בוני התלמוד

    מסכת זבחים דף ס״ז עמוד א׳

    חזרה לאינדקס
    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:שְׁאֵלָהתְּשׁוּבָהקֻשְׁיָאתֵּרוּץרְאָיָהסְתִירָהמֵימְרָא
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    ששחטן בדרוםלשם שלמים יוכיחו ששינה שמם ומעשיהם:

    לדבר שאין בו מעילהשקדשים קלים אין בהם מעילה אלא באימורין:

    ומועלין בהןמפני שנפסלו בשחיטת דרום ולא הביאתן זריקתן לכלל שעת היתר להוציאן מידי מעילה:

    איסוראימורין יש בהן מעילה. חטאת העוף כולו היתר:

    גמ' אשם ששחטו בצפון כו' ומועלין בולפני זריקה דלאחר זריקה ליכא מעילה שהרי נאכל לכהנים דשלא לשמו לא פסיל ביה:

    ואף אתה אל תתמה על העולהעולת העוף קאמר שנחלקו בה דאילו בעולת בהמה ששינה בה לשם חטאת לא פליג דהא שינה שמה לדבר שיש בו מעילה באימורין:

    שינוי בעליםכשינוי מעשה חשיב לה:

    נחית רבי אליעזרהבין את דברי רבי יהושע שטעמו משום דקסבר נמשכה משם עולה ונעשית חטאת והאי טעם ליכא למימר בשום שינוי שם קרבן אחר אלא בעולת העוף לבדה וכשנישתנית לשם חטאת ומעשיו כדמפרש רב אשי לקמן מפני שחטאת העוף כשירה בסימן א' וכשמלק עולת העוף למטה לשם חטאת ומליקת סימן אחד בעולה לאו כלום היא ובחטאת הוי גמר עבודה מקודם שחל עליה שם פסול עולה משום עשיית מטה חל עליה שם חטאת העוף כשירה ונמשכת ונעשית חטאת העוף:

    תימשך ותיהוי עולת העוףותהא כשירה דקס"ד דקאמר רב אדא לר' יהושע דחטאת נמי כשירה הויא:

    וכי תימאלר' יהושע הכי נמי ומתניתין דקתני פסולה דלא כר' יהושע:

    והאמר ר' יוחנן כך היא הצעהשל משנתינו:

    מאי לאו כך היא ותו לאכדגרסינן לה דלא פליג ר' יהושע אלא בעולה שעשאה למטה כמעשה חטאת לשם חטאת:

    לאהכי קאמר כך היא הצעתה של כולה משנה דכי היכי דפליג בעולה פליג בחטאת:

    רב אשי אמרלעולם לא פליג ולא תיקשה דבשלמא עולת העוף שעשאה למטה כיון דחטאת הכשירה בסימן אחד וגמר עבודתה ממהר להשלים קודם שיחול על זו שם עולה פסולה וזו היא הכשירה בשני סימנין ולפיכך סימן ראשון אינו פוסל בה משום עשיית מטה ועולת העוף למטה ליתא ויש כאן שינוי מעשה עולה והיכר מעשה חטאת מכיון שמלק בה סימן א' ועדיין לא חל עליה שם פסול עולה חל עליה שם חטאת כשירה הילכך נמשכה ויוצאה משם עולה ונעשית חטאת:

    אלא חטאתעשאה למעלה כמעשה עולה בשני סימנין ולשם עולה:

    כיון דאמר מר מליקה בכל מקום במזבח כשירהמשום מליקת מעלה אין כאן שינוי להפקיע ממנה שם חטאת ואין כאן שינוי השם וכיון דחטאת גמר עבודתה סימן אחד מקודם שיגמור מעשה עולה חל עליה שם חטאת שנמלקה כולה בשלא לשמה ונפסלה משום שלא לשמה וכי הדר מלק אידך סימן להביאה לכלל מעשה עולה היכי מימשכא והויא עולה:

    נמשכת ונעשית חטאתקסלקא דעתך ואפילו למיסק ליה לשם חובת חטאת קאמר:

    זבחים 67 עמוד א

    1אמר לו ר' אליעזר: והרי קדשי קדשים ששחטן בדרום ושחטן לשם קדשים קלים יוכיחו שכן שינה את שמם לדבר שאין בו מעילה, ומועלין בהן; אף אתה אל תתמה על העולה אע"פ ששינה שמה לדבר שאין בו מעילה, שימעלו בה!

    2אמר לו ר' יהושע: לא; אם אמרת בקדשי קדשים ששחטן בדרום ושחטן לשם קדשים קלים שכן שינה את שמם לדבר שיש בו איסור והיתר; תאמר בעולה ששינה את שמה לדבר שכולו היתר?!

    גמ׳ · גמרא

    3תניא, אמר לו ר"א לרבי יהושע: אשם ששחטו בצפון לשם שלמים יוכיח ששינה את שמו, ומועלין בו; ואף אתה אל תתמה על העולה שאע"פ ששינה את שמה, שימעלו בה.

    4אמר לו רבי יהושע: לא; אם אמרת באשם שאם שינה את שמו לא שינה את מקומו; תאמר בעולה ששינה את שמה ושינה את מקומה?!

    5אמר לו ר"א אשם ששחטו בדרום לשם שלמים יוכיח ששינה את שמו ושינה את מקומו, ומועלין בו; אף אתה אל תתמה על העולה שאע"פ ששינה את שמה ושינה את מקומה, מועלין בה.

    6א"ל ר' יהושע: לא; אם אמרת באשם ששינה את שמו ושינה את מקומו, ולא שינה את מעשיו; תאמר בעולה ששינה את שמה ואת מעשיה, ושינה את מקומה?!

    7אמר רבא, ונימא ליה: אשם ששחטו בדרום לשם שלמים בשינוי בעלים ששינה את שמו, ושינה את מקומו, ושינה את מעשיו!

    8מדלא קאמר ליה הכי, שמע מינה: נחית רבי אליעזר לטעמיה דרבי יהושע דאמר רב אדא בר אהבה, אומר היה רבי יהושע: עולת העוף שעשאה למטה כמעשה חטאת לשם חטאת כיון שמלק בה סימן אחד, נמשכת ונעשית חטא' העוף.

    9אי הכי, חטאת העוף נמי שעשאה למעלה כמעשה העולה; מכי מליק בה סימן אחד, תימשך ותהוי עולת העוף! וכ"ת ה"נ והא"ר יוחנן משום רבי בנאה: כך היא הצעה של משנה! מאי, לאו כך היא הצעה ותו לא?

    10לא; כך הצעה של כולה משנה.

    11רב אשי אמר: בשלמא עולת העוף שעשאה למטה כמעשה חטאת לשם חטאת כיון דהא הכשירה בסימן אחד והא הכשירה בשני סימנין; ועולת העוף למטה ליתא כיון דמלק בה סימן אחד נמשכת ונעשית חטאת העוף.

    12אלא חטאת העוף, כיון דאמר מר: מליקה בכל מקום כשירה; מכי מלק בה סימן אחד איפסלא; כי הדר מליק באידך סימן היכי ממשכה והויא עולת העוף?

    13גופא אמר רב אדא בר אהבה, אומר היה רבי יהושע: עולת העוף שעשאה למטה כמעשה חטאת לשם חטאת כיון שמלק בה סימן אחד, נמשכת ונעשית חטאת העוף.

    תוספות

    והרי קדשי קדשים ששחטן בדרום כו'משמע דמן התורה מועלים דק"ו דאורייתא הוא ותימה דלא מקשה מהכא לרבה דאמר בריש מעילה קדשי קדשים ששחטן בדרום אין מועלין בהן מן התורה ומאי איצטריך ליה לאקשויי התם חדא מגו חדא וי"ל דלרבה מעילה דר' אליעזר דהכא נמי מדרבנן דעולה שעשאה למטה כשחיטת דרום היא וק"ו דקאמר ר' אליעזר היינו שיש להם לבית דין לתקן מעילה:

    לדבר שיש בו איסור והיתרוא"ת חטאת העוף ששינה את שמה לשם חטאת העוף דיולדת תוכיח ששינה את שמה לדבר שאין בו מעילה ומועלין בה והא פסולה היא כדאמר בפ"ק (דף ט:) לשם חטאת יולדת לשם חטאת נזיר פסולה הני עולות נינהו ומיהו למאי דמסקינן בגמרא דנחית רבי אליעזר לטעמיה דרבי יהושע משום דנמשכת ונעשית חטאת העוף ניחא ועוד י"ל דר' יהושע הוה מצי לאהדורי זאת תורת החטאת תורה אחת לכל החטאות כדקאמר ר"ש בפ"ק דמנחו' (דף ג:) וא"כ אין מועלין בה דהא כשירה הויא:

    א"ר אליעזר אשם ששחטו בצפון לשם שלמים יוכיח דמועליןתימה לי אימת מועלין אי לאחר זריקה ליכא מעילה דהא מותר באכילה ואי לפני זריקה כפרש"י עולת העוף נמי לפני הזאה ומיצוי מודה ר' יהושע דמועלין דאכתי לא נמשכה להיות כחטאת העוף וצ"ל דר"א לטעמיה דאמר אשם שלא לשמו פסול כחטאת ומיירי לאחר זריקה. ברו"ך. תימה לי לימא ליה שכן שינה את שמו לדבר האסור ולדבר המותר כדקאמר במתני' וכי פריך בסמוך לימא ליה שינוי בעלים לימא ליה הא דפריך במתני'. ברו"ך:

    בשינוי בעליםה"נ הוה מצי למימר אשם מצורע שקבל דמו בדרום בכלי לשם שלמים יוכיח שהרי שינה שמו ושינה מקומו ושינה מעשיו דצריך קבלה ביד כדאמר בריש איזהו מקומן (לעיל זבחים דף מז:) שני כהנים מקבלין את דמו אחד ביד ואחד בכלי:

    חטאת העוף שעשאה למעלה כו'משאר קדשי קדשים ששחטן בדרום לשם קדשים קלים לא פריך שימשכו אלא מקינים דאמרי' (יומא דף מא.) אין הקינים מתפרשות אלא או בלקיחת בעלים או בעשיית כהן הילכך תיהני נמי הכא שתימשך:

    ועולת העוף למטה ליתאמתוך דברי רב אשי משמע דאי היתה למטה אע"פ דהאי בסימן אחד והאי בשני סימנין לא היתה נמשכת ונעשית חטאת העוף ותימה א"כ גבי חטאת העוף כיון דאמר מר מליקה בכל מקום במזבח כשירה למה ליה למימר מכי מלק בה סימן אחד מיפסלא בה האמר כיון דאין בה שינוי מקום אינה יכולה להימשך ועוד קשה דמשמע אם היתה נפסלת למעלה היתה נמשכת לעולה שהרי המקום גורם לה להמשך אם כן גבי עולה למה ליה טעמא דהאי בסימן אחד והאי בשני סימנין היתה נמשכת מחמת המקום ונעשית חטאת העוף ומפרש ה"ר חיים דכלל זה יהא בידך דלעולם אין הקרבן נמשך ליעשות קרבן אחר אלא מחמת שני טעמים שממשיכין אותו לפי שהיו פסולין בראשון וכשרים בשני הילכך גבי עולה צריכין שני טעמים דפסולה למטה וגם הכשרה בשני סימנין וכן חטאת העוף שעשאה למעלה אם היתה למעלה פסולה היתה נמשכת מכח שני טעמים ואם תאמר עולת העוף שעשאה למעלה כמעשה חטאת תימשך ותיהוי חטאת דהא יש כאן שתי פסולות לעולה והכשירן לחטאת שהרי לא הבדיל והזה וי"ל שהמליקה מושכתו ובסימן ראשון ליכא פסול של עולה דנימא שתימשך ותיהוי חטאת והזאה מילתא אחריתי היא:

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת זבחים דף ס״ז עמוד א׳

    מסכת זבחים דף ס״ז עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 13 קטעים ממוספרים, כ־372 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    רש"י

    ששחטן בדרום לשם שלמים יוכיחו ששינה שמם ומעשיהם:

    לדבר שאין בו מעילה שקדשים קלים אין בהם מעילה אלא באימורין:

    ומועלין בהן מפני שנפסלו בשחיטת דרום ולא הביאתן זריקתן לכלל שעת היתר להוציאן מידי מעילה:

    איסור אימורין יש בהן מעילה. חטאת העוף כולו היתר:

    גמ' אשם ששחטו בצפון כו' ומועלין בו לפני זריקה דלאחר זריקה ליכא מעילה שהרי נאכל לכהנים דשלא לשמו לא פסיל ביה:

    ואף אתה אל תתמה על העולה עולת העוף קאמר שנחלקו בה דאילו בעולת בהמה ששינה בה לשם חטאת לא פליג דהא שינה שמה לדבר שיש בו מעילה באימורין:

    שינוי בעלים כשינוי מעשה חשיב לה:

    נחית רבי אליעזר הבין את דברי רבי יהושע שטעמו משום דקסבר נמשכה משם עולה ונעשית חטאת והאי טעם ליכא למימר בשום שינוי שם קרבן אחר אלא בעולת העוף לבדה וכשנישתנית לשם חטאת ומעשיו כדמפרש רב אשי לקמן מפני שחטאת העוף כשירה בסימן א' וכשמלק עולת העוף למטה לשם חטאת ומליקת סימן אחד בעולה לאו כלום היא ובחטאת הוי גמר עבודה מקודם שחל עליה שם פסול עולה משום עשיית מטה חל עליה שם חטאת העוף כשירה ונמשכת ונעשית חטאת העוף:

    ועוד 9 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Zevachim 67a · Sefaria

    תוספות

    והרי קדשי קדשים ששחטן בדרום כו' משמע דמן התורה מועלים דק"ו דאורייתא הוא ותימה דלא מקשה מהכא לרבה דאמר בריש מעילה קדשי קדשים ששחטן בדרום אין מועלין בהן מן התורה ומאי איצטריך ליה לאקשויי התם חדא מגו חדא וי"ל דלרבה מעילה דר' אליעזר דהכא נמי מדרבנן דעולה שעשאה למטה כשחיטת דרום היא וק"ו דקאמר ר' אליעזר היינו שיש להם לבית דין לתקן מעילה:

    לדבר שיש בו איסור והיתר וא"ת חטאת העוף ששינה את שמה לשם חטאת העוף דיולדת תוכיח ששינה את שמה לדבר שאין בו מעילה ומועלין בה והא פסולה היא כדאמר בפ"ק (דף ט:) לשם חטאת יולדת לשם חטאת נזיר פסולה הני עולות נינהו ומיהו למאי דמסקינן בגמרא דנחית רבי אליעזר לטעמיה דרבי יהושע משום דנמשכת ונעשית חטאת העוף ניחא ועוד י"ל דר' יהושע הוה מצי לאהדורי זאת תורת החטאת תורה אחת לכל החטאות כדקאמר ר"ש בפ"ק דמנחו' (דף ג:) וא"כ אין מועלין בה דהא כשירה הויא:

    א"ר אליעזר אשם ששחטו בצפון לשם שלמים יוכיח דמועלין תימה לי אימת מועלין אי לאחר זריקה ליכא מעילה דהא מותר באכילה ואי לפני זריקה כפרש"י עולת העוף נמי לפני הזאה ומיצוי מודה ר' יהושע דמועלין דאכתי לא נמשכה להיות כחטאת העוף וצ"ל דר"א לטעמיה דאמר אשם שלא לשמו פסול כחטאת ומיירי לאחר זריקה. ברו"ך. תימה לי לימא ליה שכן שינה את שמו לדבר האסור ולדבר המותר כדקאמר במתני' וכי פריך בסמוך לימא ליה שינוי בעלים לימא ליה הא דפריך במתני'. ברו"ך:

    בשינוי בעלים ה"נ הוה מצי למימר אשם מצורע שקבל דמו בדרום בכלי לשם שלמים יוכיח שהרי שינה שמו ושינה מקומו ושינה מעשיו דצריך קבלה ביד כדאמר בריש איזהו מקומן (לעיל זבחים דף מז:) שני כהנים מקבלין את דמו אחד ביד ואחד בכלי:

    חטאת העוף שעשאה למעלה כו' משאר קדשי קדשים ששחטן בדרום לשם קדשים קלים לא פריך שימשכו אלא מקינים דאמרי' (יומא דף מא.) אין הקינים מתפרשות אלא או בלקיחת בעלים או בעשיית כהן הילכך תיהני נמי הכא שתימשך:

    ועולת העוף למטה ליתא מתוך דברי רב אשי משמע דאי היתה למטה אע"פ דהאי בסימן אחד והאי בשני סימנין לא היתה נמשכת ונעשית חטאת העוף ותימה א"כ גבי חטאת העוף כיון דאמר מר מליקה בכל מקום במזבח כשירה למה ליה למימר מכי מלק בה סימן אחד מיפסלא בה האמר כיון דאין בה שינוי מקום אינה יכולה להימשך ועוד קשה דמשמע אם היתה נפסלת למעלה היתה נמשכת לעולה שהרי המקום גורם לה להמשך אם כן גבי עולה למה ליה טעמא דהאי בסימן אחד והאי בשני סימנין היתה נמשכת מחמת המקום ונעשית חטאת העוף ומפרש ה"ר חיים דכלל זה יהא בידך דלעולם אין הקרבן נמשך ליעשות קרבן אחר אלא מחמת שני טעמים שממשיכין אותו לפי שהיו פסולין בראשון וכשרים בשני הילכך גבי עולה צריכין שני טעמים דפסולה למטה וגם הכשרה בשני סימנין וכן חטאת העוף שעשאה למעלה אם היתה למעלה פסולה היתה נמשכת מכח שני טעמים ואם תאמר עולת העוף שעשאה למעלה כמעשה חטאת תימשך ותיהוי חטאת דהא יש כאן שתי פסולות לעולה והכשירן לחטאת שהרי לא הבדיל והזה וי"ל שהמליקה מושכתו ובסימן ראשון ליכא פסול של עולה דנימא שתימשך ותיהוי חטאת והזאה מילתא אחריתי היא:

    Tosafot on Zevachim 67a · Sefaria

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת זבחים, דף ס״ז, עמוד א׳, בהיקף של כ־372 מילים ב־13 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 13 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 139 מילים

      נפתחת ב״אמר לו ר' אליעזר: והרי קדשי קדשים…״

    2. קטע 232 מילים

      נפתחת ב״אמר לו ר' יהושע: לא; אם אמרת…״

    3. קטע 330 מילים

      נפתחת ב״גמ׳ תניא, אמר לו ר"א לרבי יהושע:…״

      חכמים: רבי יהושע.

    4. קטע 424 מילים

      נפתחת ב״אמר לו רבי יהושע: לא; אם אמרת…״

      חכמים: רבי יהושע.

    5. קטע 532 מילים

      נפתחת ב״אמר לו ר"א אשם ששחטו בדרום לשם…״

    6. קטע 627 מילים

      נפתחת ב״א"ל ר' יהושע: לא; אם אמרת באשם…״

    7. קטע 720 מילים

      נפתחת ב״אמר רבא, ונימא ליה: אשם ששחטו בדרום…״

      חכמים: רבא.

    8. קטע 838 מילים

      נפתחת ב״מדלא קאמר ליה הכי, שמע מינה: נחית…״

      חכמים: רבי אליעזר, רבי יהושע, רב אדא בר אהבה.

    9. קטע 937 מילים

      נפתחת ב״אי הכי, חטאת העוף נמי שעשאה למעלה…״

      חכמים: רבי בנאה.

    10. קטע 106 מילים

      נפתחת ב״לא; כך הצעה של כולה משנה.…״

    11. קטע 1134 מילים

      נפתחת ב״רב אשי אמר: בשלמא עולת העוף שעשאה…״

      חכמים: רב אשי.

    12. קטע 1226 מילים

      נפתחת ב״אלא חטאת העוף, כיון דאמר מר: מליקה…״

    13. קטע 1327 מילים

      נפתחת ב״גופא אמר רב אדא בר אהבה, אומר…״

      חכמים: רב אדא בר אהבה, רבי יהושע.

    חכמים הנזכרים בדף

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: זבחים דף ס״ז ע״א

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026