בוני התלמוד

    מסכת זבחים דף צ״ט עמוד א׳

    חזרה לאינדקס
    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:שְׁאֵלָהתְּשׁוּבָהקֻשְׁיָאתֵּרוּץרְאָיָהסְתִירָהמֵימְרָא
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    גמ' מחטאזורק את הדם:

    וכללא הואריש לקיש גופיה יליף ואזיל למילתיה ופריך לקרא עד דממילא מיתוקמא בחלוקה:

    משמרה כולהלא זרקו את הדם אלא אחד זרק ע"י כולן וכולן חולקין ואוכלין:

    קטןפסול לעבודה דנפקא לן מאיש מזרעך לדורותם בהכל שוחטין (חולין דף כד:) בסיפא ובקדשים אוכל דאמרינן במנחות (דף עג.) איש כאחיו איש חולק ואין קטן חולק ומדמעיט ליה מחלוקה מכלל דאכיל ועוד כל זכר כתיב:

    יחלקנהומהכא נפקא לן מתני' דקתני טבול יום אינו חולק:

    כל זכר בכהנים יאכל לרבות בעל מוםולקמן מוקמינן לה בפרקין (ד' קב) דלחלוקה רבייה דאי לאכילה לא אצטריך דהא בהדיא כתיב ביה (ויקרא כ״א:כ״ב) ומן הקדשים יאכל:

    שכן אוכלכדכתיב ומן הקדשים יאכל:

    דלאורתא חזילעבודה כגון הקטר חלבים:

    רב יוסף אמרלרבות טבול יום לחלוקה לא מצית אמרת הא אוקימנא מאי יאכלנה יחלקנה כו':

    ראוי לאכילהבעל מום:

    כיון דלא חזילעבודה לחיטוי ואפילו מקמי טומאה ורחמנא רבייה לחלוקה הלכך מה לי כשהוא בעל מום לחודיה מה לי כשהוא טמא ובעל מום דהא לא קרינא ביה המחטא מעיקרא ופליג השתא נמי ניפלוג:

    או דלמא ראוי לאכילה בעינןאבל בהקריבוהו טמאין לא מיבעי לן שהרי אינו נאכל דקי"ל בכיצד צולין (פסחים דף עו:) קרבנות ציבור באין בטומאה אבל אין נאכלין:

    מתני' דקתני אונן נוגע בשטבל לאנינותו בו ביוםוהך טבילה לא בעיא הערב שמש דמעלה דרבנן בעלמא היא:

    אונן שטבלבו ביום דאנינות בציר מחד יומא ליתיה כדכתיב ואחריתה כיום מר במ"ק (דף כא.):

    ה"ג אלא לא קשיא הא דאסח דעתיה כו'ההיא דחומר בקדש דמצריך ליה טבילה:

    בדאסח דעתיהמשמירת גופו מפני שהוא אסור בקדשים לבו ביום:

    מטמא מתמטומאת מת:

    מטמא שרץמטומאת שרץ:

    ועוד לתרומה נמיליבעי טבילה אלמה תנן התם צריכין טבילה לקדש אבל לא לתרומה:

    ה"ג באומר נשמרתי מדבר המטמאני ולא מדבר הפוסלני ומדבר המטמאני טומאה דאורייתא דבעיא הערב שמש:

    הפוסלנילאכילת קדשים מדרבנן דלא בעי הערב שמש וכן לגבי תרומה באומר נשמרתי מדבר הפוסלני בתרומה ושינויא דחיקא הוא ולא מיתוקם במסקנא הכי:

    זבחים 99 עמוד א

    גמ׳ · גמרא

    1מנא הני מילי? אמר ר"ל דאמר קרא: ״(ויקרא ו״, יט) ״הכהן המחטא אותה יאכלנה״ כהן המחטא יאכל, שאינו מחטא אינו אוכל.

    2וכללא הוא?! והרי משמרה כולה דאין מחטאין, ואוכלין! ראוי לחיטוי קאמרינן.

    3הרי קטן דאינו ראוי לחיטוי, ואוכל! אלא מאי ״יאכלנה״ יחלקנה. ראוי לחיטוי חולק, שאינו ראוי לחיטוי אינו חולק.

    4הרי בעל מום דאינו ראוי לחיטוי, וחולק! בעל מום רחמנא רבייה: (ויקרא ו, כב) ״כל זכר בכהנים״ לרבות בעל מום.

    5ואימא: ״כל זכר״ לרבות טבול יום! מסתברא בעל מום ה"ל לרבויי, שכן אוכל.

    6אדרבה טבול יום הוה ליה לרבויי, דלאורתא מיחזא חזי! השתא מיהא הא לא חזי.

    7רב יוסף אמר: מכדי מאי ״יאכלנה״ יחלקנה; לכתוב רחמנא ״יחלקנה״! מאי ״יאכלנה״? ש"מ ראוי לאכילה חולק, שאינו ראוי לאכילה אינו חולק.

    8בעי ר"ל בעל מום והוא טמא, מהו שיחלקו לו? כיון דלא חזי ורחמנא רבייה לא שנא, מה לי טמא מה לי בעל מום; או דלמא, ראוי לאכילה חולק, שאינו ראוי לאכילה אינו חולק?

    9אמר רבה, ת"ש כהן גדול מקריב אונן, ואינו אוכל, ואינו חולק לאכול לערב. ש"מ ראוי לאכילה בעינן! ש"מ׃

    10בעי רב אושעיא: טמא בקרבנות ציבור, מהו שיחלקו לו? מי אמרינן: ״המחטא״ אמר רחמנא והאי נמי מחטא הוא; או דלמא, ראוי לאכילה חולק, שאין ראוי לאכילה אינו חולק?

    11אמר רבינא, ת"ש כהן גדול מקריב אונן, ואינו אוכל, ואינו חולק לאכול לערב. ש"מ ראוי לאכילה בעינן! ש"מ:

    12אונן נוגע ואינו מקריב כו'. אונן נוגע?! ורמינהי: אונן ומחוסר כיפורים צריכין טבילה לקודש!

    13א"ר אמי א"ר יוחנן: לא קשיא; כאן בשטבל, כאן בשלא טבל.

    14וכי טבל מאי הוי? הא הדרא עליה אנינות; דאמר רבה בר רב הונא: אונן שטבל אנינותו חוזרת עליו!

    15ל"ק הא דאסח דעתיה, הא דלא אסח דעתיה.

    16היסח הדעת שלישי ושביעי בעי; דא"ר יוסטאי ברבי מתון א"ר יוחנן: היסח הדעת צריך הזאה שלישי ושביעי!

    17לא קשיא; הא דאסח דעתיה מטמא מת, הא דאסח דעתיה מטמא שרץ.

    18טמא שרץ טמא מעלייא הוא, הערב שמש בעי! ועוד, אפילו תרומה נמי!

    19א"ר ירמיה: באומר נשמרתי מדבר המטמאני, ולא נשמרתי מדבר הפוסלני.

    20ומי איכא נטירותא לפלגא?! אין; והתניא: עודהו הסל על ראשו׃

    תוספות

    והרי קטן דאין ראוי לחיטוי ואוכלוא"ת אמאי לא משני קטן רחמנא רבייה כדמשני בתר הכי גבי בעל מום לבתר דמסיק מאי יאכלנה יחלקנה וי"ל כיון דקטן ובעל מום אוכל מאי אתא קרא לאשמועינן אי נדרוש שאינו מחטא אינו אוכל אי למעוטי טבול יום ומחוסר כיפורים הא נפקא לן בפ' הערל (יבמות דף עד:) מקרא אחרינא דהביא כפרתו אוכל בקדשים הילכך נדרוש אינו חולק א"נ אי הוה משני רבייה קרא תיקשי ליה אכתי מבעל מום כדפריך בסמוך:

    ה"ג ראוי לחיטוי חולקותימה הרי כה"ג אונן וטמא בקרבנות ציבור דראויין לחיטוי ואינם חולקין כדבסמוך י"ל דעיקר קרא אצטריך לדיוק שאינו ראוי לחיטוי אינו חולק:

    ה"ג הא דאסח דעתיה כו'היסח הדעת פוסל בקדשים והא דנקט אונן משום דרגיל לאסוחי דעתיה לפי שאינו יכול לאכול:

    מדבר המטמאניטומאה דאורייתא דבעיא הערב שמש ולא מדבר הפוסלני לאכילת קדשים מדרבנן דלא בעיא הערב שמש [ה"ג רש"י ונראה דה"ג באומר לא נשמרתי מדבר הפוסלני לקודש אבל נשמרתי מדבר הפוסלני מתרומה] דאונן אסור לאכול קודש ולכך לא שמר עצמו מדבר הפוסלו לקודש ולא נתן לבו שיהא מותר לערב אבל לתרומה מותר אפילו [בו] ביום כדאמרינן זרות אמרתי לך ולא אנינות ולכך שמר עצמו מדבר הפוסלו לתרומה וא"ת מאי ניהו אותה טומאה דקאמר דטמא בה לקודש אבל לא לתרומה דקתני מתני' דחגיגה (דף כ:) צריכין טבילה לקודש אבל לא לתרומה ומפרש ה"ר חיים כגון דאכל ככר שלישי של תרומה שגופו שני לקדש אבל לא לתרומה כדאמר בפרק שני דחולין (דף לג:) ובסמוך ליכא לפרושי הכי גבי (כלי) [לבי] על הסל ולא על המגריפה טמאה לפסול קודש ואינה פוסלת פירות תרומה שבסל דככר אינו פוסל כלי ואי משקין דמטמו כלי גזירה' משום משקה זב וזבה א"כ אפילו לתרומה נמי ואי משקין שנגעו לטבול יום דאינו תחלה אלא לקדש כדתנן (פרה מ"ח מ"ז) כל הפוסל התרומה מטמא משקין להיות תחילה חוץ מטבול יום א"כ אפילו קדש נמי לא מטמא רק לפסול כדאיתא במעילה ריש פ' חטאת העוף (מעילה דף ח.) וא"כ לא יטמאו המגריפה לפסול קדש דטמאה משמע לעשות פסול אחרי כן מדלא קאמר מגריפה פסולה דכי אמרינן פ"ק דפסחים (דף כ.) גבי הבשר טמא למאי אי למנות ראשון ושני בחיבת הקדש תפשוט דבעי ר"ל צריד של מנחות כו' לכך נראה לפרש דמשכחת לה במעת לעת שבנדה דאמרינן פ"ק דנדה (דף ו.) לקודש אבל לא לתרומה א"נ בבגדי תרומה דמדרס לקודש והא דאמר ולא שמרתיה מדבר הפוסלה אע"פ שמטמאה לקדש כל דבר שאינו (עושה שלישי ועושה) אחרי כן לקדש קרי פוסלה כמו שלישי של חולין:

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    מפרשים נוספים

    גליון הש"ס

    תוס' ד"ה מדבר וכו' לקדש אבל לא לתרומהעדיין יקשה למ"ד התם בין לקדש בין לתרומה:

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת זבחים דף צ״ט עמוד א׳

    מסכת זבחים דף צ״ט עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 20 קטעים ממוספרים, כ־328 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    רש"י

    גמ' מחטא זורק את הדם:

    וכללא הוא ריש לקיש גופיה יליף ואזיל למילתיה ופריך לקרא עד דממילא מיתוקמא בחלוקה:

    משמרה כולה לא זרקו את הדם אלא אחד זרק ע"י כולן וכולן חולקין ואוכלין:

    קטן פסול לעבודה דנפקא לן מאיש מזרעך לדורותם בהכל שוחטין (חולין דף כד:) בסיפא ובקדשים אוכל דאמרינן במנחות (דף עג.) איש כאחיו איש חולק ואין קטן חולק ומדמעיט ליה מחלוקה מכלל דאכיל ועוד כל זכר כתיב:

    יחלקנה ומהכא נפקא לן מתני' דקתני טבול יום אינו חולק:

    כל זכר בכהנים יאכל לרבות בעל מום ולקמן מוקמינן לה בפרקין (ד' קב) דלחלוקה רבייה דאי לאכילה לא אצטריך דהא בהדיא כתיב ביה (ויקרא כ״א:כ״ב) ומן הקדשים יאכל:

    שכן אוכל כדכתיב ומן הקדשים יאכל:

    דלאורתא חזי לעבודה כגון הקטר חלבים:

    ועוד 13 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Zevachim 99a · Sefaria

    תוספות

    והרי קטן דאין ראוי לחיטוי ואוכל וא"ת אמאי לא משני קטן רחמנא רבייה כדמשני בתר הכי גבי בעל מום לבתר דמסיק מאי יאכלנה יחלקנה וי"ל כיון דקטן ובעל מום אוכל מאי אתא קרא לאשמועינן אי נדרוש שאינו מחטא אינו אוכל אי למעוטי טבול יום ומחוסר כיפורים הא נפקא לן בפ' הערל (יבמות דף עד:) מקרא אחרינא דהביא כפרתו אוכל בקדשים הילכך נדרוש אינו חולק א"נ אי הוה משני רבייה קרא תיקשי ליה אכתי מבעל מום כדפריך בסמוך:

    ה"ג ראוי לחיטוי חולק ותימה הרי כה"ג אונן וטמא בקרבנות ציבור דראויין לחיטוי ואינם חולקין כדבסמוך י"ל דעיקר קרא אצטריך לדיוק שאינו ראוי לחיטוי אינו חולק:

    ה"ג הא דאסח דעתיה כו' היסח הדעת פוסל בקדשים והא דנקט אונן משום דרגיל לאסוחי דעתיה לפי שאינו יכול לאכול:

    מדבר המטמאני טומאה דאורייתא דבעיא הערב שמש ולא מדבר הפוסלני לאכילת קדשים מדרבנן דלא בעיא הערב שמש [ה"ג רש"י ונראה דה"ג באומר לא נשמרתי מדבר הפוסלני לקודש אבל נשמרתי מדבר הפוסלני מתרומה] דאונן אסור לאכול קודש ולכך לא שמר עצמו מדבר הפוסלו לקודש ולא נתן לבו שיהא מותר לערב אבל לתרומה מותר אפילו [בו] ביום כדאמרינן זרות אמרתי לך ולא אנינות ולכך שמר עצמו מדבר הפוסלו לתרומה וא"ת מאי ניהו אותה טומאה דקאמר דטמא בה לקודש אבל לא לתרומה דקתני מתני' דחגיגה (דף כ:) צריכין טבילה לקודש אבל לא לתרומה ומפרש ה"ר חיים כגון דאכל ככר שלישי של תרומה שגופו שני לקדש אבל לא לתרומה כדאמר בפרק שני דחולין (דף לג:) ובסמוך ליכא לפרושי הכי גבי (כלי) [לבי] על הסל ולא על המגריפה טמאה לפסול קודש ואינה פוסלת פירות תרומה שבסל דככר אינו פוסל כלי ואי משקין דמטמו כלי גזירה' משום משקה זב וזבה א"כ אפילו לתרומה נמי ואי משקין שנגעו לטבול יום דאינו תחלה אלא לקדש כדתנן (פרה מ"ח מ"ז) כל הפוסל התרומה מטמא משקין להיות תחילה חוץ מטבול יום א"כ אפילו קדש נמי לא מטמא רק לפסול כדאיתא במעילה ריש פ' חטאת העוף (מעילה דף ח.) וא"כ לא יטמאו המגריפה לפסול קדש דטמאה משמע לעשות פסול אחרי כן מדלא קאמר מגריפה פסולה דכי אמרינן פ"ק דפסחים (דף כ.) גבי הבשר טמא למאי אי למנות ראשון ושני בחיבת הקדש תפשוט דבעי ר"ל צריד של מנחות כו' לכך נראה לפרש דמשכחת לה במעת לעת שבנדה דאמרינן פ"ק דנדה (דף ו.) לקודש אבל לא לתרומה א"נ בבגדי תרומה דמדרס לקודש והא דאמר ולא שמרתיה מדבר הפוסלה אע"פ שמטמאה לקדש כל דבר שאינו (עושה שלישי ועושה) אחרי כן לקדש קרי פוסלה כמו שלישי של חולין:

    Tosafot on Zevachim 99a · Sefaria

    גליון הש"ס

    תוס' ד"ה מדבר וכו' לקדש אבל לא לתרומה עדיין יקשה למ"ד התם בין לקדש בין לתרומה:

    Gilyon HaShas on Zevachim 99a · Sefaria

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת זבחים, דף צ״ט, עמוד א׳, בהיקף של כ־328 מילים ב־20 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 20 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 122 מילים

      נפתחת ב״גמ׳ מנא הני מילי? אמר ר"ל דאמר…״

    2. קטע 211 מילים

      נפתחת ב״וכללא הוא?! והרי משמרה כולה דאין מחטאין,…״

    3. קטע 318 מילים

      נפתחת ב״הרי קטן דאינו ראוי לחיטוי, ואוכל! אלא…״

    4. קטע 420 מילים

      נפתחת ב״הרי בעל מום דאינו ראוי לחיטוי, וחולק!…״

    5. קטע 513 מילים

      נפתחת ב״ואימא: ״כל זכר״ לרבות טבול יום! מסתברא…״

    6. קטע 614 מילים

      נפתחת ב״אדרבה טבול יום הוה ליה לרבויי, דלאורתא…״

      חכמים: רבה.

    7. קטע 721 מילים

      נפתחת ב״רב יוסף אמר: מכדי מאי ״יאכלנה״ יחלקנה;…״

      חכמים: רב יוסף.

    8. קטע 833 מילים

      נפתחת ב״בעי ר"ל בעל מום והוא טמא, מהו…״

    9. קטע 918 מילים

      נפתחת ב״אמר רבה, ת"ש כהן גדול מקריב אונן,…״

      חכמים: רבה.

    10. קטע 1028 מילים

      נפתחת ב״בעי רב אושעיא: טמא בקרבנות ציבור, מהו…״

      חכמים: רב אושעיא.

    11. קטע 1118 מילים

      נפתחת ב״אמר רבינא, ת"ש כהן גדול מקריב אונן,…״

    12. קטע 1214 מילים

      נפתחת ב״אונן נוגע ואינו מקריב כו'. אונן נוגע?!…״

    13. קטע 1311 מילים

      נפתחת ב״א"ר אמי א"ר יוחנן: לא קשיא; כאן…״

    14. קטע 1418 מילים

      נפתחת ב״וכי טבל מאי הוי? הא הדרא עליה…״

      חכמים: רב הונא, רבה.

    15. קטע 158 מילים

      נפתחת ב״ל"ק הא דאסח דעתיה, הא דלא אסח…״

    16. קטע 1617 מילים

      נפתחת ב״היסח הדעת שלישי ושביעי בעי; דא"ר יוסטאי…״

      חכמים: רבי מתון.

    17. קטע 1712 מילים

      נפתחת ב״לא קשיא; הא דאסח דעתיה מטמא מת,…״

    18. קטע 1812 מילים

      נפתחת ב״טמא שרץ טמא מעלייא הוא, הערב שמש…״

      חכמים: רב שמש.

    19. קטע 1910 מילים

      נפתחת ב״א"ר ירמיה: באומר נשמרתי מדבר המטמאני, ולא…״

    20. קטע 2010 מילים

      נפתחת ב״ומי איכא נטירותא לפלגא?! אין; והתניא: עודהו…״

    חכמים הנזכרים בדף

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: זבחים דף צ״ט ע״א

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026