ולא תהא מחשבת חוץ למקומו פוסלת בק"ו — ממחשבת הכנסה:
פגול זה הוא חוץ למקומו — דאיכא דמפיק לתרוייהו מקרא אריכא דפרשת צו והאי דפרשת קדושים תהיו מיבעי ליה כדפרישית מקום משולש:
בשר היוצא לחוץ פסול — מובשר בשדה נפקא לן לקמן:
דמה ולא בשרה — דתרי דמה כתיבי אשר יובא מדמה והן לא הובא את דמה חד למעוטי בשר:
בשדה — בלא מחיצות משמע ודריש ליה לכל הבשר שטעון מחיצה טריפה הוא ביוצא ולא תאכל ודם היוצא ק"ו מבשר אתי ועוד נפקא לן מהן לא הובא את דמה אל הקדש פנימה אמר להן שמא הכנסתם לפנים א"ל הן לא הובא את דמה אל הקדש (פנימה) שמא חוץ למחיצתה יצתה אמרו לו פנימה היתה הכי דרשינן ליה לקמן בפ' טבול יום (זבחים דף קא.):
הן לא הובא וגו' פנימה — אין לי אלא שנכנס דמה לפני ולפנים:
בא זה ולימד על זה — דאי כתב קדש ולא כתב פנימה הייתי אומר קדש זה לפני ולפנים:
בא פנימה — שהוא מיותר ולימד על קדש שהוא היכל:
תושב כהן ושכיר לא יאכל קדש:
קנוי קנין עולם — נרצע שמיושב אצלו עד היובל:
אינו אוכל — בתרומה שאין גופו קנוי לכהן:
קנין שנים — עבד עברי שעתיד לצאת בשביעית:
בשלמא התם — איכא למימר בשני מקראות סתומים בא זה ולימד על זה:
דתרי גופים נינהו — אין אזהרתו של זה כמשמעו של זה וכל אחד מלמד על עצמו ואי משום דאיכא למפרך נכתוב נרצע בהדיא ולא נבעי שכיר ה"ל שכיר כו' כלומר לאו משום דבמשמעות הוא אלא משום דאתי בק"ו ואיכא לשנויי מילתא דאתיא בק"ו טרח וכתב ליה קרא השתא דסתימי כ"ש דשפיר שנינן בא זה ולימד על זה:
אלא הכא — דאזהרת לפני ולפנים בכלל היכל היא דהא לא יכנס לה אלא דרך היכל אין כאן אלא פסול היכל וכיון דמהיכל איפסיל ליה לפני ולפנים מאי בעי הכא למיפסל הרי פסול ועומד והיה לו לפרש היכל ולשתוק שלא ישנה מקרא של חנם שאינו מלמד כלום:
לא נצרכא — האי פנימה אלא לדרך משופש שלא כדרכו כגון דרך גגין ועליות בית המקדש בלולין דהשתא הוצרך ללמד על עצמו ואי משום דאתי בק"ו אפ"ה טרח וכתב לה קרא ומשופש עקום כך שמו במנחות בהקומץ רבה (מנחות דף כז:):
והא הבאה כתיב — ומשמע דלא מיפסיל אלא דרך הבאה:
אלא אמר רבא — לעולם דעייליה דרך פתחים ואשמועי' קרא דהיכא דחשיב עליה מתחילתו להכניסו [לפני] ולפנים ותחילת הבאתו להיכל ע"מ פנים היה לא מיפסיל עד דמטי לפנים ואם החזירו לחוץ כשר:
פר העלם דבר — שמצות כפרתו בהיכל והכניסו לפני ולפנים:
קרינא ביה פסול דפנימה כו' — דהא כי הדדי כתיבי:
או דלמא שלא במקומו הוא — והויא הכנסה ומיפסיל:
והוציאן להיכל — להזות על הפרכת כמשפטן:
מקומן הוא — שהרי הוזקקו לשם תחילתן:
או דלמא כיון דנפק בעשיית כל מצותו נפיק ליה לגמרי — והוה ליה שלא מקומו:
