מסכת בבא קמא דף קט״ו עמוד א׳
חזרה לאינדקסAlso cited as: Bava Kamma 115a, Chapter 10 HaGozel Batra
רש"י
לא צריך לאהדורי כולי האי - דנימא ספר פלוני ופלוני:
הדין עם הראשון - דינו של בע"ה ותביעתו על הגנב היא ואין הלוקח בעל דינו ואם בא לגבותו הימנו יתן דמים ואע"ג שהוכר הגנב לא אמרינן יחזיר לוקח הכלים בחנם ויפרע מן הגנב:
הדין עם השני - דינו של בעל הבית עם הלוקח הוא ויוציא הימנו כליו בחנם:
לפני יאוש - לקחו מן הגנב לפני יאוש:
דרב חסדא - גזל ולא נתייאשו הבעלים ובא אחר ואכלו רצה מזה גובה כו' בריש פירקין והאי נמי אע"ג דיהיב דמי לגנב לגבי האי מיהא גזלן הוא ומיהו היכא דלא הוכר הגנב עבוד ליה רבנן תקנת השוק ליטול מה שנתן אבל היכא דהוכר הגנב עליו להחזיר אחריו:
כלפני יאוש דמי - דכהן לא מייאש מינייהו:
ופליגי - כלומר ואמר רב הדין עם הראשון:
מתנות - קיבה:
נותן הלוקח - קיבה לכהן דמסתמא מתנות לא זבין ליה:
לא שנו - לקח הימנו במשקל נותנן לכהן דמשמע דהלוקח ע"כ נותנן לכהן והוא יתבע דמים מן המוכר:
אלא ששקל - הוא לעצמו:
הדין עם הטבח - דינו של כהן וערעורו על הטבח הוא רב לטעמיה דאמר הדין עם הראשון דטבח כגנב ראשון ולוקח הוי שני וקאמר הדין עם הטבח אלמא רב לית ליה דרב חסדא:
אינן נגזלות - דאלימא קנייה דידהו דמכח גבוה קאתו ליה וכל היכא דאיתנהו אימא דכהן נינהו ואפילו שקל לו הטבח יגבה הכהן נמי מן הלוקח קמ"ל:
פליגי בלפני יאוש ובדרב חסדא - דרב לית ליה דרב חסדא:
רב זביד אמר - היכא דלא אייאוש בעלים דכ"ע אית להו דרב חסדא והדין עם השני והכא כגון שנתייאשו כו':
לא שנא - דקני לגמרי ואפילו בדמי לא מהדר לו:
רב פפא אמר - לעולם בדלפני יאוש פליגי ותרוייהו אית להו דרב חסדא ובגלימא דגניבה כ"ע לא פליגי דהדרא למרה מיד בחנם ואין הלוקח יכול לעכבה על מעותיו וכדרב חסדא והדין עם הראשון דאמר רב לא בדין הבעל הבית קאמר אלא בדינו של לוקח קאמר:
תקנת השוק - על שקנאו לוקח בשוק בפרהסיא ולא הבין בו שנגנב עשו לו תקנה שישלם לו בעל הבית מעותיו:
ורבי יוחנן סבר עשו תקנה - ונהי דאית לן דרב חסדא ולא מצי לוקח למימר לבעל הבית לאו בעל דברים דידי את מיהו לאחר שישלם הגניבה יתבע מעותיו מבעל הבית ואי קשיא מ"מ דמי שקיל מה לי משום תקנה מה לי משום טענת לאו בעל דברים דידי את נפקא מינה היכא דגזל ובא אחר ואכל בלא דמים דאמרינן כדרב חסדא ואם השני נוח לו מן הראשון גובה הימנו:
שרי עביטך - התר משכונך כלומר פדה משכונך שבידו:
חוב - מלוה:
הקף - לחנוני:
לאו אדעתא - דהאי גניבה יהבתה ליה זוזי דמקמי הכא אוזפת ליה:
משכנתא שוה בשוה - אין דרך לעשות כן להלוות על המשכון כל שויו הלכך לאו אדעתא דהאי משכנתא אוזפיה אלא הימוני הימניה:
רב ששת אמר לא עשו - ואפילו ליטול מאה דכי היכי דמאה יתירין מתנה היא מאה דשויה נמי מתנה הוו:
ורבא אמר עשו תקנה - אפילו ליטול מאתים דאורחיה למזבין בדמים יקרים:
בר מגנב ופרע בחובו ובהיקיפו - דלא יהיב זוזי אהאי חפץ:
הלכתא כרב כהן - דכיון דהימניה מעיקרא השתא נמי הימניה:
נרשאה ופפונאה ובני מחוזאה - על שם מקומן נקראו: מתני'
1לא צריך לאהדורי עליה כולי האי.
2ודלמא איצטריך ליה זוזי, וזבין! אמר רב אשי: הרי יצא לו שם גניבה בעיר.
3איתמר: גנב ומכר, ואח"כ הוכר הגנב רב משמיה דרבי חייא אמר: הדין עם הראשון. ר' יוחנן משמיה דרבי ינאי אמר: הדין עם השני.
4אמר רב יוסף: לא פליגי; כאן לפני יאוש הדין עם השני, כאן לאחר יאוש הדין עם הראשון.
5ותרוייהו אית להו דרב חסדא.
6א"ל אביי: ולא פליגי? הא מתנות כהונה כלפני יאוש דמי, ופליגי! דתנן, אמר לו: ״מכור לי מעיה של פרה״, והיו בהן מתנות נותנן לכהן, ואינו מנכה לו מן הדמים. לקח הימנו במשקל נותנו לכהן, ומנכה לו מן הדמים.
7ואמר רב: לא שנו אלא ששקל לעצמו, אבל שקל לו הטבח הדין עם הטבח.
8אימא: אף דין עם הטבח. מהו דתימא: אין מתנות כהונה נגזלות, קמ"ל׃
9ולאביי דאמר פליגי, במאי פליגי? בדרב חסדא.
10רב זביד אמר: כגון שנתייאשו הבעלים ביד לוקח, ולא נתייאשו ביד גנב.
11ובהא פליגי מר סבר: יאוש ואח"כ שינוי רשות קני, שינוי רשות ואח"כ יאוש לא קני; ומ"ס לא שנא.
12רב פפא אמר: בגלימא דכ"ע לא פליגי דהדר למריה, והכא בעשו בו תקנת השוק קמיפלגי׃
13רב משמיה דר' חייא אמר הדין עם הראשון דינא דלוקח דלישקול זוזי מגנב, ולא עשו בו תקנת השוק. ור' יוחנן משום דר' ינאי אמר הדין עם השני דינא דלוקח דלישקול מבעל הבית, ועשו בו תקנת השוק.
14וסבר רב לא עשו בו תקנת השוק? והא רב הונא תלמידיה דרב הוה, וחנן בישא גנב גלימא וזבנה. אתא לקמיה דרב הונא, א"ל לההוא גברא: זיל שרי עביטך!
15שאני חנן בישא, כיון דליכא לאישתלומי מיניה כלא הוכר דמי.
16אמר רבא: אם גנב מפורסם הוא, לא עשו בו תקנת השוק. והא חנן בישא, דמפורסם הוה, ועשו בו תקנת השוק! נהי דמפורסם לבישותא, לגניבותא לא מפורסם.
17איתמר: גנב ופרע בחובו, גנב ופרע בהיקיפו לא עשו בו תקנת השוק, דאמרי: לא אדעתא דהנהו יהיבת ליה מידי.
18משכנתא; שוי מאתן במאה עשו בו תקנת השוק. שוה בשוה אמימר אמר: לא עשו בו תקנת השוק, מר זוטרא אמר: עשו בו תקנת השוק.
19(והלכתא: עשו בו תקנת השוק).
20זבינא; שוה בשוה עשו בו תקנת השוק. שוה מאה במאתן רב ששת אמר: לא עשו בו תקנת השוק, רבא אמר: עשו בו תקנת השוק.
21והלכתא: בכולהו עשו בו תקנת השוק, לבר מגנב ופרע בחובו, גנב ופרע בהיקיפו.
22אבימי בר נאזי חמוה דרבינא הוה מסיק בההוא גברא ארבעה זוזי. גנב גלימא אתיא ניהליה, אוזפיה ארבעה זוזי אחריני. לסוף הוכר הגנב. אתא לקמיה דרבינא,׃
23אמר: קמאי גנב ופרע בחובו, ולא בעי למיתב ליה ולא מידי; הנך ארבעה זוזי אחריני שקול זוזך, והדר גלימי׃
24מתקיף לה רב כהן: ודלמא גלימא בהני זוזי קמאי יהבה ניהליה, ״גנב ופרע בחובו, גנב ופרע בהיקיפו״; וארבעה זוזי בתראי הימוני הימניה, כי היכי דהימניה מעיקרא! איגלגל מילתא, מטא לקמיה דרבי אבהו, אמר: הלכתא כרב כהן.
25נרשאה גנב ספרא, זבניה לפפונאה בתמנן זוזי. אזל פפונאה, זבניה לבר מחוזאה במאה ועשרין זוזי. לסוף הוכר הגנב. אמר אביי: ליזיל מרי דספרא ויהב ליה לבר מחוזא תמנן זוזי ושקיל ספריה, ואזיל בר מחוזאה ושקיל ארבעין מפפונאה.
26מתקיף לה רבא: השתא לוקח מגנב עשו בו תקנת השוק, לוקח מלוקח מיבעיא?
27אלא אמר רבא: ליזיל מריה דספרא ויהיב ליה לבר מחוזאה מאה ועשרין זוזי ושקיל ספריה, וליזיל מרי דספרא ולישקול ארבעין מפפונאה, ותמנן מנרשאה.
מתני׳ · משנה
28זה בא בחביתו של יין וזה בא בכדו של דבש, נסדקה חבית של דבש, ושפך זה את יינו והציל את הדבש לתוכו׃
תוספות
אמר ליה אביי הרי מתנות כהונה כלפני יאוש דמי ופליגי - דמשמע ליה לאביי דהדין עם הטבח דוקא וה"נ הדין עם הראשון מכאן קשה על פי' הקונטרס דפרק הזרוע (חולין דף קלד.) ואין להאריך בזה:
והלכתא בכולהו עשו בו תקנת השוק - נ"ל דלא קאי אלא אהני דפליגי בהו אמוראי אמימר ומר זוטרא [רבא ורב ששת] דאתו לפסוק כמ"ד עשו בו תקנת השוק אבל אמילתא דרבא דגנב מפורסם דלא פליג עליה שום אמורא לא קאי:
לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.
מפרשים נוספים
רשב"א
ולאביי דאמר פליגי במאי פליגי בלפני יאוש ובדרב חסדא פליגי - כלומר דרבי יוחנן כרב חסדא ורב דלא כרב חסדא. קשיא לי, דבגזלה קיימת ולפני יאוש ליכא למאן דאמר דעד כאן לא קאמר רמי בר חמא בריש פרקין בלפני יאוש שפטורים לשלם אלא בשאכלוה אבל בגזילה קיימת מודה דחייבין להחזיר. וי"ל דלאביי מיירי הכא בשאין גזילה קיימת, ואף על גב דכל הנך אוקמתות בשמעתין בגזילה קיימת הא דאביי בשאין הגזילה קיימת.
ורבי יוחנן סבר יאוש והדר שינוי רשות קני שינוי רשות והדר יאוש לא קני. וקיימא לן כרבי יוחנן דכל רב ורבי יוחנן הלכה כרבי יוחנן (ביצה ד, א).
הא דאמרינן - בעשו בו תקנת השוק קמפלגי. כלומר, אם עשו תקנת השוק בשהוכר הגנב אם לא, דרב אמר הדין עם הלוקח הראשון דהיינו הגנב סבר לא עשו תקנת השוק אבל לכולי עלמא בשלא הוכר הגנב עשו תקנת השוק דבתקנת השוק ליכא מאן דפליג והיינו דקאמר בעשו בו תקנת השוק פליגי ואי בעיקר תקנת השוק פליגי מאי בו דקאמר לא הוה ליה למימר רק אי עשו תקנת השוק פליגי והיינו דאקשינן וסבר רב לא עשו בו תקנת השוק והא חנן בישא גנב גלימא כלומר שהוכר הגנב וזבנה לההוא גברא ואמר ליה רב הונא למריה דגלימא זיל שרי עביטך ודחי שאני חנן בישא דכיון דליכא לאשתלומי מיניה כמו שלא הוכר הגנב דמי. אלמא כשהוכר הגנב דוקא היא המחלוקת, והוצרכתי להאריך בזה מפני שראיתי לאחד מגדולי המפרשים שפירש בלשון הזה רב אמר דינא דלוקח עם הגנב מיניה שקיל זוזי אבל מבעלים לא דלא עשו בלוקח תקנת השוק, עד כאן. וליתא, אלא כמו שכתבתי.
ואפילו בדברים העשויין להשאיל ולהשכיר עשו תקנת השוק, דמאי שנא, ואם אין אתה אומר כן אין אדם קונה מחבירו [דברים] העשויין להשאיל ולהשכיר. והא דאמרינן בפרק כל הנשבעין (שבועות מו, ב ושם בתוספות) רבא אפיק ספרא דאגדתא וזוגא דסרבלי מיתמי בדברים העשויין להשאיל ולהשכיר התם לאו בטוען טענת גנב אלא בטוען שהוא השאילן או השכירן לאב אבל בטוען שנגנבו עשו בו תקנת השוק.
והלכתא בכלהו עשו בו תקנת השוק לבר מגנב ופרע בחובו גנב ופרע בהקפו. דלא עשו בו תקנת השוק. ואם תאמר אם כן מאי אהני ההיא דרב חסדא דאמר רצה מזה גובה ובשלמא אי גזילה קיימת נפקא מינה (לבישרא) [לכושרא _ ש"מ] (עיין ב"מ צג, ב) דבהמה אלא בשבא אחר ואכלה מאי נפקא ליה מינה. וי"ל דנפקא מינה בשנתנה הראשון לשני דבמתנה לא עשו תקנת השוק ואי נמי בשמכרה לו ונפקא מינה להחזיר לו המותר אם מכר לו שוה מאתים במנה ואי נמי בשפרעה בחובו ובהקפו אבל שמכר שוה מנה במנה ואכלו לא נפקא מינה במידי. ויש אומרים שלא עשו תקנת השוק אלא בגנב אבל גזלן הרי הוא כגנב מפורסם דקול יוצא לגזילה.
מסכת בבא קמא דף קט״ו עמוד א׳
מסכת בבא קמא דף קט״ו עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 28 קטעים ממוספרים, כ־542 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
לדף הביאור המלאחיפוש מקורות חכם
אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת - החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.
היעד שנמצא: בבא קמא דף קט״ו ע״א
פתיחה בקורא