בוני התלמוד

    מסכת זבחים דף קי״ט עמוד ב׳

    חזרה לאינדקס
    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:שְׁאֵלָהתְּשׁוּבָהקֻשְׁיָאתֵּרוּץרְאָיָהסְתִירָהמֵימְרָא
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    ויהי כנוח הארוןחיפשתיו ולא מצאתיו ואם אינו בכתובים יש לי מקרא אחר בדברי הימים (ב ו) בשלמה קומה ה' אלהים לנוחך אתה וארון עוזך:

    מנוחבימי שילה היה שהרי לא חרבה עד שמת עלי:

    הכי גרסינן תנא דבי ר' ישמעאל כר' שמעון בן יוחיברייתא נמצאת בבית מדרשו של ר' שמעון שהיו תלמידי ר' ישמעאל שונים כמותו:

    משכינהו גברא לגבריר' שמעון שהוא יחידי משך את תלמידי ר' ישמעאל להניח דברי רבם שאמר זו וזו שילה:

    לא שנוהא דקתני דהקדישן בשעת היתר והקריבם בשעת איסור אין בהם כרת:

    אלא בשחיטהכדתניא בהשוחט (לעיל זבחים דף קו:) יכול יהא חייבין עליו כרת תלמוד לומר זאת להם ואין אחרת להם:

    ואליהם תאמרגבי העלאה כתיב ובתר קרא דאיירי בשוחט קדשים שהקדישן בשעת היתר ושחטן בשעת איסור ולא יזבחו עוד וגו' דאוקימנא בהכי:

    ושחט והעלהאחד שחט והעלה אחד שחט וחבירו העלה אלמא בהעלאה נמי קתני דאין בה כרת:

    לפני ה' וסמךלרצונו לפני ה' וסמיך ליה (ויקרא א) וסמך את ידו:

    צפונה לפני ה'ולא צפונה בבמה והכי דריש ליה נמי בתורת כהנים:

    על המזבח סביבומהכא נפקא לן מתן סובב באיזהו מקומן (לעיל זבחים דף נג:) וסיפיה דקרא אשר פתח אהל מועד:

    נראה בעיני דהכי גרסינן הגשה דכתיב (ויקרא ו) הקרב אותה לפני ה' וגו' ומהאי קרא נפקא לן הגשה בקרן מערבית דרומית במסכת סוטה (דף יד:) ובמנחות (דף יט:):

    זבחים(ויזבחו זבחים) שלמים לה' אותם ואוקימנן לעיל (זבחים דף קו:) להאי קרא בקדשים שהקדישן בשעת היתר במות וכתיב אותם מיעוטא אלמא זבחים הוא דהוו נהגי בהו ולא עופות ומנחות:

    וזרק הכהן את הדם על מזבח ה' פתח וגו' (ויקרא י״ז:ו׳) ודרשינן ליה בת"כ בפרשת שחוטי חוץ זריקת כהן פתח אהל מועד ואין זריקת כהן בבמה אלא אף הזרים והעבדים:

    ישרתו בם בקדשהיינו משכן:

    ריח ניחוחבההוא קרא נמי והקריב החלב לריח ניחוח לה':

    עד חצי המזבחמהכא נפקא לן מחיצה לדמים בפרק איזהו מקומן (לעיל זבחים דף נג.) וכתיב המזבח היינו מיעוטא בההוא מזבח לחודיה דאיירי בה קרא והיינו מזבח של משכן:

    לא שנודיש מחיצה לדמים בבמה גדולה:

    אלא קדשיםשהוקדשו לשמו והקריבו בה:

    אבל קדשים ששחטן לבמה קטנהוהכניסן והקריבן בגדולה אין חיצוי ואם בא ליתן עולה למעלה מן החוט יתן:

    ואין נוהגין בקטנהדכתיב בהו תנופה לה' מכל מקום בבמה גדולה איתנהו ואפילו בקדשי במה קטנה וה"ה לכולהו:

    לא שנודיש חיצוי בבמה גדולה אלא בזמן במה גדולה כלומר בשעת איסור הבמות אבל בזמן היתר הבמות אין חילוק בין זו לזו בדבר הקרב בשתיהן הלכך אפילו גדולה הקריבין לגדולה אין חיצוי:

    זבחים 119 עמוד ב

    1שילה ״נחלה״ זו ירושלים, אי נמי איפכא היינו דכתיב: ״(דברים יב״, ט) ״אל המנוחה ואל הנחלה״. אלא למאן דאמר זו וזו שילה, או זו וזו ירושלים ״מנוחה נחלה״ מיבעי ליה! קשיא.

    2בשלמא למ"ד זו וזו שילה; ״מנוחה״ דנחו מכיבוש, ״נחלה (זו)״ דפלגו התם נחלות, דכתיב: ״(יהושע יח״, י) ויחלק להם יהושע ויפל להם גורל בשילה על פי ה'.

    3אלא למ"ד זו וזו ירושלים; בשלמא ״נחלה״ נחלת עולמים. אלא ״מנוחה״ מאי מנוחה? מנוחת ארון, דכתיב: ״ויהי כנוח הארון״.

    4בשלמא למ"ד זו וזו ירושלים, אבל שילה הוה שריא במות היינו דכתיב: ״(שופטים יג״, יט) ויקח מנוח את גדי העזים ואת המנחה ויעל על הצור לה'.

    5אלא למ"ד זו וזו שילה ובמות הוה אסירן מאי ויקח מנוח הוראת שעה היתה׃

    6תנא דבי רבי ישמעאל כרבי שמעון בן יוחי דאמר זו וזו ירושלים וסימניך משכי גברא לגברי:

    7כל הקדשים [וכו']: אמר רב כהנא לא שנו אלא בשחיטה אבל בהעלאה כרת נמי מיחייב׃

    8מאי טעמא דאמר קרא ״(ויקרא יז״, ח) ואליהם תאמר על הסמוכין תאמר׃

    9מתקיף לה רבה מי כתיב ״ועליהם תאמר אליהם כתיב (ואליהם קרינן)״׃

    10ועוד תניא ארבעה כללות היה רבי שמעון אומר בקדשים הקדישן בשעת איסור הבמות ושחט והעלה בשעת איסור הבמות בחוץ הרי הן בעשה ולא תעשה ויש בהן כרת הקדישן בשעת היתר הבמות ושחט והעלה בשעת איסור הבמות הרי הן בעשה ולא תעשה ואין בהן כרת׃

    11הקדישן בשעת איסור הבמות ושחט והעלה בחוץ בשעת היתר הבמות הרי הן בעשה ואין בהן בלא תעשה׃

    12הקדישן בשעת היתר הבמות ושחט והעלה בשעת היתר הבמות פטור מכלום תיובתא דרב כהנא תיובתא:

    13ואלו קדשים [וכו']: סמיכה דכתיב ״(ויקרא א״, ג) לפני ה' וסמך׃

    14שחיטת צפון דכתיב ״צפונה לפני ה' מתנות סביב דכתיב (ויקרא א״, ה) וזרק על המזבח סביב (סביב)׃

    15תנופה דכתיב ״(ויקרא יד״, יב) והניף הכהן לפני ה' הגשה דכתיב ״(ויקרא ב״, ח) והגישה אל המזבח:

    16רבי יהודה אומר אין מנחה בבמה: אמר רב ששת לדברי האומר יש מנחה בבמה יש עופות בבמה לדברי האומר אין מנחה בבמה אין עופות בבמה׃

    17(ויקרא יז, ה) זבחים ולא מנחות זבחים ולא עופות׃

    18וכהן דכתיב ״(ויקרא יז״, ו) וזרק הכהן בגדי שרת (שמות כח, מג) לשרת בקדש׃

    19וכלי שרת (במדבר ד, יב) אשר ישרתו בם בקודש: לריח ניחוח דכתיב ״(ויקרא א״, ט) לריח ניחוח לה':

    20מחיצה בדמים דכתיב ״(שמות כז״, ה) והיתה הרשת עד חצי המזבח: ריחוץ ידים דכתיב ״(שמות מ״, לב) ובקרבתם אל המזבח ירחצו׃

    21אמר רמי בר חמא לא שנו אלא בקדשי במה קטנה והקריבום בבמה קטנה אבל בקדשי במה קטנה דקרבינהו בבמה גדולה יש חיצוי׃

    22מותיב רבה חזה ושוק תרומת לחמי תודה נוהגין בקדשי במה גדולה ואין נוהגין בקדשי במה קטנה אימא נוהגין בבמה גדולה ואין נוהגין בבמה קטנה׃

    23איכא דאמרי אמר רמי בר חמא לא שנו אלא בקדשי במה גדולה והקריבן בבמה גדולה אבל בקדשי במה קטנה אף על גב דקרבינהו בבמה גדולה אין חיצוי׃

    24לימא מסייע ליה חזה ושוק ותרומת לחמי תודה נוהגין בקדשי במה גדולה ואין נוהגין בקדשי במה קטנה׃

    25אימא נוהגין בבמה גדולה ואין נוהגין בבמה קטנה ופליגא דרבי אלעזר דאמר רבי אלעזר עולת במת יחיד, שהכניסה בפנים קלטוה מחיצות לכל דבר׃

    26בעי רבי זירא עולת במת יחיד׃

    תוספות

    ויהי כנוח הארוןפירש רש"י פסוק בדברי הימים (ב ו) קומה ה' אלהים לנוחך אתה וארון עוזך והוה מצי להביא פסוק דכתיב ביהושע והיה כנוח כפות רגלי הכהנים נושאי הארון א"נ (במדבר י׳:ל״ה) ויהי בנסוע הארון וגו' ובנוחה יאמר וגו':

    ה"ג משכינהו גברא לגבריפירשתי לעיל בפ' איזהו מקומן (זבחים דף נג:) גבי זה וזה יסוד דרומי:

    ואליהם כתיבוהא דאמרן לעיל ואליהם לערב פרשיות היינו שחיטה והעלאה אבל כולי האי לא אמרן לערב היתר הבמות על איסור הבמות:

    ה"ג הקדישן בשעת היתר הבמות ושחט והעלה בשעת היתר הבמות פטור מכלוםוקשה היאך שייך למיתני בדבר שמצותו בכך וכי תימא דאיצטריך משום חובות דאין קריבין בבמה או משום קרבנות צבור ואם שחט והעלה בחוץ פטור מכלום הא איכא לאו הבא מכלל עשה ונראה לפרש דמיירי בעולת במת יחיד דאפילו הקדישה על מנת להקריבה בבמה גדולה ואפי' הכניסה בפנים דקלטוה מחיצות כדבסמוך אפי' הכי אם חזר והוציאה ושחט והעלה בחוץ פטור מכלום:

    אין מנחה בבמה וכיהון ובגדי שרת כו'מנחה לא הויא דומיא דאינך דמאן דלית ליה מנחה בבמה היינו דלא קרבה כלל אפילו בבמה גדולה כגון מזבח הנחושת שבנוב וגבעון וכולהו נהגו דכולי עלמא מודו דבקדשי במה גדולה יש חיצוי:

    בעי רב אדא עולת במת יחיד שהכניסה בפנים וחזר והוציאה לחוץ מהו מי אמרינן כיון דעיילא לה קלטה להו מחיצות או דלמא כיון דהדור הדור לאו היינו דרבה ורב יוסף דתנן קדשי קדשים ששחטן בדרום מועלין בהן ואיבעיא להו מהו שירדו רבה אמר ירדו רב יוסף אמר לא ירדו תיבעי לרבה תיבעי לרב יוסף כך גירסת רש"י ז"ל אבל בספרים ישנים גרסינן קדשי קדשים ששחטן בדרום מועלין בהן אם עלו לא ירדו ואיבעיא להו ירדו מהו שיעלו רבה אמר לא יעלו רב יוסף אמר יעלו תיבעי לרבה כו' ומיירי במשלה בהן האור להכי לכ"ע אם עלו לא ירדו ובריש מעילה (דף ב:) דאמר רבה אם עלו ירדו מיירי בלא משלה בהן האור ותדע בלא ההיא דמעילה צריך לאוקמא הכא במשלה בהן האור דאי בלא משלה אמאי אמר רב יוסף אם ירדו יעלו הא אמרינן פרק ב"ש (לעיל זבחים מג.) כשם שאם עלו לא ירדו כך אם ירדו לא יעלו וכל שכן בשחיטת דרום דגרוע משאר פסולין והכא מיירי בהכניסה חיה וקלטוה כדין במה גדולה להצריך כיהון וריחוץ ידים ורגלים מן הכיור ואם היא שלמים בעי תנופת חזה ושוק ולפי גירסא זו גרסינן בסמוך אברי עולת במת יחיד שעלו למזבח של במה גדולה וירדו מהו שיעלו פירוש דכיון דשחטן בחוץ שמא הוי כמו שחטן בדרום וגם שמא כיון ששחטה בהיתר בחוץ בבמת יחיד שלכך הקדישה תחילה לכולי עלמא היכא דמשלה האור יעלה אבל ללשון ראשון דמבעיא ליה בלא משלה ומדמי ליה לשחיטת דרום הלא פשיטא אפי' שאר פסולין דלא גריעי כמו שחיטת דרום אם עלו וירדו לא יעלו כדאמר עולא פרק ב"ש (שם) אם לא משלה בהן האור כשם שאם עלו לא ירדו כך אם ירדו לא יעלו וצריך לומר הא דקאמר מילתא דפשיטא לרבה ורב יוסף מיבעיא ליה לרבי ינאי היינו לאיכא דאמרי:

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת זבחים דף קי״ט עמוד ב׳

    מסכת זבחים דף קי״ט עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 26 קטעים ממוספרים, כ־498 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    רש"י

    ויהי כנוח הארון חיפשתיו ולא מצאתיו ואם אינו בכתובים יש לי מקרא אחר בדברי הימים (ב ו) בשלמה קומה ה' אלהים לנוחך אתה וארון עוזך:

    מנוח בימי שילה היה שהרי לא חרבה עד שמת עלי:

    הכי גרסינן תנא דבי ר' ישמעאל כר' שמעון בן יוחי ברייתא נמצאת בבית מדרשו של ר' שמעון שהיו תלמידי ר' ישמעאל שונים כמותו:

    משכינהו גברא לגברי ר' שמעון שהוא יחידי משך את תלמידי ר' ישמעאל להניח דברי רבם שאמר זו וזו שילה:

    לא שנו הא דקתני דהקדישן בשעת היתר והקריבם בשעת איסור אין בהם כרת:

    אלא בשחיטה כדתניא בהשוחט (לעיל זבחים דף קו:) יכול יהא חייבין עליו כרת תלמוד לומר זאת להם ואין אחרת להם:

    ואליהם תאמר גבי העלאה כתיב ובתר קרא דאיירי בשוחט קדשים שהקדישן בשעת היתר ושחטן בשעת איסור ולא יזבחו עוד וגו' דאוקימנא בהכי:

    ושחט והעלה אחד שחט והעלה אחד שחט וחבירו העלה אלמא בהעלאה נמי קתני דאין בה כרת:

    ועוד 14 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Zevachim 119b · Sefaria

    תוספות

    ויהי כנוח הארון פירש רש"י פסוק בדברי הימים (ב ו) קומה ה' אלהים לנוחך אתה וארון עוזך והוה מצי להביא פסוק דכתיב ביהושע והיה כנוח כפות רגלי הכהנים נושאי הארון א"נ (במדבר י׳:ל״ה) ויהי בנסוע הארון וגו' ובנוחה יאמר וגו':

    ה"ג משכינהו גברא לגברי פירשתי לעיל בפ' איזהו מקומן (זבחים דף נג:) גבי זה וזה יסוד דרומי:

    ואליהם כתיב והא דאמרן לעיל ואליהם לערב פרשיות היינו שחיטה והעלאה אבל כולי האי לא אמרן לערב היתר הבמות על איסור הבמות:

    ה"ג הקדישן בשעת היתר הבמות ושחט והעלה בשעת היתר הבמות פטור מכלום וקשה היאך שייך למיתני בדבר שמצותו בכך וכי תימא דאיצטריך משום חובות דאין קריבין בבמה או משום קרבנות צבור ואם שחט והעלה בחוץ פטור מכלום הא איכא לאו הבא מכלל עשה ונראה לפרש דמיירי בעולת במת יחיד דאפילו הקדישה על מנת להקריבה בבמה גדולה ואפי' הכניסה בפנים דקלטוה מחיצות כדבסמוך אפי' הכי אם חזר והוציאה ושחט והעלה בחוץ פטור מכלום:

    אין מנחה בבמה וכיהון ובגדי שרת כו' מנחה לא הויא דומיא דאינך דמאן דלית ליה מנחה בבמה היינו דלא קרבה כלל אפילו בבמה גדולה כגון מזבח הנחושת שבנוב וגבעון וכולהו נהגו דכולי עלמא מודו דבקדשי במה גדולה יש חיצוי:

    בעי רב אדא עולת במת יחיד שהכניסה בפנים וחזר והוציאה לחוץ מהו מי אמרינן כיון דעיילא לה קלטה להו מחיצות או דלמא כיון דהדור הדור לאו היינו דרבה ורב יוסף דתנן קדשי קדשים ששחטן בדרום מועלין בהן ואיבעיא להו מהו שירדו רבה אמר ירדו רב יוסף אמר לא ירדו תיבעי לרבה תיבעי לרב יוסף כך גירסת רש"י ז"ל אבל בספרים ישנים גרסינן קדשי קדשים ששחטן בדרום מועלין בהן אם עלו לא ירדו ואיבעיא להו ירדו מהו שיעלו רבה אמר לא יעלו רב יוסף אמר יעלו תיבעי לרבה כו' ומיירי במשלה בהן האור להכי לכ"ע אם עלו לא ירדו ובריש מעילה (דף ב:) דאמר רבה אם עלו ירדו מיירי בלא משלה בהן האור ותדע בלא ההיא דמעילה צריך לאוקמא הכא במשלה בהן האור דאי בלא משלה אמאי אמר רב יוסף אם ירדו יעלו הא אמרינן פרק ב"ש (לעיל זבחים מג.) כשם שאם עלו לא ירדו כך אם ירדו לא יעלו וכל שכן בשחיטת דרום דגרוע משאר פסולין והכא מיירי בהכניסה חיה וקלטוה כדין במה גדולה להצריך כיהון וריחוץ ידים ורגלים מן הכיור ואם היא שלמים בעי תנופת חזה ושוק ולפי גירסא זו גרסינן בסמוך אברי עולת במת יחיד שעלו למזבח של במה גדולה וירדו מהו שיעלו פירוש דכיון דשחטן בחוץ שמא הוי כמו שחטן בדרום וגם שמא כיון ששחטה בהיתר בחוץ בבמת יחיד שלכך הקדישה תחילה לכולי עלמא היכא דמשלה האור יעלה אבל ללשון ראשון דמבעיא ליה בלא משלה ומדמי ליה לשחיטת דרום הלא פשיטא אפי' שאר פסולין דלא גריעי כמו שחיטת דרום אם עלו וירדו לא יעלו כדאמר עולא פרק ב"ש (שם) אם לא משלה בהן האור כשם שאם עלו לא ירדו כך אם ירדו לא יעלו וצריך לומר הא דקאמר מילתא דפשיטא לרבה ורב יוסף מיבעיא ליה לרבי ינאי היינו לאיכא דאמרי:

    Tosafot on Zevachim 119b · Sefaria

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת זבחים, דף קי״ט, עמוד ב׳, בהיקף של כ־498 מילים ב־26 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 26 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 131 מילים

      נפתחת ב״שילה ״נחלה״ זו ירושלים, אי נמי איפכא…״

    2. קטע 227 מילים

      נפתחת ב״בשלמא למ"ד זו וזו שילה; ״מנוחה״ דנחו…״

    3. קטע 319 מילים

      נפתחת ב״אלא למ"ד זו וזו ירושלים; בשלמא ״נחלה״…״

    4. קטע 426 מילים

      נפתחת ב״בשלמא למ"ד זו וזו ירושלים, אבל שילה…״

    5. קטע 514 מילים

      נפתחת ב״אלא למ"ד זו וזו שילה ובמות הוה…״

    6. קטע 616 מילים

      נפתחת ב״תנא דבי רבי ישמעאל כרבי שמעון בן…״

      חכמים: רבי ישמעאל, רבי שמעון.

    7. קטע 715 מילים

      נפתחת ב״כל הקדשים [וכו']: אמר רב כהנא לא…״

      חכמים: רב כהנא.

    8. קטע 812 מילים

      נפתחת ב״מאי טעמא דאמר קרא (ויקרא יז, ח)…״

    9. קטע 911 מילים

      נפתחת ב״מתקיף לה רבה מי כתיב ועליהם תאמר…״

      חכמים: רבה.

    10. קטע 1044 מילים

      נפתחת ב״ועוד תניא ארבעה כללות היה רבי שמעון…״

      חכמים: רבי שמעון.

    11. קטע 1117 מילים

      נפתחת ב״הקדישן בשעת איסור הבמות ושחט והעלה בחוץ…״

    12. קטע 1215 מילים

      נפתחת ב״הקדישן בשעת היתר הבמות ושחט והעלה בשעת…״

      חכמים: רב כהנא.

    13. קטע 1311 מילים

      נפתחת ב״ואלו קדשים [וכו']: סמיכה דכתיב (ויקרא א,…״

    14. קטע 1417 מילים

      נפתחת ב״שחיטת צפון דכתיב צפונה לפני ה' מתנות…״

    15. קטע 1517 מילים

      נפתחת ב״תנופה דכתיב (ויקרא יד, יב) והניף הכהן…״

    16. קטע 1625 מילים

      נפתחת ב״רבי יהודה אומר אין מנחה בבמה: אמר…״

      חכמים: רבי יהודה, רב ששת.

    17. קטע 179 מילים

      נפתחת ב״(ויקרא יז, ה) זבחים ולא מנחות זבחים…״

    18. קטע 1814 מילים

      נפתחת ב״וכהן דכתיב (ויקרא יז, ו) וזרק הכהן…״

    19. קטע 1918 מילים

      נפתחת ב״וכלי שרת (במדבר ד, יב) אשר ישרתו…״

    20. קטע 2021 מילים

      נפתחת ב״מחיצה בדמים דכתיב (שמות כז, ה) והיתה…״

    21. קטע 2122 מילים

      נפתחת ב״אמר רמי בר חמא לא שנו אלא…״

    22. קטע 2224 מילים

      נפתחת ב״מותיב רבה חזה ושוק תרומת לחמי תודה…״

      חכמים: רבה.

    23. קטע 2327 מילים

      נפתחת ב״איכא דאמרי אמר רמי בר חמא לא…״

    24. קטע 2417 מילים

      נפתחת ב״לימא מסייע ליה חזה ושוק ותרומת לחמי…״

    25. קטע 2523 מילים

      נפתחת ב״אימא נוהגין בבמה גדולה ואין נוהגין בבמה…״

      חכמים: רבי אלעזר.

    26. קטע 266 מילים

      נפתחת ב״בעי רבי זירא עולת במת יחיד…״

      חכמים: רבי זירא.

    חכמים הנזכרים בדף

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: זבחים דף קי״ט ע״ב

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026