בוני התלמוד

    מסכת זבחים דף ל״ז עמוד ב׳

    חזרה לאינדקס
    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:שְׁאֵלָהתְּשׁוּבָהקֻשְׁיָאתֵּרוּץרְאָיָהסְתִירָהמֵימְרָא
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    לימד על בכור בעל מום שניתן לכהן שלא מצינו לו מקום אחר בכל התורה כולה - ודמן וחלבן ליכא לאוקומי בחד בכור דבעל מום לא קרב:

    דסיפיהוכשוק הימין לך יהיה:

    היינו דכתיב קדש הם כו' ותנן כו'כלומר היינו דקודש הם ממעט נמי תמורת מעשר ופסח מהקרבה וניליף מינה טעמא דהנך ב' משניות דתנן בהו דלא קרבי (וולדן):

    כבכור ומעשרדאין נפדין במום לחול קדושה על המעות ומיהו לא כבכור ומעשר לקרב אלא יאכלו בעלים במום:

    ותנן נמיבפסחים דתמורת פסח לא קרבה:

    ואין לי לפרשהי קריבה והי לא קריבה וקיימא לן דתמורה שהמיר בו אחר הפסח קריבה דתמורת שלמים היא ושהמיר בו קודם זמנו לא קרבה דתמורת הפסח היא:

    עברה עברהכל אשר יעבור תחת השבט במעשר והעברת כל פטר בבכור:

    אם כשבובשלמים כתיב:

    שקריבה שלמיםשהרי מותר נעשה שלמים משעבר זמנו:

    הואזבח פסח הוא הוא קרב ואין תמורתו קריבה:

    אף חטאת כו'וילפינן לה מקראי בשמעתין והדר ילפינן כולהו זבחים מחטאת:

    קרנת קרנת קרנותשלש פרשיות נאמרו בחטאות החיצונות בויקרא אחת בשעיר נשיא וב' בחטאת יחיד אחת בכשבה ואחת בשעירה בשתים כתיב על קרנת חסר והאחת מלא וב"ש אית להו יש אם למקרא הרי כאן שש ואין במזבח אלא ארבע והשתים יתירות לא נאמרו אלא ששנה עליה הכתוב לעכב ארבע נאמרו למצוה שמצוה בארבע מתנות ושתים נשנו מהן לעכב:

    וב"הסברי יש אם למסורת הלכך הרי ד' ג' מהן למצוה נאמרו שמצוה לכתחילה ליתן אף עליהן והאחת מעכבת כדמפרש ואזיל:

    ואימא כולהו למצוהואין כאן אחת לעכב שהרי לא שנה באחת מהן:

    בכדיבלא מתן דמים:

    אהני קראדמשמע שש:

    ואהני מסורתדמשמע ארבע הלכך טפי חדא אמסורת ובציר חדא ממקרא והוו להו חמש נמצא ששנה באחת:

    לטטפת לטטפת לטוטפותדילפינן מינה ארבע בתים לתפילין ואנן בכולהו לטוטפות קרינן נמי אהני קרא כו':

    סברי ב"ה כרבי עקיבאדיליף לה מקרא אחרינא:

    כתפישם מקום:

    זבחים 37 עמוד ב

    1לימד על בכור בעל מום, שניתן לכהן. שלא מצינו לו בכל התורה כולה.

    2ורבי ישמעאל נפקא ליה מלך יהיה דסיפא.

    3בשלמא לר' יוסי הגלילי, דמוקי ליה נמי במעשר ופסח; היינו דכתיב: ״(במדבר יח״, יז) ״לא תפדה (כי) קדש הם״ הם קריבין, ואין תמורתן קריבה.

    4דתנן: תמורת בכור ומעשר הן וולדן וולד ולדן עד סוף כל העולם, הרי הן כבכור ומעשר, ויאכלו במומן לבעלים.

    5ותנן, אמר רבי יהושע: שמעתי שתמורת פסח קריבה, ותמורת פסח אינה קריבה, ואין לי לפרש.

    6אלא לרבי ישמעאל, דמוקי ליה כוליה בבכור; מעשר ופסח דלא קריבה תמורתן, מנא ליה? מעשר גמר עברה עברה מבכור.

    7פסח בהדיא כתב ביה כשב; מה ת"ל ״אם כשב״ לרבות תמורת הפסח אחר הפסח, שתקרב שלמים. יכול אף לפני הפסח כן? ת"ל ״הוא״.

    8וכל הנך תנאי דמפקי ליה להאי ״דם זבחיך ישפך״ לדרשא אחרינא האי כל הניתנין על מזבח החיצון שנתנן מתנה אחת שכיפר, מנא להו? סברי להו כבית הלל, דאמרי: אף חטאת שנתנה מתנה אחת כיפר; וילפינן כולהו מחטאת.

    9והחטאת שתי מתנות. אמר רב הונא: מ"ט דב"ש׃

    10(ויקרא ד, ז) ״קרנות״, ״קרנות״, ״קרנות״ הרי כאן שש; ארבעה למצוה ושתים לעכב.

    11ובית הלל: ״קרנת״, ״קרנת״, ״קרנות״ הרי כאן ארבע; שלש למצוה, ואחת לעכב.

    12ואימא כולהו למצוה! כפרה בכדי לא אשכחן.

    13ואיבעית אימא, היינו טעמא דבית הלל: אהני מקרא, ואהני מסורת; אהני מקרא לטפויי חדא, ואהני מסורת לבצורי חדא.

    14אלא מעתה, (דברים ו, ח) ״לטטפת״, (דברים יא, יח) ״לטטפת״, (שמות יג, טז) ״לטוטפות״ הרי כאן ארבע; אהני קרא ואהני מסורת חמשה בתי בעי למיעבד!

    15סבר לה כר' עקיבא, דאמר: ״טט״ בכתפי שתים, ״פת״ באפריקי שתים.

    16אלא מעתה, (ויקרא כג, מב) ״בסכת״, ״בסכת״, ״בסוכות״ אהני מקרא ואהני מסורת, חמשא דפנתא בעי למיעבד!

    תוספות

    שלא מצינו לו בכל התורה כולהפירש בקונט' שלא מצינו לו קרא אחר בכל התורה כולה ונראה לפרש שלא מצינו בכל התורה כענין זה דשאר פסולי המוקדשין אינו מתנה לכהן אלא פודהו ומקריב אחר תחתיו וזה מתנה לכהן ואוכלו במומו כי האי גוונא בפ' שתי מדות (מנחות צא:) שלא מצינו בכל התורה שיהא טפל חמור מן העיקר גבי את הכבש זו עולת יולדת האחד זה אחד עשר של מעשר:

    קודש הם הם קריבין ואין תמורתן קריבהתימה דבפ"ק דתמורה (דף ה:) בין אביי ורבא מוקמי הם לבכור ומעשר שנתערבו בכל העולין שקריבין לגבי מזבח ואין תמורתן קריבה נפקא להו מדכתיב לה' הוא קרב ואין תמורתו קריבה ועוד קשה דאביי גופיה דריש ליה התם בפרק אלו קדשים (תמורה כא.) מקרא דהכא מדכתיב קודש הם:

    שמעתי שתמורת פסח קריבה ותמורת פסח אינה קריבהמפרש התם בפסח שנמצא קודם שחיטה ירעה וכן תמורתו משום פסח עצמו דלא קרב לא קרבה תמורתו ועוד איכא למאן דאמר התם דנמצא קודם שחיטה והמיר בו אחר שחיטה תמורתו קריבה שלמים אע"פ שהפסח רועה ואע"ג דדרשינן הוא קרב ואין תמורתו קריבה הכי קאמר הוא קרב כלומר פסח קרב ואין תמורתו קריבה כשהוא מימר בפסח דחזי ללישנא קמא דרבה דבפרק מי שהיה טמא (פסחים צו:) אפילו המיר בו לאחר שחיטה וללישנא בתרא היכא דהמיר קודם שחיטה וההוא לישנא לא קאי דאיתותב התם וקצת קשה הא דדרשינן קודש הם אבכור מעשר ופסח הם קריבים ואין תמורתן קריבה דלא הוי מעין אחד דגבי פסח אם המיר בפסח עצמו שקרב לשם פסח תמורתו נמי קריבה דאם איתא דלא קרב אמאי איתותב התם לשון שני של רבה לימא דברייתא בהכי מיירי ועוד דרשינן התם אם כשב לרבות פסח שעברה שנתו ושלמים הבאים מחמת פסח לכל מצות שלמים ופירש התם בקונט' שלמים הבאין מחמת פסח דהיינו תמורת הפסח עצמו ובענין אחר לא מיתוקם כדפרישית לעיל פ"ק (זבחים דף ט.) ובכל מקום שהפסח קרב או לשם פסח או לשם שלמים גם התמורה קריבה כיון דלא אתיא מכח קדושה דחויה וצ"ע אם יכול להקריב התמורה לשם פסח קודם שחיטה דשמא יש לדרוש הוא קרב לשם פסח ואין תמורתו קריבה לשם פסח אבל לשם שלמים קרבה כשקרב הוא לשם פסח:

    הרי כאן ששוא"ת בחמש סגי דלאחת לא איצטריך דכפרה בכדי לא אשכחן וי"ל דדילמא ב"ש לית ליה האי טעמא:

    לטוטפותואמר רבינו תם דבספרים מדוייקים לא כתיב לטוטפות כלל בוי"ו לבסוף אלא וי"ו דולטטפת דריש ואפילו למאן דלא דריש וי"ו וי"ו למ"ד דריש כדאמר גבי והנותר פ' הערל (יבמות עב:) ויש מפרשים דלטוטפת דריש דכתיב לטוטפת מלא בוי"ו דוי"ו דבין שני הטיתין דריש וקסבר גורעין ומוסיפין ודורשין ואומר רבינו תם דלא אמרינן גורעין ומוסיפין ודורשין באמצע התיבה אלא בתחלת התיבה או בסוף כדאשכחן בפרק הזהב (ב"מ דף נד:) גבי וחמישיתו וגבי דם מהפר יקבלנו וגבי ונתתם את נחלתו לשארו ביש נוחלין (ב"ב דף קיא:):

    טט בכתפי שתיםוא"ת א"כ ליבעי תרי סרי בתי וי"ל כיון דמנין הוא אינך הוו להו כפרשה שנאמרה ונשנית ולא דמו לקרנות שאין המנין כתוב בפירוש וה"ר יהודה מקורבי"ל מפרש דחד טטפת לגופיה ואינך תרתי אתו למנין בתים בלשון כתפי ובל' אפריקי:

    אלא מעתה בסכת כו'במס' סוכה (דף ו:) דדרשינן לדפנות וכן בפ' המביא (ביצה ל:) גבי אין נוטלים עצים מן הסוכה אסרינן נמי מן הדפנות מדכתיב חג הסוכות דכשם שחל שם שמים על החגיגה כך חל על הסוכה ותימה דגבי אין מסככין בדבר המקבל טומאה וגבי תעשה ולא מן העשוי לא דרשינן לדפנות:

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת זבחים דף ל״ז עמוד ב׳

    מסכת זבחים דף ל״ז עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 16 קטעים ממוספרים, כ־267 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    רש"י

    לימד על בכור בעל מום שניתן לכהן שלא מצינו לו מקום אחר בכל התורה כולה - ודמן וחלבן ליכא לאוקומי בחד בכור דבעל מום לא קרב:

    דסיפיה וכשוק הימין לך יהיה:

    היינו דכתיב קדש הם כו' ותנן כו' כלומר היינו דקודש הם ממעט נמי תמורת מעשר ופסח מהקרבה וניליף מינה טעמא דהנך ב' משניות דתנן בהו דלא קרבי (וולדן):

    כבכור ומעשר דאין נפדין במום לחול קדושה על המעות ומיהו לא כבכור ומעשר לקרב אלא יאכלו בעלים במום:

    ותנן נמי בפסחים דתמורת פסח לא קרבה:

    ואין לי לפרש הי קריבה והי לא קריבה וקיימא לן דתמורה שהמיר בו אחר הפסח קריבה דתמורת שלמים היא ושהמיר בו קודם זמנו לא קרבה דתמורת הפסח היא:

    עברה עברה כל אשר יעבור תחת השבט במעשר והעברת כל פטר בבכור:

    אם כשב ובשלמים כתיב:

    ועוד 12 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Zevachim 37b · Sefaria

    תוספות

    שלא מצינו לו בכל התורה כולה פירש בקונט' שלא מצינו לו קרא אחר בכל התורה כולה ונראה לפרש שלא מצינו בכל התורה כענין זה דשאר פסולי המוקדשין אינו מתנה לכהן אלא פודהו ומקריב אחר תחתיו וזה מתנה לכהן ואוכלו במומו כי האי גוונא בפ' שתי מדות (מנחות צא:) שלא מצינו בכל התורה שיהא טפל חמור מן העיקר גבי את הכבש זו עולת יולדת האחד זה אחד עשר של מעשר:

    קודש הם הם קריבין ואין תמורתן קריבה תימה דבפ"ק דתמורה (דף ה:) בין אביי ורבא מוקמי הם לבכור ומעשר שנתערבו בכל העולין שקריבין לגבי מזבח ואין תמורתן קריבה נפקא להו מדכתיב לה' הוא קרב ואין תמורתו קריבה ועוד קשה דאביי גופיה דריש ליה התם בפרק אלו קדשים (תמורה כא.) מקרא דהכא מדכתיב קודש הם:

    שמעתי שתמורת פסח קריבה ותמורת פסח אינה קריבה מפרש התם בפסח שנמצא קודם שחיטה ירעה וכן תמורתו משום פסח עצמו דלא קרב לא קרבה תמורתו ועוד איכא למאן דאמר התם דנמצא קודם שחיטה והמיר בו אחר שחיטה תמורתו קריבה שלמים אע"פ שהפסח רועה ואע"ג דדרשינן הוא קרב ואין תמורתו קריבה הכי קאמר הוא קרב כלומר פסח קרב ואין תמורתו קריבה כשהוא מימר בפסח דחזי ללישנא קמא דרבה דבפרק מי שהיה טמא (פסחים צו:) אפילו המיר בו לאחר שחיטה וללישנא בתרא היכא דהמיר קודם שחיטה וההוא לישנא לא קאי דאיתותב התם וקצת קשה הא דדרשינן קודש הם אבכור מעשר ופסח הם קריבים ואין תמורתן קריבה דלא הוי מעין אחד דגבי פסח אם המיר בפסח עצמו שקרב לשם פסח תמורתו נמי קריבה דאם איתא דלא קרב אמאי איתותב התם לשון שני של רבה לימא דברייתא בהכי מיירי ועוד דרשינן התם אם כשב לרבות פסח שעברה שנתו ושלמים הבאים מחמת פסח לכל מצות שלמים ופירש התם בקונט' שלמים הבאין מחמת פסח דהיינו תמורת הפסח עצמו ובענין אחר לא מיתוקם כדפרישית לעיל פ"ק (זבחים דף ט.) ובכל מקום שהפסח קרב או לשם פסח או לשם שלמים גם התמורה קריבה כיון דלא אתיא מכח קדושה דחויה וצ"ע אם יכול להקריב התמורה לשם פסח קודם שחיטה דשמא יש לדרוש הוא קרב לשם פסח ואין תמורתו קריבה לשם פסח אבל לשם שלמים קרבה כשקרב הוא לשם פסח:

    הרי כאן שש וא"ת בחמש סגי דלאחת לא איצטריך דכפרה בכדי לא אשכחן וי"ל דדילמא ב"ש לית ליה האי טעמא:

    לטוטפות ואמר רבינו תם דבספרים מדוייקים לא כתיב לטוטפות כלל בוי"ו לבסוף אלא וי"ו דולטטפת דריש ואפילו למאן דלא דריש וי"ו וי"ו למ"ד דריש כדאמר גבי והנותר פ' הערל (יבמות עב:) ויש מפרשים דלטוטפת דריש דכתיב לטוטפת מלא בוי"ו דוי"ו דבין שני הטיתין דריש וקסבר גורעין ומוסיפין ודורשין ואומר רבינו תם דלא אמרינן גורעין ומוסיפין ודורשין באמצע התיבה אלא בתחלת התיבה או בסוף כדאשכחן בפרק הזהב (ב"מ דף נד:) גבי וחמישיתו וגבי דם מהפר יקבלנו וגבי ונתתם את נחלתו לשארו ביש נוחלין (ב"ב דף קיא:):

    טט בכתפי שתים וא"ת א"כ ליבעי תרי סרי בתי וי"ל כיון דמנין הוא אינך הוו להו כפרשה שנאמרה ונשנית ולא דמו לקרנות שאין המנין כתוב בפירוש וה"ר יהודה מקורבי"ל מפרש דחד טטפת לגופיה ואינך תרתי אתו למנין בתים בלשון כתפי ובל' אפריקי:

    אלא מעתה בסכת כו' במס' סוכה (דף ו:) דדרשינן לדפנות וכן בפ' המביא (ביצה ל:) גבי אין נוטלים עצים מן הסוכה אסרינן נמי מן הדפנות מדכתיב חג הסוכות דכשם שחל שם שמים על החגיגה כך חל על הסוכה ותימה דגבי אין מסככין בדבר המקבל טומאה וגבי תעשה ולא מן העשוי לא דרשינן לדפנות:

    Tosafot on Zevachim 37b · Sefaria

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת זבחים, דף ל״ז, עמוד ב׳, בהיקף של כ־267 מילים ב־16 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 16 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 113 מילים

      נפתחת ב״לימד על בכור בעל מום, שניתן לכהן.…״

    2. קטע 27 מילים

      נפתחת ב״ורבי ישמעאל נפקא ליה מלך יהיה״ דסיפא.…״

      חכמים: רבי ישמעאל.

    3. קטע 324 מילים

      נפתחת ב״בשלמא לר' יוסי הגלילי, דמוקי ליה נמי…״

    4. קטע 419 מילים

      נפתחת ב״דתנן: תמורת בכור ומעשר הן וולדן וולד…״

    5. קטע 515 מילים

      נפתחת ב״ותנן, אמר רבי יהושע: שמעתי שתמורת פסח…״

      חכמים: רבי יהושע.

    6. קטע 619 מילים

      נפתחת ב״אלא לרבי ישמעאל, דמוקי ליה כוליה בבכור;…״

      חכמים: רבי ישמעאל.

    7. קטע 723 מילים

      נפתחת ב״פסח בהדיא כתב ביה כשב; מה ת"ל…״

      חכמים: רב שלמים.

    8. קטע 837 מילים

      נפתחת ב״וכל הנך תנאי דמפקי ליה להאי ״דם…״

    9. קטע 98 מילים

      נפתחת ב״והחטאת שתי מתנות. אמר רב הונא: מ"ט…״

      חכמים: רב הונא.

    10. קטע 1013 מילים

      נפתחת ב״(ויקרא ד, ז) ״קרנות״, ״קרנות״, ״קרנות״ הרי…״

    11. קטע 1112 מילים

      נפתחת ב״ובית הלל: ״קרנת״, ״קרנת״, ״קרנות״ הרי כאן…״

    12. קטע 127 מילים

      נפתחת ב״ואימא כולהו למצוה! כפרה בכדי לא אשכחן.…״

    13. קטע 1318 מילים

      נפתחת ב״ואיבעית אימא, היינו טעמא דבית הלל: אהני…״

    14. קטע 1425 מילים

      נפתחת ב״אלא מעתה, (דברים ו, ח) ״לטטפת״, (דברים…״

    15. קטע 1511 מילים

      נפתחת ב״סבר לה כר' עקיבא, דאמר: ״טט״ בכתפי…״

    16. קטע 1616 מילים

      נפתחת ב״אלא מעתה, (ויקרא כג, מב) ״בסכת״, ״בסכת״,…״

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: זבחים דף ל״ז ע״ב

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026