בוני התלמוד

    מסכת זבחים דף קט״ו עמוד א׳

    חזרה לאינדקס
    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:שְׁאֵלָהתְּשׁוּבָהקֻשְׁיָאתֵּרוּץרְאָיָהסְתִירָהמֵימְרָא
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    פסח בשאר ימות השנהאינו כשר לשמו דתנן שחטו קודם חצות פסול שנאמר בין הערבים:

    שלמים הואואין זה אלא לשמו:

    לימא מסייע ליהלרב חלקיה:

    יכול שאני מוציאמאל פתח שלא יתחייב בחוץ על עולת מחוסר זמן בבעלים כגון של יולדת ומצורע הואיל ואינה ראויה לבא לפנים למצותה:

    ואשם נזיר ואשם מצורעשיש בה פסול ולקמיה מפרש ואזיל מאי פסולה:

    שור מ"מ כו'דמצי למימר אשר ישחט במחנה או אשר ישחט מחוץ למחנה ואל פתח וגו' ואנא ידענא דשור או כשב או עז הוא:

    ואילו חטאת שייריהולא רבייה לחיובא:

    אי נימא בזמנוולשמו:

    מאי איריאאשם דרבייה חטאת נמי מחייב דלא בעי רבוייא ואפילו אשם דהא חזי בפנים:

    אלא שלא בזמנורבייה לחיובא באשם:

    אי לשמו אשם אמאי חייבוהא אינו כשר ליקרב ומתני' תנא פטור ואי משום דראוי לשלא לשמו בפני' הא מחוסר עקיר' וכולהו מודו בו אלא לאו שלא לשמו רבי לחיובא בחוץ כרב חלקיה אלמא דבר שאינו כשר לשמו בפנים כשר לשלא לשמו ומחייב עליה שלא לשמו בחוץ:

    ה"ג לעולם בזמנו ושלא לשמוא"נ ה"ג לעולם בזמנו ותו לא וממילא אשלא לשמו דאוקימנא קאי ושכתבו בספרים ולשמו מפרש טועה כתבו ולפום ריהטא משום דפרכינן לעיל אי נימא בזמנו מאי איריא כו' וקא בעי לשנויי לעולם בזמנו ולשמו ודקא קשיא לך אי הכי חטאת נמי אין ה"נ ותנא אשם והוא הדין לחטאת ולאו מילתא היא דא"כ ר"א מאי בעי הכא מכדי ר"א לענין שלא לשמו אקשיה בפ"ק (לעיל זבחים י:) בפסול אשם שלא לשמו כחטאת אבל לענין לשמו מאי עיקר ומאי טפל איכא תרוייהו כתיבי להכשיר בפנים וחיוב בחוץ ותו ל"ל לרבויי להאי משור וכשב ועז הרי כשר ליקרב וכמצותו בפנים הוא שוחטו בחוץ אלא קא משני לעולם בזמנו ושלא לשמו ואיצטריך לרבוייה משום דשלא לשמו פסול הוא:

    ור"א היאדמקיש אשם לחטאת דמיפסיל בשלא לשמו בפנים באשמות דאפ"ה מחייב עלה בחוץ אע"ג דעקר מיניה שם אשם אכתי אי הוה מעייל ליה לפנים הוה כשר למישחטיה סתמא וכשר לשם אשם ועולה לשם חובה דמשום דיבוריה לא מיעקר שמיה מיניה וכל כמה דלא שחטיה ליה בעיקרה קאי סתמא לשמו הלכך כי שחיט ליה ראוי לפנים לשמו היה וה"ה דאחטאת שלא לשמו נמי חייב אלא תנא טפל ואשמעינן אע"ג דכה"ג פסול בפנים מיחייב עליה בחוץ וה"ה לעיקר דמ"ש סוף סוף תרוייהו פסילי שלא לשמן ובת"כ קתני בה בהדיא שלא לשמו וע"כ מוקי לה כר"א דאילו לרבנן לא איצטריך ליה לרבויי דהא כי האי גוונא מתקבלת בפנים היא:

    ת"שסייעתא לרב חלקיה ותיובתא דרב הונא:

    בגופהכגון תוך שמונה ללידתה:

    יכול שאני מרבהגרס הכא דרישא דלעיל היא ובתורת כהנים הכי תניא לה אוציא את אלו שאינן מיוחדין לשם ולא אוציא עולה מחוסרת זמן בגופה וחטאת בין בגופה כו' והגרסנין שינו את הלשון וגרסינן הכא יכול שאני מרבה את כו' לפי שהביאוה בלימודא אחרינא וסברי דסיפא דההיא דלעיל היא: יכול שאני מרבה משום מכ"מ אף עולה מחוסר זמן וכו':

    וחטאת בין בגופה בין בבעליםכגון של נזיר ומצורע שלא מלאו ימיהם ואילו אשם נזיר ומצורע מחוסרי זמן בעלים שייריה ולא רבייה לפטורא שמע מינה ס"ל דחייב:

    ובמאי אי נימא בלשמו אשם נמי ניפטריהדהא לא חזי:

    אלא שלא לשמוהלכך חטאת פטור דלא חזי לפנים ואשם חייב דחזי לפנים ואף על גב דאין ראוי לשמו והיינו כרב חלקיה ודלא כרב הונא:

    ה"ג הא מני ר"א היא כו' ולא גרסינן לעולם בלשמו:

    הא מני ר"א היאכלומר ודאי בשלא לשמו היא כדקאמרת הלכך חטאת פטור דלא חזי בפנים לא בלשמו ולא בשלא לשמו דמחוסר זמן הוא ואשם נמי פטור דלא חזי לפנים לשמו במחוסר זמן ולא לשלא לשמו דר"א קאמר דפסול באשם שלא לשמו והאי דשייריה לאשם לאו דס"ל דחייב אלא כיון דחד טעמא הוא משום דתרוייהו פסולין שלא לשמו בפנים הוא תנא עיקר חטאת דפטור וכ"ש טפל אשם והאי כ"ש גמגום ודוחקיה דרב הונא לאוקמיה כר"א משום סיפא דעל כרחיך כרבי אליעזר מיתוקמא כדפרישנא לעיל ועוד משום דלרבנן לא ילפינן אשם מחטאת ליכא למימר תנא האי והוא הדין להאי ואף על גב דלרבנן נמי קאמר דפטור דאין לך דבר שאינו כשר לשמו וכשר שלא לשמו לא מצי לאוקומא כרבנן דא"כ נשמעינן אשם דפטור דנשמעינן בה תרתי וכ"ש חטאת:

    ת"ש דכי אתא רב דימי כו' ואילו חטאת שיירא ובמאי כו'כדאותיבנא בקמייתא:

    ומאי קושיאלסיועה לרב חלקיה דלמא ה"נ כדאמרינן דבזמנו קאי כדאוקמא בקמייתא לעיל ור"א היא:

    אמר ר"נ בר יצחקלא מצי לאוקומי להא בזמנו משום דרב דימי קשיא ליה דתני (ליה) בר ליואי אדתני לוי שחטן מחוסר זמן בבעלים פסולין ובחוץ נמי נפטר:

    ומשני ליה רב דימיהא דתני חייב שלא לשמו והא דתני פסולין ודכוותיה בחוץ פטור בששחטן לשמו ומדקשיא ליה דתני לוי אבר ליואי ש"מ שמיע ליה לרב דימי דמתני' דבר ליואי נמי במחוסר זמן וקאמר חייב ואע"ג דאינו ראוי לשמו בפנים ראוי לשלא לשמו וסייעתא לרב חלקיה:

    רב אשי רמי מתני'דקתני לשמו פטור אברייתא קמייתא דתניא לעיל חייב:

    ומשני מתני' לשמו וברייתא שלא לשמוכרב חלקיה:

    נימא תהוי תיובתיה דרב הונאמדכי אתא רב דימי כדאמרן דליכא לאוקומא בזמנו מדקשיא ליה תני לוי אדתני בר ליואי:

    הכא במאי עסקינןדמחוסר זמן חייב בשלא לשמו:

    כגון שהפריש שני אשמות לאחריותשאם יאבד האחד יתכפר בשני ושחט אחד מהם בחוץ קודם זמנו לשם עולה דהאי כיון דסופו לרעייה קאי דאשם שכיפרו בעליו רועה ודמיו לקיץ המזבח שהיא עולה חזי לדוכתיה בפנים אי שחיט לגופיה לעולה:

    זבחים 115 עמוד א

    1פסח בשאר ימות השנה דאינו כשר לשמו, וכשר שלא לשמו! פסח בשאר ימות השנה שלמים נינהו.

    2לימא מסייע ליה: יכול שאני מוציא אף עולת מחוסר זמן בבעלים, ואשם נזיר ואשם מצורע?

    3ת"ל (ויקרא יז, ג) ״שור״ מ"מ ״כשב״ מ"מ ״עז״ מ"מ ואילו חטאת שיירא׃

    4במאי עסקינן? אילימא בזמנו מאי איריא אשם? אפילו חטאת נמי! אלא שלא לזמנו.

    5ובמאי? אילימא לשמו אשם אמאי חייב? אלא לאו שלא לשמו? לעולם בזמנו ושלא לשמו;׃

    6ורבי אליעזר היא, דאמר: מקשינן אשם לחטאת.

    7ותנא טפל, וה"ה עיקר.

    8ת"ש יכול שאני מרבה עולת מחוסר זמן בגופה, וחטאת בין בגופה בין בבעלים?

    9ת"ל (ויקרא יז, ד) ״ואל פתח אהל מועד״ כל שאינו ראוי לבא בפתח אהל מועד, אין חייבין עליהן. ואילו אשם שיירא׃

    10במאי עסקינן? אילימא לשמו אשם נמי ליפטריה! אלא לאו שלא לשמו?

    11לעולם שלא לשמו, ור"א היא דמקיש אשם לחטאת. תנא עיקר, וכ"ש לטפל.

    12ת"ש דכי אתא רב דימי אמר, תנא דבי ר' ליואי: יכול שאני מוציא אף עולת מחוסר זמן בבעלים, אשם נזיר ואשם מצורע; (מנין? ונסיב להו תלמודא לחיובא, ולא ידענא מאי היא).

    13מאי תלמודא? אמר רבינא: ״שור״ מכל מקום, ״כשב״ מכל מקום, ״עז״ מכל מקום. הא מאי רומיא? כדאמרת!

    14אמר ר"נ משום [דרמי] דתנא דבי ר' ליואי אדתני לוי: אשם נזיר ואשם מצורע ששחטן שלא לשמן כשירין, ולא עלו לבעלים לשום חובה.

    15שחטן מחוסר זמן בבעלים, או שהיו בני שתי שנים ושחטן פסולין.

    16ומשני רב דימי: לא קשיא; כאן לשמו, כאן שלא לשמו.

    17רב אשי רמי מתני' אברייתא, ומשני: כאן לשמו, וכאן שלא לשמו.

    18לימא תיהוי תיובתיה דרב הונא?

    19אמר לך רב הונא: הכא במאי עסקינן כגון שהפריש שתי אשמות לאחריות, דחד מינייהו מעיקרא עולה היא;׃

    תוספות

    פסח בשאר ימות השנה שלמים הואפי' בקונטרס ואין זה אלא לשמו משמע שרוצה לומר דכיון דשלמים הוא כששוחטו לשם שלמים היינו לשמו וא"ת והלא כששחטו לשם עולה או לשם זבח אחר הוי נמי שלמים כדאמרי' בפ"ק (לעיל זבחים ח:) לכל דשחיט ליה שלמים ליהוי וי"ל דמ"מ כיון דשלמים הוא הרי הוא כשר לשמו ושלא לשמו כגון לשם שלמים ולשם זבח אחר:

    מחוסר זמן בבעליםאעולה דוקא קאי ולא אאינך:

    או שהיו בני שתי שנים ושחטן פסוליןהך ברייתא איתא בפ' התכלת (מנחות מח:) והכא והתם קתני פסולין ועוד תניא התם באידך ברייתא פסולין ותעובר צורתן ויצאו לבית השריפה ותימה דבתמורה בפ' אלו קדשים (תמורה דף יט:) תניא אשם בן שנה והביאו בן שתים בן שתים והביאו בן שנה כשרים ולא עלו לשם בעלים לשם חובה ר"ש אומר כל עצמן אינן קדושים וי"ל דכאן לשמו כאן שלא לשמו כדמשני הכא ומיהו קשה דא"כ קשיא לרב הונא הא איכא האי דפסול לשמו וכשר שלא לשמו ועוד דאי בשלא לשמו מיירי בתמורה ל"ל למיתני ולא עלו לשם חובה הא אפי' במצותו נמי דכיון דשלא לשמו הוא אין עולה לשם חובה:

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת זבחים דף קט״ו עמוד א׳

    מסכת זבחים דף קט״ו עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 19 קטעים ממוספרים, כ־264 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    רש"י

    פסח בשאר ימות השנה אינו כשר לשמו דתנן שחטו קודם חצות פסול שנאמר בין הערבים:

    שלמים הוא ואין זה אלא לשמו:

    לימא מסייע ליה לרב חלקיה:

    יכול שאני מוציא מאל פתח שלא יתחייב בחוץ על עולת מחוסר זמן בבעלים כגון של יולדת ומצורע הואיל ואינה ראויה לבא לפנים למצותה:

    ואשם נזיר ואשם מצורע שיש בה פסול ולקמיה מפרש ואזיל מאי פסולה:

    שור מ"מ כו' דמצי למימר אשר ישחט במחנה או אשר ישחט מחוץ למחנה ואל פתח וגו' ואנא ידענא דשור או כשב או עז הוא:

    ואילו חטאת שייריה ולא רבייה לחיובא:

    אי נימא בזמנו ולשמו:

    ועוד 22 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Zevachim 115a · Sefaria

    תוספות

    פסח בשאר ימות השנה שלמים הוא פי' בקונטרס ואין זה אלא לשמו משמע שרוצה לומר דכיון דשלמים הוא כששוחטו לשם שלמים היינו לשמו וא"ת והלא כששחטו לשם עולה או לשם זבח אחר הוי נמי שלמים כדאמרי' בפ"ק (לעיל זבחים ח:) לכל דשחיט ליה שלמים ליהוי וי"ל דמ"מ כיון דשלמים הוא הרי הוא כשר לשמו ושלא לשמו כגון לשם שלמים ולשם זבח אחר:

    מחוסר זמן בבעלים אעולה דוקא קאי ולא אאינך:

    או שהיו בני שתי שנים ושחטן פסולין הך ברייתא איתא בפ' התכלת (מנחות מח:) והכא והתם קתני פסולין ועוד תניא התם באידך ברייתא פסולין ותעובר צורתן ויצאו לבית השריפה ותימה דבתמורה בפ' אלו קדשים (תמורה דף יט:) תניא אשם בן שנה והביאו בן שתים בן שתים והביאו בן שנה כשרים ולא עלו לשם בעלים לשם חובה ר"ש אומר כל עצמן אינן קדושים וי"ל דכאן לשמו כאן שלא לשמו כדמשני הכא ומיהו קשה דא"כ קשיא לרב הונא הא איכא האי דפסול לשמו וכשר שלא לשמו ועוד דאי בשלא לשמו מיירי בתמורה ל"ל למיתני ולא עלו לשם חובה הא אפי' במצותו נמי דכיון דשלא לשמו הוא אין עולה לשם חובה:

    Tosafot on Zevachim 115a · Sefaria

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת זבחים, דף קט״ו, עמוד א׳, בהיקף של כ־264 מילים ב־19 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 19 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 116 מילים

      נפתחת ב״פסח בשאר ימות השנה דאינו כשר לשמו,…״

    2. קטע 215 מילים

      נפתחת ב״לימא מסייע ליה: יכול שאני מוציא אף…״

    3. קטע 313 מילים

      נפתחת ב״ת"ל (ויקרא יז, ג) ״שור״ מ"מ ״כשב״…״

    4. קטע 413 מילים

      נפתחת ב״במאי עסקינן? אילימא בזמנו מאי איריא אשם?…״

    5. קטע 514 מילים

      נפתחת ב״ובמאי? אילימא לשמו אשם אמאי חייב? אלא…״

    6. קטע 67 מילים

      נפתחת ב״ורבי אליעזר היא, דאמר: מקשינן אשם לחטאת.…״

      חכמים: רבי אליעזר.

    7. קטע 74 מילים

      נפתחת ב״ותנא טפל, וה"ה עיקר.…״

    8. קטע 813 מילים

      נפתחת ב״ת"ש יכול שאני מרבה עולת מחוסר זמן…״

      חכמים: רבה.

    9. קטע 921 מילים

      נפתחת ב״ת"ל (ויקרא יז, ד) ״ואל פתח אהל…״

    10. קטע 1011 מילים

      נפתחת ב״במאי עסקינן? אילימא לשמו אשם נמי ליפטריה!…״

    11. קטע 1112 מילים

      נפתחת ב״לעולם שלא לשמו, ור"א היא דמקיש אשם…״

    12. קטע 1231 מילים

      נפתחת ב״ת"ש דכי אתא רב דימי אמר, תנא…״

      חכמים: רב דימי.

    13. קטע 1317 מילים

      נפתחת ב״מאי תלמודא? אמר רבינא: ״שור״ מכל מקום,…״

    14. קטע 1423 מילים

      נפתחת ב״אמר ר"נ משום [דרמי] דתנא דבי ר'…״

    15. קטע 1511 מילים

      נפתחת ב״שחטן מחוסר זמן בבעלים, או שהיו בני…״

    16. קטע 1610 מילים

      נפתחת ב״ומשני רב דימי: לא קשיא; כאן לשמו,…״

      חכמים: רב דימי.

    17. קטע 1711 מילים

      נפתחת ב״רב אשי רמי מתני' אברייתא, ומשני: כאן…״

      חכמים: רב אשי.

    18. קטע 185 מילים

      נפתחת ב״לימא תיהוי תיובתיה דרב הונא?…״

      חכמים: רב הונא.

    19. קטע 1917 מילים

      נפתחת ב״אמר לך רב הונא: הכא במאי עסקינן…״

      חכמים: רב הונא.

    חכמים הנזכרים בדף

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: זבחים דף קט״ו ע״א

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026