דורמסקנין — פרושים לשון מורי. לשון אחר אדרופיי"ש ועשב הוא הנאכל בשלקות קדירה:
לטורפה — לבזזה ונתפשרו עמהן בממון:
תייר — מראה להם הדרך:
אף לפי נפשות — שטעות הדרך במדבר סכנת נפשות היא:
ולא ישנו ממנהג החמרים — שאם נהגו לתייר לפי ממון או לפי נפשות עושין:
בכוסיא — בפשיעה:
אין שומעין לו — שמא לא יקח החמור והם לא התנו אלא כדי שיקח החמור ויהיה מוסר נפשו לשמור עמהן בלילות מן החיות וליסטים:
קא מנטר ליה — ואפילו אם יאמר האחד אני יכול לשמור יפה אבל שנים איני יכול לשמור:
קמ"ל — דאמרי ליה לא כ"ש דהשתא מסרת נפשך טפי:
מחשבין לפי משוי — אם השליך זה מאה ליטרין זהב ישליך זה מאה ליטרין ברזל:
בניסן — שגדל הנהר מהפשרת שלגים ומן הגשמים מרחקים חד אשלא מלא חבל משפת הנהר לתוך המים ובתשרי שהמים חסרים והספינה גוששת אצל שפת הנהר רגילים להתרחק לתוך עומק המים תרי אשלי:
ואזל היאך בניסן למקום תשרי — באמצע המים ומתוך שהנהר גדול וחזק נטבעה:
הציל לאמצע — כל אחד מכיר את שלו ונוטל:
אי שיכולים — בעלים להציל לא אייאוש ואפי' אמר לעצמו גזלן הוא:
הכא בשותף — ובין יכולים להציל ובין אין יכולין להציל:
וכגון זה — במקום איבוד ממון:
שותף חולק — ואפי' לא ירצה חבירו:
אמר פליג — ומעכב חלקו את מה שהציל:
לא אמר לא פליג — ושפיר עבד דמסר נפשי' אעיסקא דתרוייהו הואיל והוא שותף עמו אורחיה למטרח אכולה עיסקא:
בפועל — שהיה שכיר לבעלי ספינה וכשאין יכולין להציל:
הדר ביה — וזכי מהפקירא:
רב אשי אומר — לעולם באיניש דעלמא וכגון דיכולין להציל ע"י הדחק:
מתני' ונטלוה מסיקין — אנסין גזלוה מן הגזלן:
מכת מדינה היא — דאנסוה ארעתא דאחריני ודהאיך:
ואם מחמת הגזלן — מפרש בגמרא:
גמ' צלצל — ארבה גזלן הוא שאוכל תבואות כל אדם:
דאחוי אחויי — שלא גזלה הוא עצמו אלא שמע מבית המלך שמבקשין לגזול שדות והראה להם טלו קרקע זו של פלוני:
