מסכת זבחים דף צ׳ עמוד ב׳

מאי לאו דמוספי החג — דשעירים הוי חטאת וכבשים עולה וקתני כבשים קודמין:

לא נדבה — ושניהם עולה:

וטעמא מאי קדמו פרים לאילים כו' שכן נתרבו בנסכים — פר שלשה עשרונים ואיל שני עשרונים וכבש עשרון:

שכן נתרבו באליה — לענין אימוריו ואע"ג דהשתא בעולה קיימינן שכולה כליל מיהו צד ריבוי למזבח אשכחן ביה גבי שלמים וחטאת:

פר כהן משיח קודם לפר העלם דבר — מפורש טעם בהוריות פ"ב (דף יג.) כאשר שרף הפר הראשון ראשון יהא לפר העדה לכל מעשיו:

פר העלם דבר קודם לפר עבודת כוכבים — שזה חטאת וזה עולה ואמרן לעיל חטאת קודמת:

פר עבודת כוכבים קודם לשעיר עבודת כוכבים — אלמא יש עולה קודמת לחטאת:

ואימא מרישא — כלומר אדמותבת מסיפא סייען מרישא דקתני פר העלם דבר [קודם] לפר עבודת כוכבים:

ומשני לה בחד מינא לא קאמרי' — דהא ודאי ניחא לי דבחד מינא חטאת קדמה:

כי אמרי' בתרי מיני — קשיא לן דקאמרת מין קטן של חטאת קודם למין גדול של עולה כדקאמרת ואפי' חטאת העוף לעולת בהמה והא הכא דפר עולה קודם לשעיר חטאת:

לחטת כתיב — בפרשת שלח לך והיה אם מעיני העדה נעשתה בשגגה וגו' [וכתיב התם ושעיר אחד לחטת חסר א' לומר שאינו כשאר חטאות שכל חטאת שבתורה הבאה עם עולה חטאת קודמת וזו עולה קודמת]:

כמשפט כתיב — בההוא קרא ומנחתו ונסכו כמשפט משמע כמשפט סדר מקראו כך סדר עבודתו ופר ברישא כתיב:

אפילו תימא פרים וכבשים דמוספי החג — הך מתניתין דתניא לעיל כבשים קודמין לשעירים לא תקשה דכמשפט כתיב בהו ומשמע כסדר האמור בענין ושעירי' כתובים אחרונים:

חטאת העוף ועולת בהמה ומעשר בהמה — שלשתן עומדין:

הכא תרגימו — בבבל:

מין זבח עדיף — ויקדים מעשר ואח"כ חטאת ועולה דאילו עולת בהמה לא מצי קדמה לחטאת העוף מגזירת הכתוב:

עיילא בה חשיבות דעולת בהמה — שבאה עמה והיא חשובה ממעשר שהיא קדש קדשים וכליל ומגזירת הכתוב החטאת קודמת ואף על פי שזו מין זבח:

ואגבהתה ממעשר — לבטל חשיבות שם מין זבח שבו דהא בעולה נמי איתיה לאותה חשיבות ובטיל ליה מגזירת הכתוב הלכך יקדים חטאת העוף לעולה ועולה למעשר:

מתני' קודמות לאשמות — אם היה מקריב חטאת ואשם והביאן חטאת קודמת כדתנן שדמה ניתן על ד' קרנות ועל היסוד:

מפני שהוא בא להכשיר את המצורע — לקדשים ולביאת מקדש הלכך חשיבות הוא לגביה שטהרה תלויה בו:

ובאין בכסף שקלים — דכתיב (ויקרא ה׳:ט״ו) בערכך כסף שקלים באשם מעילות ואתי אשם תלוי ואשם גזילות בג"ש בערכך בערכך ואשם שפחה חרופה גמר באיל באיל כדאמר באיזהו מוקמן (לעיל זבחים דף מח.) חוץ מאשם נזיר דכתיב כבש בן שנתו ומדאיל בן ב' שנים בשתי סלעים כבש בן שנה לאו בשתי סלעים הוא:

כך קודמין באכילתן — אכולהו דבני אכילה קאי כגון חטאת לאשם אשם לתודה ותודה לשלמים ושלמים לבכור:

שלמים שבאו אמש — לעזרה ושהו עד היום ושחטן:

וחטאת ואשם של יום — עומדין להקריב:

שלמים של אמש קודמין — דזלזול להשהותן כל כך והואיל ובאו ראשון יקרבו ראשון וכן מפרש בתוספתא דזבחים:

ובכולן — בכל הנאכלין רשאין הכהנים לשנות באכילתן כגון לאוכלן צלוין שלוקין ומבושלין:

לידי פסול — שטעם קדשים הנעשה נותר אוסרה:

גמ' תדיר ומקודש — כגון דם עולת תמיד ודם חטאת עומדין זה תדיר וזה מקודש ממנו כדאמרן דם חטאת קודם לדם עולה מפני שהוא מרצה אי נמי עולות מוספי ראש חדש ופר העדה עומדים זה תדיר וזה מקודש: