בוני התלמוד

    מסכת זבחים דף פ״ה עמוד ב׳

    חזרה לאינדקס
    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:שְׁאֵלָהתְּשׁוּבָהקֻשְׁיָאתֵּרוּץרְאָיָהסְתִירָהמֵימְרָא
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    ואנן ניקו כו'לשון קושיא הוא:

    לידי תקלהלהעלות פסולין שירדו:

    מוטלים כנבלההקרבים בפרש שלהן:

    ותיבעי לך מעילהאי מהני להו לאיקבעינהו במעילה:

    לא ירדודנעשו לחמו של מזבח ומיהו מעילה לית בהו דלא הובררו לחלק ראוי לגבוה:

    הואיל וכשרין בעופותדכתיב (ויקרא כ״ב:י״ט) תמים זכר בבקר בכשבים תמות וזכרות בבהמה ואין תמות וזכרות בעופות ומיהו מחוסר אבר לא משום הקריבהו נא לפחתך (מלאכי א׳:ח׳) וכן מום מגונה:

    דוקיןטיל"א לשון הנוטה כדוק שמים (ישעיהו מ׳:כ״ב) והוא לשון דק או תבלול בעינו (ויקרא כ״א:כ׳):

    והוא שקדם הקדשן את מומןשחלה עליהן קדושת מזבח [קודם] אבל קדם מומן להקדשן לא היו קדשי מזבח מימיהן ואין המזבח מקדשן:

    ומודה רבי עקיבא בעולת נקבהשעלתה למזבח תרד ואע"פ שכשרה בעופות דכמאן דקדם מומה להקדשה דמיא דאין לך מום גדול מזה:

    ואם איתאדעוף שנרבע כשר ליכשר לרבי עקיבא נמי בבהמה נרבעת אם עלתה לא תרד הואיל וכשר בעופות לכתחילה:

    ה"ג אף אנן נמי תנינא הנרבע והמוקצהולא גרסינן הרובע דהא בעוף קאי ואין רובע בעוף וקתני דיש נרבע:

    וטומטום ואנדרוגינוסואע"פ שלא נאמר תמות וזכרות בעופות קסבר בריה בפני עצמה היא ואינו ספק זכר ספק נקבה ורבי אליעזר פליג עליה בבכורות (דף מב.) דקתני סיפא רבי אליעזר אומר כל מקום שנאמר זכר ונקבה אתה מוציא טומטום ואנדרוגינוס מביניהם ועוף הואיל ולא נאמר בו זכר ונקבה אי אתה יכול להוציא מביניהן טומטום ואנדרוגינוס:

    מאי קמ"לתנא קמא נמי ירדו קאמר:

    כלאחר ידואין מורידן דרך בזיון בפרהסיא:

    משלה בהן האורכל דהו יעלו דנעשו לחמו של אש:

    ארישאמתני לה להא דעולא ארישא כדאמרן אפסולין שעלו וירדו דקתני מתניתין לא יעלו:

    כ"ש ארישאדדם עולה או אימורים בני הקטרה נינהו אם לא נפסלו והני כיון דמשלה בהן האור קדשינהו כמה שהן פסולין:

    אבל עצמות וגידים לאו בני הקטרה נינהודאמרינן לקמן (שם) מועשית עולותיך הבשר והדם הלכך לא שייכא בהו משלה אור לקדשינהו:

    מתני' ואלו אם עלו ירדוואף על פי שכשרין דלא שייך בהו מזבח כלל:

    והקטורתשעלתה על מזבח החיצון דהא לאו ראוי הוא:

    הצמר שבראשי הכבשיםרישא דבבא אחריתי היא ובהדי עצמות וגידין קתני לה וכמשפטן שבראשי כבשי של עולה שהראש אינו בכלל הפשט וקרב עם עורו כדאמר בשחיטת חולין בפ"ב (כז.) אין לי אלא נתחים שישנן בכלל הפשטה וישנן בכלל הקטרה מנין לרבות את הראש שכבר הותז בשחיטה שאע"פ שאינו בהפשטה ישנו בהקטרה ת"ל כו' ויש צמר בגובה ערפו אצל ראשו:

    וכן שער שבזקן תישיםעולה:

    פירשושחלצו מן הבשר לפני העלאתן לא יעלו והוא הדין נמי דאם עלו ירדו כדאמר לקמן בברייתא (זבחים דף פו.) אליבא דרבי ומוקמינן מתניתין אליביה:

    זבחים 85 עמוד ב

    1ואנן ניקו נעביד להו לכהנים מילתא דאתו בה לידי תקלה?! אפ"ה עדיפא, שלא יהו קדשי שמים מוטלים כנבילה.

    2אמר רבי חייא בר אבא, בעי רבי יוחנן: אימורי קדשים קלים שהעלן לפני זריקת דמן, ירדו או לא ירדו?

    3א"ל רבי אמי: ותיבעי לך מעילה! א"ל מעילה לא קמיבעיא לי דזריקה הוא דקבעה להו במעילה; כי קמיבעיא ליה ירידה. ופשיט: לא ירדו, ואין בהן מעילה.

    4רב נחמן בר יצחק מתני הכי: א"ר חייא בר אבא, בעי רבי יוחנן: אימורי קדשים קלים שהעלן לפני זריקת דמן, יש בהן מעילה או לא? א"ל רבי אמי: ותיבעי לך ירידה! א"ל ירידה לא קא מיבעי' לי דנעשו לחמו של מזבח; כי קמיבעי' לי מעילה. ופשיט הכי: לא ירדו, ואין בהן מעילה.

    5ואלו לא היה פסולן [וכו'].

    6א"ר יוחנן: לא הכשיר ר"ע אלא בדוקין שבעין, הואיל וכשרים בעופות. והוא שקדם הקדשן את מומן. ומודה ר"ע בעולת נקבה, דכשקדם מומה להקדשה דמיא.

    7בעי רבי ירמיה: יש נרבע בעופות, או אין נרבע בעופות? מי אמר: ״מן הבהמה״ להוציא את הרובע והנרבע;׃

    8כל היכא דאיתיה ברובע איתיה בנרבע, כל היכא דליתיה ברובע ליתיה בנרבע; או דלמא, הרי נעבדה בו עבירה?

    9אמר רבה, ת"ש ר"ע מכשיר בבעלי מומין. ואם איתא, נכשיר נמי בנרבע הואיל וכשר בעופות! שמע מינה.

    10אמר רב נחמן בר יצחק, אף אנן נמי תנינא: הנרבע, והמוקצה, והנעבד, ואתנן, ומחיר, וטומטום, ואנדרוגינוס כולן מטמאין בגדים אבית הבליעה! ש"מ:

    11רבי חנינא סגן הכהנים כו'. מאי קמ"ל איבעית אימא: מעשה קמ"ל ואיבעית אימא: מאי דוחה כלאחר יד.

    12כשם שאם עלה כו'. אמר עולא: לא שנו אלא שלא משלה בהן האור, אבל משלה בהן האור יעלו.

    13רב מרי מתני ארישא; רב חנינא מסורא מתני אסיפא: העצמות והגידין והקרנים והטלפים, בזמן שמחוברין יעלו, פרשו לא יעלו. אמר עולא: לא שנו אלא שלא משלה בהן האור, אבל משלה בהן האור יעלו.

    14מאן דמתני אסיפא כ"ש ארישא; ומאן דמתני ארישא אבל אסיפא, לאו בני הקטרה נינהו.

    מתני׳ · משנה

    15ואלו אם עלו ירדו: בשר קדשי קדשים, ובשר קדשים קלים, ומותר העומר, ושתי הלחם, ולחם הפנים, ושירי מנחות, והקטורת.

    16הצמר שבראשי כבשים, ושער שבזקן תישים, והעצמות והגידים והקרנים והטלפים; בזמן שהם מחוברים יעלו, שנאמר: ״(ויקרא א״, ט) ״והקטיר הכהן את הכל״. פירשו לא יעלו, שנאמר: ״(דברים יב״, כז) ״ועשית עולותיך הבשר והדם״.

    גמ׳ · גמרא

    17ת"ר (ויקרא א, ט) ״והקטיר הכהן את הכל המזבחה״ לרבות העצמות והגידים והקרנים והטלפים. יכול אפילו פרשו? תלמוד לומר: ״ועשית עולותיך הבשר והדם״.

    18אי בשר ודם,׃

    תוספות

    והוא שקדם הקדשן את מומןשחלה עליהן קדושת מזבח אבל קדם מומן להקדשן לא היו קדשי מזבח מעולם ואפילו בדוקין שבעין אין המזבח מקדשן ותימה דבפ' ב' דבכורות (דף טז.) אמרינן והשוחטן בחוץ פטור רב הונא מתני חייב ומוקי לה בדוקין שבעין ואליבא דרבי עקיבא דאמר אם עלו לא ירדו ולכאורה לא קאי אמתניתין דהתם אלא אברייתא דתניא כוותיה דרב ששת שפירש כללו של דבר לאתויי לשוחט בחוץ דפטור ומיירי דקדם מומן להקדשן ועלה קאמר דרב הונא מתני חייב והשתא אמאי מתני חייב הא אמרינן הכא אפילו בדוקין שבעין ירדו כיון דקדם מומן להקדשן ובלאו הכי קשה דהא בכלל קתני הרי הן כחולין והיכי מתני חייב ובקונטרס הגיה שם בסיפא דברייתא דקדם הקדשן למומן והשוחט בחוץ פטור ועלה קאי רב הונא ומתני חייב וכן נראה דמייתי בתריה בין לפני פדיון בין לאחר פדיון עושין תמורה דהיינו סיפא דברייתא:

    יש נרבע בעופות או אין נרבע בעופותהא דדרשינן בסוף פרק קמא דחולין (דף כג.) מן התורין למעוטי נרבע היינו כמסקנא דשמעתין אבל אם תמצא לומר דאין נרבע בעופות לא תוקמיה אלא למעוטי מוקצה:

    ומותר העומראינו בכלל שירי מנחות דחלוק הוא מהן שבא להתיר מן החדש ומן השעורין שתי הלחם באין חמץ ולחם הפנים אין נקטר בהם אלא שני בזיכי לבונה:

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת זבחים דף פ״ה עמוד ב׳

    מסכת זבחים דף פ״ה עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 18 קטעים ממוספרים, כ־381 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    רש"י

    ואנן ניקו כו' לשון קושיא הוא:

    לידי תקלה להעלות פסולין שירדו:

    מוטלים כנבלה הקרבים בפרש שלהן:

    ותיבעי לך מעילה אי מהני להו לאיקבעינהו במעילה:

    לא ירדו דנעשו לחמו של מזבח ומיהו מעילה לית בהו דלא הובררו לחלק ראוי לגבוה:

    הואיל וכשרין בעופות דכתיב (ויקרא כ״ב:י״ט) תמים זכר בבקר בכשבים תמות וזכרות בבהמה ואין תמות וזכרות בעופות ומיהו מחוסר אבר לא משום הקריבהו נא לפחתך (מלאכי א׳:ח׳) וכן מום מגונה:

    דוקין טיל"א לשון הנוטה כדוק שמים (ישעיהו מ׳:כ״ב) והוא לשון דק או תבלול בעינו (ויקרא כ״א:כ׳):

    והוא שקדם הקדשן את מומן שחלה עליהן קדושת מזבח [קודם] אבל קדם מומן להקדשן לא היו קדשי מזבח מימיהן ואין המזבח מקדשן:

    ועוד 15 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Zevachim 85b · Sefaria

    תוספות

    והוא שקדם הקדשן את מומן שחלה עליהן קדושת מזבח אבל קדם מומן להקדשן לא היו קדשי מזבח מעולם ואפילו בדוקין שבעין אין המזבח מקדשן ותימה דבפ' ב' דבכורות (דף טז.) אמרינן והשוחטן בחוץ פטור רב הונא מתני חייב ומוקי לה בדוקין שבעין ואליבא דרבי עקיבא דאמר אם עלו לא ירדו ולכאורה לא קאי אמתניתין דהתם אלא אברייתא דתניא כוותיה דרב ששת שפירש כללו של דבר לאתויי לשוחט בחוץ דפטור ומיירי דקדם מומן להקדשן ועלה קאמר דרב הונא מתני חייב והשתא אמאי מתני חייב הא אמרינן הכא אפילו בדוקין שבעין ירדו כיון דקדם מומן להקדשן ובלאו הכי קשה דהא בכלל קתני הרי הן כחולין והיכי מתני חייב ובקונטרס הגיה שם בסיפא דברייתא דקדם הקדשן למומן והשוחט בחוץ פטור ועלה קאי רב הונא ומתני חייב וכן נראה דמייתי בתריה בין לפני פדיון בין לאחר פדיון עושין תמורה דהיינו סיפא דברייתא:

    יש נרבע בעופות או אין נרבע בעופות הא דדרשינן בסוף פרק קמא דחולין (דף כג.) מן התורין למעוטי נרבע היינו כמסקנא דשמעתין אבל אם תמצא לומר דאין נרבע בעופות לא תוקמיה אלא למעוטי מוקצה:

    ומותר העומר אינו בכלל שירי מנחות דחלוק הוא מהן שבא להתיר מן החדש ומן השעורין שתי הלחם באין חמץ ולחם הפנים אין נקטר בהם אלא שני בזיכי לבונה:

    Tosafot on Zevachim 85b · Sefaria

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת זבחים, דף פ״ה, עמוד ב׳, בהיקף של כ־381 מילים ב־18 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 18 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 118 מילים

      נפתחת ב״ואנן ניקו נעביד להו לכהנים מילתא דאתו…״

    2. קטע 219 מילים

      נפתחת ב״אמר רבי חייא בר אבא, בעי רבי…״

      חכמים: רבי חייא בר אבא, רבי יוחנן, אבא.

    3. קטע 326 מילים

      נפתחת ב״א"ל רבי אמי: ותיבעי לך מעילה! א"ל…״

      חכמים: רבי אמי.

    4. קטע 452 מילים

      נפתחת ב״רב נחמן בר יצחק מתני הכי: א"ר…״

      חכמים: רב נחמן בר יצחק, רבי יוחנן, רבי אמי, אבא.

    5. קטע 55 מילים

      נפתחת ב״ואלו לא היה פסולן [וכו'].…״

    6. קטע 624 מילים

      נפתחת ב״א"ר יוחנן: לא הכשיר ר"ע אלא בדוקין…״

    7. קטע 718 מילים

      נפתחת ב״בעי רבי ירמיה: יש נרבע בעופות, או…״

      חכמים: רבי ירמיה.

    8. קטע 818 מילים

      נפתחת ב״כל היכא דאיתיה ברובע איתיה בנרבע, כל…״

    9. קטע 917 מילים

      נפתחת ב״אמר רבה, ת"ש ר"ע מכשיר בבעלי מומין.…״

      חכמים: רבה.

    10. קטע 1022 מילים

      נפתחת ב״אמר רב נחמן בר יצחק, אף אנן…״

      חכמים: רב נחמן בר יצחק.

    11. קטע 1117 מילים

      נפתחת ב״רבי חנינא סגן הכהנים כו'. מאי קמ"ל…״

      חכמים: רבי חנינא.

    12. קטע 1218 מילים

      נפתחת ב״כשם שאם עלה כו'. אמר עולא: לא…״

      חכמים: עולא.

    13. קטע 1333 מילים

      נפתחת ב״רב מרי מתני ארישא; רב חנינא מסורא…״

      חכמים: רב מרי, רב חנינא, עולא.

    14. קטע 1414 מילים

      נפתחת ב״מאן דמתני אסיפא כ"ש ארישא; ומאן דמתני…״

    15. קטע 1520 מילים

      נפתחת ב״מתני׳ ואלו אם עלו ירדו: בשר קדשי…״

    16. קטע 1633 מילים

      נפתחת ב״הצמר שבראשי כבשים, ושער שבזקן תישים, והעצמות…״

    17. קטע 1724 מילים

      נפתחת ב״גמ׳ ת"ר (ויקרא א, ט) ״והקטיר הכהן…״

    18. קטע 183 מילים

      נפתחת ב״אי בשר ודם,…״

    חכמים הנזכרים בדף

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: זבחים דף פ״ה ע״ב

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026