בוני התלמוד

    מסכת זבחים דף ק״ה עמוד ב׳

    חזרה לאינדקס
    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:שְׁאֵלָהתְּשׁוּבָהקֻשְׁיָאתֵּרוּץרְאָיָהסְתִירָהמֵימְרָא
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    הכי גרסינן אמר ליה מחוסר קריבה לאו כמחוסר מעשה דמי:

    צריכה מחשבהלהצטרף פחות מכזית ממנה להשלים פחות מכביצה אוכלין לקבל טומאת אוכלין במגע:

    ואינה צריכה הכשרלטמא לא למים ולא למגע שרץ שמאליה מטמאה הואיל וסופה לטמא טומאה חמורה:

    ומטמאה טומאת אוכלין בכביצהמדקתני צריכה מחשבה ואינה צריכה הכשר אלמא בדנקיט ליה בידיה עסקינן דאי מחתא אארעא אמאי אינה צריכה הכשר ואי דנקט לה בפומיה אמאי צריכה מחשבה אין לך מחשבה גדולה מזו וקתני כביצה אין כזית לא:

    ה"ג שחיטתה ומליקתה מטהרת טריפתה מטומאתה:

    האי סברא ר' מאירבפרק חטאת העוף (לעיל זבחים סט.):

    נבלת עוף טהור לר' מאירדמטמא טומאת אוכלין מאליה בכזית מונין בו ראשון ושני או לא:

    כל היכא דלא מטמא אדם במגע אין מונין בו ראשון ושנידגמר משרץ דכתיב ביה מנין ראשון ושני דכתיב (ויקרא י״א:ל״ג) כל אשר בתוכו יטמא דהוה ליה הכלי ראשון והאוכל שני ונבלת עוף טהור לא מטמא אדם במגע:

    חיבורי אוכלין על ידי משקיןחצי זית נבלה מכאן וחצי זית נבלה מכאן ומשקה טופח באמצע ונוגע בשניהם מחברן לטמא אוכלין ומשקין הנוגעים באחד מן החצאין האלו:

    ואין חיבור לטומאה חמורהלטמא אדם וכלים וטעמא לא ידענא:

    ה"ג להלן אתה נותן להם שלש מחנות וכאן מחנה אחת א"כ למה נאמר אל מחוץ למחנה לומר לך כיון שיצא חוץ למחנה אחת מטמאים בגדים - והא מתניא בת"כ גבי פר יוה"כ דכתיב (ויקרא ט״ז:כ״ז) ואת פר החטאת ואת שעיר החטאת אשר הובא וגו' וקמתמה תנא ואמר להלן בפר העדה וכהן משיח אתה נותן להם מקום שריפתן חוץ לשלש מחנות כדיליף לקמיה וכאן אתה אומר אל מחוץ למחנה ושרפו דמשמע ששורפן חוץ לעזרה מיד בהר הבית והלא אף אלו פנימיים ואייתי לכולהו כי הדדי בריבויא דחטאת החטאת בשילהי כל הזבחים ואמר נמי בפ' בית שמאי (לעיל זבחים לט.) לפר זה פר יום הכיפורים:

    לומר לך כיון שיצאו חוץ לעזרההמתעסקין בהן מטמאין בגדים:

    מחוץ למחנה בדשןבהוצאת דשן המזבח והוציא את הדשן אל מחוץ למחנה (שם ו):

    ור' שמעוןדאמר במתני' אין מטמאין בגדים עד שיוצת האור ברובו האי מחוץ למחנה דכתיב בפר ושעיר של יום הכיפורים מאי עביד ליה:

    נאמר כאןבפר יום הכיפורים:

    ונאמר להלןבפרה אדומה (במדבר י״ט:ג׳) והוציא אותה אל מחוץ:

    מה כאןבפרים הנשרפים חוץ לג' מחנות אף שחיטת פרה אדומה חוץ לג' מחנות:

    מה להלןבפרה אדומה במזרחו של ירושלים דכתיב בה והזה אל נוכח פני אהל מועד אלמא עומד במזרח ופניו למערב כנגד פתחו של היכל שהוא בכותל מזרחי ופתחו למזרח אף כאן כו':

    זבחים 105 עמוד ב

    1מחוסר קריבה לאו כמחוסר מעשה דמי.

    2איתיביה: שלשה עשר דברים נאמרו בנבלת עוף טהור, וזה אחד מהן: צריכה מחשבה, ואין צריכה הכשר, ומטמא טומאת אוכלין בכביצה. מאי, לאו ר"מ היא?

    3לא, רבנן היא.

    4והא קתני רישא: צריכה מחשבה ואין צריכה הכשר; ומאן שמעת ליה האי סברא ר"מ ומדרישא ר"מ סיפא נמי ר"מ׃

    5מידי איריא?! הא כדאיתא והא כדאיתא.

    6והא מדקתני סיפא: שחיטתה ומליקתה מטהרת טריפתה מטומאתה; מאן שמעת ליה האי סברא ר"מ רישא וסיפא רבי מאיר, ומציעתא רבנן?!

    7אין; רישא וסיפא רבי מאיר, ומציעתא רבנן.

    8אמר ליה רב המנונא לרבי זירא: לא תיתיב אכרעך עד דאמרת לי הא מילתא: נבלת עוף טהור לר"מ מונין לה ראשון ושני, או אין מונין ראשון ושני?

    9א"ל כל היכא דמטמא אדם במגע מונין בו ראשון ושני כל היכא דאין מטמא אדם במגע אין מונין בו ראשון ושני׃

    10בעא מיניה רבי זירא מרבי אמי בר חייא ואמרי לה מר' אבין בר כהנא הא דתנן חיבורי אוכלין ע"י משקין חיבור לטומאה קלה ואין חיבור לטומאה חמורה׃

    11מונין בו ראשון ושני או אין מונין בו ראשון ושני׃

    12א"ל כל היכא דמטמא אדם מונין בו ראשון ושני אין מטמא אדם אין מונין בו ראשון ושני:

    13יצאו אלו ואלו: מה"מ דת"ר להלן הוא אומר חוץ לג' מחנות, כאן למחנה אחת לומר לך כיון שיצא חוץ למחנה אחת מטמא בגדים׃

    14והיא גופה מנלן דת"ר (ויקרא ד, יב) והוציא את כל הפר אל מחוץ למחנה חוץ לג' מחנות. אתה אומר חוץ לג' מחנות או אינו אלא מחנה אחת׃

    15כשהוא אומר בפר העדה (ויקרא ד, יב) מחוץ למחנה שאין צריך לומר שהרי כבר נאמר (ויקרא ד, כא) כאשר שרף את הפר הראשון ליתן לו מחנה שניה׃

    16כשהוא אומר מחוץ למחנה בדשן שאצ"ל שהרי כבר נאמר (ויקרא ד, יב) על שפך הדשן ישרף ליתן לו מחנה שלישית׃

    17ור"ש האי מחוץ למחנה מאי עביד ליה מיבעי ליה לכדתניא רבי אליעזר אומר נאמר כאן חוץ למחנה ונאמר להלן (במדבר יט, ג) חוץ למחנה מה להלן חוץ לג' מחנות אף כאן חוץ לג' מחנות ומה להלן למזרחה של ירושלים,׃

    תוספות

    ומטמא טומאת אוכלין בכביצהפי' בקונטרס מדקתני צריכה מחשבה ואין צריכה הכשר אלמא בדנקיט ליה בידיה עסקינן דאי מחתא אארעא אמאי אינה צריכה הכשר ואי דנקיט ליה בפומיה אמאי צריכה מחשבה אין לך מחשבה גדולה מזו וקתני כביצה אין כזית לא וקשה כיון דיש בו כביצה אע"ג דמחית אארעא מטמא בלא הכשר משום דסופו לטמא טומאה חמורה ולא דמי למחוסר יציאה דבפנים אין ראוי כלל לטמא ומשום הכי לא מבעיא ליה לרבנן בכביצה דנקיט בידיה ונראה לפרש דהיינו טעמא דמשמע ליה דמיירי בנקיט בידיה משום דאז איכא חידוש לאשמועינן דבעי כביצה ולא חשיב כנקיט בפומיה אבל במחית אארעא פשיטא דבעי כביצה (ופי' הקונטרס יש לישב כמו שפירשתי לעיל בהגהה וכן עיקר):

    ומדסיפא ר"מ רישא נמי ר"מהוה מצי למימר וליטעמיך הא קתני מציעתא האוכל אבר מן החי ממנה סופג את הארבעים והיינו דלא כרבי מאיר דקסבר אינו נוהג אלא בטהורה בפרק גיד הנשה (חולין דף קב:) (כדפרישית לעיל):

    חיבורי אוכלין ע"י משקיןפי' בקונט' חצי זית נבלה מכאן וחצי זית נבלה מכאן ומשקה טופח באמצע ונוגע בשניהן מחברן לטמא אוכלין ומשקין הנוגעין באחד מן החצאין האלו ואין חיבור לטומאה חמורה לטמא אדם וכלים וטעמא לא ידענא וכענין זה פירש בהקומץ רבה (מנחות דף כד.) גבי צירוף כלי וחיבור מים מהו דפירש התם בקונטרס כלומר חצי עשרון שנטמא בצירוף כלי מהו שמטמא אחר בחיבור מים כגון אם יש שתי חצאי עשרון בכלי ואין נוגעין וחצי עשרון יש חוץ לכלי השני וחיבור מים כגון ניצוק או צינור מחבר את של חוץ לכלי ואת שבתוך הכלי ונגע טומאה לזה שבכלי שאין נוגע במים ונטמא חבירו משום צירוף כלי מהו שיטמא זה את של חוץ בחיבור מים ודבר תימה הוא לומר שמשקין מחברין אוכלין לקבל טומאה ולטמא אחרים דאפילו עור אין מצרפו כדאיתא בהעור והרוטב (חולין דף קיז:) ועוד שפירש שמחברין ע"י ניצוק והלא אפי' למים עצמן קי"ל דאין ניצוק חיבור לטומאה וקצת היה נראה לפרש דמיירי בשנימוחו ע"י המים ונדבקו יחד ומיהו כעין פירוש הקונטרס יש משנה אחת במסכת טהרות (פ"ח מ"ח) עריבה שהיא קטפרס וניצוק מלמעלן ומשקה טופח מלמטן וג' חתיכות כביצה אינן מצטרפות וב' מצטרפות ור' יוסי אומר אף שתים אינן מצטרפות אלא א"כ רוצצות משקה ואם היה משקה עומד אפי' כעין החרדל מצטרף ובתוספתא תניא אתרוג שנפרץ ותחבו בכוש או בקיסם אינו חיבור שאין חיבורי אדם חיבור עיסה שנילושה במי פירות טהורה שאין לך דבר שהוא מחבר את האוכלין אלא שבעה משקין ודבר תימה הוא אם אין לישת פירות מועלת לחבר את הקמח ושמא לשה לאו דוקא אלא אורחא דמילתא נקט [דבר שאדם] לש במי פירות פעמים שמי פירות מחברים שני חצאי זיתים של עיסה במשקים הבאים מזה לזה:

    מה כאן חוץ לשלש מחנות ביום הכיפורים אף להלן בפרה אדומה כןתימה הא בפר יוה"כ לא ידעי' שלש מחנות אלא מהיקשא דלפר זה פר יום הכיפורים בפרק ב"ש (לעיל זבחים דף לט.) כדפירש בקונט' ומספקינן אי דבר הלמד בהיקש חוזר ומלמד בג"ש או לא ואפי' תימצי לומר דאתא מריבוי דחטאת דבסוף התערובת (לעיל זבחים פג.) ההוא נמי היקשא הוא ושמא ג"ש הוא ויש לפרש דפרה קדשי בדק הבית היא והשתא נמי אתי שפיר דיליף בג"ש מזרחה של ירושלים אע"ג דשריפת פרה ילפא מהזאתה לקמן בפרק בתרא (זבחים דף קיג.):

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    מפרשים נוספים

    גליון הש"ס

    גמ' ומאן שמעת ליה וכו' ר"מיש לעיין הא מסקינן לעיל דגם לרבנן ס"ל כתנא דבי ר"י ורק בשעיר המשתלח לא כיון דלא חזי בעלמא לקבל טומאה:

    רש"י ד"ה צריכה מחשבה להצטרף פחות מכזיתק"ל אמאי לא כפשוטו דצריך מחשבה דעי"ז יש לו טומאת עצמו לטמא אוכלין ומשקין כיון דסופו לטמא טומאה חמורה. ובנדה באמת לא כתב רש"י כן:

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת זבחים דף ק״ה עמוד ב׳

    מסכת זבחים דף ק״ה עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 17 קטעים ממוספרים, כ־323 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    רש"י

    הכי גרסינן אמר ליה מחוסר קריבה לאו כמחוסר מעשה דמי:

    צריכה מחשבה להצטרף פחות מכזית ממנה להשלים פחות מכביצה אוכלין לקבל טומאת אוכלין במגע:

    ואינה צריכה הכשר לטמא לא למים ולא למגע שרץ שמאליה מטמאה הואיל וסופה לטמא טומאה חמורה:

    ומטמאה טומאת אוכלין בכביצה מדקתני צריכה מחשבה ואינה צריכה הכשר אלמא בדנקיט ליה בידיה עסקינן דאי מחתא אארעא אמאי אינה צריכה הכשר ואי דנקט לה בפומיה אמאי צריכה מחשבה אין לך מחשבה גדולה מזו וקתני כביצה אין כזית לא:

    ה"ג שחיטתה ומליקתה מטהרת טריפתה מטומאתה:

    האי סברא ר' מאיר בפרק חטאת העוף (לעיל זבחים סט.):

    נבלת עוף טהור לר' מאיר דמטמא טומאת אוכלין מאליה בכזית מונין בו ראשון ושני או לא:

    כל היכא דלא מטמא אדם במגע אין מונין בו ראשון ושני דגמר משרץ דכתיב ביה מנין ראשון ושני דכתיב (ויקרא י״א:ל״ג) כל אשר בתוכו יטמא דהוה ליה הכלי ראשון והאוכל שני ונבלת עוף טהור לא מטמא אדם במגע:

    ועוד 10 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Zevachim 105b · Sefaria

    תוספות

    ומטמא טומאת אוכלין בכביצה פי' בקונטרס מדקתני צריכה מחשבה ואין צריכה הכשר אלמא בדנקיט ליה בידיה עסקינן דאי מחתא אארעא אמאי אינה צריכה הכשר ואי דנקיט ליה בפומיה אמאי צריכה מחשבה אין לך מחשבה גדולה מזו וקתני כביצה אין כזית לא וקשה כיון דיש בו כביצה אע"ג דמחית אארעא מטמא בלא הכשר משום דסופו לטמא טומאה חמורה ולא דמי למחוסר יציאה דבפנים אין ראוי כלל לטמא ומשום הכי לא מבעיא ליה לרבנן בכביצה דנקיט בידיה ונראה לפרש דהיינו טעמא דמשמע ליה דמיירי בנקיט בידיה משום דאז איכא חידוש לאשמועינן דבעי כביצה ולא חשיב כנקיט בפומיה אבל במחית אארעא פשיטא דבעי כביצה (ופי' הקונטרס יש לישב כמו שפירשתי לעיל בהגהה וכן עיקר):

    ומדסיפא ר"מ רישא נמי ר"מ הוה מצי למימר וליטעמיך הא קתני מציעתא האוכל אבר מן החי ממנה סופג את הארבעים והיינו דלא כרבי מאיר דקסבר אינו נוהג אלא בטהורה בפרק גיד הנשה (חולין דף קב:) (כדפרישית לעיל):

    חיבורי אוכלין ע"י משקין פי' בקונט' חצי זית נבלה מכאן וחצי זית נבלה מכאן ומשקה טופח באמצע ונוגע בשניהן מחברן לטמא אוכלין ומשקין הנוגעין באחד מן החצאין האלו ואין חיבור לטומאה חמורה לטמא אדם וכלים וטעמא לא ידענא וכענין זה פירש בהקומץ רבה (מנחות דף כד.) גבי צירוף כלי וחיבור מים מהו דפירש התם בקונטרס כלומר חצי עשרון שנטמא בצירוף כלי מהו שמטמא אחר בחיבור מים כגון אם יש שתי חצאי עשרון בכלי ואין נוגעין וחצי עשרון יש חוץ לכלי השני וחיבור מים כגון ניצוק או צינור מחבר את של חוץ לכלי ואת שבתוך הכלי ונגע טומאה לזה שבכלי שאין נוגע במים ונטמא חבירו משום צירוף כלי מהו שיטמא זה את של חוץ בחיבור מים ודבר תימה הוא לומר שמשקין מחברין אוכלין לקבל טומאה ולטמא אחרים דאפילו עור אין מצרפו כדאיתא בהעור והרוטב (חולין דף קיז:) ועוד שפירש שמחברין ע"י ניצוק והלא אפי' למים עצמן קי"ל דאין ניצוק חיבור לטומאה וקצת היה נראה לפרש דמיירי בשנימוחו ע"י המים ונדבקו יחד ומיהו כעין פירוש הקונטרס יש משנה אחת במסכת טהרות (פ"ח מ"ח) עריבה שהיא קטפרס וניצוק מלמעלן ומשקה טופח מלמטן וג' חתיכות כביצה אינן מצטרפות וב' מצטרפות ור' יוסי אומר אף שתים אינן מצטרפות אלא א"כ רוצצות משקה ואם היה משקה עומד אפי' כעין החרדל מצטרף ובתוספתא תניא אתרוג שנפרץ ותחבו בכוש או בקיסם אינו חיבור שאין חיבורי אדם חיבור עיסה שנילושה במי פירות טהורה שאין לך דבר שהוא מחבר את האוכלין אלא שבעה משקין ודבר תימה הוא אם אין לישת פירות מועלת לחבר את הקמח ושמא לשה לאו דוקא אלא אורחא דמילתא נקט [דבר שאדם] לש במי פירות פעמים שמי פירות מחברים שני חצאי זיתים של עיסה במשקים הבאים מזה לזה:

    מה כאן חוץ לשלש מחנות ביום הכיפורים אף להלן בפרה אדומה כן תימה הא בפר יוה"כ לא ידעי' שלש מחנות אלא מהיקשא דלפר זה פר יום הכיפורים בפרק ב"ש (לעיל זבחים דף לט.) כדפירש בקונט' ומספקינן אי דבר הלמד בהיקש חוזר ומלמד בג"ש או לא ואפי' תימצי לומר דאתא מריבוי דחטאת דבסוף התערובת (לעיל זבחים פג.) ההוא נמי היקשא הוא ושמא ג"ש הוא ויש לפרש דפרה קדשי בדק הבית היא והשתא נמי אתי שפיר דיליף בג"ש מזרחה של ירושלים אע"ג דשריפת פרה ילפא מהזאתה לקמן בפרק בתרא (זבחים דף קיג.):

    Tosafot on Zevachim 105b · Sefaria

    גליון הש"ס

    גמ' ומאן שמעת ליה וכו' ר"מ יש לעיין הא מסקינן לעיל דגם לרבנן ס"ל כתנא דבי ר"י ורק בשעיר המשתלח לא כיון דלא חזי בעלמא לקבל טומאה:

    רש"י ד"ה צריכה מחשבה להצטרף פחות מכזית ק"ל אמאי לא כפשוטו דצריך מחשבה דעי"ז יש לו טומאת עצמו לטמא אוכלין ומשקין כיון דסופו לטמא טומאה חמורה. ובנדה באמת לא כתב רש"י כן:

    Gilyon HaShas on Zevachim 105b · Sefaria

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת זבחים, דף ק״ה, עמוד ב׳, בהיקף של כ־323 מילים ב־17 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 17 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 16 מילים

      נפתחת ב״מחוסר קריבה לאו כמחוסר מעשה דמי.…״

    2. קטע 224 מילים

      נפתחת ב״איתיביה: שלשה עשר דברים נאמרו בנבלת עוף…״

    3. קטע 33 מילים

      נפתחת ב״לא, רבנן היא.…״

    4. קטע 419 מילים

      נפתחת ב״והא קתני רישא: צריכה מחשבה ואין צריכה…״

    5. קטע 56 מילים

      נפתחת ב״מידי איריא?! הא כדאיתא והא כדאיתא.…״

    6. קטע 620 מילים

      נפתחת ב״והא מדקתני סיפא: שחיטתה ומליקתה מטהרת טריפתה…״

      חכמים: רבי מאיר.

    7. קטע 77 מילים

      נפתחת ב״אין; רישא וסיפא רבי מאיר, ומציעתא רבנן.…״

      חכמים: רבי מאיר.

    8. קטע 827 מילים

      נפתחת ב״אמר ליה רב המנונא לרבי זירא: לא…״

      חכמים: רב המנונא, רבי זירא.

    9. קטע 921 מילים

      נפתחת ב״א"ל כל היכא דמטמא אדם במגע מונין…״

    10. קטע 1027 מילים

      נפתחת ב״בעא מיניה רבי זירא מרבי אמי בר…״

      חכמים: רבי זירא, רבי אמי בר חייא.

    11. קטע 1110 מילים

      נפתחת ב״מונין בו ראשון ושני או אין מונין…״

    12. קטע 1217 מילים

      נפתחת ב״א"ל כל היכא דמטמא אדם מונין בו…״

    13. קטע 1323 מילים

      נפתחת ב״יצאו אלו ואלו: מה"מ דת"ר להלן הוא…״

    14. קטע 1427 מילים

      נפתחת ב״והיא גופה מנלן דת"ר (ויקרא ד, יב)…״

    15. קטע 1527 מילים

      נפתחת ב״כשהוא אומר בפר העדה (ויקרא ד, יב)…״

    16. קטע 1620 מילים

      נפתחת ב״כשהוא אומר מחוץ למחנה בדשן שאצ"ל שהרי…״

    17. קטע 1739 מילים

      נפתחת ב״ור"ש האי מחוץ למחנה מאי עביד ליה…״

      חכמים: רבי אליעזר.

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: זבחים דף ק״ה ע״ב

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026