בוני התלמוד

    מסכת זבחים דף כ״ח עמוד א׳

    חזרה לאינדקס
    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:שְׁאֵלָהתְּשׁוּבָהקֻשְׁיָאתֵּרוּץרְאָיָהסְתִירָהמֵימְרָא
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    כאליה דמיואפילו לענין הקטרה ובשלמי כבש שאלייתו קריבה נמי העור קרב כי היכי דלענין אכילה חשיב ליה בשר לענין מצות הקטרתו נמי בשר הוא וקתני מתני' דכי שחיט שלמים לאכול עור האליה בחוץ או למחר הויא מחשבה ואע"ג דחישב מאכילת מזבח לאדם:

    רבי אליעזר היאלקמן בפ' כל הפסולים (זבחים דף לה.):

    לאכול דבר שאין דרכו לאכולכגון אימורים או חוץ לזמנו או חוץ למקומו:

    ולהקטירחוץ לזמנו או חוץ למקומו:

    דבר שאין דרכו להקטירכגון בשר:

    לאכול דבר שדרכו לאכולבשר:

    שדרכו להקטיראימורין אבל אם חישב להקטיר בשר למחר או לאכול אימורין למחר כשר שאין מחשבין מאכילת אדם למזבח ומאכילת מזבח לאדם:

    לאו כאליה דמילענין מצות הקטרתו הוא דמעטיה קרא כדמפרש רבה חלבו האליה תמימה גבי הקטרת אליה כתיב ופריש בהדיא חלב ולא עור:

    והכא במאי עסקינןמתני' דחשיב ליה אכילת אדם באליה של גדי שאינה קריבה כדאמרן בפ"ק (לעיל זבחים דף ט.) לימד על העז שאינה טעונה אליה:

    מאי קמ"לתנא דמתני' אי באליה של גדי קאי אי אמרת בשלמא בשל כבש קמ"ל לשמואל דמחשבין מאכילת אדם למזבח ומאכילת מזבח לאכילת אדם כרבי אליעזר ולרב הונא דמוקי לה כרבנן אשמעינן תנא דידן דעור אליה לאו כאליה דמי להקטירו אלא לרב חסדא למה לי למתנייה אי לאשמועינן דעור אליה לענין אכילת אדם כאליה דמי וכי חשיב עליה לאוכלו למחר כאילו חישב על כזית מבשרו הואיל ורכיך וחזי לאכילה:

    תנינאבשחיטת חולין:

    ואלו שעורותיהן כבשרןלטמא טומאת נבילות וקחשיב עור האליה:

    מצטרףלטמא טומאת אוכלין בכביצה או טומאת נבילות בכזית:

    אבל הכאלענין קדשים כתיב גבי מתנות כהונה לכל קדשי בני ישראל לך נתתים למשחה (במדבר יח) והיינו לגדולה כדמתרגמינן לרבו ללמד שיהו אוכלין אותן דרך אכילת מלכים המשוחים ולא עבידי מלכים דאכלי עור אימא לא תהא מחשבה:

    עגל הרךמפרש בהעור והרוטב כל שנתו:

    להביא עור בית הבושתשל נקבה וזה לבדו יש לך להביא עוד אצל קדשים מכל השנויים שם:

    עור בית הפרסותמן הארכובה ולמטה:

    חוץ למקומואם שחט ע"מ לאכול מאחת מאלו חוץ למקומו:

    עולה איןגבי עולה הוא דתנא מחשבת הקטרת עור אליה דפסלה:

    אבל זבחסתמא לא קתני שמע מינה אין מחשבת הקטרה מועלת בעור האליה בשאר זבחים:

    לרב הונאדאמר בהדיא מעטיה קרא גבי אליה דנהוי אימורין אבל גבי עולה לא אימעיט דכתיב הנתחים ועור האליה בשר הוא:

    אלא לרב חסדאדאמר גבי אליית אימורין עור נמי קרב ליתני זבח סתמא:

    איבעית אימאהך מתני' נמי באליה של גדי ולא מיתני ליה זבח באליה במחשבת הקטרה אלא במחשבת אכילת אדם כי מתני':

    מנהני מילידמחשבת חוץ לזמנו וחוץ למקומו פוסלת וענוש כרת באכילה זאת שחישב עליו חוץ לזמנו:

    תרי קראי כתיביחד חוץ לזמנו וחד חוץ למקומו:

    שלישיאם האכל יאכל מבשר זבח השלמים ביום השלישי (ויקרא ז׳:י״ח) ומוקי' ליה תנא לקמן במחשב בשעת עבודה לאכול מזבחו ביום השלישי הכתוב מדבר:

    זה חוץ לזמנודשלישי חוץ לזמן אכילת שלמים הוא:

    פגולדכתיב בסיפיה דקרא פגול יהיה קרא יתירא הוא לרבות חוץ למקומו ומסתברא דאמחשבת חוץ למקומו מוקמינן לה ולא אמחשבת שאר פסלות כגון לשפוך דמו [על הרצפה או] ע"מ לערבו בדם הפסולין דדמי לחוץ לזמנו קמרבי בהאי קרא וחוץ למחיצה דמי לחוץ לזמן:

    ממנומשמע דלא קאי אעונה תשא דנפקא לן מיניה כרת אלא אחד מינייהו דאחד משמע ולא שנים מדלא כתיב האוכלת ולשתוק:

    למעוטידממנו מיעוטא הוא:

    עדיףלאוקומי כרת עליה:

    דסמיך ליהדהאי ממנו סמוך לפגול יהיה דמרבינן ביה חוץ למקומו:

    כשהוא אומר שלישיבפרשת קדושים תהיו קרא זוטא ואם האכל יאכל ביום השלישי פגול הוא לא ירצה (ויקרא י״ט:ז׳):

    זבחים 28 עמוד א

    1כאליה דמי; והא קא מחשב מאכילת מזבח לאדם!

    2אמר שמואל: הא מני ר' אליעזר היא; דאמר: מחשבין מאכילת מזבח לאכילת אדם, ומאכילת אדם לאכילת מזבח.

    3דתנן: השוחט את הזבח לאכול דבר שאין דרכו לאכול; להקטיר דבר שאין דרכו להקטיר כשר. ור"א פוסל.

    4במאי אוקימתא כר"א אימא סיפא, זה הכלל: כל השוחט, והמקבל, והמוליך, והזורק; לאכול דבר שדרכו לאכול, ולהקטיר דבר שדרכו להקטיר.

    5דבר שדרכו לאכול אין, שאין דרכו לאכול לא; אתאן לרבנן. רישא ר' אליעזר וסיפא רבנן?! אמר ליה: אין.

    6רב הונא אמר: עור אליה לאו כאליה דמי. אמר רבא: מ"ט דרב הונא? (ויקרא ג, ט) ״חלבו האליה״ ולא עור האליה.

    7רב חסדא אמר: לעולם עור האליה כאליה דמי; והכא במאי עסקינן באליה של גדי.

    8כולהו כשמואל לא אמרי רישא ר"א וסיפא רבנן לא מוקמי. כרב הונא לא אמרי עור אליה כאליה דמי קא משמע להו.

    9כרב חסדא מאי טעמא לא אמרי? מאי קמ"ל עור אליה כאליה דמי?! תנינא: ואלו שעורותיהן כבשרן עור שתחת האליה!

    10ורב חסדא איצטריך; סד"א ה"מ לענין טומאה דרכיך מצטרף. אבל הכא, אימא (במדבר יח, ח) ״למשחה״ לגדולה, כדרך שהמלכים אוכלין; ולא עבידי מלכים דאכלי הכי, אימא לא; קמ"ל׃

    11מיתיבי: השוחט את העולה להקטיר כזית מעור שתחת האליה; חוץ למקומו פסול, ואין בו כרת; חוץ לזמנו פיגול, וחייבין עליו כרת.

    12אלעזר בן יהודה איש אבלי' אומר משום רבי יעקב, וכן היה רבי שמעון בן יהודה איש כפר עיכוס אומר משום ר' שמעון: אחד עור בית הפרסות בהמה דקה, ואחד עור הראש של עגל הרך, ואחד עור שתחת האליה, וכל שמנו חכמים גבי טומאה ״ואלו שעורותיהן כבשרן״ להביא עור של בית הבושת; חוץ למקומו פסול, ואין בו כרת; חוץ לזמנו פיגול, וחייבין עליו כרת.

    13עולה אין, אבל זבח לא; בשלמא לרב הונא היינו דקתני ״עולה״; אלא לרב חסדא מאי איריא דתני ״עולה״? ליתני ״זבח״!

    14אמר לך רב חסדא: איבעית אימא, באליה של גדי; ואיבעית אימא, תני: ״זבח״.

    15פסול ואין בו כרת כו'. מנה"מ אמר שמואל: תרי קראי כתיבי.

    16מאי היא? אמר רבה: (ויקרא ז, יז) ״שלישי״ זהו חוץ לזמנו.

    17פיגול זהו חוץ למקומו. ״והנפש האוכלת ממנו״ אחד ולא שנים; זהו חוץ לזמנו, ולמעוטי חוץ למקומו.

    18ואימא: ״והנפש האוכלת ממנו״ זהו חוץ למקומו, ולמעוטי חוץ לזמנו! מסתברא חוץ לזמנו עדיף דפתח ביה. אדרבה! חוץ למקומו עדיף דסמיך ליה!

    19אלא אמר אביי: כי אתא רב יצחק בר אבדימי [אמר רב], סמיך אדתני תנא: כשהוא אומר ״שלישי״ בפרשת קדושים תהיו״ שאין ת"ל שהרי כבר נאמר: (ויקרא ז, יח) ״ואם האכל יאכל מבשר זבח השלמים ביום השלישי;׃

    תוספות

    אמר שמואל הא מני ר' אליעזר היאוסבר לה כההוא תנא דאמר בריש הקומץ רבה (מנחות דף יז.) דלר' אליעזר הוי בכרת ולא סבר לה כרבי ירמיה דמוקי בסוף פירקין (זבחים דף לא:) סיפא כרבי אליעזר דלא תיקשי רישא וסיפא כר' אליעזר ומציעתא כרבנן וא״ת לרבי אליעזר מאי איריא עור האליה אפילו אליה נמי ואי לאשמועינן עור האליה כבשר תנינא ואלו שעורותיהן כבשרן כדפריך בסמוך וי״ל כיון דעיקרה אתא לאשמועינן כר' אליעזר אין לחוש אי אגב אורחיה אשמועינן דעור כבשר אע״ג דתנינא דאשכחן בשמעתא קמייתא דברכות (דף ב.) דפריך וליתני צאת הכוכבים ומשני מילתא אגב אורחיה קמ״ל דכפרה לא מעכבא אע״ג דתנינא במסכת נגעים (פ' י״ד מ״ג) העריב שמשו אוכל בתרומה הביא כפרתו אוכל בקדשים:

    תנינא אלו שעורותיהן כבשרןהקשה ה"ר יעקב מאורליינש טובא קמ"ל דבפ' העור והרוטב (חולין דף קכב:) אמרינן אל תקניטני שבלשון יחיד אני שונה אותה גבי עור הראש של עגל הרך דפליגי רבנן משום דסופו להקשות ועור האליה הוי לכ"ע כבשר ועוד קשה היכי דייק מעור הראש דיחידאה היא מברייתא דאלעזר בן יהודה הא פשיטא לן מדפריך תנינא הא קחשיב עור האליה דהוי לכולי עלמא כבשר:

    להביא עור של בית הבושתפי' בקונטרס וזה לבדו יש לך עוד להביא אצל קדשים מכל השנוים שם ותימה הא איכא נמי עור השליל ופי' בקונטרס בחולין (דף נו.) דלא חשיב שליל משום דאינו נוהג בעולה ותימה והרי בית הבושת דאין נוהג בעולה ונראה דלא קתני שליל משום דאמר פרק כל הפסולין (לקמן זבחים דף לה.) דפיגל בשליל לא נתפגל הזבח ולא קאמר להביא אלא דבר שאינו לגמרי בעולה ומשום דמיירי ברייתא בעולה לא תנא בית הבושת בהדיא וקאמר להביא:

    בשלמא לרב הונא היינו דקתני עולהתימה דבתוספתא קתני זבח וי"ל דרב הונא הוה מוקי לה כרבי אליעזר דאמר מחשבין מאכילת מזבח לאדם:

    אלא לרב חסדא מאי איריא דקתני עולה ליתני זבחלשמואל לא מקשה למה לי למיתני עולה ליתני זבח דאי תני זבח הוה מוקמינן ליה כרבי אליעזר:

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת זבחים דף כ״ח עמוד א׳

    מסכת זבחים דף כ״ח עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 19 קטעים ממוספרים, כ־396 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    רש"י

    כאליה דמי ואפילו לענין הקטרה ובשלמי כבש שאלייתו קריבה נמי העור קרב כי היכי דלענין אכילה חשיב ליה בשר לענין מצות הקטרתו נמי בשר הוא וקתני מתני' דכי שחיט שלמים לאכול עור האליה בחוץ או למחר הויא מחשבה ואע"ג דחישב מאכילת מזבח לאדם:

    רבי אליעזר היא לקמן בפ' כל הפסולים (זבחים דף לה.):

    לאכול דבר שאין דרכו לאכול כגון אימורים או חוץ לזמנו או חוץ למקומו:

    ולהקטיר חוץ לזמנו או חוץ למקומו:

    דבר שאין דרכו להקטיר כגון בשר:

    לאכול דבר שדרכו לאכול בשר:

    שדרכו להקטיר אימורין אבל אם חישב להקטיר בשר למחר או לאכול אימורין למחר כשר שאין מחשבין מאכילת אדם למזבח ומאכילת מזבח לאדם:

    לאו כאליה דמי לענין מצות הקטרתו הוא דמעטיה קרא כדמפרש רבה חלבו האליה תמימה גבי הקטרת אליה כתיב ופריש בהדיא חלב ולא עור:

    ועוד 25 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Zevachim 28a · Sefaria

    תוספות

    אמר שמואל הא מני ר' אליעזר היא וסבר לה כההוא תנא דאמר בריש הקומץ רבה (מנחות דף יז.) דלר' אליעזר הוי בכרת ולא סבר לה כרבי ירמיה דמוקי בסוף פירקין (זבחים דף לא:) סיפא כרבי אליעזר דלא תיקשי רישא וסיפא כר' אליעזר ומציעתא כרבנן וא״ת לרבי אליעזר מאי איריא עור האליה אפילו אליה נמי ואי לאשמועינן עור האליה כבשר תנינא ואלו שעורותיהן כבשרן כדפריך בסמוך וי״ל כיון דעיקרה אתא לאשמועינן כר' אליעזר אין לחוש אי אגב אורחיה אשמועינן דעור כבשר אע״ג דתנינא דאשכחן בשמעתא קמייתא דברכות (דף ב.) דפריך וליתני צאת הכוכבים ומשני מילתא אגב אורחיה קמ״ל דכפרה לא מעכבא אע״ג דתנינא במסכת נגעים (פ' י״ד מ״ג) העריב שמשו אוכל בתרומה הביא כפרתו אוכל בקדשים:

    תנינא אלו שעורותיהן כבשרן הקשה ה"ר יעקב מאורליינש טובא קמ"ל דבפ' העור והרוטב (חולין דף קכב:) אמרינן אל תקניטני שבלשון יחיד אני שונה אותה גבי עור הראש של עגל הרך דפליגי רבנן משום דסופו להקשות ועור האליה הוי לכ"ע כבשר ועוד קשה היכי דייק מעור הראש דיחידאה היא מברייתא דאלעזר בן יהודה הא פשיטא לן מדפריך תנינא הא קחשיב עור האליה דהוי לכולי עלמא כבשר:

    להביא עור של בית הבושת פי' בקונטרס וזה לבדו יש לך עוד להביא אצל קדשים מכל השנוים שם ותימה הא איכא נמי עור השליל ופי' בקונטרס בחולין (דף נו.) דלא חשיב שליל משום דאינו נוהג בעולה ותימה והרי בית הבושת דאין נוהג בעולה ונראה דלא קתני שליל משום דאמר פרק כל הפסולין (לקמן זבחים דף לה.) דפיגל בשליל לא נתפגל הזבח ולא קאמר להביא אלא דבר שאינו לגמרי בעולה ומשום דמיירי ברייתא בעולה לא תנא בית הבושת בהדיא וקאמר להביא:

    בשלמא לרב הונא היינו דקתני עולה תימה דבתוספתא קתני זבח וי"ל דרב הונא הוה מוקי לה כרבי אליעזר דאמר מחשבין מאכילת מזבח לאדם:

    אלא לרב חסדא מאי איריא דקתני עולה ליתני זבח לשמואל לא מקשה למה לי למיתני עולה ליתני זבח דאי תני זבח הוה מוקמינן ליה כרבי אליעזר:

    Tosafot on Zevachim 28a · Sefaria

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת זבחים, דף כ״ח, עמוד א׳, בהיקף של כ־396 מילים ב־19 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 19 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 18 מילים

      נפתחת ב״כאליה דמי; והא קא מחשב מאכילת מזבח…״

    2. קטע 217 מילים

      נפתחת ב״אמר שמואל: הא מני ר' אליעזר היא;…״

      חכמים: שמואל.

    3. קטע 317 מילים

      נפתחת ב״דתנן: השוחט את הזבח לאכול דבר שאין…״

    4. קטע 420 מילים

      נפתחת ב״במאי אוקימתא כר"א אימא סיפא, זה הכלל:…״

    5. קטע 518 מילים

      נפתחת ב״דבר שדרכו לאכול אין, שאין דרכו לאכול…״

    6. קטע 621 מילים

      נפתחת ב״רב הונא אמר: עור אליה לאו כאליה…״

      חכמים: רב הונא, רבא.

    7. קטע 714 מילים

      נפתחת ב״רב חסדא אמר: לעולם עור האליה כאליה…״

      חכמים: רב חסדא.

    8. קטע 821 מילים

      נפתחת ב״כולהו כשמואל לא אמרי רישא ר"א וסיפא…״

      חכמים: רב הונא, שמואל.

    9. קטע 919 מילים

      נפתחת ב״כרב חסדא מאי טעמא לא אמרי? מאי…״

      חכמים: רב חסדא.

    10. קטע 1028 מילים

      נפתחת ב״ורב חסדא איצטריך; סד"א ה"מ לענין טומאה…״

      חכמים: רב חסדא.

    11. קטע 1121 מילים

      נפתחת ב״מיתיבי: השוחט את העולה להקטיר כזית מעור…״

    12. קטע 1263 מילים

      נפתחת ב״אלעזר בן יהודה איש אבלי' אומר משום…״

      חכמים: רבי יעקב, רבי שמעון.

    13. קטע 1320 מילים

      נפתחת ב״עולה אין, אבל זבח לא; בשלמא לרב…״

      חכמים: רב הונא, רב חסדא.

    14. קטע 1413 מילים

      נפתחת ב״אמר לך רב חסדא: איבעית אימא, באליה…״

      חכמים: רב חסדא.

    15. קטע 1511 מילים

      נפתחת ב״פסול ואין בו כרת כו'. מנה"מ אמר…״

      חכמים: שמואל.

    16. קטע 1611 מילים

      נפתחת ב״מאי היא? אמר רבה: (ויקרא ז, יז)…״

      חכמים: רבה.

    17. קטע 1716 מילים

      נפתחת ב״פיגול זהו חוץ למקומו. ״והנפש האוכלת ממנו״…״

    18. קטע 1822 מילים

      נפתחת ב״ואימא: ״והנפש האוכלת ממנו״ זהו חוץ למקומו,…״

      חכמים: רבה.

    19. קטע 1936 מילים

      נפתחת ב״אלא אמר אביי: כי אתא רב יצחק…״

      חכמים: רב יצחק בר אבדימי, אביי.

    חכמים הנזכרים בדף

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: זבחים דף כ״ח ע״א

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026