בוני התלמוד

    מסכת בבא קמא דף פ״ג עמוד א׳

    חזרה לאינדקס
    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:שְׁאֵלָהתְּשׁוּבָהקֻשְׁיָאתֵּרוּץרְאָיָהסְתִירָהמֵימְרָא
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    לשון סורסי למה אלא או לשון הקודש או לשון יוניהוא לשון צח וסורסי לשון נלעג הוא:

    פרסילשון נאה מארמי בארץ ישראל הסמוכה ליון נקט יוני ובבל הסמוך לפרס נקט לשון פרסי:

    חכמת יוניתבני פלטין הקרובים למלכות מספרין בה:

    עיני עוללה לנפשילא גרסינן מאי דכתיב כלומר כך אמר רבן שמעון קורא אני על עצמי המקרא הזה שיש עלי לעולל עיני בבכי ודמעה מכל משפחות העיר:

    ילדיםבחורים:

    המספר קומילפנים במצח:

    מדרכי האמורישמספרים מלפניהם ומשיירין בלורית מאחריהן ל"א דרך רומיים לגלח שער שלמעלה מן האוזן בתשובת הגאונים:

    לספרמרקא בין ישראל לעובדי כוכבי' וצריכה שימור:

    בארורכדתניא לעיל ארור ישראל שיגדל חזירים:

    בבלשם המדינה ועיר אחת שבה נקראת נהרדעא ואותה העיר סמוכה לספר ואשמועינן רב נחמן דהואיל ויש בבבל ישוב קבוע וישראל הרבה מותר לגדל כלבים בעיר הסמוכה לספר כאילו היא מארץ ישראל:

    ניביינייבי"ש ל"א ארבע שיני הכלב הארוכות שבהן נושך כך שמעתי (חולין דף נט.) (בבכורות):

    שקילי טיבותיךנטולה היא טובתך ומוטלת על הקוצים (שלא קשרת את הכלב) מה שאתה מנחמני הבל:

    כבר נדונעקר ממקומו:

    מרחיקין את השובךשלא יפסידו תבואה ופירות שסביב העיר:

    כרסייהו בחמשים מליאבמה שהן מלקטות ומנקרות בקרקע מלאין בחמשין אמה הלכך לגבי אכילת תבואת עיר אין לחוש ביותר:

    בישוב כרמיםשהולך מכרם לכרם עד למרחוק:

    בדידיהשאותן שובכין שלו ומשום יוני שובכין שלא ילכדו בפחין אין לחוש דשלו הן אבל יש לחוש ליוני הישוב שבאין דרך השובכין למרחוק:

    בבא קמא 83 עמוד א

    1לשון סורסי למה? או לשון הקדש, או לשון יונית! וא"ר יוסי: בבל לשון ארמי למה או לשון הקדש או לשון פרסי אמרי לשון יוני לחוד חכמת יונית לחוד׃

    2וחכמת יונית מי אסירא והאמר רב יהודה אמר: שמואל משום רשב"ג (איכה ג, נא) עיני עוללה לנפשי מכל בנות עירי אלף ילדים היו בבית אבא חמש מאות מהם למדו תורה חמש מאות למדו חכמת יונית ולא נשתייר מהם אלא אני כאן ובן אחי אבא בעסיא׃

    3אמרי שאני בית רבן גמליאל שהיו קרובים למלכות וכדתניא המספר קומי הרי זה מדרכי האמורי אבטולמוס בר ראובן התירו לו לספר קומי מפני שהוא קרוב למלכות של בית רבן גמליאל התירו להם לספר בחכמת יונית מפני שקרובים למלכות:

    4לא יגדל אדם את הכלב אא"כ קשור בשלשלאות כו': תנו רבנן לא יגדל אדם את הכלב אלא אם כן קשור בשלשלת אבל מגדל הוא בעיר הסמוכה לספר וקושרו ביום ומתירו בלילה׃

    ברייתא

    5תניא רבי אליעזר הגדול אומר המגדל כלבים כמגדל חזירים למאי נפקא מינה למיקם עליה בארור׃

    6אמר רב יוסף בר מניומי אמר רב נחמן בבל כעיר הסמוכה לספר דמי תרגמה נהרדעא׃

    7דריש ר' דוסתאי דמן בירי (במדבר י, לו) ובנחה יאמר שובה ה' רבבות אלפי ישראל ללמדך שאין שכינה שורה על ישראל פחות משני אלפים ושני רבבות חסר אחת והיתה אשה מעוברת ביניהם וראויה להשלים ונבח בה כלב והפילה נמצא זה גורם לשכינה שתסתלק מישראל׃

    8ההיא איתתא דעלת למיפא בההוא ביתא נבח בה כלבא אמר לה מריה לא תיסתפי מיניה שקולי ניביה אמרה ליה שקילי טיבותיך ושדיא אחיזרי כבר נד ולד:

    9אין פורסין נישבין ליונים וכו': ומי אזלי כולי האי והתנן מרחיקין את השובך מן העיר חמשים אמה אמר אביי מישט שייטי טובא כרסייהו בחמשים אמה מליא׃

    10ומישט שלשים ריס ותו לא והתניא בישוב אפילו מאה מיל לא יפרוס רב יוסף אמר בישוב כרמים רבה אמר בישוב שובכין׃

    11ותיפוק ליה משום שובכין גופייהו! איבעית אימא: בדעובד כוכבים ואיבעית אימא: בדהפקר, ואיבעית אימא: בדידיה.

    12הדרן עלך מרובה׃

    תוספות

    לשון סורסינראה דלשון סורסי הוא לשון ארמי כדאמר (בראשית רבה פ' עה) אל יהי לשון סורסי קל בעיניך שהרי בתורה ובנביאים ובכתובים חלק לו הכתוב כבוד תורה דכתיב יגר שהדותא בנביאים דכתיב כדנן תימרון להון בכתובים דניאל ועזרא ולבן היה מארם נהרים ודניאל נמי קורהו לשון סורסי אף על גב דכתיב ביה וידברו הכשדים למלך ארמית והא דנקט הכא בארץ ישראל לשון סורסי ובבבל נקט לשון ארמי אור"ת לפי שמעט משתנה כעין לשון לעז שמדברים אותו לשון צח במדינה אחת יותר מבאחרת כי אונקלוס הגר תירגם עד הגל הזה סהיד דגורא הדין ולבן קרא ליה יגר שהדותא ונ"ל לשון שדיבר לבן הוא לשון סורסי ועל שם סוריא נקרא סורסי דסוריא היא ארם נהרים וארם צובה שכבש דוד ועל שם שקרובה לארץ ישראל אין לשון ארמי שלה צח כל כך:

    התירו לספר קומימתחילה לא גזרו על קרובים למלכות והוא היה רגיל כדאשכחן במעילה (דף יז.) שהלך אבטולמוס בן ראובן וסיפר קומי שלא יכירו שהוא יהודי והטעה אותם:

    שני אלפים ושני רבבות גרסינן ולא גרסינן שני אלפים רבבות דבמדבר לא היו כי אם ס' ריבוא ושרתה שכינה ולא שייך כאן הא דאחד דיני ממונות (סנהדרין דף לט.) דכל בי עשרה שכינה שריא דהכא אנביאים ואמשכן קאמ

    והתניא ובישוב אפילו ק' מיל לא יפרוסע"כ השתא לא ידע פירוש הברייתא [וקשה] דהא משמע דק' מיל לאו דוקא אלא אפילו אלף לא יפרוס וא"כ האי ישוב היכי דמי אי קרי העיר ישוב א"כ לא יפרוס בשום מקום אפילו במדבר דאפילו המדבר רחוק אלף מיל דהא אמר דק' מיל לאו דוקא ואפילו נאמר דק' מיל דוקא אכתי תקשה רישא לסיפא דהא רישא קתני דרחוק שלשים ריס מן הישוב פורסין ובסיפא קתני אפילו ק' מיל לא יפרוס דהכי תניא בתוספתא בפירקין (פ"ח) אין פורסין נשבים ליונים אא"כ הרחיק מן הישוב שלשים ריס בד"א במדבר אבל בישוב אפילו ק' מיל לא יפרוס וליכא למימר נמי דס"ד דבישוב של זרעים שייטי טובא ורישא דברייתא מיירי בישוב עיר וקרי ליה מדבר משום דליכא זרעים דא"כ מאי קשה ליה ונראה לריצב"א דודאי ס"ד דאיירי בישוב זרעים וה"פ ומישט שייטי שלשים ריס ותו לא אפילו בישוב זרעים והא מוכחא סיפא דבישוב זרעים שייטי טובא ואין זה אלא משום אכילה אלמא דלא מליא כריסה בחמשים אמה ומשני דלא איירי בישוב זרעים אלא בישוב כרמיה ובישוב שובכין וקרי מדבר היכא דליכא ישוב כרמים וישוב שובכין:

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    מפרשים נוספים

    רשב"א

    הא דתנן מרחיקין את השובך מן העירסוגיא זו כתבתי בפרק לא יחפור (ב"ב כג, א).

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת בבא קמא דף פ״ג עמוד א׳

    מסכת בבא קמא דף פ״ג עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 12 קטעים ממוספרים, כ־307 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    רש"י

    לשון סורסי למה אלא או לשון הקודש או לשון יוני הוא לשון צח וסורסי לשון נלעג הוא:

    פרסי לשון נאה מארמי בארץ ישראל הסמוכה ליון נקט יוני ובבל הסמוך לפרס נקט לשון פרסי:

    חכמת יונית בני פלטין הקרובים למלכות מספרין בה:

    עיני עוללה לנפשי לא גרסינן מאי דכתיב כלומר כך אמר רבן שמעון קורא אני על עצמי המקרא הזה שיש עלי לעולל עיני בבכי ודמעה מכל משפחות העיר:

    ילדים בחורים:

    המספר קומי לפנים במצח:

    מדרכי האמורי שמספרים מלפניהם ומשיירין בלורית מאחריהן ל"א דרך רומיים לגלח שער שלמעלה מן האוזן בתשובת הגאונים:

    לספר מרקא בין ישראל לעובדי כוכבי' וצריכה שימור:

    ועוד 9 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Bava Kamma 83a · Sefaria

    תוספות

    לשון סורסי נראה דלשון סורסי הוא לשון ארמי כדאמר (בראשית רבה פ' עה) אל יהי לשון סורסי קל בעיניך שהרי בתורה ובנביאים ובכתובים חלק לו הכתוב כבוד תורה דכתיב יגר שהדותא בנביאים דכתיב כדנן תימרון להון בכתובים דניאל ועזרא ולבן היה מארם נהרים ודניאל נמי קורהו לשון סורסי אף על גב דכתיב ביה וידברו הכשדים למלך ארמית והא דנקט הכא בארץ ישראל לשון סורסי ובבבל נקט לשון ארמי אור"ת לפי שמעט משתנה כעין לשון לעז שמדברים אותו לשון צח במדינה אחת יותר מבאחרת כי אונקלוס הגר תירגם עד הגל הזה סהיד דגורא הדין ולבן קרא ליה יגר שהדותא ונ"ל לשון שדיבר לבן הוא לשון סורסי ועל שם סוריא נקרא סורסי דסוריא היא ארם נהרים וארם צובה שכבש דוד ועל שם שקרובה לארץ ישראל אין לשון ארמי שלה צח כל כך:

    התירו לספר קומי מתחילה לא גזרו על קרובים למלכות והוא היה רגיל כדאשכחן במעילה (דף יז.) שהלך אבטולמוס בן ראובן וסיפר קומי שלא יכירו שהוא יהודי והטעה אותם:

    שני אלפים ושני רבבות גרסינן ולא גרסינן שני אלפים רבבות דבמדבר לא היו כי אם ס' ריבוא ושרתה שכינה ולא שייך כאן הא דאחד דיני ממונות (סנהדרין דף לט.) דכל בי עשרה שכינה שריא דהכא אנביאים ואמשכן קאמ

    והתניא ובישוב אפילו ק' מיל לא יפרוס ע"כ השתא לא ידע פירוש הברייתא [וקשה] דהא משמע דק' מיל לאו דוקא אלא אפילו אלף לא יפרוס וא"כ האי ישוב היכי דמי אי קרי העיר ישוב א"כ לא יפרוס בשום מקום אפילו במדבר דאפילו המדבר רחוק אלף מיל דהא אמר דק' מיל לאו דוקא ואפילו נאמר דק' מיל דוקא אכתי תקשה רישא לסיפא דהא רישא קתני דרחוק שלשים ריס מן הישוב פורסין ובסיפא קתני אפילו ק' מיל לא יפרוס דהכי תניא בתוספתא בפירקין (פ"ח) אין פורסין נשבים ליונים אא"כ הרחיק מן הישוב שלשים ריס בד"א במדבר אבל בישוב אפילו ק' מיל לא יפרוס וליכא למימר נמי דס"ד דבישוב של זרעים שייטי טובא ורישא דברייתא מיירי בישוב עיר וקרי ליה מדבר משום דליכא זרעים דא"כ מאי קשה ליה ונראה לריצב"א דודאי ס"ד דאיירי בישוב זרעים וה"פ ומישט שייטי שלשים ריס ותו לא אפילו בישוב זרעים והא מוכחא סיפא דבישוב זרעים שייטי טובא ואין זה אלא משום אכילה אלמא דלא מליא כריסה בחמשים אמה ומשני דלא איירי בישוב זרעים אלא בישוב כרמיה ובישוב שובכין וקרי מדבר היכא דליכא ישוב כרמים וישוב שובכין:

    Tosafot on Bava Kamma 83a · Sefaria

    רשב"א

    הא דתנן מרחיקין את השובך מן העיר סוגיא זו כתבתי בפרק לא יחפור (ב"ב כג, א).

    Rashba on Bava Kamma 83a · Sefaria

    מאירי

    לשון יוני כבר בארנו במגלה שהוא ממאושרים שבלשונות ומ"מ חכמה שלהם אסור ללמדה מפני שמושכת לבו של אדם והורסת הרבה מפנות הדת וקרובי מלכות שלהם מצד שהם צריכים בה לכמה דברים בתכסיסי מלכיהם שהיו נמשכים אחר חקירת החכמה עד להרבה ולא היו מקרבים כל כך אלא מי שהוא שלם בחכמות ודעתו צלולה בכל הדברים הותר להם ללמדה ואף החכמים השלמים שכבר מלאו כרסם בשר ויין ר"ל התורה ותלמודה וסודות מצותיה אין לך קרובים למלכות יותר מהם והרי נאמר בי מלכים ימלוכו ומותר להם ללמדה כדי להשיב עליהם ולחזק ענין הדת במסמרים לא ימוט:

    מדרכי האמורי שהיו מספרים על פני המסתפר מאזן לאזן להיות מצוינים בתספורת שלהם בין שאר העממים וכל עם שהוא מכוין לכך הרי זה בכלל חקי העמים ואסור להתנהג בכך אלא לקרובי מלכות שלא יהו אצל המלכים כמי שנשתנו מנהגיו בדבר שאין צד אמונה סובבת בו:

    אע"פ שבארנו במשנה שאסור לגדל כלבים מ"מ בעיר הסמוכה לספר רשאי הוא לגדל ביום קושר ובלילה מתיר ומ"מ יזהר בהיזקם כמה שיוכל וישם לנגד עיניו מאמר ולא תשים דמים בביתך ולא יהא לבו בטוח שלא יזיק שמאחר שנעשה נעשה ואין עוד תקון מעשה היה באשה אחת מעוברת שנכנסה לאפות בבית אחד ונבח בה הכלב ונזדעזעה ובא בעל הכלב והיה מחזקה בדברים ואמרה לו שקילא טיבותיך ושדי אחיזרי כבר נד ולד:

    זה שהתרנו במשנה לפרוס נשבים ליונים ברחוק שלשים ריס לשובכי העיר יש צדדין שהוא אסור אפילו עד מאה מיל כגון שהיה משובך זה עד מקום פריסתו ישוב שובכים שהם נעתקים משובך לשובך עד כמה ושמא תאמר מ"מ יאסר משום שובכין אלו שביניהם תפתר בשהשובכין של מינים עובדי האלילים והטליסמאות שהם אינם נכללים תחת גדר שום דת בעולם שכגון אלו אין אנו מצווים בשמירתם או שהם של הפקר או שהם שלו ודבר זה יתבאר יותר במסכת בבא בתרא בעזרת הצור ובישועתו:

    ונשלם הפרק תהלה לאל:

    Meiri on Bava Kamma 83a · Sefaria

    מהרש"א — חידושי הלכות

    בד"ה לשון סורסי כו' וע"ש שתקרובה לא"י אין לשון הארמי שלה צח כ"כ עכ"ל הכי משמע להו דהלשון הנקרא ארמי שלא נשתנה שמו מלישנא דקרא הוא הצח וסורסי שנשתנה שמו הוא נשתנה מלשון צח וק"ל:

    בד"ה והתניא ובישוב כו' לא ידע פירוש הברייתא וקשה דהא משמע כו' עכ"ל כצ"ל:

    סליק פרק מרובה

    Chidushei Halachot on Bava Kamma 83a · Sefaria

    שיטה מקובצת

    ואמר רבי יוסי בבל לשון ארמי למה וכו' קצת קשה למאי מייתי הא דרבי יוסי דלא פריך מינה מידי. שיטה.

    לשון סורסי זהו לשון סוריא או לשון הקדש או לשון יוני דמשום דהוו כבושים תחת ידי יונים הוה אמר הכי ואמר רבי יוסי וכו' דבבל נמי ביד פרס הוה. גאון ז"ל

    חכמת יונית לחוד דחכמת יונית אסורה והאי חכמת יונית ברמיזה הוה. גאון ז"ל. והרמ"ה ז"ל כתב בפרטיו דחכמת יונית היינו כגון אלה חוזים בכוכבים מודיעים לחדשים ע"כ. וכתב הרב המאירי ז"ל וז"ל חכמת יונית אסורה ללמדה מפני שמושכת לבו של אדם והורסת הרבה מפנות הדת וקרובי מלכות שלהם מצד שהם צריכים בה לכמה דברים בטכסיסי מלכיהם שהיו נמשכים אחר חקירת החכמה עד להרבה ולא היו מקרבין כל כך אלא מי שהוא שלם בחכמות ודעתו צלולה בכל הדברים הותר להם ללמדה ואף החכמים השלמים שכבר מלאו כריסם בשר ויין רצה לומר התורה ותלמודה וסודות מצוותיה אין לך קרובים למלכות יותר מהם והרי נאמר בי מלכים ימלוכו מותר להם ללמדה כדי להשיב עליהם ולחזק הדת במסמרים לא ימוט. ע"כ. מדרכי האמורי שהיו מספרין על פני המסתפר מאוזן לאוזן להיות מצוינין בתספורת שלהן בין שאר העממין וכל עם שהוא מכוון לכך הרי הוא בכלל חוקי העמים ואסור להתנהג בכך אלא לקרובי מלכות שלא יהיו אצל המלכים כמו שנשתנו מנהגיו בדבר שאין צד אמונה סובבת בו. הרב המאירי ז"ל. וזה לשון גאון ז"ל המספר קומי שמסתפרין לפנים כנגד המצח ומגדלים שער לאחור כנגד העורף יש בו משום דרכי האמורי דמיחזי כמגדלי בלורית. עוללה לשון בכיה. ע"כ. של בית רבן גמליאל התירו לספר קומי מפני שהיו קרובים למלכות ואף על פי שאין בית דין יכול לבטל דברי בית דין חבירו אלא אם כן גדול ממנו בחכמה ובמנין יש לומר דראשונים לא גזרו על קרובים למלכות. ה"ר ישעיה ז"ל.

    ח"מ תט"ז רבי אליעזר הגדול אומר המגדל כלבים וכו' ואליבא דתנא קמא דמתניתין ליכא אלא מלקות משום ולא תשים דמים בביתך ואליבא דרבי אליעזר הגדול איכא משום ארור דהיינו שמתא. ה"ר יהודה ז"ל. וכי האי גוונא הא דאמרי בעלמא פתו פת כותי לפי שהחרים עזרא וכל סייעתו שהם אנשי כנסת הגדולה החרימו הכותיים כדי שלא יתחתנו ישראל עמהן ושלא יאכלו את פתם אפילו בחותי חתויי דמשתרי פת שאפאו גוי אבל פת שאפאו כותי יש בו חרם ואסור ליהנות ממנו. ה"ר יהונתן ז"ל.

    ולענין פסק כתב הרמ"ה ז"ל בפרטיו וזה לשונו רבי אליעזר הגדול אומר כל המגדל כלבים וכו'. ודוקא בדלא קטיר. ולא תימא הני מילי היכא דיכול לאזוקי אלא אפילו היכי דשקילי ניביה וטופריה נמי אי קטיר ליה בשלשלת שרי ואי לא אסור וחיישינן דילמא נבח באתתא דמעבריה ואגב ביעתותה מפילה הילכך אי קטיר בשלשלת דחזיא דלא מצי מזיק לה ולא דחלת מיניה שרי ואי לא אסור דחיישינן דילמא לא ידעה דשקילי ניביה וטופריה ואגב ביעתתיה נאיד ולד וגרם לה לשכינה שתסתלק מישראל. ע"כ.

    פחות משני אלפים וריבואות הכי גרסינן והם כ"ב אלף שכן היו מנין הלוים. ולא גרסינן משני אלפים רבואות דהא כל ישראל לא היו כי אם ששים ריבוא ואיך שרתה עליהם שכינה. ה"ר ישעיה ז"ל. אבל גאון ז"ל גריס לה וז"ל שני אלפים רבבות מישראל כמו שהיו בדור המדבר בין נשים וטף אבל מהנהו דהוו מבן עשרים ומעלה לא הוו אלא ששים ריבוא. ע"כ.

    שדי אחיזרי שמעתי לשון חזרה הוא כאדם שאומר לחבירו טול טיבותך וזרוק לאחריך. גאון ז"ל.

    שלושים ריס כלומר שלושים פעמים ר"ע אמות שהם שמונה אלפים ומאה אמות שהם ארבעה מילין ומאה אמות יותר כי המיל הוא אלפים אמה וכיון שהוא רחוק מן הישוב ארבעת מילין מרווחין ליכא למיחש תו ליונים שיש להם בעלים דכולי האי אינם מרחיקין עצמן משובכיהן. ה"ר יהונתן ז"ל.

    ועוד 1 קטעי פירוש על דף זה.

    Shita Mekubetzet on Bava Kamma 83a · Sefaria

    פני יהושע

    גמרא וחכמת יוונית מי אסירא וכו' ויש לדקדק דבמנחות פ' שתי הלחם אמרינן שאל בן דמא את ר' ישמעאל כגון אני שלמדתי כל התורה מהו שאלמוד חכמת יוונית והשיב לו צא בדוק שעה שאינו לא יום ולא לילה ותיפוק ליה דבלא"ה אסור משום גזירה דהכא וא"ל דההיא עובדא דר"י קודם גזירה דפולמוס של טיטוס הוי דר"י כ"ג הוי קודם החורבן ולגזירה קמייתא דבימי הורקנוס לא חייש כיון דלא קבלו עלייהו כמ"ש תוספות לעיל דא"כ מאי מקשה הכא מדרשב"ג דהא רשב"ג ור"י בחדא דרא הוי ושניהם נהרגו כאחד ויש ליישב וק"ל:

    תוספות בד"ה התירו לספר קומי מתחילה לא גזרו וכו' והוא היה רגיל עכ"ל. פי' משום דקשיא להו לישנא דברייתא דקאמר אבטולמוס בן ראובן התירו לספר קומי וכו' של בית ר"ג התירו לספר יוונית וכו' דמשמע דוקא בהאי עניינא התירו ומאי שנא הרי לכל הקרובים למלכות יש להתיר שניהם לכך כתבו דההיא התירו באמת לאו דוקא אלא לפי שאבטולמוס בן ראובן היה רגיל לספר קומי ושל בית ר"ג היו רגילין בחכמת יוונית וכולם משום שהיו קרובים למלכות נהגו כך וק"ל:

    בד"ה והתניא וכו' ונראה לריצב"א וכו' ואין זה אלא משום אכילה עכ"ל פי' דקושית הגמרא ממ"נ אי אמרת דמישט שלשים ריס ותו לא היינו אפילו ביישוב זרעים קשה סיפא דברייתא דקתני בישוב אפילו מאה מיל לא יפרוס וע"כ דבישוב זרעים מודים דשייטא טובא והיינו משום אכילה אלמא דלא מליא כרסייהו בנ' אמה ויותר א"כ הדרא קושיא קמייתא לדוכתא אמאי דתנן מרחיקין השובך מן העיר נ' אמה וק"ל:

    הדרן עלך מרובה

    החובל פרק שמיני

    Penei Yehoshua on Bava Kamma 83a · Sefaria

    גליון הש"ס

    גמ' או לשון פרסי בתוס' ב"ב דף צ ע"ב ד"ה לסוריא הגי' או לשון סורסי:

    תוס' ד"ה לשון וכו' אין לשון ארמי שלה צח כל כך ועיין ב"ב דף צ ע"ב תוס' ד"ה לסוריא:

    Gilyon HaShas on Bava Kamma 83a · Sefaria

    בן יהוידע

    וְאָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּבָבֶל לְשׁוֹן אֲרַמִּי לָמָּה. הקשה בשיטה מקובצת למאי מייתי הא דרבי יוסי כיון דלא פריך מינה מידי? עיין שם. ונראה לי בס"ד דבלאו הכי הייתי מפרש דברי רבי שלא בא לדבר בשבח הלשונות ולומר שיפה לדבר בלשון סורסי או בלשון יון אלא בא לומר מי הכניס את לשון סורסי בארץ ישראל לדבר בו? כי מצד ההרגל לא היה ראוי שימצא שם אלא לשון הקודש או לשון יון שהיה שם קודם הגזרה וגם שהוא קרוב להם, ואין כונתו לומר שיפה להם לדבר בו אלא תמה על מציאות הלשון שנמצא שם שהוא לשון סורסי אשר מן הראוי מצד המדיני לא ימצא שם אלא לשון הקודש או לשון יון מחמת שהיה מצוי שם קודם הגזרה וגם בשביל שהם קרובים ליון. ואם כן אין מזה קושיא ולכך הביא דברי רבי יוסי גם כן שדבריו אי אפשר לפרשם בהכי לומר דקא מתמה על מציאות הלשון של ארמי הנמצא בבבל איך נכנס שם ואיך בא לשם דהא ודאי בבבל ראוי שימצא לשון ארמי דעיקר לשונם מעיקרא היה וגם שהם קרובים לאור כשדים ושאר עיירות אשר לשונם הוא לשון ארמי ואין זה תימה איך נמצא בבבל לשון ארמי, ולכן מוכרח לפרש דברי רבי יוסי דקא מתמה מצד גנות לשון ארמי ושבח של לשון הקודש ולשון פרסי דכוונתו לומר למה ידברו בלשון בזוי זה של ארמי טוב שידברו בלשון הקודש או בלשון פרסי לפחות ומאחר כי כונת רבי יוסי בדבריו אלו כך הם ודאי גם דברי רבי אשר באו בסגנון זה של רבי יוסי ונקיט להו תנא דברייתא בהדי דברי רבי יוסי כך הם כונת דבריו דקא מתמה למה ידברו בארץ ישראל בלשון סורסי שהוא לשון נלעג טוב שידברו בלשון הקורש או בלשון יונית? ולהכי קא מקשי שפיר מהכא.

    "וּבְנֻחֹה יֹאמַר שׁוּבָה ה' רִבְבוֹת אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל", לְלַמֶּדְךָ שֶׁאֵין שְׁכִינָה שׁוֹרָה עַל יִשְׂרָאֵל פָּחוֹת מִשְּׁנֵי אֲלָפִים וּשְׁנֵי רְבָבוֹת (במדבר י, לו). נראה לי בס"ד טעם למספר כ"ב אלפים כנגד כ"ב אותיות התורה שישראל אחוזים בכ"ב אותיות התורה וכמו שאמרו המקובלים 'יִשְׂרָאֵל' ראשי תיבות י ש ש שים ר בוא א ותיות ל תורה וכן הוא מספר אותיות שקודם אותיות הוי־ה שהם טדה־ד [22] וכן הוא ראשי תיבות (דברים ו, ד) יְ יָ אֱ לֹקֵינוּ יְ יָ אֶ חָד [22] להורות מה שאמר בתיקונים (זהר חלק ב' צ:) קודשא בריך הוא ואורייתא וישראל כולא חד. והנה כ"ב אלף הוא מספר טוֹבָה [22] ובזה יובן בס"ד וְחוֹטֶא אֶחָד יְאַבֵּד טוֹבָה הַרְבֵּה (קהלת ט, יח) 'חוֹטֶא' רצונו לומר מחסר נפש אחת מישראל אז נחסר מספר הכ"ב שהוא מספר טוֹבָה.

    שְׁקִילָא טִיבוּתִיךְ וְשַׁדְיָא אַחִיזְרֵי פירש רש"י ז"ל על קוצים. ונראה לי כונתה כי הולד אף על פי שעדיין הוא בבטנה שלא הפילתו הרי הוא סופו ליפול כקוצים אלו שנמצאים לפניה שעומדים להסקה דאחר שעה יהיו אפר. אי נמי חזיר לשון חזירים דאמרו רבותינו ז"ל (בראשית רבה סה, א) החזיר מראה טלפים לומר שהוא טהור שיש לו סימן אחד ברגלו שפרסותיו סדוקות אך באמת בראשו נגעו דאינו מעלה גרה וזה סימן טומאה נמצא סימן טהרה אשר מראה הוא הבל אין בו מועיל, כן טובתך דזו דאמרת 'שְׁקִילֵי נִיבֵיהּ' אין בה מועיל דכבר נד ולד. ובספר שיטה מקובצת הביא בשם גאון שפירש 'אַחִיזְרֵי' לשון חזרה כאדם האומר טול טובתך וזרוק לאחוריך עיין שם. ונראה לי דכונתה בחזרה זו לומר טובה שעשית למשקל ניביה תחזירה אל הכלב כי הוא מזיק בנביחתו קודם שישוך ומה הועילה עקירת שניו דכבר נד ולד מן הנביחה בלבד.

    Ben Yehoyada on Bava Kamma 83a · Sefaria

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת בבא קמא, דף פ״ג, עמוד א׳, בהיקף של כ־307 מילים ב־12 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 12 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 128 מילים

      נפתחת ב״לשון סורסי למה? או לשון הקדש, או…״

    2. קטע 245 מילים

      נפתחת ב״וחכמת יונית מי אסירא והאמר רב יהודה…״

      חכמים: רב יהודה, שמואל, אבא.

    3. קטע 338 מילים

      נפתחת ב״אמרי שאני בית רבן גמליאל שהיו קרובים…״

      חכמים: רבן גמליאל.

    4. קטע 431 מילים

      נפתחת ב״לא יגדל אדם את הכלב אא"כ קשור…״

    5. קטע 515 מילים

      נפתחת ב״תניא רבי אליעזר הגדול אומר המגדל כלבים…״

      חכמים: רבי אליעזר.

    6. קטע 615 מילים

      נפתחת ב״אמר רב יוסף בר מניומי אמר רב…״

      חכמים: רב יוסף בר מניומי, רב נחמן.

    7. קטע 744 מילים

      נפתחת ב״דריש ר' דוסתאי דמן בירי (במדבר י,…״

    8. קטע 826 מילים

      נפתחת ב״ההיא איתתא דעלת למיפא בההוא ביתא נבח…״

    9. קטע 926 מילים

      נפתחת ב״אין פורסין נישבין ליונים וכו': ומי אזלי…״

      חכמים: אביי.

    10. קטע 1021 מילים

      נפתחת ב״ומישט שלשים ריס ותו לא והתניא בישוב…״

      חכמים: רב יוסף, רבה.

    11. קטע 1115 מילים

      נפתחת ב״ותיפוק ליה משום שובכין גופייהו! איבעית אימא:…״

    12. קטע 123 מילים

      נפתחת ב״הדרן עלך מרובה…״

    חכמים הנזכרים בדף

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: בבא קמא דף פ״ג ע״א

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026