מסכת זבחים דף ק״א עמוד א׳
חזרה לאינדקסAlso cited as: Zevachim 101a, Chapter 12 Tevul Yom
רש"י
וחכמים עשו חיזוק לדבריהם יותר - ממה שעשתה תורה לדבריה:
כי כן צויתי - במנחות שמיני כתיב קחו את המנחה וגו':
באנינות - דנדב ואביהוא:
כאשר צויתי - בחטאת דראש חדש שנשרפה כתיב. הן לא הובא את דמה וגו':
בשעת מעשה - כשאירע להם אנינותם אמר להם שלא ימנעו מאכילת קדשים היום ששמע מפי הגבורה שחלוק אנינות היום בקדשים משאר ימים וכשראה שנשרפה אמר להם אכול תאכלו אותה היה להם לאוכלה כאשר צויתי אתכם בשעת מעשה:
כאשר צוה ה' - באכילת חזה ושוק של צבור שקרבו בו ביום נאמר:
ולא מאליי אני אומר - לאוכלם באנינות:
מפני אנינות נשרפה - לכך נאמר ותקראנה אותי כאלה ומצינו שהודה לו משה כדכתיב וייטב בעיניו ואם מפי הגבורה שמע היתר אנינות לבו ביום למה הודה:
מפני אנינות נשרפה - שלא הותרה להם אנינות לבו ביום ולית ליה לרבי נחמיה הך דרשא דבאנינות יאכלוה אלא הכי קאמר לו כי כן צויתי שאף מנחת צבור זו שלא מצינו מנחה קריבה לצבור כיוצא בה נאכלת ועל האנינות לא הוזכר למשה לדרוש ק"ו ממעשר וכשהזכירו אהרן הודה לו:
מפני טומאה נשרפה - שנגעה בה טומאה בחטאת של שעיר ראש חדש שקרבה (להם) בו ביום שהוקם המשכן בראש חדש ניסן והוא היה שמיני למלואים ושלשה שעירים קרבו בו ביום שעיר נחשון ושעיר ראש חדש ושעיר שבא לשעה כדכתיב (ויקרא ט׳:ג׳) קחו שעיר עזים לחטאת ושל ראש חדש נשרפה כדאמרינן לקמן:
היה להם לשלשתן - דשלשה שעירים קרבו להם כדלקמן:
היה להם לאוכלם לערב - לר' יהודה אע"ג דאמר אנינות לילה דאורייתא מודה הוא דלאותו היום הותרה להן אנינות לילה וכל שכן לר"ש דאף לדורות אינו אלא מדברי סופרים ולקמן מפרש טעם דרבי נחמיה:
והלא פינחס היה עמהן - שלא היה אונן ולקמן פריך שפיר קאמרי ליה:
אידי ואידי רבי נחמיה - ואית ליה לרבי נחמיה דהותרה אנינות במנחה דכתיב כי כן צויתי ואפי' הכי בשעיר של ראש חודש הודה לדברי אהרן ולא קשיא מנחה קדשי שעה היא והוראת שעה היתה בה שתאכל לאוננין אבל שעיר של ראש חדש קדשי דורות הן ומשה כשקצף טעה כסבור כיון ששמעתי היתר אנינות במנחה הוא הדין לחטאת ואמר לו אהרן שמא דוקא קדשי שעה שמעת והודה לו:
רבי נחמיה - דאמר מפני אנינות נשרפה היכי מתרץ להני קראי דאותה פרשה מאי אמר משה ומאי אהדריה לענין אנינות ומה היה הקצפון ומה היא הודאה:
ורבנן - רבי יהודה ורבי שמעון היכי מתרצי להו לענין טומאה:
שמא נכנס דמו לפנים - מתשובתו אתה למד שכך אמר להם מתחילה מדקאמר הן לא הובא וגו' פנימה:
אמר לו - אהרן למשה:
משה הן הקריבו - בתמיה וכי בניי שהם הדיוטים שמשו היום והלא עלי הטלת כל העבודה כדכתיב (שם) קרב אל המזבח ועשה וגו' ואני כהן גדול אני ומקריב אונן:
כאשר צויתי - במנחה:
קדשי שעה - כגון מנחה שחובת שעה היתה ואינה נוהגת לדורות:
מררייכו - צעריכם:
שאני מבזה קדשי שמים - להסיח דעתי מהם אפי' אלה וכאלה אבלות אירעוני אין אני מבזה כו' והיינו דכתיב כאלה ולא כתיב אלה:
1וחכמים עשו חיזוק לדבריהם יותר משל תורה.
ברייתא
2תנו רבנן: (ויקרא י, יג) ״כי כן צויתי״, ״כאשר צויתי״, ״כאשר צוה ה'״; ״כי כן צויתי״ באנינות יאכלוה, ״כאשר צויתי״ בשעת מעשה אמר להן, ״כאשר צוה ה'״ לא מאליי אני אומר.
3ורמינהי: מפני אנינות נשרפה, לכך נאמר: ״כאלה״!
4אמר שמואל: לא קשיא; הא ר"י הא ר"נ׃
5דתניא: מפני אנינות שרפוה, לכך נאמר: ״כאלה״. דברי רבי נחמיה. רבי יהודה ור"ש אומרים: מפני טומאה נשרפה. שאם אתה אומר מפני אנינות נשרפה היו לשלשתן שישרפוה ד"א היו ראוי לאוכלן לערב. ד"א והלא פינחס היה עמהן!
6רבא אמר: אידי ואידי רבי נחמיה, ולא קשיא; כאן בקדשי שעה, כאן בקדשי דורות.
7רבי נחמיה היכי מתריץ להני קראי, ורבנן היכי מתרצי להו להני קראי?
8רבי נחמיה מתריץ להו הכי: ״מדוע לא אכלתם״ אמר לו משה לאהרן: שמא נכנס דמה לפני ולפנים? אמר לו: (ויקרא י, יח) ״הן לא הובא את דמה״. שמא חוץ למחיצתה יצאת? אמר לו: בקדש היתה.
9ודלמא באנינות אקריבתוה ופסלתוה? אמר לו: משה, וכי הם הקריבו?! אני הקרבתי! וא"ל ״הן לא הובא את דמה״ ובקדש היתה ״אכול תאכלו אותה כאשר צויתי״, באנינות יאכלוה.
10אמר לו: (ויקרא י, יט) ״ותקראנה אותי כאלה ואכלתי חטאת היום, הייטב בעיני ה'״ שמא לא שמעת אלא בקדשי שעה?
11דאי בקדשי דורות, ק"ו ממעשר הקל: ומה מעשר הקל, אמרה תורה: (דברים כו, יד) ״לא אכלתי באוני ממנו״; בקדשי דורות לא כל שכן?!
12מיד (ויקרא י, כ) ״וישמע משה וייטב בעיניו״ הודה ולא בוש משה לומר ״לא שמעתי״, אלא אמר: ״שמעתי ושכחתי״.
13ור"י ור"ש היכי מתרצי להו? הכי מתרצי להו: (ויקרא י, יז) ״מדוע לא אכלתם את החטאת במקום [הקודש] שמא נכנס דמה לפני ולפנים? אמר לו: (ויקרא י, יח) ״הן לא הובא את דמה (אל הקדש פנימה).
14שמא חוץ למחיצתה יצאת? אמר לו: הן בקודש היתה. ודילמא באנינות אקריבתוה ופסלתוה? אמר לו: משה, הן הקריבוה דפסלה בהו אנינות?! אני הקרבתיה!
15ודילמא אגב מררייכו פשעתו בה ואיטמאי? אמר לו: משה, כך אני בעיניך, שאני מבזה קדשי שמים?! ״ותקראנה אותי כאלה״; ואפילו אלה וכאלה אין אני מבזה קדשי שמים!
16אמר לו: ואי ״הן לא הובא את דמה״, ובקודש היתה ״אכול תאכלו אותה בקודש כאשר צויתי״, באנינות יאכלוה!
17אמר לו: שמא לא שמעת אלא בלילה; דאי ביום ק"ו ממעשר הקל: ומה מעשר הקל, אמרה תורה: (דברים כו, יד) ״לא אכלתי באוני ממנו״; קודש חמור לא כל שכן?!
18מיד וישמע משה׃
תוספות
וחכמים עשו חיזוק לדבריהם יותר משל תורה - אין פירושו יותר משל תורה דעלמא אלא כלומר חכמים עשו חיזוק לדבריהם יותר ממה שעשתה תורה לדבריה:
ורמינהי מפני אנינות נשרפה - לכך נאמר כאלה פי' בקונטרס שהודה לו משה כדכתיב וייטב בעיניו ואם מפי הגבורה שמע היתר אנינות לבו ביום למה הודה ומשני שמואל דההיא כרבי נחמיה דאמר מפני אנינות נשרפה ולית ליה לרבי נחמיה דרשא דבאנינות יאכלוה אלא הכי אמר להן משה כי כן צויתי שאף מנחת צבור זו שלא מצינו מנחה קרבה לצבור כיוצא בה נאכלת ועל האנינות לא הוזכר לו למשה לדרוש קל וחומר ממעשר וכשהזכירו אהרן הודה לו כך פירש בקונטרס ולא מיסתבר ליה לשמואל לשנויי כדרבא אידי ואידי רבי נחמיה כאן בקדשי שעה כאן בקדשי דורות ששמע משה היתר אנינות במנחה שהיא קדשי שעה והיה סבור כמו כן בחטאת דראש חדש שהיא קדשי דורות דאין סברא שיהא משה טועה בין קדשי שעה לקדשי דורות וקשה לשמואל מאי הוה משני רבי נחמיה מקושיא דר' יהודה אם אתה אומר מפני אנינות נשרפה היה לשלשתן שישרפו ועוד משמע לקמן דיש חילוק לרבי נחמיה בין קדשי שעה לקדשי דורות דקאמר אלא לר' נחמיה מאי היום חובת היום היינו דורות ונראה לפרש דסלקא דעתך כאשר צויתי דכתיב בשעיר דראש חדש לא בעי למימר כאשר צויתי במנחה תעשו את החטאת אלא כאשר אני מצוה עכשיו תאכלו באנינות והיה סבור משה דכמו שהותר קדשי דורות אנינות לילה הוא הדין ביום ובין יום ללילה היה טועה לכך פריך ורמינהי מפני אנינות נשרפה ואם היתה אנינות לילה מותרת אמאי נשרפה היה להם לאכול בלילה ומשני הא רבי נחמיה הא ר' יהודה: (הג"ה) ההיא דלעיל דהותר אנינות לילה בכל הקדשים לר' יהודה והא דנשרפה שעיר החדש מפני טומאה אבל רבי נחמיה סבר אף לילה נאסר בקדשי דורות בשעיר החדש ולא הותרה אנינות אלא בקדשי שעה אבל משה אמר כאשר צויתי חטאת החדש לאכול באנינות דהיה סבור שהתיר לו בכל הקדשים (הג"ה) והא דלא משני כולה רבי נחמיה היא כאן בקדשי שעה כאן בקדשי דורות היינו משום דכאשר צויתי בחטאת כתיב דהוי בקדשי דורות ורבא סבירא ליה כאשר צויתי אמנחה קאי ולא אחטאת וה"ק כאשר צויתי במנחה מפי הגבורה כך אני מצוה מעצמי בחטאת והשתא ניחא דלשמואל לא קשיא ליה היה לשלשתן שישרפו דיש חילוק לרבי נחמיה בין קדשי שעה לקדשי דורות:
ומה מעשר הקל כו' - תימה מה למעשר שכן טעון כסף צורה דכה"ג פריך בפרק אלו הן הלוקין (מכות דף יז:):
דאי ביום קל וחומר ממעשר - תימה בלילה נמי נימא קל וחומר דהא רבי יהודה אית ליה אנינות לילה דאורייתא לדורות:
לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.
מפרשים נוספים
בן יהוידע
מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, כֹּהֵן גָּדוֹל וְחוֹלֵק בְּקָדְשֵׁי שָׁמַיִם הָיָה (ויקרא ח, כט) - נראה לי בס"ד רמז לפי דרכו באומרו 'קָדְשֵׁי שָׁמַיִם' על השגתו בשתי הארות גדולות האחד הארת קפ"ד [184] שהוא רבוע שם הוי־ה דמלוי יודין דע"ב שהוא סוד חכמה והשני מלוי אהי־ה ביודי"ן שעולה קס"א [אל־ף ה־י יו־ד ה־י=161] שהוא סוד בינה ושתי הארות אלו קפ"ד וקס"א רמוזים בשמו הטוב כי משה [184+161=345] בגימטריא קפ"ד וקס"א כנודע ולשתים אלו קורא אותם בשם 'קָדְשֵׁי שָׁמַיִם'.
מסכת זבחים דף ק״א עמוד א׳
מסכת זבחים דף ק״א עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 18 קטעים ממוספרים, כ־375 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
לדף הביאור המלאחיפוש מקורות חכם
אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת - החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.
היעד שנמצא: זבחים דף ק״א ע״א
פתיחה בקורא