בוני התלמוד

    מסכת זבחים דף ס״ג עמוד א׳

    חזרה לאינדקס
    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:שְׁאֵלָהתְּשׁוּבָהקֻשְׁיָאתֵּרוּץרְאָיָהסְתִירָהמֵימְרָא
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    ה"ג אמר רמי בר חמא כל כבשי כבשים שלש אמות לאמה חוץ מכבשו של מזבח שהיה ג' אמות ומחצה ואצבע ושליש אצבע - כל כבשים גדולים וקטנים שהיו שם היה להן שיפוע שלש אמות לאמה גובה חוץ מכבש הגדול של מזבח שעולין בו במשא איברים כבידים והוא חלק צריך שיהא משופע ביותר ונוח לעלות לכך האריכוהו ל"ב שיפוע לט' אמות הרי לכל אמה שלש אמות ומחצה ואצבע ושליש אצבע כשתתן לכל אמה שלש ומחצה הרי ל' ואחת ומחצה תן עוד ט' אצבעות וט' שלישי אצבע הרי י"ב אצבעות שהן ג' טפחים והן חצי אמה:

    מתני' היו נקמצות בכל מקוםואין טעונין צפון:

    לפנים מן הקלעים לזכרי כהונהדכתיב לכל קרבנם ולכל מנחתם ולכל חטאתם וגו' וסמיך ליה בקדש הקדשים תאכלנו כל זכר יאכל אותו (במדבר י״ח:י׳):

    ליום ולילה עד חצותדילפינן ממנחת לחמי תודה:

    גמ' שכן מצינו בסילוק בזיכיןשהן אזכרה למנחת לחם הפנים כדכתיב והיתה ללחם לאזכרה (ויקרא כד) ומתירין את הלחם וסילוקן מעל שלחן הפנים שבהיכל במקום קמיצה דמנחות הנקמצות:

    ממקום שרגלי הזר עומדותלעיל קאי והביא הזר אל בני אהרן הכהנים וקמץ משם מלא קומצו משמע ממקום שהבעלים עומדין שם וקס"ד השתא לאסור בין האולם קאתי שאין זר נכנס לשם:

    שיחזירהקומץ לתוך השירים ולא אמרי' כבר נפסלה:

    לא נצרכאהא ממקום רגלי הזר דקאמר:

    אלא להכשירדלא ליבעי על ירך המזבח צפונה אלא כל מקום דריסת רגלי ישראל כשר לקמיצה וכל שכן עזרת כהנים והיכל:

    שכן כלילוהיכי הוה ילפינן מיניה וקרא למעוטי למה לי:

    מחטאתאי לאו דמיעטה הוה ילפינן לה מחטאת:

    ופרכינן מה לחטאת שכן מכפרת כו':

    מכולהובעיא למגמריה במיהדר דינא ותיתי במה הצד:

    ה"ג מה לאשם שכן מיני דמים:

    מכולהובעיא למגמריה במיהדר דינא ותיתי במה הצד:

    מה הגשה בקרן מערבית דרומיתקודם קמיצתה מגיעתה בתוך כליה לקרן מערבית דרומית של מזבח כדלקמן:

    שנאמר ושחטו פתח אהל מועד וכו'אלמא מדתלה הכשר עזרה לשלמים בפתח אהל מועד שמע מינה אהל מועד עיקר ועזרה טפל:

    ולא יהיה טפל חמור מן העיקרדכיון דטפל חזי להו כ"ש עיקר:

    הקיפו עובדי כוכביםלמלחמה ויורים חיצים ואבני בליסטראות לתוך העזרה:

    בקדש הקדשיםהיכל במשמע:

    ואמאיאם איתא דאמרי' לא יהא טפל חמור מן העיקר למה לי למיכתב האי קרא לאכשורי היכל לאכילת קדשים הא כתיב בהו בחצר אהל מועד ונימא לא יהא טפל חמור מן העיקר:

    אכילה דאין אדם אוכל במקום רבודזילותא דרביה היא לעשות צרכי עבד לפניו לא יהא טפל חמור ליכא למימר דלאו חומרא היא אלא קולא וכן הדין שיהא טפל חמור מן העיקר:

    מתני' חטאת העוף היתה נעשית כו'בגמ' יליף מנא ליה:

    בכל מקום היתה כשירה כו'בגמ' פריך מאי קאמר:

    מלמטהלמטה מן החוט:

    חטאתיליף בגמרא שהיא למטה:

    הגשותשל מנחות קודם קמיצתן כדכתיב והגישה ובגמ' יליף הא קרן מנא ליה:

    ושירי הדםשל חטאות החיצונות ובגמ' מפרש לה:

    ניסוך המים והייןששם היו שיתין ואי אפשר לנסך כי אם שם:

    ועולת העוף כשהיא רבה במזרחדעיקר מקומן בקרן דרומית מזרחית כדמפרש טעמא בגמרא מפני שקרובה לבית הדשן לזרוק שם מוראה ונוצה כדכתיב והשליך אותה וגו' אל מקום הדשן (ויקרא א׳:ט״ז) וכשהיא רבה שם שיש כהנים הרבה באותו הקרן עסוקין בעולות ואין לזה מקום בסובב לעמוד שהעולה נעשית למעלה בא לו לקרן מערבית דרומית שאף היא סמוכה לבית הדשן משאר שתי הקרנות שבית הדשן סמוך לכבש היה במזרחו של כבש ולדרומו של מזבח:

    זבחים 63 עמוד א

    1אמר רמי בר חמא: כל כבשי כבשים שלש אמות לאמה, חוץ מכבשו של מזבח שהיה שלש אמות ומחצה ואצבע ושליש אצבע בזכרותא.

    מתני׳ · משנה

    2מנחות היו נקמצות בכל מקום בעזרה, ונאכלות לפנים מן הקלעים לזכרי כהונה, בכל מאכל, ליום ולילה עד חצות.

    גמ׳ · גמרא

    3א"ר אלעזר: מנחה שנקמצה בהיכל כשירה, שכן מצינו בסילוק בזיכין.

    4מתיב רבי ירמיה: (ויקרא ב, ב) ״וקמץ משם״ ממקום שרגלי הזר עומדות.

    5בן בתירא אומר: מנין שאם קמץ בשמאל שיחזיר ויקמוץ בימין? ת"ל ״משם״ ממקום שקמץ כבר.

    6איכא דאמרי: הוא מותיב לה והוא מפרק לה; איכא דאמרי: א"ל ר' עקיבא לר' ירמיה בר תחליפא אסברא לך לא נצרכא אלא להכשיר כל העזרה כולה׃

    7סלקא דעתך אמינא הואיל ועולה קדשי קדשים ומנחה קדשי קדשים מה עולה טעונה צפון אף מנחה טעונה צפון׃

    8מה לעולה שכן כליל׃

    9מחטאת מה לחטאת שכן מכפרת על חייבי כריתות׃

    10מאשם מה לאשם שכן מיני דמים׃

    11מכולהו מה לכולהו שכן מיני דמים׃

    12אלא איצטריך סד"א הואיל וכתיב ״(ויקרא ב״, ח) והגישה אל המזבח (ויקרא ו, ח) והרים ממנו בקומצו׃

    13מה הגשה בקרן מערבית דרומית אף קמיצה בקרן מערבית דרומית קא משמע לן׃

    14אמר רבי יוחנן שלמים ששחטן בהיכל כשרים שנאמר ״(ויקרא ג״, ב) ושחטו (אותו) פתח אהל מועד ולא יהא טפל חמור מן העיקר׃

    15מיתיבי רבי יוחנן בן בתירה אומר מנין שאם הקיפו עובדי כוכבים את כל העזרה שהכהנים נכנסין לשם ואוכלין שם קדשי קדשים ת"ל (במדבר יח, י) בקדש הקדשים תאכלנו׃

    16ואמאי נימא בחצר אהל מועד יאכלוה ולא יהא טפל חמור מן העיקר׃

    17הכי השתא התם עבודה דאדם עובד במקום רבו אמרינן לא יהא טפל חמור מן העיקר אכילה דאין אדם אוכל במקום רבו לא יהא טפל חמור מן העיקר לא אמרינן:

    מתני׳ · משנה

    18חטאת העוף היתה נעשית על קרן דרומית מערבית ובכל מקום היתה כשירה אלא זה היתה מקומה ושלשה דברים היתה אותה קרן משמשת מלמטה ושלשה מלמעלה מלמטה חטאת העוף והגשות ושירי הדם׃

    19ומלמעלן ניסוך היין והמים ועולת העוף כשהיא רבה במזרח׃

    20כל העולין למזבח עולין דרך ימין,׃

    תוספות

    כל כבשי כבשים שלש אמות לאמהלמ"ד (לעיל זבחים דף נח:) כוליה מזבח בדרום קאי יש תימה על מזבח הנחשת למ"ד גובהו עשר לא משכחת לכל היותר כי אם כ' אמות לט' אמות דחצר שלפני המשכן חמשים אמה כ"ה אמות חצי החצר וה' אמות מקום מזבח פש ליה כ' אמה עד כותל דרומי כי מטי כבש עד הכותל לא משכחת לאמה אלא שתי אמות וטפח ואצבע ושליש אצבע והוה ליה הילוך על ידי הדחק כדמוכח בשבת (דף ק.) ובעירובין (דף נח:) במתלקט עשרה מתוך ארבע דהוי רשות היחיד ולמ"ד דמזבח רחב עשר אמות לא הוו אלא ט"ו אמה עד הכותל ורבי יוסי דאמר לעיל (זבחים דף נט:) מזבח גבוה עשר אמות ורחב חמש לטעמיה דאמר כוליה מזבח בצפון קאי והיה משוך כל כך לצד צפון עד דמשתיירי ל"ב אמה לכבש ומיהו א"כ לא היה כלל מן המזבח לפני פתח המשכן אי מזבח משוך יותר מכ"ה אמה דמסתמא משכן הוה כמו בית עולמים דגחלי יום הכיפורים צריך לפני ה' ולרבי יהודה דאמר עשר רחבו יש לומר דלדידיה שלש אמות קומתו ולא יותר כדתניא לעיל (זבחים דף נט:):

    חוץ מכבשו של מזבח שהיה שלש אמות ומחצה ואצבע ושליש אצבע בזכרותאזו היא גירסת הקונטרס ומכוון חשבון לט' אמות של מזבח ורבותיו גורסים ג' אמות ומחצה וחצי טפח ואצבע ושליש אצבע בזכרותו ופירש בקונטרס דלחשבון זה לא היה ראש הכבש שוה לראש המזבח אלא נמוך ממנו רביע אמה דלחשבון גובה ט' יש לכבש יותר מל"ב אמה ולא דק בקונטרס דאין גבוה אלא חומש אמה חסר משהו והקשה בקונטרס הרי אמרה תורה לא תעלה במעלות על מזבחי ותירץ רבי נתן מדודיא דבפרק שתי הלחם (מנחות צז:) אמרינן דאמה של [יסוד] גובה באמה בת חמשה ולפירוש הקונטרס [קשה] דנמצא ראש הכבש גבוה מראשו של מזבח ומיהו אין לחוש אי נמי לפירוש הקונטרס אמות של כבש לפי אמות של מזבח:

    שכן מצינו בסילוק בזיכיןולא שייך למימר כאן טעם אחר ולא יהא טפל חמור מן העיקר כדקאמר בשלמים דשלמים תלאן הכתוב בפתח אהל מועד ואם תאמר ל"ל טעמא דבזיכין אמאי ס"ד למיפסל לפי מה שפירש בקונטרס לעיל ספ"ק (דף יד.) מודה ר"ש בחטאות הפנימיות דעבודה שאין יכול לבטלה משום דלאו אורח ארעא לשחוט בהיכל דמשמע דאי לאו הכי היה יכול לשחוט בהיכל אע"ג דחטאת בעי צפון ואם כן קמיצה תתכשר וי"ל דסלקא דעתך לפסול דדרשינן מקום שרגלי הזר עומדות להכשיר כל מקום שזר יכול לעמוד דה"א לפסולי היכל קאתי שאין זר יכול לעמוד שם סלקא דעתך אמינא אף מנחה טעונה צפון לכך אתא קרא דממקום שרגלי הזר עומדות להכשיר כל מקום שזר יכול לעמוד אפי' בדרום אבל אין לפרש דדריש דרום מטעם דאין זר יכול לעמוד בצפון חדא דלעיל בפרק ב' (זבחים דף כ.) מוסיף אף מקום דריסת רגלי ישראל דחשוב צפון ועוד אפי' למ"ד מרחק צפון לא מסתבר שיהא זר אסור בצפון כנגד המזבח אלא מדרבנן מעלה בעלמא:

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    מפרשים נוספים

    גליון הש"ס

    גמ' כל כבשי כבשיםעיין תשובת מעיל צדקה סימן כח:

    תוס ד"ה חוץ וכו' ותירץ ר' נתן וכו'עיין בתשובת מהר"ם בר ברוך דפוס פראג סימן רל"ט ועיין בערוך ערך כבש. ועיין מנחות דף מא ע"ב תוספות ד"ה ד' בגודל:

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת זבחים דף ס״ג עמוד א׳

    מסכת זבחים דף ס״ג עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 20 קטעים ממוספרים, כ־315 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    רש"י

    ה"ג אמר רמי בר חמא כל כבשי כבשים שלש אמות לאמה חוץ מכבשו של מזבח שהיה ג' אמות ומחצה ואצבע ושליש אצבע - כל כבשים גדולים וקטנים שהיו שם היה להן שיפוע שלש אמות לאמה גובה חוץ מכבש הגדול של מזבח שעולין בו במשא איברים כבידים והוא חלק צריך שיהא משופע ביותר ונוח לעלות לכך האריכוהו ל"ב שיפוע לט' אמות הרי לכל אמה שלש אמות ומחצה ואצבע ושליש אצבע כשתתן לכל אמה שלש ומחצה הרי ל' ואחת ומחצה תן עוד ט' אצבעות וט' שלישי אצבע הרי י"ב אצבעות שהן ג' טפחים והן חצי אמה:

    מתני' היו נקמצות בכל מקום ואין טעונין צפון:

    לפנים מן הקלעים לזכרי כהונה דכתיב לכל קרבנם ולכל מנחתם ולכל חטאתם וגו' וסמיך ליה בקדש הקדשים תאכלנו כל זכר יאכל אותו (במדבר י״ח:י׳):

    ליום ולילה עד חצות דילפינן ממנחת לחמי תודה:

    גמ' שכן מצינו בסילוק בזיכין שהן אזכרה למנחת לחם הפנים כדכתיב והיתה ללחם לאזכרה (ויקרא כד) ומתירין את הלחם וסילוקן מעל שלחן הפנים שבהיכל במקום קמיצה דמנחות הנקמצות:

    ממקום שרגלי הזר עומדות לעיל קאי והביא הזר אל בני אהרן הכהנים וקמץ משם מלא קומצו משמע ממקום שהבעלים עומדין שם וקס"ד השתא לאסור בין האולם קאתי שאין זר נכנס לשם:

    שיחזיר הקומץ לתוך השירים ולא אמרי' כבר נפסלה:

    לא נצרכא הא ממקום רגלי הזר דקאמר:

    ועוד 22 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Zevachim 63a · Sefaria

    תוספות

    כל כבשי כבשים שלש אמות לאמה למ"ד (לעיל זבחים דף נח:) כוליה מזבח בדרום קאי יש תימה על מזבח הנחשת למ"ד גובהו עשר לא משכחת לכל היותר כי אם כ' אמות לט' אמות דחצר שלפני המשכן חמשים אמה כ"ה אמות חצי החצר וה' אמות מקום מזבח פש ליה כ' אמה עד כותל דרומי כי מטי כבש עד הכותל לא משכחת לאמה אלא שתי אמות וטפח ואצבע ושליש אצבע והוה ליה הילוך על ידי הדחק כדמוכח בשבת (דף ק.) ובעירובין (דף נח:) במתלקט עשרה מתוך ארבע דהוי רשות היחיד ולמ"ד דמזבח רחב עשר אמות לא הוו אלא ט"ו אמה עד הכותל ורבי יוסי דאמר לעיל (זבחים דף נט:) מזבח גבוה עשר אמות ורחב חמש לטעמיה דאמר כוליה מזבח בצפון קאי והיה משוך כל כך לצד צפון עד דמשתיירי ל"ב אמה לכבש ומיהו א"כ לא היה כלל מן המזבח לפני פתח המשכן אי מזבח משוך יותר מכ"ה אמה דמסתמא משכן הוה כמו בית עולמים דגחלי יום הכיפורים צריך לפני ה' ולרבי יהודה דאמר עשר רחבו יש לומר דלדידיה שלש אמות קומתו ולא יותר כדתניא לעיל (זבחים דף נט:):

    חוץ מכבשו של מזבח שהיה שלש אמות ומחצה ואצבע ושליש אצבע בזכרותא זו היא גירסת הקונטרס ומכוון חשבון לט' אמות של מזבח ורבותיו גורסים ג' אמות ומחצה וחצי טפח ואצבע ושליש אצבע בזכרותו ופירש בקונטרס דלחשבון זה לא היה ראש הכבש שוה לראש המזבח אלא נמוך ממנו רביע אמה דלחשבון גובה ט' יש לכבש יותר מל"ב אמה ולא דק בקונטרס דאין גבוה אלא חומש אמה חסר משהו והקשה בקונטרס הרי אמרה תורה לא תעלה במעלות על מזבחי ותירץ רבי נתן מדודיא דבפרק שתי הלחם (מנחות צז:) אמרינן דאמה של [יסוד] גובה באמה בת חמשה ולפירוש הקונטרס [קשה] דנמצא ראש הכבש גבוה מראשו של מזבח ומיהו אין לחוש אי נמי לפירוש הקונטרס אמות של כבש לפי אמות של מזבח:

    שכן מצינו בסילוק בזיכין ולא שייך למימר כאן טעם אחר ולא יהא טפל חמור מן העיקר כדקאמר בשלמים דשלמים תלאן הכתוב בפתח אהל מועד ואם תאמר ל"ל טעמא דבזיכין אמאי ס"ד למיפסל לפי מה שפירש בקונטרס לעיל ספ"ק (דף יד.) מודה ר"ש בחטאות הפנימיות דעבודה שאין יכול לבטלה משום דלאו אורח ארעא לשחוט בהיכל דמשמע דאי לאו הכי היה יכול לשחוט בהיכל אע"ג דחטאת בעי צפון ואם כן קמיצה תתכשר וי"ל דסלקא דעתך לפסול דדרשינן מקום שרגלי הזר עומדות להכשיר כל מקום שזר יכול לעמוד דה"א לפסולי היכל קאתי שאין זר יכול לעמוד שם סלקא דעתך אמינא אף מנחה טעונה צפון לכך אתא קרא דממקום שרגלי הזר עומדות להכשיר כל מקום שזר יכול לעמוד אפי' בדרום אבל אין לפרש דדריש דרום מטעם דאין זר יכול לעמוד בצפון חדא דלעיל בפרק ב' (זבחים דף כ.) מוסיף אף מקום דריסת רגלי ישראל דחשוב צפון ועוד אפי' למ"ד מרחק צפון לא מסתבר שיהא זר אסור בצפון כנגד המזבח אלא מדרבנן מעלה בעלמא:

    Tosafot on Zevachim 63a · Sefaria

    גליון הש"ס

    גמ' כל כבשי כבשים עיין תשובת מעיל צדקה סימן כח:

    תוס ד"ה חוץ וכו' ותירץ ר' נתן וכו' עיין בתשובת מהר"ם בר ברוך דפוס פראג סימן רל"ט ועיין בערוך ערך כבש. ועיין מנחות דף מא ע"ב תוספות ד"ה ד' בגודל:

    Gilyon HaShas on Zevachim 63a · Sefaria

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת זבחים, דף ס״ג, עמוד א׳, בהיקף של כ־315 מילים ב־20 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 20 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 122 מילים

      נפתחת ב״אמר רמי בר חמא: כל כבשי כבשים…״

    2. קטע 219 מילים

      נפתחת ב״מתני׳ מנחות היו נקמצות בכל מקום בעזרה,…״

    3. קטע 311 מילים

      נפתחת ב״גמ׳ א"ר אלעזר: מנחה שנקמצה בהיכל כשירה,…״

    4. קטע 412 מילים

      נפתחת ב״מתיב רבי ירמיה: (ויקרא ב, ב) ״וקמץ…״

      חכמים: רבי ירמיה.

    5. קטע 515 מילים

      נפתחת ב״בן בתירא אומר: מנין שאם קמץ בשמאל…״

    6. קטע 626 מילים

      נפתחת ב״איכא דאמרי: הוא מותיב לה והוא מפרק…״

    7. קטע 718 מילים

      נפתחת ב״סלקא דעתך אמינא הואיל ועולה קדשי קדשים…״

    8. קטע 84 מילים

      נפתחת ב״מה לעולה שכן כליל…״

    9. קטע 98 מילים

      נפתחת ב״מחטאת מה לחטאת שכן מכפרת על חייבי…״

    10. קטע 106 מילים

      נפתחת ב״מאשם מה לאשם שכן מיני דמים…״

    11. קטע 116 מילים

      נפתחת ב״מכולהו מה לכולהו שכן מיני דמים…״

    12. קטע 1217 מילים

      נפתחת ב״אלא איצטריך סד"א הואיל וכתיב (ויקרא ב,…״

    13. קטע 1313 מילים

      נפתחת ב״מה הגשה בקרן מערבית דרומית אף קמיצה…״

    14. קטע 1422 מילים

      נפתחת ב״אמר רבי יוחנן שלמים ששחטן בהיכל כשרים…״

      חכמים: רבי יוחנן.

    15. קטע 1528 מילים

      נפתחת ב״מיתיבי רבי יוחנן בן בתירה אומר מנין…״

      חכמים: רבי יוחנן.

    16. קטע 1612 מילים

      נפתחת ב״ואמאי נימא בחצר אהל מועד יאכלוה ולא…״

    17. קטע 1729 מילים

      נפתחת ב״הכי השתא התם עבודה דאדם עובד במקום…״

    18. קטע 1832 מילים

      נפתחת ב״מתני׳ חטאת העוף היתה נעשית על קרן…״

    19. קטע 199 מילים

      נפתחת ב״ומלמעלן ניסוך היין והמים ועולת העוף כשהיא…״

      חכמים: רבה.

    20. קטע 206 מילים

      נפתחת ב״כל העולין למזבח עולין דרך ימין,…״

    חכמים הנזכרים בדף

    • ר' עקיבא [ר"ע] · דור שני לתנאים

      דור שני לתנאים, ר' עקיבא בן יוסף בן גרים מבני בניו של סיסרא, עניו, מקבל מוסר, חכם גדול, חסיד, יודע שבעים לשון…

      מקור: מסכת זבחים דף ס״ג עמוד א׳ · קטע 6 — “…איכא דאמרי: א"ל ר' עקיבא לר' ירמיה בר תחליפא…

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: זבחים דף ס״ג ע״א

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026