרסינן ליה וקסבר רבה מריקה בחמין והא דנקט רבה שטיפה אגב מריקה נקט ושטיפה לאו דוקא והכי קאמר מאי הגעלה בחמין דקאמר היינו מריקה דאיירי בה לעיל דאיכא למ"ד בגמ' דמריקה בחמין:

    ופנית בבקר פי' בקונטרס על כרחין בקר של חול קאמר וקרי ליה בקר ראשון וקשה דלמא בי"ט וכגון שאהלו בתוך התחום ואפי' תימא לומר דבעי ראיית פנים ביום ראשון שמביא קרבנו מ"מ י"ל למחרתו שהוא חה"מ כל ז' מנא ליה ונראה לפרש דמשמע ליה כולהו בקר אחד משום דכולהו ז' תשלומין דראשון דחגיגה יש לה תשלומים כל ז' ומכאן קשה ללשון אחר שפירש בקונטרס בפסחים בפרק מי שהיה טמא (פסחים דף צה:) גבי פסח ראשון טעון לינה פסח שני אין טעון לינה דראשון טעון יום אחד והכא מוכח דבעי לינה ז' וכן בסוכה בפרק לולב וערבה (סוכה דף מז.) דקתני כשם ששבעת ימי החג טעונין קרבן שיר וברכה ולינה כך שמיני טעון קרבן שיר וברכה ולינה מאי לאו זמן לא ברכת המזון ותפלה ה"נ מסתברא דאי ס"ד זמן זמן כל ז' מי איכא משמע דקרבן ולינה ניחא ליה דהוה כל ז' ושמא י"ל דה"ה דהוה מצי למיפרך מלינה וליטעמיך ולשינויא דהתם אתי הכל שפיר דמשני דזמן כל ז' משכחת לה אי לא בריך ביומא קמא בריך באידך יומי וכן נמי מצי למימר מלינה דעולת ראייה יש לה תשלומין כל ז' ויום הבאת קרבנו טעון לינה ולא יותר (הג"ה) והך דשמעתין נמי מעיקרא ס"ד דהוי כל ז' מטעמא דפרישית אבל לא קאי הכי ובספרי מוכח דלא הוי אלא יום אחד דקתני אין לי אלא אלו מנין לרבות המנחות והעופות כו' ת"ל ופנית בבקר כל פינות שאתה פונה לא יהו אלא כאלו משמע דלא הויא לינה אלא יום אחד דומיא דשלמים של כל השנה וקשיא לי אי לינה ברגל אינו רק יום א' אמאי פסח שני אין טעון לינה מי גרע ממביא עוף או מנחה בחול דטעון לינה יום אחד אבל אי רגל טעון לינה ז' אתי שפיר דקמ"ל דפסח שני אין טעון לינה רק יום אחד. ברוך:

    ממתין להם כל זמן אכילה והדר עביד מריקה ושטיפה אין לפרש דמריקה ושטיפה קודם שיעשה נותר כדי שלא יבואו קדשים לבית הפסול דהא משמע הכא דלאחר זמן אכילה עביד מריקה ושטיפה ומיהו יש ספרים דגרסי ממתין להו עד זמן אכילה ועוד יש קצת לדקדק מדקאמר לעיל לרבי טרפון כל יום ויום נעשה גיעול לחבירו ואם קודם שעשה נותר עביד מריקה ושטיפה ה"נ ליעביד דכי בשיל ביה שלמים אתמול כשבא היום והוזקק למריקה ושטיפה אי בשיל ביה שלמים דהאידנא קודם מריקה ושטיפה ליתסרו אלא ודאי לא חייב הכתוב עד אחד שנעשה נותר:

    Tosafot on Zevachim 97a · Sefaria

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת זבחים, דף צ״ז, עמוד א׳, בהיקף של כ־377 מילים ב־21 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 21 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 14 מילים

      נפתחת ב״השפוד והאסכלא מגעילן בחמין.…״

    2. קטע 218 מילים

      נפתחת ב״גמ׳ מאי טעמא דר"ט דאמר קרא: (דברים…״

    3. קטע 313 מילים

      נפתחת ב״מתקיף לה רב אחדבוי בר אמי: וכי…״

      חכמים: רב אחדבוי בר אמי.

    4. קטע 413 מילים

      נפתחת ב״וכי תימא ה"נ והתניא, ר' נתן אומר:…״

    5. קטע 518 מילים

      נפתחת ב״אלא כדר"נ אמר רבה בר אבוה דאמר…״

      חכמים: רבה.

    6. קטע 623 מילים

      נפתחת ב״וחכ"א עד זמן אכילה כו'. מאי קאמר?…״

      חכמים: רבה.

    7. קטע 735 מילים

      נפתחת ב״מנהני מילי? א"ר יוחנן משום אבא יוסי…״

      חכמים: אבא.

    8. קטע 818 מילים

      נפתחת ב״מריקה כמריקת הכוס, שטיפה כשטיפת הכוס. ת"ר…״

    9. קטע 919 מילים

      נפתחת ב״מ"ט דרבנן? מידי דהוה אגיעולי עובדי כוכבים…״

      חכמים: רבי אמר.

    10. קטע 1018 מילים

      נפתחת ב״ורבנן א"כ לכתוב קרא או מורק מורק…״

    11. קטע 1125 מילים

      נפתחת ב״ורבי אי כתיב ומורק מורק ה"א תרי…״

      חכמים: רבי אי.

    12. קטע 1227 מילים

      נפתחת ב״מתני׳ בישל בו קדשים וחולין או קדשי…״

    13. קטע 1317 מילים

      נפתחת ב״רקיק שנגע ברקיק וחתיכה בחתיכה לא כל…״

    14. קטע 1417 מילים

      נפתחת ב״גמ׳ מאי קאמר אם יש בהן בנותן…״

    15. קטע 1515 מילים

      נפתחת ב״אין בהן בנותן טעם אין הקלין נאכלין…״

    16. קטע 168 מילים

      נפתחת ב״נהי דקדשי קדשים לא בעו קדשים קלים…״

    17. קטע 1725 מילים

      נפתחת ב״אמר אביי מאי אין טעונין דקאמר קדשי…״

      חכמים: אביי, רבא.

    18. קטע 1814 מילים

      נפתחת ב״בשלמא לרבא היינו דקתני או קדשי קדשים…״

      חכמים: רבא, אביי.

    19. קטע 1919 מילים

      נפתחת ב״צריכי דאי תנא קדשים וחולין ה"א חולין…״

    20. קטע 2017 מילים

      נפתחת ב״ואי תנא קדשי קדשים וקדשים קלים ה"א…״

    21. קטע 2114 מילים

      נפתחת ב״רקיק שהגיע ברקיק כו': ת"ר כל אשר…״

    חכמים הנזכרים בדף

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: זבחים דף צ״ז ע״א

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026