לא כיפר קמי שמיא — לנחת רוח לקונו דלא עבד מצוה מן המובחר:
אם נתן — שיריים על ראש מצורע כיפר כו' דכפרה אמתנות הראש כתיבא:
שירי מצוה הן — דכתיב והנותר הלכך הוי כשפיכת שירי הדם דחטאת דלא מעכבי כדלקמן (זבחים דף נב.):
לא כיפר מתנות הראש — ויביא לוג אחר ויתן מתנות הראש ולר' עקיבא צריך שיתחיל בבהונות:
כבשי עצרת שלמים נינהו — והיכי תנא סיפא דמילתיה על טומאת מקדש וקדשיו והלא חובה ללחם הן באין להתיר את החדש במקדש למנחות ולבכורים:
שעירי עצרת — גבי עצרת כתיבי שני שעירים חד בתורת כהנים ועשיתם שעיר עזים אחד לחטאת וחד בחומש הפקודים למוספין וקיימא לן במסכת שבועות (דף ב.) שעירי הרגלים באין על טומאת מקדש וקדשיו שאין בה ידיעה לא בתחילה ולא בסוף:
שני למה קרב — והלא ראשון כיפר לטומאה שלפניו:
בין זה לזה — קס"ד בין הקרבתו של זה להקרבתו של זה:
[ראויים היו ישראל כו' — דכל שעה] בספק חוטאין קיימי:
אלא שחיסך הכתוב — חסך מעונותיהם ולא דקדק אחריהם לפי שחס על ממונם וחבירו במסכת מנחות (דף עו:) מפני החיסחון ומפרש מאי מפני החיסחון התורה חסה על ממונם של ישראל:
והא הכא — דטומאה שאירעה בין זה לזה עשה דלאחר הפרשה הוא שהרי מאתמול הופרשו וקתני דשני מכפר טומאת מקדש וקדשיו עשה נמי הוא דכתיב וישלחו מן המחנה וגו' (במדבר ה׳:ב׳):
אי דאפרשינהו בבת אחת הכי נמי — דלא מכפר שני אמידי ואין צריך לבא:
הכא במאי עסקינן — דהוצרך שני לבא דאפרשינן בזה אחר זה והאי שאורעה בין זה לזה דקתני שאורעה אתמול בין הפרשתו של זה להפרשתו של זה ולעולם אעשה דלאחר הפרשה לא מכפר:
וליקום ולימא ליה כו' — בתמיה אפשר שלא בא הכתוב אלא לכך והלא בכל שנה הצריכו שנים:
לב בית דין — (העם) העוסקין בצרכי צבור מתנה עליהן שאפי' יפרישו הכהנים בבת אחת לא תהא הפרשת האחרון הפרשה עד סמוך להקרבתו כדי שיהא ראוי שני זה לבא על טומאה שאורעה בינתיים:
קרבנות צבור סכין — השוחטן מושכתן למה שהן ראויים ועומדין ואפילו לא ידע השוחט מה הן (או) כגון תמידין שלא הוצרכו לצבור שניקחו מתרומה ישנה והגיע אחד בניסן שמצוה להביא מן החדש כדאמרינן בראש השנה (דף ז.) שוחטן וכשרין לקיץ המזבח כדין שאר מותר תרומת כסף הנשאר בקופות התרומה כשמגיע אחד בניסן שמקייצין בו את המזבח ואע"ג דלשם תמידין נלקחו ולא לשם עולת נדבת צבור כגון קיץ המזבח הואיל ולא חזו לתמידין קרבי למאי דחזו משום דלב ב"ד מתנה עליהן אם הוצרכו ואם לאו יקייצו בהן את המזבח ונראה בעיני דלא גרסי לה להא דשמואל הכא דהא מוקמינן ליה בפ"ק דשבועות (דף יב:) אליבא דמאן דלית ליה לב בית דין מתנה עליהן:
