מסכת זבחים דף פ׳ עמוד א׳

הניתנין במתנה אחת — כגון דם בכור שנתערב בדם מעשר בין בבלול בין בכוסות:

ינתנו במתנה אחת — קא סלקא דעתך השתא דאמרינן יש בילה וסמכינן עליה שיש במתנה זו משניהם ואם בכוסות יתן מתנה מזה ומתנה מזה:

מתן ארבע במתן ארבע — כמו דם עולה בדם שלמים או בדם אשם ששניהם טעונין שתי מתנות שהן ארבע ושניהם תחתונים:

מתן ארבע במתן אחת — כגון דם עולה בבכור שהן תחתונים:

ר' אליעזר אומר ינתנו במתן ארבע — ורואה המתנות היתירות הניתנות מדם הבכור כאילו הן מים ואין זה בל תוסיף:

במתנה אחת — משום בל תוסיף וידי עולה יצא דכל הניתנין על מזבח החיצון שנתנן במתנה אחת כיפר:

ולא עשית מעשה בידך — ואינו דומה עושה מעשה ליושב ואינו עושה ואיסור בא מאיליו:

גמ' וצריכא — לפלוגי בתרוייהו ר' אליעזר ורבנן בבעלי מומין איברים באיברים וכוסות בכוסות:

דאי אשמעינן באיברים — בההיא קאמר ר' אליעזר יקריבו משום דאיתעביד כפרתו בהכשר:

אבל גבי כוסות בכוסות — דעיקר בקלקול אימא לא:

צלוחית — של מי חטאת המוקדשין שנפל לתוכה מים דעלמא כל שהוא:

ר' אליעזר אומר יזה שתי הזאות — הבא להזות מהן על הטמא יזה שתים וטהר:

בשלמא רבנן סברי יש בילה — כדתנן במתניתין אם לא נמלך ונתן כשר אלמא סמכינן אבילה ואמר לח המתערב בלח מתערב בכולו ואין לך טיפה מזה שלא [יהא] בה מחבירו קצת והכא נמי נהי דיש בילה ויש בכל הזאה מן המים הכשירים:

קסברי הזאה צריכה שיעור — ואין כאן שיעור שהרי יש בה מן הפוסלת ואי משום דמזה שתי הזאות קא סברי אין מצטרפין אותו למלאות השניה שיעור החסר בראשונה:

אלא ר' אליעזר — דבחדא לא סגיא ליה ובתרתי מכשר:

מאי קסבר אי קסבר אין בילה — אין סומכין על כך דזימנין דלא מיבליל בכוליה כי מזה שתי הזאות כו':

אלא קסבר יש בילה — אי איפשר שלא יבלול וסמכינן:

מי יימר דמלא ליה שיעורא — שמא רוב שתיהן מן השאובין ואין בשתיהן כדי הזאה כשירה:

אמר ריש לקיש לעולם קסבר יש בילה — כדשמעינן ליה במתניתין והאי דבעי תרתי משום דהזאה צריכה שיעור ומצטרף להזאות ודקשיא מי יימר דמלא שיעורא:

הכא במאי עסקינן כגון שנתערבו אחת באחת — שיעור הזאה מזו ושיעור הזאה מזו ונתערבו הילכך כי מזה שתי הזאות על כרחך מלי ליה שיעורא שהרי לא היו מן הפסולין כאן אלא כדי הזאה אחת והוא הזה שתים ואחת באחת לאו דוקא נקט דאם היו מן הכשירים הרבה כל שכן דכשר כי מזה שתי הזאות דטופיינא דכשירין מהיכא תיתי למיפסל אלא משום פסולין נקט לה ויש בילה גרס בדריש לקיש דכיון דאמר הזאה צריכה שיעור מאי דוחקיה למימר דלר' אליעזר אין בילה לאקשויי מתני' עלה ולאוקמי מתני' בשינויי דחיקא כדלקמן:

רבא אמר לעולם יש בילה והזאה אינה צריכה שיעור — ושתי הזאות דקאמר לאו למלויי שיעורא אלא קנסא הוא דלא נשתרש שלא ישתכר בנפילה זו להרבות מימיו במים פסולין:

רב אשי אמר כו' — הגירסא הזו משובשת בספרים ונראה בעיני דהכי גרסינן רב אשי אמר מים כל שהוא תנן ואין בילה יזה שתי הזאות וסבירא ליה לרב אשי הזאה אין צריכה שיעור כרבא ומיהו קנסא לית ליה הילכך אי הוה ס"ל יש בילה בחדא הוה סגי ליה ושתי הזאות לר' אליעזר משום דקסבר אין בילה הילכך אי מדי חדא שמא אין כאן מן הכשירין כלום אבל כי מדי תרתי אי אפשר דליכא בחדא מינייהו מן הכשירין (כלום) דהא אין כאן מן הפסולין אלא כל שהוא והיינו טעמא דלא משני בלישנא דנתערבו אחת באחת דאם כן הוי משמע יש שיעור להזאה ואיהו אין הזאה צריכה שיעור סבירא ליה להכי דק לישנא דמתני' דקתני כל שהוא דאין לך בהזאות פחותה מכאן ואי אפשר שיהו כל הזאות הללו מן הפסולין ואפילו הן קטנות מאד ולקמן מותיב ליה ממתני':

לדברי רבי אליעזר — דמכשיר בשתי הזאות:

הזאה כל שהוא מטהרת — דשמא אין אחת מהן הזאה ברורה שלא יהא בה מן הפסולין אלמא סבירא ליה דהזאה כל שהוא מטהרת והזאה אין צריכה שיעור:

והזאה מחצה כשר ומחצה פסול — ולא תימא הזאה כל שהוא היא דכשירה ומיהו לא יהיה עמה תערובת פסול אלא אפילו יש בה תערובת פסול מכשר אלמא טעמא דר' אליעזר דבעי תרתי לאו משום צירוף הוא לצרפו לכשיעור דהא קתני אין צריכה וקשיא לריש לקיש: