בוני התלמוד

    מסכת זבחים דף כ״ט עמוד ב׳

    חזרה לאינדקס
    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:שְׁאֵלָהתְּשׁוּבָהקֻשְׁיָאתֵּרוּץרְאָיָהסְתִירָהמֵימְרָא
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    כפסולי המוקדשיןכאילו נפל בו מום:

    מה מעשר אינו נפסל משנה לחבירתהשהרי בשלישי מזמן ביעור לבער כל המעשרות מן הבית ולהתוודות כדכתיב מקצה שלש שנים תוציא (דברים י״ד:כ״ח):

    דלאו בר הרצאה הואאינו בא לכפר אבל קדשים כגון עולה שמכפרת על עשה ושלמים שמביאין לדורון ליתן שלום בין ישראל לאביהם שבשמים ואימא הואיל ואיחרו פסול בעבודה הוא ולא לירצו קא משמע לן:

    ולא בקרבנך חטאשאם איחרו אינו נפסל והיה בך חטא סיפיה דקרא דלא תאחר לשלמו הוא:

    הא אוקימנאבמס' ר"ה:

    מבקשין ממנוממונו שגזל:

    משכבךאשתו:

    שמוציאות זו מזומחשבת פסול מוציאה מיד פיגול:

    לא יחשבקרי ביה לא יחשב להזהיר כהנים על כך:

    רבי יהודה היאבמס' שבועות (דף ג:) והנותר ממנו עד בקר באש תשרפו בא הכתוב ליתן עשה אחר לא תעשה לומר שאין לוקין עליו דטעמא דבא הכתוב הא לא בא הכתוב לוקה המותיר ואע"ג דאין בו מעשה:

    מתני' זה הכלל כל השוחט ומקבל כו'או זו או זו:

    לאכול דבר שדרכו לאכולבשר:

    או להקטיר דבר שדרכו להקטיראימורין כדילפינן לעיל דשתי אכילות מפגלות ובלבד דליחשיב עלייהו להאכילו למחר לראוי להן אימורין למזבח בשר לאדם:

    ובלבד שיקריב המתיר כמצותוהדם הוא המתיר כמצותו שלא יהיה בו פסול אחר אם יש בו פסול מחשבה אחרת יצא מידי פיגול כדילפינן לעיל דמחשבות מוציאות זו מזו:

    הפסח והחטאת ששחטן שלא לשמןמוציאן מידי פיגול אבל שאר זבחים אין שלא לשמן מוציאן מידי פיגול דהא כשרים הן שלא לשמן:

    לאכול כזית בחוץ כזית למחרהיינו הך דאמרן אלא דרישא איירי בב' עבודות וכאן בעבודה אחת ששחט על מנת לאכול כזית למחר כזית בחוץ ולמאן דמוקי לה בגמרא להא נמי בשתי עבודות משום כחצי זית נקט לה לאשמועינן דמצטרפין זה עם זה:

    רבי יהודה אומר כו'אכולה מתני' פליג דלית ליה מחשבות מוציאות זו מזו אלא אם כן קדם פסולו לפיגולו דתו לא קרינן ביה כהרצאת כשר ובעבודה אחת נמי פליג דאית ליה תפוס לשון ראשון:

    לאכול כחצי זית ולהקטיר כחצי זיתושניהם חוץ לזמנו או חוץ למקומו כשר שאין אכילה והקטרה מצטרפין לפוסלו דהכא ליכא שיעורא והכא ליכא שיעורא:

    גמ' בשתי עבודותדהא דתני סיפא כזית למחר כזית בחוץ דפליג ר' יהודה עלה בשתי עבודות מיירי כי רישא ששחט על מנת לאכול כזית למחר וקבל על מנת לאכול כזית בחוץ אהא הוא דפליג רבי יהודה שהרי הוקבע בפיגול ותו לא אתא מחשבת פסול ומפקע לה אבל בעבודה אחת אפילו ר' יהודה מודה דלא הוקבע בפיגול במחשבה מעורבת:

    אף בעבודה אחת מחלוקתדאית ליה לר' יהודה תפוס לשון ראשון:

    מדרישא בשתי עבודותדקתני בהדיא כיצד לא קרב המתיר כמצותו שחט חוץ לזמנו וקבל והלך חוץ למקומו:

    סיפא נמיכזית למחר כזית בחוץ דפליגי בה ר' יהודה ורבנן:

    בשתי עבודותקא מיירי והאי דהדר נקיט ליה לאשמועינן צירוף כחצי זית דלא אשמועינן ברישא:

    זבחים 29 עמוד ב

    1כפסולי המוקדשין, ויפסל?

    2ת"ל (דברים יד, כג) ״ואכלת לפני ה' אלהיך מעשר דגנך וגו'״ מקיש בכור למעשר; מה מעשר אינו נפסל משנה לחבירתה, אף בכור אינו נפסל משנה לחבירתה.

    3איצטריך; סלקא דעתך אמינא: הני מילי בכור, דלאו בר הרצאה הוא; אבל קדשים, דבני הרצאה נינהו אימא לא לירצו; קמ"ל׃

    4ואכתי מהתם נפקא?! (דברים כג, כב) ״והיה בך חטא״ ולא בקרבנך חטא!

    5ובן עזאי ההוא מבעי ליה: ״והיה בך חטא״ ולא באשתך חטא. סלקא דעתך אמינא: הואיל ואמר רבי אלעזר ואיתימא רבי יוחנן: אין אשתו של אדם מתה אא"כ מבקשין ממנו ממון ואין לו, שנאמר: ״(משלי כב״, כז) ״אם אין לך לשלם למה יקח משכבך מתחתיך״ בהאי עון דבל תאחר נמי מתה; קמ"ל:

    6אחרים אומרים: במחשבה הוא נפסל, ואינו נפסל בשלישי. ורבי אליעזר ״לא יחשב״ מאי עביד ליה?

    7מיבעי ליה לכדרבי ינאי דאמר רבי ינאי: מנין למחשבות שמוציאות זו מזו? שנאמר: ״לא יחשב״ לא יערב בו מחשבות אחרות.

    8ורב מרי מתני, אמר רבי ינאי: מנין למחשב בקדשים שהוא לוקה? ת"ל (ויקרא ז, יח) ״לא יחשב״.

    9א"ל רב אשי לרב מרי: לאו שאין בו מעשה הוא, וכל לאו שאין בו מעשה אין לוקין עליו! אמר ליה: רבי יהודה היא, דאמר: לאו שאין בו מעשה לוקין עליו.

    מתני׳ · משנה

    10זה הכלל: כל השוחט, והמקבל, והמהלך, והזורק; לאכול דבר שדרכו לאכול, ולהקטיר דבר שדרכו להקטיר; כזית; חוץ למקומו פסול, ואין בו כרת. חוץ לזמנו פגול, וחייבין עליו כרת; ובלבד שיקריב המתיר כמצותו.

    11כיצד קרב המתיר כמצותו? שחט בשתיקה, קבל והלך וזרק חוץ לזמנו; או ששחט חוץ לזמנו, וקבל והלך וזרק בשתיקה; או ששחט וקבל והלך וזרק חוץ לזמנו זהו שמקריב המתיר כמצותו.

    12כיצד לא קרב המתיר כמצותו? שחט חוץ למקומו, קבל והלך וזרק חוץ לזמנו; או ששחט חוץ לזמנו, קבל והלך וזרק חוץ למקומו; או ששחט וקבל והלך וזרק חוץ למקומו (ולזמנו).

    13הפסח והחטאת ששחטן שלא לשמן, וקבל והלך וזרק חוץ לזמנו; או ששחט חוץ לזמנו, קיבל והלך וזרק שלא לשמן; או ששחט וקבל והלך וזרק דמן שלא לשמן זהו שלא קרב המתיר כמצותו.

    14לאכול כזית בחוץ כזית למחר; כזית למחר כזית בחוץ; כחצי זית בחוץ כחצי זית למחר; כחצי זית למחר כחצי זית בחוץ פסול, ואין בו כרת.

    15אמר רבי יהודה, זה הכלל: כל שמחשבת הזמן קדמה למחשבת המקום פגול, וחייבין עליו כרת. ואם מחשבת המקום קדמה למחשבת הזמן פסול, ואין בו כרת. וחכמים אומרים: זה וזה פסול, ואין בו כרת. לאכול כחצי זית להקטיר כחצי כזית כשר; שאין אכילה והקטרה מצטרפין.

    גמ׳ · גמרא

    16אמר אילפא: מחלוקת בשתי עבודות; אבל בעבודה אחת דברי הכל עירוב מחשבות הוי. ורבי יוחנן אמר: אף בעבודה אחת מחלוקת.

    17בשלמא לאילפא מדרישא בשתי עבודות, סיפא נמי בשתי עבודות. אלא לרבי יוחנן רישא בשתי עבודות, וסיפא בעבודה אחת?!

    תוספות

    אלא אם כן מבקשין ממנו ממון ואין לופי' בקונטרס ממון שגזל ונראה דמיירי בנדר כדאמר בפ' שני דשבת (דף לב:) דבעון נדרים אשתו של אדם מתה שנאמר למה יקח משכבך מתחתיך והא דדריש הכא בך חטא ולא באשתך חטא מיירי במשלם אחר כן אלא שעבר על בל תאחר:

    מחלוקת בשתי עבודותפי' בקונטרס כגון שחיטה והולכה והא דקאמר בתר הכי מדרישא בשתי עבודות סיפא נמי בשתי עבודות פי' בקונטרס דהאי דהדר נקיט ליה לאשמועינן צירוף בחצי זית דלא אשמועינן ברישא וזהו דוחק והיה נראה לפרש שתי עבודות כי ההוא דפ"ק דמעילה (דף ד.) דמפרש סימן ראשון חוץ לזמנו וסימן שני חוץ למקומו כעין שתי עבודות ועבודה אחת היינו סימן אחד וצריך לומר לפירוש זה דאילפא ס"ל ישנה לשחיטה מתחילה ועד סוף ומפגלין בחצי מתיר דאי אינה לשחיטה אלא לבסוף כך (יש) לי מחשב בשני סימנים כמו מחשב בסימן אחד כיון דאין המחשבה חלה אלא בגמר רוב שחיטה אבל ר' יוחנן יכול לסבור כאביי דאמר בלחצות מודה רבי מאיר דתרווייהו חיילי דלא שייך ביה הקדמה אבל כזית למחר כזית בחוץ אפילו בסימן אחד פליגי ושייך ביה הקדמה בתחילת סימן ובסופו ולקמן דאמר אביי סימן ראשון וסימן שני נקט דבר המסויים ואליבא דאילפא אבל לר' יוחנן הוי מצי למנקט בסימן אחד בתחילתו ובסופו דהא ר' יוחנן סבר ישנה לשחיטה מתחילה ועד סוף פ' השוחט (חולין כט:) א"כ סובר הכא בסימן אחד נמי מחלוקת ויכול לסבור ר' יוחנן נמי כרבא בלחצות נמי פליגי וכל שכן בסימן אחד דפליג דשייך ביה הקדמה דסבר רבי יוחנן ישנה לשחיטה מתחילה ועד סוף. הג"ה:

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת זבחים דף כ״ט עמוד ב׳

    מסכת זבחים דף כ״ט עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 17 קטעים ממוספרים, כ־427 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    רש"י

    כפסולי המוקדשין כאילו נפל בו מום:

    מה מעשר אינו נפסל משנה לחבירתה שהרי בשלישי מזמן ביעור לבער כל המעשרות מן הבית ולהתוודות כדכתיב מקצה שלש שנים תוציא (דברים י״ד:כ״ח):

    דלאו בר הרצאה הוא אינו בא לכפר אבל קדשים כגון עולה שמכפרת על עשה ושלמים שמביאין לדורון ליתן שלום בין ישראל לאביהם שבשמים ואימא הואיל ואיחרו פסול בעבודה הוא ולא לירצו קא משמע לן:

    ולא בקרבנך חטא שאם איחרו אינו נפסל והיה בך חטא סיפיה דקרא דלא תאחר לשלמו הוא:

    הא אוקימנא במס' ר"ה:

    מבקשין ממנו ממונו שגזל:

    משכבך אשתו:

    שמוציאות זו מזו מחשבת פסול מוציאה מיד פיגול:

    ועוד 15 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Zevachim 29b · Sefaria

    תוספות

    אלא אם כן מבקשין ממנו ממון ואין לו פי' בקונטרס ממון שגזל ונראה דמיירי בנדר כדאמר בפ' שני דשבת (דף לב:) דבעון נדרים אשתו של אדם מתה שנאמר למה יקח משכבך מתחתיך והא דדריש הכא בך חטא ולא באשתך חטא מיירי במשלם אחר כן אלא שעבר על בל תאחר:

    מחלוקת בשתי עבודות פי' בקונטרס כגון שחיטה והולכה והא דקאמר בתר הכי מדרישא בשתי עבודות סיפא נמי בשתי עבודות פי' בקונטרס דהאי דהדר נקיט ליה לאשמועינן צירוף בחצי זית דלא אשמועינן ברישא וזהו דוחק והיה נראה לפרש שתי עבודות כי ההוא דפ"ק דמעילה (דף ד.) דמפרש סימן ראשון חוץ לזמנו וסימן שני חוץ למקומו כעין שתי עבודות ועבודה אחת היינו סימן אחד וצריך לומר לפירוש זה דאילפא ס"ל ישנה לשחיטה מתחילה ועד סוף ומפגלין בחצי מתיר דאי אינה לשחיטה אלא לבסוף כך (יש) לי מחשב בשני סימנים כמו מחשב בסימן אחד כיון דאין המחשבה חלה אלא בגמר רוב שחיטה אבל ר' יוחנן יכול לסבור כאביי דאמר בלחצות מודה רבי מאיר דתרווייהו חיילי דלא שייך ביה הקדמה אבל כזית למחר כזית בחוץ אפילו בסימן אחד פליגי ושייך ביה הקדמה בתחילת סימן ובסופו ולקמן דאמר אביי סימן ראשון וסימן שני נקט דבר המסויים ואליבא דאילפא אבל לר' יוחנן הוי מצי למנקט בסימן אחד בתחילתו ובסופו דהא ר' יוחנן סבר ישנה לשחיטה מתחילה ועד סוף פ' השוחט (חולין כט:) א"כ סובר הכא בסימן אחד נמי מחלוקת ויכול לסבור ר' יוחנן נמי כרבא בלחצות נמי פליגי וכל שכן בסימן אחד דפליג דשייך ביה הקדמה דסבר רבי יוחנן ישנה לשחיטה מתחילה ועד סוף. הג"ה:

    Tosafot on Zevachim 29b · Sefaria

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת זבחים, דף כ״ט, עמוד ב׳, בהיקף של כ־427 מילים ב־17 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 17 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 13 מילים

      נפתחת ב״כפסולי המוקדשין, ויפסל?…״

    2. קטע 226 מילים

      נפתחת ב״ת"ל (דברים יד, כג) ״ואכלת לפני ה'…״

    3. קטע 320 מילים

      נפתחת ב״איצטריך; סלקא דעתך אמינא: הני מילי בכור,…״

    4. קטע 412 מילים

      נפתחת ב״ואכתי מהתם נפקא?! (דברים כג, כב) ״והיה…״

    5. קטע 551 מילים

      נפתחת ב״ובן עזאי ההוא מבעי ליה: ״והיה בך…״

      חכמים: רבי אלעזר, רבי יוחנן.

    6. קטע 615 מילים

      נפתחת ב״אחרים אומרים: במחשבה הוא נפסל, ואינו נפסל…״

      חכמים: רבי אליעזר.

    7. קטע 720 מילים

      נפתחת ב״מיבעי ליה לכדרבי ינאי דאמר רבי ינאי:…״

      חכמים: רבי ינאי, רב בו.

    8. קטע 817 מילים

      נפתחת ב״ורב מרי מתני, אמר רבי ינאי: מנין…״

      חכמים: רב מרי, רבי ינאי.

    9. קטע 930 מילים

      נפתחת ב״א"ל רב אשי לרב מרי: לאו שאין…״

      חכמים: רב אשי, רב מרי, רבי יהודה.

    10. קטע 1033 מילים

      נפתחת ב״מתני׳ זה הכלל: כל השוחט, והמקבל, והמהלך,…״

    11. קטע 1130 מילים

      נפתחת ב״כיצד קרב המתיר כמצותו? שחט בשתיקה, קבל…״

      חכמים: רב המתיר.

    12. קטע 1230 מילים

      נפתחת ב״כיצד לא קרב המתיר כמצותו? שחט חוץ…״

      חכמים: רב המתיר.

    13. קטע 1332 מילים

      נפתחת ב״הפסח והחטאת ששחטן שלא לשמן, וקבל והלך…״

      חכמים: רב המתיר.

    14. קטע 1425 מילים

      נפתחת ב״לאכול כזית בחוץ כזית למחר; כזית למחר…״

    15. קטע 1544 מילים

      נפתחת ב״אמר רבי יהודה, זה הכלל: כל שמחשבת…״

      חכמים: רבי יהודה.

    16. קטע 1621 מילים

      נפתחת ב״גמ׳ אמר אילפא: מחלוקת בשתי עבודות; אבל…״

      חכמים: רבי יוחנן.

    17. קטע 1718 מילים

      נפתחת ב״בשלמא לאילפא מדרישא בשתי עבודות, סיפא נמי…״

      חכמים: רבי יוחנן.

    חכמים הנזכרים בדף

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: זבחים דף כ״ט ע״ב

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026