בוני התלמוד

    מסכת זבחים דף מ״ה עמוד א׳

    חזרה לאינדקס
    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:שְׁאֵלָהתְּשׁוּבָהקֻשְׁיָאתֵּרוּץרְאָיָהסְתִירָהמֵימְרָא
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    הלכתא למשיחאהרי קבע לנו הלכה הצריכה לנו לימות המשיח כשיבנה בית המקדש ועכשיו לא הוצרכנו לה:

    א"ל הלכה קאמינאהאי דמיתמהנא קביעות הלכה הוא דמיתמהנא דמיגרס בעינן מיתני משניות ומחלוקת הלכות עבודה לפי שתורה היא ודרוש וקבל שכר אבל קיבוע הלכה אינה אלא להורות הלכה למעשה ועכשיו אינו נוהג:

    מתני' קדשי עובדי כוכבים כו'מפרש בגמ' וכשהתנדבום לגבוה קאמר:

    גמ' ת"ר כו'מפרשה לקמיה:

    ואין מביאין נסכיםבפני עצמם בלא זבח כישראל שמתנדבין יין כדתנן במנחות (דף קד:):

    בכולן אני רואהבכל הדברים הללו אני רואה בקדשי עובדי כוכבים להחמיר כבקדשי ישראל:

    שנאמר בהם לה'דכתיב איש איש מבית ישראל וגו' (ויקרא כ״ב:י״ח) ודרשינן בהכל שוחטין (חולין יג:) איש מה ת"ל איש איש לרבות את העובדי כוכבים שנודרים נדרים ונדבות כישראל:

    במה דברים אמוריםדאין מועלין בהן אתאן לת"ק:

    אבל בקדשי בדק הביתעובד כוכבים שהתפיס לבדק הבית:

    מועלין בוולקמן מפרש טעמא:

    דגמרינן מעילה חטא חטא מתרומהכתיב במעילה וחטאה בשגגה (ויקרא ה׳:ט״ו) וכתיב בתרומה ולא ישאו עליו חטא (שם כב) ובתרומה כתיב בתריה דהאי קרא ולא יחללו את קדשי בני ישראל:

    דבתרומה כתיב בני ישראלוינזרו מקדשי בני ישראל (שם כב):

    תמורהבהמה:

    למעשר בהמהדכתיב במעשר והיה הוא ותמורתו (שם כז):

    ומעשר בהמה למעשר דגןעשר תעשר ואמר מר בבכורות (דף נג:) בשני מעשרות הכתוב מדבר אחד מעשר בהמה ואחד מעשר דגן:

    דבר הלמדמעשר בהמה הלמוד בהיקש שלא יהא נוהג בעובדי כוכבים חוזר ומלמד על התמורה בהיקש:

    מעשר דגן חולין הואובכל התורה למדין למד מן הלמד חוץ מן הקדשים כדאמר באיזהו מקומן (לקמן זבחים מט:):

    הניחא למאן דאמר בתר מלמד אזלינןדאי מלמד חולין אף על גב דלמד קדש למדים בו הלמד מן הלמד ופלוגתייהו באיזהו מקומן (שם):

    עובדי כוכבים לא מייתודלא איתרבו עובדי כוכבים אלא לנדרים ונדבות כדכתיב בקרא לכל נדריהם וגו' (ויקרא כ״ב:י״ח) וה"ה נמי דלא מייתו חובה הקבוע להם זמן כגון עולת ראייה ושלמי חגיגה אלא לא פסיקא ליה הואיל ומביאין עולה ושלמי נדבה אבל מעשר חטאת ואשם לא שייך בהו כלל:

    אזרחבפרשת נסכים כתיב בשלח לך כל האזרח יעשה ככה ומינה ילפינן לקמן בפרק כל התדיר (זבחים דף צא:) אזרח מלמד שמתנדבים נסכים ומביא בפני עצמן נדבה:

    ת"ל ככהיעשה לשור שאחר שחובה תלויה בקרבן ל"ש ישראל ול"ש עובד כוכבים הלכך שלח דמי נסכיה יקרבו משלו ואם לאו מקריבים משל ציבור שתנאי ב"ד הוא במסכת שקלים (דף יא:):

    מ"ט כו'אמילתיה דר"ש קאי אמעילה דקאמר אבל קדשי בדק הבית דעובדי כוכבים מועלין:

    וכי גמרה מעילה מתרומהלמעוטי עובדי כוכבים דומיא דתרומה קדשי מזבח הוא דגמרה דקדיש גופייהו כתרומה שאינן נפדין:

    מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain

    זבחים 45 עמוד א

    1הלכתא למשיחא?! א"ל אביי: אלא מעתה, כל שחיטת קדשים לא לתני הלכתא למשיחא הוא! אלא דרוש וקבל שכר; ה"נ דרוש וקבל שכר. הכי קאמינא לך: הלכתא למה לי? לישנא אחרינא, א"ל הלכה קאמינא.

    מתני׳ · משנה

    2קדשי עובדי כוכבים אין חייבין עליהן משום פיגול, נותר וטמא, והשוחטן בחוץ פטור דברי רבי שמעון. רבי יוסי: מחייב:

    גמ׳ · גמרא

    3ת"ר קדשי עובדי כוכבים לא נהנין ולא מועלין. ואין חייבין עליהן משום פיגול, נותר וטמא.

    4ואין עושין תמורה. ואין מביאין נסכים. אבל קרבנן טעון נסכים דברי רבי שמעון׃

    5אמר רבי יוסי רואה אני בכולן להחמיר שנאמר ״בהן לה' בד״א בקדשי מזבח אבל בקדשי בדק הבית, מועלין בהן:

    6לא. נהנין ולא מועלין: לא נהנין מדרבנן׃

    7ולא מועלין דגמר מעילה חט חט מתרומה דבתרומה כתיב ״בני ישראל ולא עובדי כוכבים״:

    8ואין חייבין עליו משום פיגול נותר וטמא: מ"ט דאתי פיגול עון עון מנותר׃

    9ואתי נותר חילול חילול מטומאה ובטומאה כתיב ״בני ישראל ולא עובדי כוכבים״:

    10ואין עושין תמורה: מאי טעמא דאיתקש תמורה למעשר בהמה ומעשר בהמה איתקש למעשר דגן ובמעשר דגן כתיב ״בני ישראל ולא עובדי כוכבים״׃

    11וכי דבר הלמד בהיקש חוזר ומלמד בהיקש מעשר דגן חולין הוא׃

    12הניחא למאן דאמר בתר מלמד אזלינן אלא למ"ד בתר למד אזלינן מאי איכא למימר׃

    13אלא מעשר בהמה חובה שאין קבוע לה זמן הוא וחובה שאין לה זמן קבוע ישראל מייתו עובדי כוכבים לא מייתו:

    14ואין מביאין נסכים: תנו רבנן: (במדבר טו, יג) אזרח אזרח מביא נסכים ואין העובד כוכבים מביא נסכים יכול לא תהא עולתו טעונה נסכים ת"ל ככה:

    15אמר רבי יוסי רואה אני בכולן להחמיר בד"א בקדשי מזבח כו': מ"ט׃

    16קסבר כי גמרה מעילה חט חט מתרומה דומיא דתרומה דקדישא קדושת הגוף אבל קדושת בדק הבית דקדושת דמים לא׃

    ברייתא

    17ת"ר דם שנטמא וזרקו, בשוגג הורצה,׃

    תוספות

    הלכתא למשיחאכי האי גוונא פריך בריש ד' מיתות (סנהדרין נא:) ותימה דבריש עשרה יוחסין (קדושין עב:) א"ר יהודה אמר רב הלכה כרבי יוסי דעתידין ממזרין ליטהר ושמא נפקא מינה עכשיו שלא להרחיק משפחות שאינן ידועות ובקדושין (שם) פירשתי במאי פליגי רבי יוסי ורבנן בממזר ידוע או בשאין ידוע ובפ"ק דיומא (דף יג.) דפסיק כר' יוסי ראשון חוזר לעבודתו ושני אינו ראוי כו' נפקא מינה עכשיו בנשיא או ראש ישיבה או פרנס שנתמנה על הציבור ועבר מחמת אונס ועבר האונס ובפרק אלו דברים (פסחים סט:) דפסיק הלכה כר"ע דכל מלאכה שאפשר לעשותה מערב שבת אינה דוחה את השבת לענין פסח נפקא מינה בזמן הזה לענין מילה ואע"ג דגבי מילה נמי פסיק הכי בהדיא (בשבת קלג.) מ"מ לאלומי פסקא דמילה פסק נמי גבי פסח הכי ובפ"ק דתענית (דף ד:) דפסיק רבי אלעזר הלכה כר"ג דאמר בשבעה במרחשון ומוקי לה התם בזמן שבית המקדש קיים נפקא מינה גם בזמן הזה לבני בבל דאית להו פירי בדברא כדקאמר התם הא לן והא להו ומיהו בסוף התכלת (מנחות נב:) קשה דפסיק רבי יוחנן כאבא יוסי בן דוסתאי גבי חביתי כ"ג ונראה דרב יוסף דוקא דאית ליה הכא ובסנהדרין (דף נא:) דאין לפסוק הלכתא למשיחא וה"ר חיים מפרש דלא פריך הלכתא למשיחא אלא היכא דאיכא תרתי שהוא למשיחא וגם עושה איסור דליכא נפקותא בהלכתא אלא על ידי איסור לא שייך לפסוק למשיחא:

    והשוחטן בחוץ פטור דברי ר' שמעוןבגמרא לא תני בברייתא שוחט בחוץ והכא לא תני תמורה ונסכים דתני בברייתא וזה תימה וא"ת אי ר"ש ס"ל כרבי אליעזר דאמר פרק ואלו מנחות (דף עג:) דאין עובדי כוכבים מביאין אלא עולות א"כ מאי איריא קדשי עובדי כוכבים דאין חייבין עליהם משום פיגול נותר וטמא אפי' דישראל נמי דהא שמעינן ליה לר"ש בסוף דם שחיטה (כריתות כג:) דאין פיגול בעולין ואין נותר בעולין וצ"ל דסבר לה כר' יוסי הגלילי דמביאין אפילו שלמים ועוד י"ל דבכריתות (דף יג: ודף כג:) מוכח דטעמא דר"ש משום דאין איסור חל על איסור וקדשי עובדי כוכבים שרו מדאורייתא כדתניא בגמרא לא נהנין מדרבנן ולא מועלין דגמר חט חט מתרומה:

    רואה אני בכולן להחמיר שנאמר בהן לה'פי' בקרא דאיש איש דמרבינן עובדי כוכבים שנודרין כתיב לה' למימר שעובדי כוכבים הם בכלל קדשי ה' משמע הכא דאיכא מעילה דאורייתא בקדשי מזבח וקשה דלא איפריך מהכא לר' ינאי דאמר בפ' קדשי מזבח (מעילה דף טו.) במעילה דאין חייבין מעילה אלא על קדשי בדק הבית כדפריך התם ומשני כולהו מדרבנן ועוד תנן פ' אמרו לו (כריתות יג:) יש אוכל אכילה אחת וחייב עליה ארבע חטאות ואשם אחד ותו דשילהי כל הבשר (חולין דף קיז.) אמר ר' ינאי גופיה כאשר יורם וגו' מה פר כהן משיח יש בו מעילה אף שלמים יש בהן מעילה ותו דשילהי תמורה (דף לב:) א"ר ינאי גופיה אין מעילה מפורשת מן התורה אלא בעולה בלבד שנאמר לה' קדשים המיוחדים לה' וי"ל אסמכתא נינהו ועוד י"ל דר' ינאי לא איירי אלא בדבר הניתר לטהורים אבל באימורים ועולה דהמעילה לא פקעה פשיטא דאיכא מעילה דאורייתא וקשה לי על זה אמאי לא משני במעילה הכי דכי פריך מטובא ולישני באימורים:

    ואין עושין תמורה דאיתקש למעשר בהמהבפרק קמא דתמורה (דף ג.) דריש מדכתיב בריש עניינא דבר אל בני ישראל איש כי יפליא וגו':

    ומעשר בהמה למעשר דגןבבכורות (דף נג:) אמרינן לא איתקש אלא לענין שנה:

    דומיא דתרומה דקדישא קדושת הגוףוא"ת אזהרה לנהנה מקדשי בדק הבית מנין דתנן אלו הן הלוקין (מכות יג.) וחשיב הקדש שלא נפדה משמע דבר שיש לו פדיון והיינו קדשי בדה"ב הא לא ידעינן אזהרה במעילה אלא מגזירה שוה דחט חט מתרומה פ' הנשרפין (סנהדרין פד.) והאי תנא לא יליף אלא דומיא דתרומה וי"ל דהקדש שלא נפדה לא מיירי בבדק הבית אלא בקדשי המזבח שהוממו דכיון דמעיקרא הוה בהו מעילה בשביל שהוממו לא פקעה המעילה ואכתי קשה מהא דילפינן בפרק בתרא דמעילה (דף יח:) חט חט מתרומה לענין פגם ונהנה במעילה במחובר לקרקע ומחובר היינו קדושת דמים ולא גמרי מתרומה וי"ל דהכא דוקא הוא דבעינן דומיא דתרומה משום דכתיב לה' לרבויי דלא גמרינן אלא דומיא דתרומה דקדושת הגוף עוד יש לומר דלרבנן אפי' בדק הבית גמרינן מתרומה למעט עובדי כוכבים בד"א ר' יוסי קאמר ליה ולא גמר בדק הבית מתרומה וכן נראה מדמייתי הש"ס ר' יוסי אומר בכולן אני רואה להחמיר וכו' ומפרש מ"ט דומיא דתרומה דקדושת הגוף וה"ק שכל קדשי עובדי כוכבים אני רואה להחמיר משום פיגול נותר וטמא אבל מאי דאמריתו אין מועלין הני מילי בקדשי המזבח דגמרינן מתרומה (ואהני לינא) דלא גמרינן מתרומה אלא מידי דדמיא לה אבל בדק הבית דלא דמי לה מועלין כך פירש רבינו והקשה לו בנו ה"ר אלחנן דבפ"ק דערכין (דף ה:) אמר אביי וערכו נגנז ופריך א"כ לא ימעלו בו אלמה תניא אבל קדשי בדק הבית מועלין ולישני ההיא ר' יוסי אבל לרבנן אין מועלין וי"ל דשפיר משני התם וכ"ז הגיה רבינו:

    מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    מפרשים נוספים

    גליון הש"ס

    מתני' ר"י מחייבעיין לקמן דף קטז ע"ב תוס' ד"ה אסור ומנחות דף קט ע"ב תוס' ד"ה והעלה:

    גמ' טעון נסכים דר"שבתשובת מוה' בצלאל אשכנזי סימן א' דף ט' ע"ג כתב בכל ספרי עתיקי ודוקני אשר נמצאו בידי ל"ג דר"ש וכ"נ מדברי תוספות עכ"ל:

    שם דבתרומה כתיב בני ישראלעיין קדושין דף מא ע"ב תוספות ד"ה והנכרי:

    מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת זבחים דף מ״ה עמוד א׳

    מסכת זבחים דף מ״ה עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 17 קטעים ממוספרים, כ־276 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    רש"י

    הלכתא למשיחא הרי קבע לנו הלכה הצריכה לנו לימות המשיח כשיבנה בית המקדש ועכשיו לא הוצרכנו לה:

    א"ל הלכה קאמינא האי דמיתמהנא קביעות הלכה הוא דמיתמהנא דמיגרס בעינן מיתני משניות ומחלוקת הלכות עבודה לפי שתורה היא ודרוש וקבל שכר אבל קיבוע הלכה אינה אלא להורות הלכה למעשה ועכשיו אינו נוהג:

    מתני' קדשי עובדי כוכבים כו' מפרש בגמ' וכשהתנדבום לגבוה קאמר:

    גמ' ת"ר כו' מפרשה לקמיה:

    ואין מביאין נסכים בפני עצמם בלא זבח כישראל שמתנדבין יין כדתנן במנחות (דף קד:):

    בכולן אני רואה בכל הדברים הללו אני רואה בקדשי עובדי כוכבים להחמיר כבקדשי ישראל:

    שנאמר בהם לה' דכתיב איש איש מבית ישראל וגו' (ויקרא כ״ב:י״ח) ודרשינן בהכל שוחטין (חולין יג:) איש מה ת"ל איש איש לרבות את העובדי כוכבים שנודרים נדרים ונדבות כישראל:

    במה דברים אמורים דאין מועלין בהן אתאן לת"ק:

    ועוד 15 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Zevachim 45a · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain

    תוספות

    הלכתא למשיחא כי האי גוונא פריך בריש ד' מיתות (סנהדרין נא:) ותימה דבריש עשרה יוחסין (קדושין עב:) א"ר יהודה אמר רב הלכה כרבי יוסי דעתידין ממזרין ליטהר ושמא נפקא מינה עכשיו שלא להרחיק משפחות שאינן ידועות ובקדושין (שם) פירשתי במאי פליגי רבי יוסי ורבנן בממזר ידוע או בשאין ידוע ובפ"ק דיומא (דף יג.) דפסיק כר' יוסי ראשון חוזר לעבודתו ושני אינו ראוי כו' נפקא מינה עכשיו בנשיא או ראש ישיבה או פרנס שנתמנה על הציבור ועבר מחמת אונס ועבר האונס ובפרק אלו דברים (פסחים סט:) דפסיק הלכה כר"ע דכל מלאכה שאפשר לעשותה מערב שבת אינה דוחה את השבת לענין פסח נפקא מינה בזמן הזה לענין מילה ואע"ג דגבי מילה נמי פסיק הכי בהדיא (בשבת קלג.) מ"מ לאלומי פסקא דמילה פסק נמי גבי פסח הכי ובפ"ק דתענית (דף ד:) דפסיק רבי אלעזר הלכה כר"ג דאמר בשבעה במרחשון ומוקי לה התם בזמן שבית המקדש קיים נפקא מינה גם בזמן הזה לבני בבל דאית להו פירי בדברא כדקאמר התם הא לן והא להו ומיהו בסוף התכלת (מנחות נב:) קשה דפסיק רבי יוחנן כאבא יוסי בן דוסתאי גבי חביתי כ"ג ונראה דרב יוסף דוקא דאית ליה הכא ובסנהדרין (דף נא:) דאין לפסוק הלכתא למשיחא וה"ר חיים מפרש דלא פריך הלכתא למשיחא אלא היכא דאיכא תרתי שהוא למשיחא וגם עושה איסור דליכא נפקותא בהלכתא אלא על ידי איסור לא שייך לפסוק למשיחא:

    והשוחטן בחוץ פטור דברי ר' שמעון בגמרא לא תני בברייתא שוחט בחוץ והכא לא תני תמורה ונסכים דתני בברייתא וזה תימה וא"ת אי ר"ש ס"ל כרבי אליעזר דאמר פרק ואלו מנחות (דף עג:) דאין עובדי כוכבים מביאין אלא עולות א"כ מאי איריא קדשי עובדי כוכבים דאין חייבין עליהם משום פיגול נותר וטמא אפי' דישראל נמי דהא שמעינן ליה לר"ש בסוף דם שחיטה (כריתות כג:) דאין פיגול בעולין ואין נותר בעולין וצ"ל דסבר לה כר' יוסי הגלילי דמביאין אפילו שלמים ועוד י"ל דבכריתות (דף יג: ודף כג:) מוכח דטעמא דר"ש משום דאין איסור חל על איסור וקדשי עובדי כוכבים שרו מדאורייתא כדתניא בגמרא לא נהנין מדרבנן ולא מועלין דגמר חט חט מתרומה:

    רואה אני בכולן להחמיר שנאמר בהן לה' פי' בקרא דאיש איש דמרבינן עובדי כוכבים שנודרין כתיב לה' למימר שעובדי כוכבים הם בכלל קדשי ה' משמע הכא דאיכא מעילה דאורייתא בקדשי מזבח וקשה דלא איפריך מהכא לר' ינאי דאמר בפ' קדשי מזבח (מעילה דף טו.) במעילה דאין חייבין מעילה אלא על קדשי בדק הבית כדפריך התם ומשני כולהו מדרבנן ועוד תנן פ' אמרו לו (כריתות יג:) יש אוכל אכילה אחת וחייב עליה ארבע חטאות ואשם אחד ותו דשילהי כל הבשר (חולין דף קיז.) אמר ר' ינאי גופיה כאשר יורם וגו' מה פר כהן משיח יש בו מעילה אף שלמים יש בהן מעילה ותו דשילהי תמורה (דף לב:) א"ר ינאי גופיה אין מעילה מפורשת מן התורה אלא בעולה בלבד שנאמר לה' קדשים המיוחדים לה' וי"ל אסמכתא נינהו ועוד י"ל דר' ינאי לא איירי אלא בדבר הניתר לטהורים אבל באימורים ועולה דהמעילה לא פקעה פשיטא דאיכא מעילה דאורייתא וקשה לי על זה אמאי לא משני במעילה הכי דכי פריך מטובא ולישני באימורים:

    ואין עושין תמורה דאיתקש למעשר בהמה בפרק קמא דתמורה (דף ג.) דריש מדכתיב בריש עניינא דבר אל בני ישראל איש כי יפליא וגו':

    ומעשר בהמה למעשר דגן בבכורות (דף נג:) אמרינן לא איתקש אלא לענין שנה:

    דומיא דתרומה דקדישא קדושת הגוף וא"ת אזהרה לנהנה מקדשי בדק הבית מנין דתנן אלו הן הלוקין (מכות יג.) וחשיב הקדש שלא נפדה משמע דבר שיש לו פדיון והיינו קדשי בדה"ב הא לא ידעינן אזהרה במעילה אלא מגזירה שוה דחט חט מתרומה פ' הנשרפין (סנהדרין פד.) והאי תנא לא יליף אלא דומיא דתרומה וי"ל דהקדש שלא נפדה לא מיירי בבדק הבית אלא בקדשי המזבח שהוממו דכיון דמעיקרא הוה בהו מעילה בשביל שהוממו לא פקעה המעילה ואכתי קשה מהא דילפינן בפרק בתרא דמעילה (דף יח:) חט חט מתרומה לענין פגם ונהנה במעילה במחובר לקרקע ומחובר היינו קדושת דמים ולא גמרי מתרומה וי"ל דהכא דוקא הוא דבעינן דומיא דתרומה משום דכתיב לה' לרבויי דלא גמרינן אלא דומיא דתרומה דקדושת הגוף עוד יש לומר דלרבנן אפי' בדק הבית גמרינן מתרומה למעט עובדי כוכבים בד"א ר' יוסי קאמר ליה ולא גמר בדק הבית מתרומה וכן נראה מדמייתי הש"ס ר' יוסי אומר בכולן אני רואה להחמיר וכו' ומפרש מ"ט דומיא דתרומה דקדושת הגוף וה"ק שכל קדשי עובדי כוכבים אני רואה להחמיר משום פיגול נותר וטמא אבל מאי דאמריתו אין מועלין הני מילי בקדשי המזבח דגמרינן מתרומה (ואהני לינא) דלא גמרינן מתרומה אלא מידי דדמיא לה אבל בדק הבית דלא דמי לה מועלין כך פירש רבינו והקשה לו בנו ה"ר אלחנן דבפ"ק דערכין (דף ה:) אמר אביי וערכו נגנז ופריך א"כ לא ימעלו בו אלמה תניא אבל קדשי בדק הבית מועלין ולישני ההיא ר' יוסי אבל לרבנן אין מועלין וי"ל דשפיר משני התם וכ"ז הגיה רבינו:

    Tosafot on Zevachim 45a · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain

    גליון הש"ס

    מתני' ר"י מחייב עיין לקמן דף קטז ע"ב תוס' ד"ה אסור ומנחות דף קט ע"ב תוס' ד"ה והעלה:

    גמ' טעון נסכים דר"ש בתשובת מוה' בצלאל אשכנזי סימן א' דף ט' ע"ג כתב בכל ספרי עתיקי ודוקני אשר נמצאו בידי ל"ג דר"ש וכ"נ מדברי תוספות עכ"ל:

    שם דבתרומה כתיב בני ישראל עיין קדושין דף מא ע"ב תוספות ד"ה והנכרי:

    Gilyon HaShas on Zevachim 45a · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת זבחים, דף מ״ה, עמוד א׳, בהיקף של כ־276 מילים ב־17 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 17 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 133 מילים

      נפתחת ב״הלכתא למשיחא?! א"ל אביי: אלא מעתה, כל…״

      חכמים: אביי.

    2. קטע 220 מילים

      נפתחת ב״מתני׳ קדשי עובדי כוכבים אין חייבין עליהן…״

      חכמים: רבי שמעון, רבי יוסי.

    3. קטע 316 מילים

      נפתחת ב״גמ׳ ת"ר קדשי עובדי כוכבים לא נהנין…״

    4. קטע 413 מילים

      נפתחת ב״ואין עושין תמורה. ואין מביאין נסכים. אבל…״

      חכמים: רבי שמעון.

    5. קטע 519 מילים

      נפתחת ב״אמר רבי יוסי רואה אני בכולן להחמיר…״

      חכמים: רבי יוסי.

    6. קטע 67 מילים

      נפתחת ב״לא. נהנין ולא מועלין: לא נהנין מדרבנן…״

    7. קטע 714 מילים

      נפתחת ב״ולא מועלין דגמר מעילה חט חט מתרומה…״

    8. קטע 813 מילים

      נפתחת ב״ואין חייבין עליו משום פיגול נותר וטמא:…״

    9. קטע 912 מילים

      נפתחת ב״ואתי נותר חילול חילול מטומאה ובטומאה כתיב…״

    10. קטע 1022 מילים

      נפתחת ב״ואין עושין תמורה: מאי טעמא דאיתקש תמורה…״

    11. קטע 1111 מילים

      נפתחת ב״וכי דבר הלמד בהיקש חוזר ומלמד בהיקש…״

    12. קטע 1214 מילים

      נפתחת ב״הניחא למאן דאמר בתר מלמד אזלינן אלא…״

    13. קטע 1320 מילים

      נפתחת ב״אלא מעשר בהמה חובה שאין קבוע לה…״

    14. קטע 1425 מילים

      נפתחת ב״ואין מביאין נסכים: תנו רבנן: (במדבר טו,…״

    15. קטע 1512 מילים

      נפתחת ב״אמר רבי יוסי רואה אני בכולן להחמיר…״

      חכמים: רבי יוסי.

    16. קטע 1619 מילים

      נפתחת ב״קסבר כי גמרה מעילה חט חט מתרומה…״

    17. קטע 176 מילים

      נפתחת ב״ת"ר דם שנטמא וזרקו, בשוגג הורצה,…״

    חכמים הנזכרים בדף

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: זבחים דף מ״ה ע״א

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026