מסכת זבחים דף ע״ה עמוד א׳

קרבן יחיד שנתערב כו' — בכולהו גרסינן קרבן:

קרבן יחיד בקרבן ציבור — כגון שעיר נשיא בשעיר הרגלים או עולה בעולה:

הכי גרסינן ואם נתן מתנה מכל אחד יצא — כדאמרן בפרק בית שמאי (לעיל זבחים דף לו:) כל הניתנין על המזבח החיצון שנתנן במתנה אחת כיפר:

ארבע מתנות — שתים מתנות שהן ארבע קאמר:

בד"א — דבעינן ארבע מתנות מכל אחד לכתחילה:

אבל נתערבו שחוטין — שנבלל דמם בכוס אחד נותן ד' מתנות מכולם יחד שהרי יש כאן משניהם קסבר יש בילה:

אף יחיד בגברי — ואע"ג דבעי סמיכה ומדציבור לא מצי לאותביה שאין סמיכה בציבור אלא בחטאות הפנימיו' והכא בפנימיות לא קמיירי מדקתני ארבע מתנות:

ותסברא הא מתרצתא היא — והאי חיין דוקא הוא ואנתערבו קודם סמיכה קאי הא קתני אבל שחוטין לא בעי ד' מכל אחד לכתחילה ובשחוטין נמי משכחת לה דבעיא כגון שנתערבו כוסות בכוסות ואין ידוע איזהו של זה ואיזהו של זה ולא נבללו הדמים בכוס אחד:

אלא — האי חיין לאו דוקא והכי קאמר בד"א דצריך ארבע מתנות מכל אחד לכתחילה:

שנתערבו שחוטין — כוסות בכוסות דהיינו כעין חיין דכל חד לחודיה קאי:

אבל בבולל — שני הדמים לתוך כוס אחד נותן ארבע מתנות לכולן והשתא ליכא לאותובי סמיכה דהא לאחר שחיטה וסמיכה נתערבו אבל קודם סמיכה לא ירצו לדברי הכל:

רבי אליעזר — לגבי מי חטאת קאי ומייתינן לה לקמן בפירקין (זבחים דף פ.) צלוחית של מי חטאת המוקדשין שנפל לתוכן מים אחרים כל שהוא רבי אליעזר אומר יזה שתי הזאות ולקמן מפרש מילתיה וקאמר רבי לדברי רבי אליעזר הזאה אינה צריכה שיעור אגבא דגברא דאי צריכא שיעור נהי נמי דיש בילה וסמכינן עלה דודאי יש בכלל הזאה מן המים הכשרים ומצטרפין מה שבראשונה ומה שבשניה מי יימר דמליא שיעורא: