מסכת זבחים דף ס״ג עמוד א׳

ה"ג אמר רמי בר חמא כל כבשי כבשים שלש אמות לאמה חוץ מכבשו של מזבח שהיה ג' אמות ומחצה ואצבע ושליש אצבע - כל כבשים גדולים וקטנים שהיו שם היה להן שיפוע שלש אמות לאמה גובה חוץ מכבש הגדול של מזבח שעולין בו במשא איברים כבידים והוא חלק צריך שיהא משופע ביותר ונוח לעלות לכך האריכוהו ל"ב שיפוע לט' אמות הרי לכל אמה שלש אמות ומחצה ואצבע ושליש אצבע כשתתן לכל אמה שלש ומחצה הרי ל' ואחת ומחצה תן עוד ט' אצבעות וט' שלישי אצבע הרי י"ב אצבעות שהן ג' טפחים והן חצי אמה:

מתני' היו נקמצות בכל מקום - ואין טעונין צפון:

לפנים מן הקלעים לזכרי כהונה - דכתיב לכל קרבנם ולכל מנחתם ולכל חטאתם וגו' וסמיך ליה בקדש הקדשים תאכלנו כל זכר יאכל אותו (במדבר י״ח:י׳):

ליום ולילה עד חצות - דילפינן ממנחת לחמי תודה:

גמ' שכן מצינו בסילוק בזיכין - שהן אזכרה למנחת לחם הפנים כדכתיב והיתה ללחם לאזכרה (ויקרא כד) ומתירין את הלחם וסילוקן מעל שלחן הפנים שבהיכל במקום קמיצה דמנחות הנקמצות:

ממקום שרגלי הזר עומדות - לעיל קאי והביא הזר אל בני אהרן הכהנים וקמץ משם מלא קומצו משמע ממקום שהבעלים עומדין שם וקס"ד השתא לאסור בין האולם קאתי שאין זר נכנס לשם:

שיחזיר - הקומץ לתוך השירים ולא אמרי' כבר נפסלה:

לא נצרכא - הא ממקום רגלי הזר דקאמר:

אלא להכשיר - דלא ליבעי על ירך המזבח צפונה אלא כל מקום דריסת רגלי ישראל כשר לקמיצה וכל שכן עזרת כהנים והיכל:

שכן כליל - והיכי הוה ילפינן מיניה וקרא למעוטי למה לי:

מחטאת - אי לאו דמיעטה הוה ילפינן לה מחטאת:

ופרכינן מה לחטאת שכן מכפרת כו':

מכולהו - בעיא למגמריה במיהדר דינא ותיתי במה הצד:

ה"ג מה לאשם שכן מיני דמים:

מכולהו - בעיא למגמריה במיהדר דינא ותיתי במה הצד:

מה הגשה בקרן מערבית דרומית - קודם קמיצתה מגיעתה בתוך כליה לקרן מערבית דרומית של מזבח כדלקמן:

שנאמר ושחטו פתח אהל מועד וכו' - אלמא מדתלה הכשר עזרה לשלמים בפתח אהל מועד שמע מינה אהל מועד עיקר ועזרה טפל:

ולא יהיה טפל חמור מן העיקר - דכיון דטפל חזי להו כ"ש עיקר:

הקיפו עובדי כוכבים - למלחמה ויורים חיצים ואבני בליסטראות לתוך העזרה:

בקדש הקדשים - היכל במשמע:

ואמאי - אם איתא דאמרי' לא יהא טפל חמור מן העיקר למה לי למיכתב האי קרא לאכשורי היכל לאכילת קדשים הא כתיב בהו בחצר אהל מועד ונימא לא יהא טפל חמור מן העיקר:

אכילה דאין אדם אוכל במקום רבו - דזילותא דרביה היא לעשות צרכי עבד לפניו לא יהא טפל חמור ליכא למימר דלאו חומרא היא אלא קולא וכן הדין שיהא טפל חמור מן העיקר:

מתני' חטאת העוף היתה נעשית כו' - בגמ' יליף מנא ליה:

בכל מקום היתה כשירה כו' - בגמ' פריך מאי קאמר:

מלמטה - למטה מן החוט:

חטאת - יליף בגמרא שהיא למטה:

הגשות - של מנחות קודם קמיצתן כדכתיב והגישה ובגמ' יליף הא קרן מנא ליה:

ושירי הדם - של חטאות החיצונות ובגמ' מפרש לה:

ניסוך המים והיין - ששם היו שיתין ואי אפשר לנסך כי אם שם:

ועולת העוף כשהיא רבה במזרח - דעיקר מקומן בקרן דרומית מזרחית כדמפרש טעמא בגמרא מפני שקרובה לבית הדשן לזרוק שם מוראה ונוצה כדכתיב והשליך אותה וגו' אל מקום הדשן (ויקרא א׳:ט״ז) וכשהיא רבה שם שיש כהנים הרבה באותו הקרן עסוקין בעולות ואין לזה מקום בסובב לעמוד שהעולה נעשית למעלה בא לו לקרן מערבית דרומית שאף היא סמוכה לבית הדשן משאר שתי הקרנות שבית הדשן סמוך לכבש היה במזרחו של כבש ולדרומו של מזבח: